כללי

 

נאומי ערפאת ואבו עלאא במועצה המחוקקת,

לפני הצבעת האמון בממשלתו של אבו עלאא

 

 ב-12.11.2003, יום הצבעת האמון בממשלה הפלסטינית החדשה, נאמו יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת וראש הממשלה הפלסטינית, אחמד קריע, אבו עלאא, במועצה המחוקקת. לנאומים אלה נודעת חשיבות מיוחדת בשל עיתויים ערב הקמת הממשלה החדשה ולאחר המשבר שנתהווה בעקבות פרישתו של אבו מאזן ובידודו המדיני הנמשך של ערפאת בזירה הבינלאומית.

 

להלן קטעים משני הנאומים:

    

הכרה במדינת ישראל וקריאה לחתירה משותפת למען השלום

ערפאת: "ממשלת ישראל מפיצה שמועות כוזבות שאיננו רוצים שלום עם מדינת ישראל. אני רוצה לפנות לעם הישראלי ולומר בפומבי שהדבר אינו נכון. כוחות השלום בישראל יודעים זאת. אנחנו הכרנו במדינת ישראל ולא נחזור בנו מכך. הכרנו בה במועצה הלאומית שלנו, וכאשר חתמנו על הסכם אוסלו בבית הלבן. לעולם לא נחזור בנו מן ההכרה בזכותו של עם ישראל לחיות בביטחון, בשלום וביציבות, לצידו של העם הפלסטיני העצמאי במדינת פלסטין העצמאית, [תוך כינון] שלום בר-קיימא, כולל וצודק באזורנו. גם ועידת הפסגה הערבית אישרה זאת ביוזמת השלום שגובשה בידי יורש העצר הסעודי... שמעו אותי, ישראליים! הגיע הזמן שנצא ממלחמת ההרס הממושכת הזו, אשר אינה מספקת לכם ולנו ביטחון ואינה מביאה לשלום בטוח וצודק לנו ולכם. שלוש השנים הרעות האלה או יותר- יש בהן בכדי לשכנע את ממשלת ישראל שהכיבוש, ההתנחלויות, גדר ההפרדה הגזענית, חומת ברלין החדשה ופגיעה במקומות הקדושים לנו אין ביכולתם לספק ביטחון... אני  מברך באופן מיוחד את כוחות השלום בישראל, אשר נאבקים למען השלום בין שני העמים. אני מברך את הפגישות שייערכו ביניהם במטרה לדחוף קדימה את תהליך השלום…

 

תוכנית הממשלה החדשה מדגישה בשמו של העם הפלסטיני את הדבקות המלאה באופציית השלום ובתוכנית מפת הדרכים." 

 

אבו עלאא: "אתם יודעים באיזו מציאות עולמית אנו חיים, לאחר ה-11 בספטמבר... אתם מודעים לניסיונות המגונים המנסים להכפיש את מאבקנו הלאומי [ולכנותו] טרור ואותנו טרוריסטים. אתם יודעים כיצד השתנו הנורמות והפרופורציות, והתהפכו היוצרות של המאבק באלה של הטרור... זוהי מציאות שלא ניתן להתעלם ממנה... אנו תמיד יכולים להתמודד עם מציאות כזו, לא לקבלה ולא להיכנע לה, אלא רק לפעול למען תיקונה, שינויה או לצמצם את נזקיה, תוך שימוש בכל האופציות הלגיטימיות שברשותנו... עלינו להפסיק לדבוק במנהג של הצדקה [עצמית] ושל הטלת אשמה על אחרים... עלינו לפעול למען רתימת כוחות השלום ו[הכוחות] המתונים לצדנו...

 

אנחנו חסידיו של השלום ושל הדו קיום, חסידיה של החירות,של העצמאות ושל כבוד לאומי. אנחנו לא טרוריסטים ולעולם לא נהיה. המאבק שלנו אינו מכוון כלפי ילדים, נשים ואזרחים. הוא [מכוון] נגד הריסת בתים, עקירת עצים, הרג, חיסולים, נגד כך שנשותינו תלדנה במחסומים הצבאיים ונגד מניעתנו מלהתפלל במסגד אל-אקצא ובכנסיית הקבר, הפקעת אדמתנו [ושלילת] חירויותינו הבסיסיות: [חופש] התנועה, העבודה, הלימוד, ההחלמה. לעולם לא נדחה את אופציית השלום, אדרבא, אנחנו אלה אשר חירפנו נפשותינו למען השגת החלום המשותף לכל בני האדם...

 

הממשלה הפלסטינית מדגישה שפתרונות חלקיים ופתרונות ביניים לא הובילו בעבר ולא יובילו בעתיד להפסקת הסכסוך אלא הם רק יאריכו, יחדשו ויסלימו אותו. לכן, אנו פונים לכל הצדדים [הנוגעים] בסכסוך, ואל הקוורטט במיוחד, לערוך ועידה בינ"ל בפיקוחו כדי להגיע לפתרון סופי לסכסוך, שיבוסס על חזונו של הנשיא בוש – בקיומן של שתי מדינות וביצוע החלטות האו"ם הרלוונטיות: 242, 338, 425, 1397, 194 הקוראות להפסקת ההתנחלויות והכיבוש הישראלי על כל השטחים הפלסטינים והערבים אשר כבשה ישראל ב-5.6.1967 , כולל מזרח ירושלים [ואשר מכירות ב] הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית בעלת ריבונות מלאה, שבירתה ירושלים הערבית לצד מדינת ישראל בגבולות 4.6.1967 ובפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטה מס' 194...

 

אני קורא לכם הישראלים - כממשלה וכעם - לפתוח דף חדש ביחסינו ובעבודתנו המשותפת בכדי להגיע לשלום צודק. בטחו בנו שאנו מקבלים את שכנינו, אנו מכבדים את שכנותם. אנו רוצים שישרור שלום אמיתי למעננו ולמענכם, שלום אשר ישמור על זכויותינו ועל הביטחון של כולם, שלום שיהווה בסיס לשיתוף פעולה רחב ולאווירה של חיים משותפים ושיאפשר תיאום בכל התחומים...

 

האמינו, ישראלים, כי אנו שואפים לשלום, לביטחון וליציבות. דבר זה יוכל להתבצע רק באופן הדדי. ביטחונו של צד אחד לא יוכל להתגשם על חשבון הצד השני. בואו נעזור אחד לשני להפסיק את מעגל המלחמה המסויט הזה ולשים קץ לתסכול ולייאוש הקיים בנפשותיהם של בנינו ובניכם... אני מבקש מכם לכבד את רצונותינו, בחירותינו, הנהגתנו ומנהיגנו, היו"ר יאסר ערפאת, להסיר את המצור מעלינו ומעליו ולהפסיק את האיומים נגדו. אני קורא לכם להפסיק את הפצע המדמם של תהליך השלום, שבא לידי ביטוי בהתנחלויות ובהרחבתן, בגדר ההפרדה ובמה שאתם עושים סביב ירושלים כדי לבודדה... בואו נפעיל את כל המאמצים למען המשימה הגדולה: הסדר בר קיימא והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית, שבירתה ירושלים לצד מדינת ישראל."         
         

גינוי פעולות האלימות וקריאה להפסקתן

ערפאת: "כל הפעולות והאלימות [שכוונו] נגד אזרחים ישראליים אירעו, לאחר שישראל פגעה במנגנוני הביטחון שלנו [ולאחר שהיא] כבשה מחדש את הערים והשטחים הפלסטינים והטילה סגר ומצור צבאי וכלכלי על עמנו ועל ההנהגה והרשות הלאומית. עמנו, הרשות שלנו ואש"פ לא היססו לרגע אחד לגנות את הפיגועים האלה ואת המלחמה הממושכת על עמנו, אדמתנו והמקומות הקדושים לנו. ההנהגה הביעה את מוכנותה התמידית לקבל את האחריות הביטחונית, בשעה שתחל נסיגתם של הכוחות הישראלים לקווי 28 בספטמבר 2000, ובשעה ש[ישראל] תודיע כי היא מוכנה ברצינות למשא ומתן ולא לבריחה ממשא ומתן; [משא ומתן שמטרתו] לפתור את כל הבעיות בדרכי שלום ובאמצעות דיאלוג במקום אמצעים צבאיים, אלימות, חיסולים, פגיעה בכל התשתיות שלנו- החקלאית והכלכלית ו[זריעת] הרס כולל במולדתנו ובעמנו.

 

אבו עלאא: "ממשלתנו... הגדירה מספר עקרונות ומשימות בסיסיות שעל מ  תפעל ואשר אותם תציב בראש סדר יומה הלאומי ותפעל להגשמתם בכל הנחישות והסבלנות ובשיתוף פעולה עמכם ועם כל בני העם הפלסטיני... [מבין עקרונות אלו] קריאה לעמנו הפלסטיני וכל הכוחות והפלגים הפלסטינים להפסיק את כל פעולות האלימות והאלימות הנגדית, כפי שצוין במפת הדרכים... פעולה להשגת הפסקת אש כוללת והדדית עם ממשלת ישראל...

 

אין זה מקובל על אף אחד מאיתנו, כי האנרכיה של השימוש בנשק תימשך וכי [ימשכו אי הסדרים בתחומים הבאים:] ירי פגזים מתוך הציבור, הפגנות חמושות ו[הפגנות] של רעולי פנים, שנועדו להפגין כוח נגד חלקנו, הפחדת תושבים אשר מגיעה עד כדי הרג וחטיפות, הברחת סחורות, נשק וסמים, דחיקת השלטון המרכזי וריבוי הגורמים [האחראים] על קבלת ההחלטות... אין זה מקובל עלינו כי פרשנות של אדם או קבוצה יקחו אותנו למקום שהוא או היא רוצים ויחליטו בשם הציבור שעמדתם היא הטובה ביותר ושתוכניתם היא התוכנית הלאומית הציבורית... אנו תומכים בפלורליזם של דעות, של רעיונות ושל פרשנות, אך אנחנו גם תומכים בבלעדיותו של השלטון ושל קבלת ההחלטות. אנחנו תומכים בחופש הדעות ובחופש הביטוי, אך אנחנו מתנגדים להטלת דופי ולהכפשה. אנחנו תומכים בחיזוק התשתית של מוסדות החברה האזרחית, אך אנחנו מתנגדים לקנאות השבטית ולמנטאליות הפרימיטיבית של הנקמה. לפני ואחרי הכל, אנו תומכים בציות לחוק ולמשטר...

 

[אחת ממשימות הממשלה היא] לשים קץ לאנדרלמוסיה כחלק בלתי נפרד מחיזוק שלטון החוק ואכיפת הסדר הציבורי, כלומר, האנרכיה של נשיאת נשק והעברתו, אחסון הנשק בין התושבים, הפגנות חמושות וירי [במהלכן]..."

 

קריאה לעריכת רפורמות 

ערפאת: "הדרישה לערוך בחירות כלליות לעיריות למועצה המחוקקת ולנשיאות היא דרישה צודקת ולגיטימית של עמנו הפלסטיני . על הממשלה החדשה לפעול לספק את התנאים והאוירה הדרושים לעריכת בחירות אלו מוקדם ככל שניתן." 

 

אבו עלאא: [על סדר יומה של הממשלה] המשך השלמת תהליך הרפורמות שאישרה המועצה המחוקקת הפלסטינית ואשר בו החלו הממשלות הפלסטיניות הקודמות... [וכן] תמיכה בפעילותה של ועדת הבחירות המרכזית ושיתוף פעולה מלא עמה לצורך הכשרת כל התנאים המתאימים לעריכתן בזמן הקצר ביותר לא יאוחר מחודש יוני"

 

תמיכה בזכות השיבה

ערפאת: "אני מאחל הצלחה לממשלה החדשה בראשותו של אבו עלאא בביצוע המשימות הלאומיות, הפוליטיות והביטחוניות, אשר תגשמנה את המטרה הגדולה של עמנו- חירות, עצמאות, זכות השיבה לפליטים והקמת מדינת פלסטין העצמאית שבירתה ירושלים."[1]      

 

אבו עלאא: "אנחנו חסידי האמת והשלום, איננו מטיפים למלחמה ולנקמה. על כן, נמשיך לדבוק בכל זכויותינו: זכות השיבה וההגדרה העצמית, הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית שבירתה היא ירושלים. נמשיך לקרוא, ללא לאות, להגשמת השלום המיוחל, בר הקיימא. נגן על עצמנו ועל זכויותינו בכל התקיפות בה מתאפיינת הרוח הפלסטינית [שעמדה] תחת המבחנים הקשים ביותר." לפלסטינים בפזורה אמר: "חלומנו לא יושלם ועינינו לא תעצמנה עד אשר תוגשמנה זכויותינו ונשוב לאדמתנו... ונפעל בנחרצות ובסבלנות עד אשר דגלי הניצחון יונפו מעל חומות ירושלים..."

 

איחוד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים

אבו עלאא: "[אחת ממשימות הממשלה היא] איחוד כל מנגנוני הביטחון הפלסטינים ותיאום פעולות המנגנונים השונים באופן מדויק ובאמצעות מכניזם מוגדר. מתוך הבנה עמוקה בחשיבות השגת מטרה חיונית זו בשלב רגיש זה בחיי עמנו קיבלה ההנהגה הפלסטינית החלטה נחושה לאחד את כוחות הביטחון הפלסטינים תחת מסגרת המועצה לביטחון לאומי"[2] 

 

נקודות נוספות

קריאה לשחרור כל האסירים

אבו עלאא: "[אחת ממשימות הממשלה היא] פעולה רצינית בכל האמצעים למען שחרור אסירינו הגיבורים מבתי הכלא של הכיבוש... זאת כתנאי לכל הסכם [שייחתם] עם ממשלת ישראל, והבטחת התמיכה הדרושה למשפחותיהם, ולמשפחות השהידים והנפגעים."

האשמת ישראל בשימוש באורניום מועשר נגד הפלסטינים

ערפאת טען כי ישראל משתמשת באורניום נגד הפלסטינים: "שתי משלחות אמריקאית והולנדית גילו יחד איתנו שנעשה שימוש באורניום מדולל האסור בחוק הבינלאומי נגד עמנו."

 

העם הפלסטיני הוא בעליה של האדמה הזאת

ערפאת: "אתם נציגיו של העם [הפלסטיני] אשר חיים את האסון שאין כדוגמתו בהיסטוריה בשום מקום בעולם, [גם] לא באפריקה... עמנו הפלסטיני, בעליה של האדמה הזו מבחינה היסטורית, תרבותית ודתית מימי היקסוס[3]."