המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על סוריה בשל תמיכתה במשטר סדאם
11/11/2003

 

ביקורת על סוריה בגין תמיכתה במשטר סדאם

 

בתחילת חודש נובמבר 2003 נערך בדמשק כינוס ועידת שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק. בכנס חתרה סוריה לגיבוש עמדה אנטי אמריקנית משותפת.  במהלך הכנס, שהוחרם ע"י מועצת הממשל הזמני בעיראק, מתח יו"ר מועצת הממשל הזמני של עיראק, המנהיג הכורדי ג'לאל טאלבאני, ביקורת על סוריה בגין תמיכתה במשטר סדאם. על רקע זה הופיעו גם בעיתונות הערבית מאמרים המגנים את העמדות הפרו סדאמיות של המשטר הסורי. שניים מהכותבים הם עורך היומון הכוויתי "אל-סיאסה", אחמד אל-ג'אר אללה, והד"ר ריאץ' אל-אמיר, איש אופוזיציה ופרשן פוליטי עיראקי החי באוסטריה. להלן עיקרי המאמרים:

 

ההתנגדות בעיראק - 'משחקים פטריוטים' בהפקה סורית

כותב אחמד אל-ג'אר אללה ביומון "אל-סיאסה": "למראית עין, רוחצת סוריה בניקיון כפיים, שהרי העיראקים הם אלה המתנגדים לכיבוש האמריקני, [זאת] אף שנתפסו מתאבדים שהחזיקו ברשותם תעודות זהות סוריות בעלות מספרים סידוריים של עובדי מנגנוני השירותים החשאיים [הסוריים]... אפילו משטרים נוסח זה של פידל קאסטרו בקובה... ויתרו על משחקים פוליטיים ישנים אלה, [אך בסוריה] הם שבים [ומופקים] כיום באמצעות הונאה חדשה ושמה 'ההתנגדות העיראקית'.

 

בקבלו את פניה של משלחת מנהיגי ההתנגדות העיראקית נתן נשיא סוריה, הד"ר בשאר אל-אסד, את האות [לפריצתו של] עידן חדש של מאבק עיראקי בהנהגת סוריה שיטביע את האמריקנים בפרת ובחידקל, כפי [שסוריה] איימה בעבר להשליך את היהודים לים. הדרך בה פורסמה ההודעה על קבלת הפנים פוברקה בידי השירותים החשאיים... ומלמדת...על כך שסוריה לא למדה דבר מניסיונה ההיסטורי, מתהפוכות הזמן ומן התמורות [שהתחוללו] במשטרים ובמדינות [האזור]. שיטה זו של גסות רוח... ושל המצאת בובות דמיוניות שבאמצעותן מתריסה סוריה מול פניה של ארצות הברית, כבובה אחרונה זו המכונה 'ההתנגדות העיראקית'..., אינה מפילה אף אחד בפח של משחק פתטי זה, [המעיד על] אינטלקט [סורי] קפוא וחדל אישים שאינו מסוגל לייצר מתוכו שום דבר אחר...

 

כאשר קיבלו האמריקנים את פעילי האופוזיציה העיראקית בימי סדאם, טענו הערבים, ובראשם הסורים, כי קומץ אנשים אלו אינו מייצג את העם העיראקי ואינו אלא סוכנים פוליטיים של מדיניות החוץ ושירותי המודיעין האמריקניים. מעניין לדעת, סוכניו של מי הם אותם אנשי אופוזיציה שהתקבלו על ידי בשאר אסד, ואת מי הם מייצגים? האם הם אכן עיראקים, או אולי סורים שבאו מגדתו האחרת של הפרת..? בעבר חזינו בעצרות חגיגיות לבנוניות ופלסטיניות... שבדיעבד התברר כי הן היו עצרות של גדודי השירותים החשאיים הסורים שאין בינם ובין העם הלבנוני או הפלסטיני דבר וחצי דבר. סביר ביותר כי האופוזיציה העיראקית נוצרה באותן שיטות מזויפות...

 

על סוריה להבין את מימדיה הקיקיוניים בזירה הבינלאומית

השיח [המדיני] הסורי הנוכחי הוא שיח של מעצמה גדולה... אך המציאות שונה מכך, והדבר הטוב ביותר שהמשטר הנוכחי בדמשק יכול לעשותו הוא לחדול להעמיד פני מעצמה ולהכיר ביכולותיו הממשיות... [כל] חריגה מכך מהווה [עלייה על] נתיב מסוכן, שתוצאותיו הרות אסון ואחריתו אובדנית... סוריה צריכה להכיר במעמדה כמדינה קטנה במרחב הערבי וכמדינה קיקיונית במישור הבינלאומי, שניתן לכתרה בנקל ולשנות את פניה... [בשונה] מעיראק, סוריה לא החזיקה מעולם בעוצמה פיננסית המשתווה לזו שהחזיק סדאם חוסיין בידיו ואשר איפשרה לו לרכוש את מצפונם הפוליטי [של מדינאים בעולם]."[1]

 

מדיניות החוץ של סוריה מתבססת על חישובים אנכרוניסטים

במאמרו השני כותב אחמד אל-ג'אר אללה ביומון "אל-סיאסה": "תקוות המשטר הסורי להפעיל מחדש את עקרונות מדיניותו [במזרח התיכון]... לאמור, התערבות בענייני  [מדינות] אחרות – וזאת, באמצעות כינוס שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק...התבדתה... שכן, התפקיד האזורי שהמשטר הסורי כה חושק בו אינו נובע מזיקה כלשהי לעוצמה או ממרכזיות מהלכיו, אלא מנטייה אינהרנטית טפילית שהפכה את דמשק [למדינה] החיה על חשבון כלכלתם של אחרים...

 

המדינות...שנענו לקריאת סוריה הוכיחו ניסיון [מדיני] רב מזה של מארחתן והצליחו להפוך על פיו את המתווה [הסורי המיועד] של ועידה אנטי אמריקנית בהנהגת סוריה... הן אילצו את המשטר הסורי לנקוט עמדה רציונלית, להבין את המציאות...ולהבין כי במציאות הבינלאומית הנוכחית חישוביו המדיניים הם חישובים אנכרוניסטים.... תחזיתו של המשטר הסורי כי אין סיכוי לחקיקת 'החוק לדרישת דין וחשבון' מסוריה בקונגרס האמריקני משום שהיא בלתי מתקבלת על הדעת... התבדתה [שכן] היא התבססה על חישובים מוטעים. החוק נחקק... מכיוון שסוריה מסכנת כיום את האינטרסים האמריקנים והגלובליים במזרח התיכון, במיוחד כאשר קיום המשטר הסורי אינו מהווה עוד אינטרס של אף אחד...

 

באלו [כלים] מנסה סוריה להתעמת עם העולם, בעודה מתבוססת בחישובים מדיניים דמיוניים, כפי שעשה סדאם חוסיין כאשר סבר כי מתקפה אמריקנית היא בלתי מתקבלת על הדעת..? מהו התפקיד האזורי שתובעת כיום סוריה לעצמה [ועוד] רוצה כי ארצות הברית והעולם יברכו על כך ויפקידו אותו בידיה...למעט תפקיד של טפילות [ומעמד של] שליטה באחרים, קודם בלבנון ועתה בעיראק..?

 

המשטר הסורי הנוכחי מאבד את הצידוק לקיומו

למשטר הסורי [הנוכחי] אין עוד מקום [במציאות] של תמורות... מי שחפץ בעוצמה...ובמעמד אזורי במישור הבינלאומי צריך להיות [קודם כל] בעל עוצמה במישור הפנימי. האם המשטר הסורי חזק בתוך ארצו? עריצות ודיכוי באמצעות משטרה ושירותים חשאיים אינם נמנים בין סימני העוצמה. אם המשטר הסורי מדמה לעצמו כי ברוטליות, שלטון באמצעות מנגנונים וטרור פנימי מכשירים אותו למלא תפקיד אזורי - [הוא שוגה]. בעידן זה של חירות... אף אחד אינו מכיר עוד באינסטנציות מסוג זה. האם המשטר הסורי חזק מבחינה כלכלית? האם עלה בידיו לבנות מכנה משותף - אפילו עם אזרח סורי אחד - כגון ייצור אפשרויות תעסוקה או שמירה על כבודו האנושי..?

 

נורמות אלה מעידות כי המשטר הסורי חלש ביותר, כי האינטרסים המשותפים לו ולאזרחיו מוגבלים...וכי שוררים ביניהם יחסי טפילות. כיצד יכול המשטר הסורי...שניחן בכלכלה טפילית המבוססת על אשראי [זר] ועל גזילה מכח הייצור של אחרים, לתבוע לעצמו תפקיד בינלאומי כאשר בסוריה גופא הוא אינו ממלא כמעט שום פונקציה, למעט נוכחותם של השירותים החשאיים הנעזרים תדיר בטרור ובמוות ונוטים מאוד להשתמש [בדרך] ההשמדה. לא יעלה על הדעת, כי משטר המתבסס במידה כה רבה על עוצמה שכזו ושאין לו כל תכנית של צמיחה כלכלית, מסוגל להילחם. במקרה כזה נשקו יהיה דומה לחרבות העץ של דון קישוט... וגורלו יהיה כגורל [משטרו] של סדאם חוסיין..."[2]

 

מדוע הגווארדיה הישנה-חדשה של סוריה אסירת תודה לסדאם?

כותב ד"ר ריאץ' אל-אמיר במאמרו באתר האינטרנט הליברלי "אילאף": "[כאשר] העניק ראש ממשלתה של סוריה, מצטפא מירו, חרב עשויה זהב לסדאם חוסיין... האם הביעה [מחווה] זו הכרת טובה מצד סוריה על ניסיונות הנפל הרבים שעשה סדאם לחסל את חאפט' אל-אסד, או אולי על העברת הנשק העיראקי להשמדה המונית שהגיע לסוריה ברכבות ובמשאיות ערב תחילתן של פעולות החיפוש [ של צוותי האו"מ]? ואולי היה זה בעבור העברת אוצרותיו הגנובים של העם העיראקי... והפקדתם בבנקים הממשלתיים הסוריים על מנת לאושש את כלכלתה התשושה של סוריה..?

הודעת הסיכום [של כינוס שרי החוץ של המדינות השכנות לעיראק] נראית כיום כריצה לאחור...

 

להיכן נעלם גינוי המתקפות על כוחות הברית ששחררו את העם העיראקי ממשטר סוטה ומאידיאולוגיה רקובה בעליל..? מדוע לא ציין גילוי הדעת את עמדת המדינות המסייעות לארגוני הטרור להסתנן לעיראק, עד כדי כך שהעיראקים יודעים כיום כי סוריה היא המפקחת על משרדי הגיוס של הטרוריסטים, בסיועם של שרידי משטר סדאם..? שר החוץ הסורי הצהיר כי ארצו אינה מסוגלת למנוע מהמסתננים להיכנס לעיראק. רבים מהערבים שואלים ודאי את עצמם מדוע לא מסוגל אף לוחם פלסטיני לחצות את הגבול הסורי [לישראל], הגם שדמשק מארחת את מפקדותיהם של מרבית הארגונים הפלסטינים [אך לוחמים ערביים מסוגלים לחצות את הגבול הסורי לעיראק]? [האמנם] אותה סוריה [שבתקופות מסוימות] היתה מסוגלת לנעול את גבולותיה בפני האופוזיציה העיראקית למשטר סדאם...[אינה מסוגלת לעשות זאת כיום]?

 

כל זה, למען מה? על מנת להחזיר את גלגל ההיסטוריה לאחור [בעיראק], או בכדי לבנות בה מחדש ישות ערבית מאותו דגם בעת'יסטי שכשל או זה הנוטה לקרוס בדמשק..? ממה נובע פחד זה מפני עיראק החדשה? האם ניסיונות [ההתערבות של דמשק] נועדים למנוע את חשיפתה של פשיטת הרגל האידיאולוגית של הבעת'..? אם הדבר נעשה למען האינטרסים הלאומיים של הארצות השכנות, הרי ש'סדר היום' הסורי לוקה בעיוות, מעיד על בורותו של אדריכלו ועל קוצר ראותו, על אף היותו רופא עיניים... הימורה של [הגווארדיה הישנה והחדשה בסוריה על ההתנגדות בעיראק] נדון לכישלון..."[3]

 



[1]  אחמד אל-ג'אר אללה, "סוריה מתאבדת בבגדאד ואף אחד זולתה אינו מת", אל-סיאסה (כווית), 5.11.2003.

[2]  אחמד אל-ג'אר אללה, "מלחמת שחרור שניה אינה בלתי מתקבלת על הדעת", אל-סיאסה (כווית), 6.11.2003. 

[3]  ד"ר ריאץ' אל-אמיר, "הגווארדיה הישנה והחדשה באותה שוחה", 4.11.2003.www.elaph.com