המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי סורי: על החמאס לחדול לפעול משטח סוריה
27/10/2003

עיתונאי סורי קורא לחמאס להפסיק לפעול משטח סוריה ולא לגרום לאובדנה

 

במאמר שפורסם (ב-11.10.2003) ביומון הלבנוני "אל-נהאר[1]", קורא העיתונאי הסורי-הנוצרי החבר בתנועת הרפורמה הסורית 'החברה האזרחית', מישל כילו, לתנועת החמאס שלא לחדש את פעילותה נגד ישראל מתוך שטח סוריה, זאת מחשש לתגובה ישראלית קשה נגד סוריה.  

 

"כמה מאנשי המשטר [הסורי] מגלים בדבריהם ובהצהרותיהם המדיניות מידה רבה של התעלמות מהסכנה. בעיניהם העולם עדיין [שרוי] בכי טוב, וההנהגה שולטת במצב הפנימי ובמצב הבינלאומי ומסוגלת להרחיק את ההשלכות השליליות של המצב הבינלאומי על המצב הפנימי. נראה ש[בעיניהם] האירועים מדאיגים רק מבחוץ, בעוד שמה שקורה בפנים רגוע, שכן הרסן עדיין בידיהם. "אין חדש" אומר מי שרוצה להשלות את עצמו או מי שהחליט לעצום את עיניו כדי לא לראות את המציאות. אולם מי שפוקח אותן ומתבונן במה שמתרחש, יראה את העובדות הפשוטות הבאות:

 

בקונגרס [האמריקאי מתנהלת] מתקפת חרמה [נגד סוריה], שכמה ממוכרי האשליות בשלטון טענו שאינה חשובה משום שהיא מנוהלת על ידי ועדת משנה. הם השתתקו כאשר [הועדה] שמעה עדות שכללה רעיונות ואיומים מפורשים חסרי תקדים, בלשון שלא נהוג להשתמש בה ביחסים בינלאומיים, מפי אחד מעוזריו הבולטים של מזכיר המדינה המתון, פאוול. עדות זו היא מסר שמלמד אותנו כי [פאול] אינו בעל הדעה היחיד במחלקת המדינה. מתקפה אשר מתחילה במשרד המתון עלולה להפוך לאש לפני שתגיע לנצים במשרד ההגנה...

 

ב- 29.9.2003 התקיימה בוושינגטון ועידה שדנה בעתידה של סוריה, שבמהלכה שמענו שמות של מפלגות סוריות חדשות, אשר נוסדו בארה"ב או פועלות בה. המתחסדים יאמרו שהן אינן מייצגות דבר בסוריה, כאילו שקרצ'אי ייצג משהו באפגניסטן או שאלצ'לבי [ייצג משהו] בעיראק... כאילו ארה"ב, אשר אפשרה את [קיום] הועידה ונתנה לה את חסותה, נותנת את ידה רק בידם של מי שמייצגים משהו או מישהו בארצותיהם...

 

כלי תקשורת רבים עסקו באופן חסר תקדים בשלטון הסורי, ובנושאים המהווים נקודות תורפה אמיתיות בו. הם מתמקדים בעובדה שהסורים נכלאו, עונו, גורשו, הוגלו ונרדפו [ע"י השלטון בארצם] במהלך למעלה מ- 20 שנה; [הם מתמקדים] במיליוני העניים והמובטלים; בהפרת זכויותיהם כאזרחים וכבני אדם; בהידרדרות בתחומי הבריאות והחינוך; במשברים הכלכליים ובשחיתות הפושה ב[מערכת] המשפט שלהם. מתקפות אלו היו מהלומות מכוונות שפגעו ביעדיהן, משום שנאמרו בהן הרבה דברים נכונים. עם זאת, מדי יום גוברים קולות מושחתים הטוענים כי אין לתקן את המצב כל עוד קיים האיום [הישראלי], כאילו שהשחיתות היא [הגורם העשוי] להדוף [את האיום הישראלי] וכאילו לא הם האחראים לחוסר האונים שלנו ולא הם מעודדים אותו, או כאילו שהשחיתות היא התקווה היחידה שנשארה לנו בהגנה על עצמנו ועל מולדתנו.

 

מצבנו מידרדר כתוצאה ממדיניות מסויימת וכתוצאה מדפוסי התנהגות מסויימים, שבכירים רבים [בשלטון הסורי, כמו גם] העם כולו מכירים אותם. כאשר מבקש האזרח לבצע רפורמה, אומרים לו בטון גוער ומאשים בבגידה, החוזר ונשנה מאז 1967: "כיצד אתה דורש רפורמה בעוד אנו נתונים תחת איום? בלום את פיך והמתן עד שתחלוף הסכנה, אז נתקן את המצב". בינתיים התגברו חוסר האונים והחולשה וכתוצאה מהם התגברה הסכנה, בעוד שפער הכוחות בין האויב לבינינו הופך להיות מוחלט ויכולותינו בפני האתגרים המתגברים הולכות ופוחתות, עד כדי כך שהחלנו להתגעגע לימיו של נח...

 

מטוסי האויב הפציצו מטרות במרחק של פחות מ- 20 ק"מ מדמשק. אחד המתחסדים הפך זאת ל- 40-50 ק"מ, כאילו שאם האויב אינו תוקף את דמשק עצמה, אז לא קרה דבר. מהי משמעות הדבר, לאור ההצהרות [הישראליות] לפיהן הצבא הישראלי הנהיג מדיניות לפיה  הוא יפציץ את  סוריה בתגובה לפיגועי ההתאבדות שמבצעים הארגונים שנטען כי הם יושבים [בסוריה]? המשמעות פשוטה ביותר: תם עידן הפרדת הכוחות משנת 1974. האויב יהפוך את סוריה לאחראית על כל פעולה שתבוצע נגדו ויגיב עליה בכוח המנצח העומד לרשותו, עם כל ההתפתחויות המפתיעות הכרוכות בכך, ואשר יקרבו את שעתה של מלחמה כוללת ש[האויב] יכול לנהל [נגד סוריה], אם ארה"ב לא תרצה לנהל אותה בשל קשייה בעיראק...

 

האם מישהו [בסוריה] קורא לא נכון את המצב? אם לא היו טועים בהבנת המצב, היו נענים לפני שלוש שנים לקריאה להידברות ולפיוס [פנימי] וממהרים להיפגש עם בני עמם, הרבה מעבר לאמצע הדרך. הרפורמה היתה מתבצעת היום במלוא המרץ, האסירים היו בבתיהם ולא בבתי הסוהר, וההתייחסות למי שהולכים לשמוע הרצאה פה ולהשתתף בכנס שם היתה כאל תושבים מכובדים ולא כאל פושעים המועברים למשפט צבאי.

 

דובר החמאס אמר כי ארגונו יגיב בכוח בתוך פלסטין הכבושה על הפלישה [הישראלית] לשטח סוריה. אל תניחו לחמאס להביא לאובדנה של סוריה כפי שהביא לאובדנה של פלסטין!"

 

 



[1] אל-נהאר (לבנון), 11.10.2003.