כללי

 

האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר

על משבר הזהות הערבי ועתיד החינוך בעולם הערבי

 

בכמה מאמרים שפרסם באתר האינטרנט הליברלי "אילאף" דן האינטלקטואל התוניסאי אל-עפיף אל-אח'צ'ר בסוגיית משבר הזהות הערבית ובסיכויי השתלבותה של החברה הערבית בעידן המודרני. להלן עיקרי המאמרים:

 

מדוע אוהבים בני האדם את החיים ואילו אנו אוהבים את המוות?

"מדוע ארצותינו הן מן העשירות [בעולם] במשאבים טבעיים... ומן העניות [שבו] במשאבים אנושיים? מדוע גדלים [אוצרות] הידע האנושיים בעולם פי שניים כל שלוש שנים... אך אצלנו גדלים פי כמה הבערות, הפחד הרעיוני והשיתוק המנטלי? מדוע ביטויי סובלנות, מתינות, שכלתנות, ריאליזם, פשרנות ומשא ומתן, מעוררים בנו אימה אך [למשמע] הצהרות נקמה משולהבות כולנו רוקדים את ריקוד המלחמה? מדוע הצליחו... עמי העולם להתאבל על עברם בעוד שאנו קבענו [לעצמנו] מסמרות באבל דכאוני על עבר שאינו עובר? מדוע אוהבים בני האדם את החיים ואילו אנו אוהבים את המוות והאלימות, את השחיטה ואת ההתאבדות וקוראים לזאת גבורה ומות קדושים..?

 

מקורותיו של משבר הזהות הערבי

[התשובה] לחלק גדול [משאלות אלה] נעוצה בתערובת רווית ניגודים ונפיצה של פצע נרקיסיסטי קולקטיבי ושל נרקיסיזם דתי שהסבו לנו שיתוק מנטלי קולקטיבי... בראשו של כמעט כל אחד מאתנו  [הערבים] קיים משהו מדוקטור ג'קיל ומשהו ממיסטר הייד: מוח מטורף ועלוב בעת ובעונה.

 

פצע נרקיססיטי [היסטורי] הוא תסכול הגורם לקורבנו לבוז לעצמו, מהלומה הגורמת [לקורבן] לראות את עצמו כאפס... זהו סירוס סמלי הגורם לתחושה מוחצת של חרפה ונחיתות, ובמקרה שלנו - [לתחושה] מתמדת כזו... הערבים חוו את תבוסותיהם בפני האימפריאליזם האירופאי ובפני ישראל, הן ברמת ההכרה והן בתת ההכרה הקולקטיביים...כהשפלה לאומית שחרפתה יכולה להישטף רק באמצעות 'דם, נקמה ואש', כסיסמת הלאומנים הערבים.

נרקיסיזם דתי קולקטיבי הוא מחשבת עוועים הגורמת למאמין הנמנה על דת ניסית [לחשוב] כי אומתו היא 'האומה הטובה ביותר שנבראה לבני האדם'... שאללה ייעד אותה להדרכת האנושות ולהנהגתה. איך אפשר, אם כן, שאומה כזו תחקה [את בני האדם] ותלמד מהם..?

 

מאין הביאו היהודים את טענת השווא כי הם עמו הנבחר של האל והמוסלמים כי הם האומה הטובה ביותר שנבראה לבני האדם? מקורו של דמיון שווא זה...הוא האתנו-צנטריזם. האדם הפרימיטיבי מדמה לעצמו כי הוא מרכז היקום...וכי האל ברא למענו את כל מה שקיים על פני הארץ. אתנוצנטריות זו היא...[שהביאה לאמונה כי] מאחר ששפתה של הקבוצה המושיעה [קרי הערבים] היא אם כל השפות, מי שאינו יודע אותה על בורייה נחשב לחיה ולברברי, וכי מאחר שתרבותה היא השמימית מכולן, ומאחר שדתה היא דת האמת היחידה, הרי שיתר הדתות הן הבל הבלים...

 

קנה המידה לקדמה של העמים מן המצב הטבעי ומן הפראיות אל הציביליזציה... הוא מעבר העמים  [מתפיסה] אתנוצנטרית [לתפיסה] של אחדות אנושית, [ממצב] שהוא יסוד הגזענות הכולל אמונה בשונות אינהרנטית בין קבוצות אתניות, תרבויות ודתות [למצב] שבו האבחנות היחידות [נובעות] מרמות הקדמה ההיסטורית. רק כך מתחיל מעבר בריא מגלוריפיקציה של הפרט והכלל למתיחת ביקורת עליהם...מאמונה עיוורת ומקונצנזוס אל חשיבה ביקורתית וחילוקי דעות... היהודים האמינו כי בית המקדש ניצב במרכז העולם...[אך] הנבונים שבהם שכחו את טענות אבותיהם, ואילו אנו טבולים עדיין עד לזקנינו בנרקיסיזם דתי.

 

התשובה הפונדמנטליסטית למשבר הזהות: שיבה  אל אללה על גבי חגורת הנפץ

בטור המוקדש לנושא 'הדת' בעיתון אל-אהראם עדיין מוליכים שולל את הקוראים באמצעות המיתוס [לפיו]... מכה אינה רק מרכז הארץ... אלא מרכז היקום כולו...[1] 'עובדה זו', שהיא פנטזיה הקיימת רק בדמיונם של המאמינים בה, מדגימה את האופן שבו אמצעי תקשורת דתיים כורתים ברית עם החינוך הדתי במאבק נגד הרוח המדעית...על מנת למנוע מהרציונליות...לחלחל למחשבה האסלאמית. הנרקיסיזם הדתי ההוזה שלנו אומר לנו כי דתנו היא [הנעלה] שבדתות, כי מקומותינו הקדושים הם מרכז היקום וכי אומתנו היא החשובה שבאומות... אולם תבוסותינו החוזרות ונשנות... אומרות לנו כי אנו האומה האחרונה בקרב בני האדם. שיח רווי ניגודים זה הוא המקור לרבים מחוליינו הפסיכולוגיים, החברתיים, המדיניים ולמשבר הזהות הקשה שלנו. מי אנחנו? האם אנחנו האומה הטובה ביותר שהוציא [אללה] לבני האדם או האומה האחרונה בקרב בני האדם? ומדוע?

 

אמצעי התקשורת והחינוך הדתיים נותנים לכך תשובה קלה: מאחר ואנחנו ויתרנו על דתנו - אללה ויתר עלינו. ולכן, הבה ונצא במסע השיבה אל אללה, הבה ונשוב אל תור הזהב על גבי חגורת הנפץ שתפוצץ את הראשון שיפוצץ את תקוותנו לעתיד טוב יותר..!

 

מדוע מגזרים רחבים של המוסלמים מתנכרים כיום לריאליזם של חברי הנביא [הצחאבה]...שסירבו לציית לטקסט [דתי] המנוגד למציאות צבאית ולאינטרסים שלהם... [מדוע הם מתנכרים]...למדעים המודרניים המסייעים לקריאה קונסטרוקטיבית של הטקסט המתאימה אותו לדרישות הזמן..?

[הם מסרבים] משום שפצעם הנרקיסיסטי הפך אותם לנקמנים שאינם מייחסים משקל...לריאליזם ולהיגיון בפוליטיקה... ולקנאים שאינם מסוגלים לקרוא את הטקסט הדתי קריאה היסטורית... הפצע הנרקיסיסטי [ההיסטורי] גורם להם להשתכנע בנחיתותם ומשליך אותם לתוך אבל מלנכולי אנוש ואילו הנרקיסיזם הדתי הקולקטיבי משכנע אותם בכך שהם טבור העולם וטעם הקיום, כי הג'יהאד שלהם יימשך עד ליום הדין וכי כח רצונם והישענותם על אללה חזקים [מכל] מאזן כוחות...[2]

 

טירוף טוהר הגזע הנאצי וטירוף טוהר הדת הפונדמנטליסטי

"החינוך הדתי מייצר בצורה סדרתית דורות של אנשים המוכים בטירוף של זהות דתית טהורה, הדומה לטירוף טוהר הגזע של הנאצים...הנרקיסיזם הדתי והנרקיסיזם הלאומי כפופים לאותו היגיון: הפיכת הפער ההיסטורי הקיים בין תרבויות ולאומים לפער שהוא טבעי ואינהרנטי באופיו... [בנאציזם השתמע מכך] ההכרח למגר את הגזעים 'הנחותים' בידי הגזע הארי 'העליון'. בנרקיסיזם הדתי [השתמע מכך] ההכרח של ניצחון האסלאם, 'דת האמת היחידה', על יתר הדתות 'השקריות'.

 

מחמד בן עבד אל-והאב[3] [שסבר כי] 'האסלאם היא דת האמת האחת... וכי יתר הדתות הן שקריות...'[4] [טען כי] האסלאם הוא אפילו עתידם המוחלט של השדים: 'מן ההכרח שהעולם כולו, בני אדם ושדים כאחד, ייכנסו למסגרת האסלאם...שאם לא כן – גורלם הוא הגיהינום...' אין פלא שאישיות פסיכופטית זו, שהרסה את קברי חברי הנביא ואל-חוסיין [נכדו] והרגה בכרבלאא שיעים, על נשיהם וילדיהם, היא שכתבה דברי הזיה...פנאטיים אלה. מה שמבהיל הוא [שדבריו] משוננים לילדי בתי ספר יסודיים במטרה לזרוע בקרבם חוסר יכולת להתוודע למציאות, [לכפות עליהם] הסתגרות...והתרחקות קיצונית מן האחר, להובילם לגן העדן כשהם כבולים בשלשלאות, [לנגעם] בטירוף טוהר הזהות [האסלאמית] [ולהביאם] לידי שיגעון גדלות, קנאות, סקטוריאליות וטרור...

 

דברי כפירה מערביים: קוקה קולה, טלוויזיה, מדע, דמוקרטיה

מאז הפכו הערבים מאומה כובשת לאומה נכבשת הלכה ההלכה האסלאמית והתכנסה בתוך עצמה והפכה להלכה ג'יהאדית האוסרת להידמות ל'כופרים', לחקות אותם ולקיים עימם יחסי גומלין... [מאז] שטען השיח' אבן תימיה כי 'העימות עם הכופרים היא אחת ממטרות ההלכה [המוסלמית]'...[5] יצרה 'חובה' זו מחסום פסיכולוגי בין הערבי המוסלמי לבין התרבות המודרנית והביאה להפנמת [ההשקפה] כי המוסדות, המדעים, הערכים האוניברסליים [ואפילו] הטכנולוגיה ש'הכופרים' יוצרים הם בגדר כפירה. כל יבוא של [המוסלמים] מחוץ לעולם הערבי זקוק לפסק הלכה שיתיר אותו, [כמו] הקפה, הברז, המגבעות, הקוקה קולה, הטלביזיה, המדעים המודרניים, זכויות האדם והדמוקרטיה.

 

[כאמור] נרקיסיזם דתי הזוי זה נוצר בעטיין של נסיבות היסטוריות, כמו מלחמות הנביא עם היהודים... האימפריאליזם האירופי והקמת המדינה היהודית. שני האירועים האחרונים זעזעו את הפסיכולוגיה הערבית האסלאמית שהגיבה אליהם בשתי תשובות עקרות: את הראשונה מגלם האסלאם הצופי שנמלט מעימות. את השניה מגלם האסלאם הג'יהאדי מוכה טירוף הנקמה 'ביהודים ובצלבנים'... בכל מחיר, ואפילו [נקם מסוג] 'תמות נפשי עם פלשתים'. דגם המופת של האסלאם הג'יהאדי [הדוגל] במות קדושים הם ארגוני 'אל-קאעדה' והחמאס... שהמניע האמיתי החבוי מאחורי מטרותיהם ההזויות היא נקמה ונקמה בלבד...

 

מדוע לא השיבו גרמניה ויפן לאחר מלחמת העולם השניה על פצעיהן... בתשובות דומות לשלנו? [מכיוון] שהנרקיסיזם הדתי לא הופנם בתרבויותיהן המודרניות... וחילוניותן מנעה [מתן] תשובות הזויות לפצעיהן... הן חיקו את המערב והתמזגו בו ואילו אנו חלקנו עליו, נאבקנו בו וננעלנו בערכינו... 

האסלאם המוכה אמוק, אסלאם 'העימות עם הכופרים' והנקמה הצבאית בכופרים איבד את... יכולתו לפרוש [בגלוי] את הבעיות האמיתיות ולחפש עבורן פתרונות מציאותיים. 'הקונפליקט עם הכופרים' - בכלכלה, במדינאות, בממסד, במדעים, בערכים ובאורח החיים שלהם - הוא הגרעין הקשה של הנרקיסיזם האסלאמי הקיים, של התנהלותו בעבר, של הקנאות ושל טרור.

 

הנוסחאות הקיימות לשחרור מכורח הקונפליקט עם 'הכופרים'

קיימות שתי אפשרויות...לשחרור ההכרה ותת ההכרה האסלאמיים מ'כורח הקונפליקט עם הכופרים'..: האחת הוגשמה באיראן אשר באמצעות המהפכה האסלאמית שלה הגשימה את הנרקיסיזם הדתי שלה עד לפנטזיה האחרונה. היא התעמתה עם הכופרים בכל, אסרה [להשמיע] את המוסיקה שלהם ונעלה את מוסדות הלימוד לארבע שנים על מנת לאסלם את [מגוון תחומי] הידע...

 

[אבל ממש] באותה העת חרג הנרקיסיזם הדתי [מעל ומעבר] להגשמתו. המוסלמים [של המהפכה האיראנית] השתחררו מן הכמיהה למדינת המהדי [המשיח באסלאם השיעי] לאחר שהופעתה אכזבה אותם. הם לא מצאו ברפובליקה האסלאמית של איראן את [הגשמת] חלומם. רפובליקה זו הפכה את ארצם לבית כלא גדול שנעל את איראן בפני הציביליזציה המערבית. [אבל], מים גנובים ימתקו: השיעה באיראן היא כיום העם המערבי והחילוני ביותר בעולם האסלאמי...

 

אפשרות שניה, פחות כאובה ופחות רווית דם, עוברת דרך השבת ביטחונם העצמי של המוסלמים במידה מספקת על מנת שייפתחו למערב. ככל שייפתחו יותר... כך יתחזקו בעיניהם כבודם העצמי וביטחונם העצמי. דרך המלך להגשמת מטרה זו היא שהחינוך הדתי הנאור יתפוס את מקומו של החינוך הדתי הנרקיסיסטי. כבוד עצמי וביטחון עצמי דרושים על מנת להתאבל על [ערכים כמו] חובת העימות עם הכופרים והתבדלות מהם, נאמנות [לאסלאם], פסוקי החרב והג'יהאד עד יום הדין, יישום ההלכה, בוז לרציונלי, לאישה, ללא מוסלמי, כמיהה למדינת הח'ליפות, שחרור פלסטין עד לגרגר האדמה האחרון, השבת אנדלוסיה והקמת שלטון אסלאמי בצרפת במהלך חמישים השנים הבאות!

 

מה מבטיח שחינוך זה ישים קץ להפנמת הנרקיסיזם הדתי..? [בדבר אחד] אין ספק: חינוך זה לא ילמד את התלמידים טקסטים שיזינו אמונה דתית הזויה כמו האמונה בשדים ומלאכים ובאפשרות ליצור עימם קשרים ובריתות צבאיות... [יש] להחליף טקסטים חשוכים הקיימים כיום בחינוך הדתי בטקסטים רציונלים [של] המעתזלה, הפילוסופיה, וריפורמיסטים בני ימינו, שיכשירו את [התלמידים] לחשיבה עצמאית, להיפתחות, לדיאלוג ולאחווה אנושית כפי שנעשה במערכת החינוך בתוניס. יש ללמד את זכויות האדם ולימודי פילוסופיה במגוון רמות החינוך... על מנת לפתוח את התודעה האסלאמית בפני ערכים אוניברסליים וחשיבה ביקורתית... כך יהיה חינוך זה מסוגל להוציא דורות שהדיאלוג שלהם לא יתחיל במצוות נבערות ויסתיים בהוראות [דת] טוטליות"[6]

 

תום עידן זכויותיו של אללה וראשית עידן זכויות האדם

"המודרניזם הוא [דרישת יסוד] להצטרפות אל הקהילייה הבינלאומית בת ימינו, לכלכלה הגלובלית ולמוסדות הבינלאומיים... [מודרניזם זה] וערכיו האוניברסליים הם הערובה לכל סדר יום חברתי ראוי לשמו ולכניסתן של החברות הערביות לעידן המודרני... והוא כיום האופציה היחידה.

 

כניסה למודרניזם העולמי...מחייבת [את הערבים] להינתק מנורמות, מוסדות וערכי עבר שאינם הולמים את דרישות הזמן ואת צורכי התושבים...הנורמות של ימינו מחייבות מעבר מכלכלה הנשלטת בידי חוקי השריעה לכלכלה הנשלטת בידי חוקי שוק המתוקנים בידי מוסדות [בינלאומיים] מוסכמים. [נורמות אלה] מחייבות מעבר משלטון אוטוקרטי למדינת חוק, [מתפיסת] השונות 'הטבעית' בין הגבר לבין האישה, בין מוסלמי למוסלמי הנמנה על 'קבוצות שלא ייגאלו' לשוויון בזכויות וחובות אזרח, מרדיפת מיעוטים לכיבוד זכויותיהם...מהידרשות למשפט המסורת להידרשות למשפטו של השכל, מעידן זכויותיו של אללה לעידן זכויות האדם, מתרבות השנאה לאחר לתרבות כיבודו [וקיומו של] שיח תרבותי וחליפין כלכלי עמו, מקנאות דתית לסובלנות דתית... מתרבות של אמונה עיוורת לתרבות של הטלת ספק ומתרבות של אמת מוחלטת לתרבות של אמת יחסית.

 

מאבקם הפונדמנטליסטים נגד כניסת החברה הערבית לעידן המודרני

קיימים שני גורמים חזקים הנאבקים נגד כניסת החברות הערביות לעידן המודרני: מנהיגותו החשוכה של האסלאם והחינוך הדתי החשוך. מנהיגות זו מסרבת [לקבל את] הרציונליזם הדתי המשליט היגיון בטקסט הדתי באמצעות פרשנות... החינוך הדתי החשוך השורר בכל מייצר דורות [של אנשים] המשננים את הטקסט הדתי, גוזלים מעצמם את [היכולת] לחשוב אודותיו באופן אינדיבידואלי וקוראים אותו רק דרך דחפים תוקפניים, חרדות בלתי רציונליות, כשלים פנימיים וגחמות דתיות ופוליטיות המצויים בתוכו. אלה הם הטרוריסטים המוסלמים וציבוריהם, אשר אומללותם התרבותית, הפסיכולוגית והאזרחית קודמת לאומללותם החומרית.

 

קריאה טקסטואלית...בלתי רציונלית יוצרת מחסום פסיכולוגי בין ההכרה האסלאמית לבין המודרניזם והופכת את קורבנותיה לסכיזופרנים 'בעלי דם כחול', הוזים שרואים סביבם רק 'יהודים, נוצרים ואת סוכניהם החילוניים' הרוקמים מזימות נגד האומה האסלאמית וצרים עליה מכל עבר, בהתאם להשקפה אותה מחלחלים האחים המוסלמים באמצעי התקשורת ובחינוך מאז 1928. איימן אל-ט'ואהרי [מספר 2 בארגון אל-קאעדה וראש ארגון הג'יהאד המצרי] כתב בספרו: 'כאשר יתחיל הג'יהאד נגד ארצות הברית תתרחש רעידת אדמה שתזעזע את המערב; הקמת ח'ליפות אסלאמית במצרים תוכל להפוך אותה למנהיגת העולם המוסלמי בג'יהאד שלו נגד המערב... ולגרום לפניית ההיסטוריה בכיוון ההפוך, נגד האימפריה האמריקנית והממשלה היהודית העולמית'...

גם בדברי [אסאמה] בן לאדן ניכרים סימני היכר פסיכולוגיים-דתיים אלה...: 'לאומה המוסלמית הובטח ניצחון גם על היהודים, כדברי הנביא: יום הדין יתרחש רק לאחר שהמוסלמים יילחמו ביהודים ויהרגו אותם עד שהיהודי יתחבא מאחרי האבן והעץ ואז יאמרו האבן או העץ, הו, מוסלמי, זהו יהודי המתחבא מאחוריי, בוא והרוג אותו, חוץ מעץ הע'רקד שהוא העץ של היהודים'.

 

מה למד בן לאדן הינוקא במערכת החינוך הפונדמנטליסטית של סעודיה

באופן [המתואר לעיל] חזר בן לאדן הקשיש כהד על מה שלמד דברי בן לאדן הינוקא [שחבש] את ספסלי בית המדרש הוהאבי הטקסטואליסטי. המסורת שלעיל [אודות הרג היהודים לפני יום הדין] מצויה בספר 'החדית'' לכיתות חטיבת הביניים [בערב הסעודית]. [בין הדברים] שהספר מפרש לתלמיד בשיעור זה...[נאמר]: 'אל-ע'רקד הוא עץ גדול וקוצני שהיהודים מרבים לשתול בפלסטין בימינו'... השיעור מוסיף ומבאר את משמעות החדית':

 

1 – חכמתו של אללה כוללת את המשך המאבק בין המוסלמים לבין היהודים עד ליום הדין.

2 – המסורת מוכיחה את הבשורה שקיבלו המוסלמים אודות הניצחון שאללה ינחיל להם על היהודים בסופו של דבר...

3 – ניצחון המוסלמים משום שהצדק עומד לצדם, והאיש הצודק ינצח תמיד גם אם הכל יעמדו נגדו.

4 – הניצחון שינחיל אללה למוסלמים יתממש כאשר כוונותיהם יהיו אמיתיות, דבריהם יהיו מאוחדים, והם ידבקו בהלכה של אלוהיהם, יקיימו את מצוותיה ויישאו [את מבחניהם] בסבלנות.

5 – אין די בעוצמה חומרית בכדי להשיג ניצחון ואין מנוס מן ההישענות על אללה.

7 – היהודים והנוצרים, אויבי המוסלמים, לא יהיו לעולם שבעי רצון מהמוסלמים ויש להיזהר מהם...

 

שיעור אופייני זה בתוכנית הלימודים הסעודית שוטף את מוחו של התלמיד מכל גילוי שכלתני חשוד העשוי לדבוק בו. סעיף מס' 3 ברשימת משמעויות החדית' [מראה כיצד] הלימוד הדתי הבלתי רציונלי מנחיל במוחותיהם הרכים של הילדים את [עיקרי] המדיניות הבלתי רציונלית: די לך בכך שהאמת לצדך בכדי שאללה ינחיל לך ניצחון, גם כשמאזן הכוחות הוא לרעתך. סעיף מס' 7 זורע בקרב הילדים את זרעי תרבות השנאה ליהודים ולנוצרים ואת זרעי תסביך הרדיפה 'והחובה להיזהר מפניהם'...

בכל מדינות ערב, למעט תוניס, חינוך דתי חשוך זה שונה בעוצמתו אך לא באיכותו, שכן השורש המשותף הוא היעדר רציונליות דתית [שמקורו באסכולות] הח'ריג'ים, [7] החנבלים[8] והוהאבים... ההלכה בנוסח ימי הביניים, המוחקת את אישיותו של הפרט בעולם הערבי, אינה מכירה בשום זכות מזכויות היסוד שלו וכופה עליו לבטל את הערך העליון ביותר [שבאדם], קרי את שכלו, על מנת שיאמר בפני הטקסט הדתי 'נעשה ונשמע' וישלח את השכל לחופשה ארוכה.

 

לבטל את הגדרת היהודים והנוצרים ככופרים

[ברחבי] העולם החינוך הדתי ספג חידושים מודרניים בדרגות שונות ורק העולם הערבי נותר נעול בפניהם... מדוע אנו מלמדים את הילדים [פסוק כמו]: 'גרשו [את הנשים] ממיטותיכם והכו אותן',[9] במקום [פסוק בנוסח]: 'ברא לכם מעצמכם בנות זוג על מנת שתבטחו בהן והשית ביניכם אהבה וחמלה'?[10] מדוע שלא נחשיב את פסוקי [הקוראן] והמסורות הרואות את האישה באופן שלילי, ולכן גם סותרות לזכויות האדם, [כפסוקים ומסורות] המבוטלים על ידי זכויות היסוד של האישה..?

החינוך האלטרנטיבי צריך להגדיר מחדש, ובאורח חיובי, את הלא מוסלמי, ובמיוחד את היהודי ואת הנוצרי, כך שלא ייחשבו עוד ל'כופרים' שחובה להתעמת עמם, אלא כאלה שיש להפוך אותם לשותפים בערכים... באמצעות שותפות כלכלית, מדעית ותרבותית...כפי שדורשת הגלובליזציה...

 

הרציונליזם הדתי האסלאמי יכול למצוא את נקודת המוצא שלו בפסוקי קוראן 'אוניברסליים',  המתייחסים בשוויון לכל הדתות... [כך למשל הפסוקים]: 'אלה המאמינים [המוסלמים], היהודים, הצאבאים הנוצרים, הזורואסטרים והמשתפים [עובדי אלילים] – אללה הוא שיכריע ביניהם ביום הדין'.[11] 'אלה המוסלמים, היהודים, הצבאים והנוצרים. כל מי שמאמין באללה וביום הדין ועושה את הישר – אין להם מפני מה לחשוש ואל להם להיעצב'.[12] [הפסוק הראשון מדבר על] דחיית המשפט המכריע בין בני הדתות השונות עד ליום תחיית המתים ומפקיד את זכות ההכרעה בידי אללה ולא בידי האדם. [שני הפסוקים כאחד] משווים בצורה חיובית בין כלל המאמינים [בני הדתות השונות]...

אנשי ההלכה של ימי הביניים... טענו כי פסוקים אלה מבוטלים על ידי פסוקים המציבים את האסלאם כדת האמת [העומדת] מעל לדתות [האחרות] שהן 'שקריות וממיטות אסון על מאמיניהן'... [אולם] דרישות תקופתנו מחייבות להחשיב את הפסוקים 'המבטלים' עצמם כמבוטלים. שכן, הם נסיבתיים וקביעותיהם איבדו את תקפותן כאשר בטלו הנסיבות להופעתם. [בספרו] 'אל-מנאר' ראה רשיד רצ'א את 'פסוקי החרב' בקראן כפסוקים מבוטלים...[13] שתקפותם מוגבלת ליהודים, לנוצרים ולעובדי האלילים של התקופה שבה הם התגלו.[14] [גם] הח'ליפים בתקופות הזוהר של האסלאם החשיבו פסוקים אלה [כמבוטלים] כאשר העסיקו יהודים ונוצרים בשלטון בתור שרים ויועצים"[15]