המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
השיח' אל-קרצ'אוי על הג'יהאד והיהודים
23/9/2003

השיח' אל-קרצ'אוי על הג'יהאד והיהודים

 

בראיון שנתנן לשבועון המצרי "אל-אהראם אל-ערבי" (7.7.2003) השווה שיח' יוסף אל-קרצ'אוי בין הג'יהאד באסלאם לבין מעשי היהודים בשעת לחימה כפי שנמסרו בתורה. להלן קטעים מן הראיון:

 

אל-קרצ'אוי: מי שרוצה להכיר את היתרון של החדשנות של האסלאם בנוגע לג'יהאד וללחימה לעומת הלכות המלחמה שהיו נהוגות בקרב אומות העבר, צריך להסתכל על מה שנאמר בנושא זה בתורה שכל היהודים והנוצרים מאמינים שהיא הספר האלוהי שהוריד אללה למשה [כך במקור].

 

התורה אומרת בספר "דברים", פרק עשרים תחת הכותרת 'חוקי מצור וכיבוש ערים רחוקות' (ונראה שאת הכותרת הוסיפו מפרסמי התורה), מפסוק 10 והלאה: 'כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום; והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך: ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה: ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית כל זכורה לפי חרב'.

 

כך ציווה עליהם האל אלוהים. כלומר, על פי הלכות התורה אין לקבל חלופה להריגתם בחרב של אותם אנשים, כמו למשל שימירו דתם ליהדות או ישלמו ג'זיה [מס גולגולת המקובל באסלאם והמוטל על לא מוסלמים]...

 

שאלה: כיצד התירה התורה להתייחס לעמי האזור שהיא מכנה הארץ המובטחת?

אל-קרצ'אוי: התורה אומרת בנוגע לאזור זה: 'רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה: החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צווך יהוה אלהיך, למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתכם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם.'

 

התורה ממשיכה ואומרת שיש להשמיד את ששת העמים האלה השמדה מוחלטת, מבלי להטיף להם תחילה, ומבלי לקבל מהם ג'זיה או לחתום עמם על פיוס או שביתת נשק. רק החרב, המוות וההשמדה המוחלטת הם גורלם של העמים המסכנים האלה, שכל אשמתם היא בכך שהם אכלסו את הארץ המובטחת לפניהם [כלומר, לפני היהודים].

 

פרשני התורה מסבירים את הפסוק הזה ואומרים: 'כיצד יכול אל רחום לצוות להשמיד את כל הישובים המאוכלסים האלה? הוא עשה זאת כדי להגן על בני ישראל מפני עבודת האלילים... מה רב ההבדל בין דברי התורה בעניין זה לבין פסיקותיו של הקוראן?!

 

שאלה: האם אתה סבור שההלכה התורנית מיושמת באופן מעשי בחיים המודרניים או שמדובר בספרות היסטורית?

אל-קרצ'אוי: היא יושמה יישום מלא. היתה השמדה מוחלטת שעקרה את תושבי האדמה (הארץ המובטחת). אל תתעלם מעקירת האינדיאנים, התושבים המקוריים, על ידי הנוצרים האירופאים בעת שהגיעו לצפון אמריקה! אל תתפלא על מה שעשו הבריטים והאחרים שנסעו לאוסטרליה, גילו אותה, והשמידו את תושביה המקוריים. במו עינינו ראינו מה עשו הכנופיות היהודיות והציוניות באדמת פלסטין ולעם הפלסטיני. הם ביצעו שורה של מעשי טבח נוראיים: רצח נשים, ילדים, זקנים, ואזרחים חסרי מגן ללא רחמים ומבלי לקחת בחשבון שום שיקול אנושי. הם אפילו פתחו את בטני הנשים ההרות, הוציאו את העוברים מתוכן, והתעללו בהם. הם רצחו את הבן לעיני אביו ואת האב לעיני בניו ובנותיו. הם הטילו אימה בליבות הפלסטינים שברחו מבועתים מבתיהם והשאירו אותם לטרוריסטים שופכי הדם האלה. הטרוריסטים שופכי הדם האלה יישמו את ההלכה של התורה שהם שיננו: לא תחיה כל נשמה!

 

שאלה: מה המקבילה בהלכה האסלאמית?

אל-קרצ'אוי: מה רב ההבדל בין [חוקי התורה] לבין מה שנכתב בקוראן: 'הילחמו למען אללה באלה הלוחמים בכם, אך אל תנהגו בתוקפנות. אללה אינו אוהב את התוקפנים. הרגו אותם היכן שתמצאום והוציאו אותם מהיכן שהם הוציאו אתכם. ה'פתנה' קשה מן ההריגה. אך אל תלחמו בהם בקרבת מסגד אל-חראם אלא אם הם לוחמים בכם בתוכו'[1]...

 

שאלה: לאיזו רמה מגיעה ההלכה של התורה בגרימת נזק לזולת?

אל-קרצ'אוי: חכם הדת אל-שיח' שהוא הודי ציטט בספרו 'הצגת האמת' מתוך התורה והברית הישנה מעשי טבח מעוררי צמרמורת ומסמרי שיער שביצעו נביאי בני ישראל. בפרק 32 של ספר שמות בסיפור של עבודת העגל, נאמר: 'וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם: ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי: ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו. ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כעשרים ושלושה אלף אנשים. [כך במקור; בתנ"ך כתוב 3,000].' כלומר, משה הרג בשל עבודת העגל 23 אלף איש.

 

בפרק 25 בספר 'במדבר' נאמר שכאשר החלו בני ישראל לזנות עם בנות מואב ולהשתחוות לאלהיהן, ציווה האל להורגם ומשה הרג 24 אלפים מהם.

 

בפרק 12 בספק שמואל ב' נכתב: 'ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה. ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה תהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד. ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרות הברזל והעביר אותם במלכן וכך יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם.'...

 

ראו כיצד רצח דוד עליו השלום את בני עמון בצורה מתועבת והשמיד את כל הכפרים בעינויים קשים שאין לדמיין קשים מהם."[2]



[1] קוראן, סורת אל-בקרה (2), 191.

[2] אל-אהראם אל-ערבי (מצרים), 7.7.2003.