כללי

  

על הפולמוס בנושא השנאה לארצות הברית בעולם הערבי

 

לאחרונה מתחולל בעיתונות הערבית פולמוס בנושא השנאה כלפי ארצות הברית בעולם הערבי. בתגובה למאמר של עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון הלונדוני הפרו-סדאמי "אל-קדס אל-ערבי", שבו טען כי ארצות הברית נושאת באשמה לשנאה כלפיה בעולם הערבי,[1] השיב מניר אל-מאורי, עיתונאי תימני ובעל טור ב"אל-שרק אל-אוסט",  בכמה מאמרים. להלן עיקרי שניים ממאמריו בהם מציג אל-מאורי את טענות עטואן ומשיב עליהן:  

 

ליבוי השנאה לארה"ב באמצעי התקשורת

"במאמרו 'השנאה לאמריקה וסיבותיה' מנה עורך [היומון] 'אל-קדס אל-ערבי', עבד אל-בארי עטואן,  את הסיבות לשנאה זו... מזל שהועדה שמונתה בידי ממשלת ארצות הברית ללימוד שורשי שנאה זו... אינה מסתייעת בהשקפותיהם של עבד אל-בארי עטואן ושל עמיתיו באמצעי התקשורת הערביים. הללו נותנים יומם ולילה מהלכים לשקרים ולהולכת שולל ומהווים [בעצמם] סיבה מרכזית להצתת שנאה זו כלפי אמריקה בקרב פשוטי העם...

 

עבד אל-בארי עטואן [המופיע] ברשת הסי. אן. אן שונה לחלוטין מעבד אל-בארי עטואן כפי שהוא מופיע ברשת אל-ג'זירה או בעיתון אל-קדס אל-ערבי. ברשת ה- CNN  מדבר עטואן בכובד ראש ובנינוחות גמורים ומציג השקפות רציונליות ומאוזנות, וזאת בניגוד גמור לעמדותיו האימפולסיביות ברשת אל-ג'זירה ובעיתונו אל-קדס אל-ערבי בהם הוא מתסיס את רגשותיהם של המוני צופיו וקוראיו במקום לפנות לשכלם.

 

עבד אל-בארי עטואן הוא חלק מהבעיה... והבעיה שלנו היא שאיננו שונאים רק את אמריקה. החברות הערביות שלנו הן חברות של שנאה עליה התחנכנו לשנוא זה את זה, עוד קודם לשנאתנו כלפי אחרים... החברות הערביות הן... גם חברות כושלות. ארצות הברית הבינה כי [בעבר] היא תמכה במשטרים ערבים טרוריסטים ומושחתים, שיצרו קרקע פורייה לעוני ולטרור. משום כך, וושינגטון החלה לשנות את מדיניותה ולהושיט יד לעמים במקום לממשלותיהם, בתקווה שהם יתפתחו וייפטרו ממשטריהם המושחתים. למרבה הצער... מאחר ובתרבותנו הטיפשות והעוני הצועדים ביחד [הרי] שבמקום שהעמים הערביים יפיקו תועלת ממפגש האינטרסים שלהם עם האינטרסים הגלובליים של המעצמה הגדולה, אנו רואים לנגד עינינו הפגנת איבה גלויה כלפי אמריקה...

 

מה יכולים הערבים ללמוד מהדמוקרטיה הישראלית

לטענת עבד אל-בארי עטואן "ארצות הברית העניקה לעולם מופת של שוויון, של זכויות אדם, של רשות שופטת עצמאית ושל מוסדות דמוקרטיים אך תמיד פעלה במטרה לשלול הישגים אלה מן הערבים ומן המוסלמים..."[2]

מר עבד אל-בארי עטואן, ארצות הברית אינה אלוהים ואין ביכולתה לשלול מעמים את יכולתם לנשום או להעניק להם חיים. אם הערבים אינם רוצים לעצמם בהישגים אלה באופן אמיתי זכותם להיעזר בארצות הברית על מנת להגשימם. אך לא ניתן להעניק להם הישגים אם הם אינם רוצים בהם. דמוקרטיה אינה סחורה שארצות הברית יכולה לייצא או לנדב כתרומה.

 

עטואן טוען כי "בועידת עקבה התחייב נשיא ארצות הברית לשמור על זהותה היהודית של ישראל..." [ותוהה] "כיצד תומכת ארצות הברית, שהיא מדינה בעלת פלורליזם תרבותי, דתי ואתני במדינה גזענית המתבססת על הדת..?" 

אדוני, ארצות הברית אינה תומכת בישראל משום שהיא מדינה יהודית אלא משום שישראל השכילה לקשור את קיומה באינטרס הלאומי האמריקני העליון. לנו יש 22 מדינות דתיות. בכולן, למעט אחת, קובעות החוקות כי האסלאם הוא דת המדינה וכי ההלכה האסלאמית היא מקור עיקרי לתחיקה. [וראה] למרות זאת, ארצות הברית מקיימת אתנו קשרים. המציאות היא שישראל היא דמוקרטית יותר מכל מדינה ערבית וסבלו של האזרח הפלסטיני בה קל בהרבה מסבלותיו של האזרח הערבי במולדתו ובמדינתו הערבית, תהא מי שתהא...

 

ארה"ב תשקם את עיראק כפי ששיקמה את יפן וגרמניה

עטואן, הטוען כי "התרבות המערבית שוללת [שימוש] בשקר..." תוהה "כיצד ייתכן שהממשל האמריקני מצדיק מלחמה נגד מדינה נצורה [עיראק]...על בסיס השקר של הנשק להשמדה המונית..?"

אדוני היקר, בעיראק לא היה צורך לחשוף נשק להשמדה המונית משום שמשטר צדאם חוסיין היה הנשק הגדול ביותר להשמדה המונית ונשק זה חוסל. קברי ההמונים של משטר זה הם הוכחה מוחצת לכך שמשטר זה היה משטר להשמדה המונית. האמריקנים לא יכלו להסתכן בהשארת צדאם על כסאו רק מכיוון שייתכן ואין ברשותו נשק כזה, כאשר הוא כבר עשה בו שימוש נגד עמו ונגד איראן...

 

עטואן טוען כי "ארצות הברית היא בעלת הניסיון הגדול ביותר בעולם...בזריעת חורבן והיא הכושלת ביותר בהבאת שגשוג ובהשכנת שלום. כך הותירה חורבן בסומליה, באפגאניסטאן ועתה בעיראק..."

 

[מר עטואן], ההיסטוריה מלמדת אותנו כי לא היתה מדינה שארצות הברית התערבה בענייניה והיא לא שבה לתחייה. במקום לומר סומליה, שארצות הברית לא פיקחה כלל על ענייניה, מדוע לא להביא כראייה את יפן, גרמניה וצרפת שלאחר מלחמת העולם השניה..? יפן וגרמניה לא התלוננו על הכיבוש האמריקני מכיוון שהבינו כי נוכחות האמריקנים תתרום, בסופו של דבר, לאינטרסים של עמיהן... בתקשורת הערבית [אין מציגים] שום נקודת אור חיובית באשר למתרחש באפגאניסטאן ובעיראק. [אבל] די  בכך שהמשטר התיאוקרטי הגרוע בתולדות האנושות נמחק מן המפה ושחרב המשטר הערבי הגרוע ביותר בימינו הוסרה מצווארנו. בקרוב נחזה בתוצאות [השיקום] השקט המתחולל בעיראק...

 

לו היה בידי הערבים נשק להשמדה המונית...

לטענת עטואן "הממשל האמריקני...המשתדל להרוס את כלי הנשק להשמדה המונית שוכח כי ארצות הברית היא המדינה היחידה בהיסטוריה שעשתה שימוש בנשק להשמדה המונית...ובעודה מניחה לישראל...להחזיק ברשותה נשק כזה היא מאיימת על עיראק, איראן וסוריה אם רק תעזנה לחשוב להחזיק בבעלותן נשק להשמדה המונית."

 

כנראה שהסיבות שעטואן מציין הן אלו שהביאו את ארצות הברית לחוש יותר מכל מדינה אחרת את הסכנה הטמונה בכך שנשק להשמדה המונית יהיה בהישג ידם של משטרים חסרי שיקול דעת ושל כנופיות טרור... ארצות הברית מחזיקה ברשותה ארסנל ענק של נשק להשמדה המונית אך היא לא עשתה בו שימוש לאחר מלחמת העולם השניה. לעומתה, אנו הערבים, איימנו להשמיד מחצית ממדינת ישראל כאשר לרשותנו עמד קמצוץ של נשק מסוג זה ולאחר שהשתמשנו בו נגד אחינו הערבים... מה היה קורה אילו עמד לרשותנו נשק אמיתי להשמדה המונית? בצל השנאה המבעבעת בנו כלפי עצמנו וכלפי העולם כולו ייתכן והיינו משמידים את כל כדור הארץ פעמיים או שלוש...

 

יש להגיע להכרה אמיתית בקיומה של מדינת ישראל

עטואן טוען כי "ארצות הברית היא היחידה בעולם הנוהגת בתוקפנות ובשחצנות. כאשר העולם מגנה את מדיניות הטרור של ישראל... ארצות הברית מטילה וטו על החלטות הגינוי ומעניקה ערבויות בסך 9 מיליארד דולר כגמול לישראל על חיסול הנהגת החמאס...ועל בניית הגדר הגזענית..."

אדוני היקר, אלמלא ארצות הברית היו ערפאת ומשטרו המושחת מגורשים זה מכבר אל מעבר להרי החושך. אלמלא פעולות ההתאבדות וההתנהלות האווילית [של הפלסטינים] היתה ארצות הברית כבר מגשימה את מאווייהם על אפה ועל חמתה של ישראל... אולם אנו דורשים הרבה מדי, רוצים שארצות הברית תשחרר לנו את פלסטין ותשליך את  ישראל לים. כל עוד לא נכיר בקיומה של ישראל מעומק ליבנו אנו נישאר תמיד במרדף אחר חזיונות תעתועים.

 

לטענת עטואן "ארצות הברית היא המדינה הסחטנית הגדולה ביותר בהיסטוריה. כך היא סחטה מלוב 3 מיליארד דולר כפיצוי לקורבנות [אסון] לוקרבי בעוד שהיא מסרבת לשלם, ולו אגורה שחוקה, לקורבנות מלחמתה בעיראק ולאחר שמיליון וחצי עיראקים ניספו בעטיו של המצור..."

 

[מר עטואן], מדוע אתה מותח ביקורת על ארצות הברית ומאשימה בסחטנות בשל מאמציה לפצות את אזרחיה? דמה לעצמך שאתה או אחד מבני משפחתך נוסע במטוס המופל בידי טרוריסט? במקום למתוח ביקורת על קד'אפי המבזבז את עושרו של עמו בכדי לכפר על טעויותיו אנו מאשימים את ארצות הברית הפועלת להגשים את זכויותיהם של אזרחיה!

מדוע ארצות הברית צריכה לפצות את העיראקים? ארצות הברית עשתה לעיראקים שירות שאין לו מחיר בסלקה משטר שאם העיראקים כולם היו מקריבים את עצמם לסילוקו הם היו נכשלים? מי יפצה את ארצות הברית על מיליארדי הדולרים שהוציאה בגלל עיראק, על חייליה ההרוגים והפצועים שנפלו למען העם העיראקי, הביטחון הלאומי האמריקני ולמען הגשמת עקרון החירות..?

 

על טענת עטואן כי "ערוצי הלווין הערביים סובלים ממחסור חמור בקולות ובאישים המוכנים להגן על מדיניות ארצות הברית...מכיוון שלא ניתן להגן עליה..." עונה אל-מאורי: "באמצעי התקשורת הערבים יש אנשים רבים המגינים על ארצות הברית אך בג'ונגל התקשורתי הערבי - הנשלט בידי קיצוניים או בידי אלה המפחדים מהם - לא ניתנת למגינים על ארה"ב הזדמנות... האם ארצות הברית מבינה כי עליה להילחם בנשק ההטעיה וההונאה ההמונית קודם שתחסל את הנשק להשמדה המונית?"[3]

 

העולם הערבי מוצף בידי ריאקציונרים חדשים

"מאז נפילת ברית המועצות מתחבטים אנשי השמאל הערביים ומגששים כסומים באפילה אחר דרך חדשה... מרביתם מעדו והם רוכבים עתה על קטר הפונדמנטליזם של המפלגות האסלאמיות... שכבר הוליכו בעבר את תומכיהן אל המוות...

 

בהיאחזם בפורמליזם חלול שוכחים הלאומנים והסוציאליסטים הערבים את העיקר ביחס לעובדות [המציאות] החדשות..., הם דבקים באיבה למערב ובגידופה של ארצות הברית ושוכחים...את המכנים המשותפים הקושרים אותם לתרבות [המערב], [לחברה] האזרחית, למודרניזם ולקדמה. אישים אלה כרתו ברית עם הריאקציונריות, עם הפיגור, עם הקיצוניות ועם חסידי אידיאולוגיית ההתאבדות בתואנה המופרכת של קיומו של אויב משותף [הניצב בפניהם], וכוונתם לארצות הברית.

 

מנגד, לאחר אירועי ה-11 בספטמבר הבינו האמריקנים...כי הקיצוניות והפיגור אינם מבחינים בין ערבי לבין אמריקני, הודי או ברזילאי. סכנתם אופפת את הכל ועקירתם מהשורש היא חובה החלה על כל עמי העולם... מה שיפה באמריקנים הוא שהם לומדים מן הניסיון ומשנים את מדיניותם בהתאם למציאות החדשה. למזלם של העמים הערביים שולטים בארצות הברית השמרנים החדשים. נראה כי הם הבינו כי מדיניות העבר של ארצות הברית הוליכה להתחזקות הקיצונים ולהרס הכוחות הנאורים בעולם הערבי ולכן הם פתחו בשינוי מדיניותם.

 

אולם, למרבה הצער, המפלגות הפרוגרסיביות בעולם הערבי לא הבינו את המסר. הן ממשיכות לפתוח את פצעי העבר... ולהתייחס באופן אווילי להתפתחויות [בעולם] במקום להפיק תועלת מפרותיהן. בשנים האחרונות הופיע [בעולם הערבי] הזרם האסלאמי הלאומי...שהדבר המאחד בין שתי צלעותיו הוא רק השנאה כלפי ארצות הברית ולכל מה שקשור בה. לו היו הלאומנים או הסוציאליסטים הערביים מעיפים מבט סביבם הם היו מבינים כי הסכנה אינה באה מארצות הברית ולא מהשמרנים החדשים, אלא מאלה המצויים בקרבתם, מן הארגונים ומן הגופים הפוליטיים הטרוריסטיים שהם מנסים להתקרב אליהם ולכרות עמם ברית על מנת להילחם בסכנה המדומה."[4]