המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נאום ערפאת לרגל יום הנכבה [15.5.1948]
19/5/2003

נאום ערפאת לרגל יום ה"נכבה" [15.5.1948]

 

יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, נשא נאום לרגל יום ה"נכבה". להלן תוכנו:[1]

 

"'נחפוץ לגמול חסד עם אלה אשר נחשבו לחלשים בארץ, להפוך אותם למנהיגים וליורשים ולבסס את מעמדם'.[2]

 

עמנו הפלסטיני הגיבור במולדת ובתפוצה, אחינו האהובים במולדת הערבית האצילה, ידידינו בני החורין והנכבדים בעולם, תושבינו העומדים איתן במחנות הפליטים [הדוגלים] בעמידה האיתנה ובשיבה, בנינו ויוצאי חלצינו בבתי הכלא ובבתי המעצר, דורותינו העולים ב[מדרגות] האומץ והכבוד:

 

המזימה האימפריאליסטית הציונית הגדולה נגד אומתנו הערבית ומולדתנו פלסטין אשר החלה עם הועידה הציונית בשנת 1897 בבאזל שבשוויץ הגיעה לשיאה המקולל ב-15 במאי 1948. ביום מקולל זה הוקמה מדינת ישראל באמצעות כוח הנשק והקשר האימפריאליסטי על הריסות מולדתנו פלסטין. עמנו פוזר במולדתו, בגלות, בתפוצה ובמחנות הפליטים על ידי מעשי טבח. האם העולם שכח והאם עמנו שכח את הטבח בדיר יאסין וקיביא ונחאלין ומעשי טבח אחרים שנעשו ב-1947, 1948 ואחריהם?

 

בשנת 1947 כפו הכוחות האימפריאליסטים ששלטו באותה תקופה באו"ם את חלוקת מולדתנו, פלסטין, לשתי מדינות: אחת פלסטינית ערבית ואחת ישראלית יהודית. אולם, מדינת פלסטין לא קמה ולא ראתה אור [יום] [וזאת] ללא התחשבות מינימלית בהחלטת הלגיטימיות הבינלאומית [הקשורה] בעמנו [והכוללת הקמת] מדינה עצמאית על אדמת פלסטין ההיסטורית.

 

עמנו הפלסטיני היה צריך להכריע בין שתי דרכים: בין היעלמות והימחקות לבין עמידה איתנה, התמודדות ודבקות בזכותו על מולדתו הנצחית, פלסטין. עמנו הפלסטיני, עם הגיבורים, לא היסס לבחור בדרך של עמידה בחזית המערכה על אדמת חזית המערכה אותה ברך אללה, כיוון התפילה הראשון והמקום השלישי בקדושתו, המקום אליו הגיע מחמד במסע הליל שלו ומקום הולדתו של ישו.

 

עמנו לא מסכים להשפלה, לזלזול, להכנעה, לציות, לשיעבוד ולאימפריאליזם במקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם, באדמה ול[אימפריאליזם של ה]פרט משום שהוא עם מאמין ואציל ובדמו זורם דם של אמונה ושל כבוד, אהבת המולדת ואהבת האומה ככל שמתרחבת המזימה.

 

פלסטין היא המולדת שלנו, אדמת חזית המערכה והאדמה הקדושה, מולדתנו ומולדת אבותינו וסבינו, מולדת נכדינו ודורותינו הבאים. פלסטין היא המולדת שלנו. אין לה חלופה ואין לנו מולדת מלבדה. כל פליט פלסטיני מצפה ליום בו יחבק את המולדת וישיב לה את זהותה ואת כבודו של האזרח במולדתו פלסטין.

 

'אלה אשר הוצאו מבתיהם ללא זכות רק משום שאמרו: אלוהינו, אללה.'[3]

 

עמנו הפלסטיני העומד איתן באדמת חזית המערכה, אומתנו הערבית המהוללת,

אנחנו עם הגיבורים, עם [הדומה] לעוף החול. [העם הפלסטיני] הוא המספר החזק במשוואת המלחמה והשלום  במזרח התיכון כיום, זהו מצבנו והאמת שלנו במאבק הממושך הזה אותו אנו מנהלים למען זכותנו על מולדתנו פלסטין.

 

יש שתהו בתחילה היכן הוא העם הפלסטיני. האם הם יעזו היום לשאול היכן הוא? האם יש מי שיאמר כיום על עמנו שהמבוגרים מתים והצעירים שוכחים? ומה יש להם לומר על הפרש [פארס] הפלסטיני, פארס עודה, הילד אשר התגרה בטנק בעזרת אבן ונפל כשהיד למען המקומות הקדושים, המולדת והחירות?

 

האמת הפלסטינית זועקת, כיום, וברורה כשמש בעולם כולו ואף אחד לא יוסיף להתנכר לה ולהתעלם ממנה משום שפארס עודה אמר את הדברים שלכל פלסטיני [יש לומר] לפני שנפל כשהיד מאש הטנק הישראלי: 'או [שנשיג]מולדת, חירות ועצמאות או [שנלך בדרך] השהאדה למען אללה, המולדת והכבוד'.

 

במשך חמישים וחמש השנים שחלפו נפלו שהידים ופצועים למען חירות המולדת ושיבת בניה. היום ספונים בבתי הכלא ובבתי המעצר של הכיבוש אלפי פלסטינים ופלסטיניות משום שהם אינם מסכימים לכיבוש ולרדיפה ונחושים [להשיג את] החירות והעצמאות. להם הברכה ולהם ההבטחה והשבועה כי חירותם והצלתם הן דאגתנו הגדולה ביותר ומטרתנו הנעלה. החירות שלהם היא החירות של המולדת.

 

בערי פלסטין, במחנות הפליטים שלה, ביישוביה ובכפריה, מישוריה, הריה, חורשותיה וחופיה נפלו בשנתיים האחרונות יותר מ-70,000 שהידים ופצועים כשהם מגנים על חירותה ועצמאותה של המולדת  ועל מקומותיה הקדושים לאסלאם ולנצרות. להם הברכה והגדולה. הם נמנים על השהידים ועל הצדיקים שהם הידידים הטובים ביותר [לשהידים] אשר  משביחים [את האדמה] בדמם למען העצמאות והחירות והקמת מדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים בעזרת אללה, הם 'יכנסו למסגד כפי שנכנסו אליו בפעם הראשונה'[4] 'אללה לא יפר את הבטחתו.'[5]

 

באמצעות הקרבות שלנו, הקרבותינו, אחדותנו הלאומית ונחישותנו כפה עמנו את עצמו ואת סוגייתו על משוואת המזרח התיכון ועל כל הנסיונות למחוק אותו, להעלים אותו או להפוך אותו לעם המפוזר בפזורה בגולה ובמחנות הפליטים. האמת הפוליטית שאין עליה חולק היום היא כי המלחמה תפרוץ בפלסטין והשלום יחל מפלסטין, המדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה ירושלים.

 

הצהרנו בעבר כי אופציית השלום, שלום האמיצים, עליו חתמנו עם שותפינו יצחק רבין ז"ל הוא האופציה האסטרטגית שלנו. אולם, הכוח העריץ והמזימה הכבירה דחתה ועודנה דוחה את האופציה שלנו למען שלום צודק, נצחי וכולל בפלסטין, בסוריה, בלבנון ובאזור כולו בהתאם ללגיטימיות הבינלאומית ולהחלטותיה: 242, 338, 425, 194, 1397 והחלטות והסכמים נוספים כשהאחרון מביניהם הוא 'מפת הדרכים'.

 

מי שחושב ששלום מזויף יכול להונות את עמנו הוזה. לא יהיה שלום ללא נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים הפלסטינים והערביים לקווי הארבעה ביוני. כמו כן, ההתנחלויות הבלתי חוקיות אשר גוזלות את אדמתנו, אומתנו וחירותנו צריכות לחדול מלהתקיים. אין מנוס מכך שהמתנחלים יעזבו את אדמתנו הפלסטינית. השלום אינו יכול להתגשם והביטחון אינו יכול להימשך בצל הכיבוש וההתנחלויות.

 

אנו תומכים בשלום צודק, נצחי וכולל, שלום האמיצים תמורת נסיגה מלאה מאדמתנו הפלסטינית והערבית. זהו העיקרון אותו אישרה הפסגה הערבית על פי יוזמתו של האמיר עבדאללה, יורש העצר הסעודי, זהו הבסיס לעקרון של ועידת מדריד לשלום, [ועידת] וושינגטון ו[ועידת] קהיר, [וועידות] שרם אל-שיח', טאבה, ווי ריבר, פריס ו[ועידות] אחרות. [עקרון זה הוא] שטחים תמורת שלום.

 

בשעה שהמזימה מתרחבת וקושרי הקשר נגדנו ונגד האזור כולו מתרבים אני קורא לעמנו ולאומתנו הערבית האצילה לאחד את השורות למען השבת השטחים הכבושים שלנו, למען חירותנו והגנתנו על המקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם באדמה המבורכת. [אני קורא לעמנו ולאומתנו] לעמוד מול הסערה הזו שחולפת על פני כולנו באזור. אנחנו ננצח בעזרתו של אללה.

 

אחיותי ואחיי הגיבורים, אני קורא לכם, כולם, ל[היות כפופים] למשמעת לאומית, לכבד את המשטר הכללי ואת הסולידריות החברתית [לפיה] בעלי האמצעים יגישו עזרה לנזקקים. אנחנו [נמצאים] על ספינת החירות דבקים בסולידריות ומאוחדים. זהו מקור כוח ורוממות לעמנו מול קושר הקשר היהיר ביותר ומכונת המלחמה וההרס שברשותו.

 

אני מברך את כולכם ולוחץ את ידו של כל אחד מכם, כל אישה, זקן ילד או ילדה ואומר לכם: המולדת הזו, המקומות הקדושים לנצרות ולאסלאם, ירושלים וערים קדושות נוספות, כפרינו ומחנות הפליטים שלנו הם כולם פקדון על צווארנו. אני מורה לכם לשמור על הפקדון הזה ולהגן עליו בדם ובנפש.

 

'המתן בסבלנות. הייה סובלני רק כלפי אללה, אל תתעצב עליהם ואל יצר לך על מה שהם זוממים.'[6]

                                

                 

   

      



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 16.5.2003.

[2] קראן:  28:5

[3]  קראן: 22:40

[4]קראן: 17:7. הכוונה היא לאויביהם של בני ישראל.

[5]קראן: 22:47

[6]קראן: 16:127

תגיות