המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע: מפת הדרכים - אשליה
30/11/2002

 

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, בראיון לשבועון מצרי: סוריה תסגור את מטה הג'יהאד האסלאמי בדמשק רק לאחר שיבת הפליטים;  על הערבים להביך את ארה"ב

 

שה"ח הסורי, פארוק אל-שרע, העניק ראיון לסנאא אל-סעיד, כתבת שבועון האופוזיציה המצרי, "אל-אסבוע". להלן קטעים מן הראיון:

 

מטה הג'יהאד האסלאמי בדמשק

"שאלה: קולין פאול מתח ביקורת על סוריה לאחרונה ותאר את תנועת הג'יהאד שהמטה שלה בדמשק, כתנועה טרוריסטית. מהי עמדתכם, בעיקר לאחר שוושינגטון בקשה מסוריה לסגור את מטה הג'יהאד...?

אל-שרע: הפעילות במטה תנועת הג'יהאד מצטמצמת להיבט התקשורתי ולעובדים בו אין כל קשר לפעילות הצבאית, או לתכנון פעולות. מנהיגי השטח הפלסטינים מצויים בשטח וזה דבר טבעי. מי שחי על אדמת סוריה אינו מסוגל לתכנן פעולות המתבצעות על האדמה הפלסטינית, בעיקר משום שהוא אינו רואה את התמונה במציאות כפי שהיא, בהשוואה למי שמצוי בפנים...

 

שאלה: מכך ניתן להסיק שסוריה לא תיענה לבקשת ארה"ב לסגור את מטה הג'יהאד בדמשק?

אל-שרע: אנו יכולים להיענות לכך רק במקרה אחד והוא שהפלסטינים ישובו למולדתם, פלסטין. אנו מעודדים לכך ופועלים כדי להשיג זאת. אנו מקווים שארה"ב תסכים לכך ותפעיל לחץ על ישראל כדי שהפלסטינים ישובו למולדתם ולבתיהם, בהתאם להחלטה 194.

 

שאלה: מה האמת בטענה שרוסיה נענתה לבקשת שרון להימנע מלהעניק לסוריה טילי קרקע-אוויר סאם 19, דבר שמשמעותו כניעה רוסית לישראל, עמה יש לה יחסים צבאיים מפותחים ולכן שרון משוויץ שאמריקה ומדינות העולם מצייתות לתביעותיו?

אל-שרע: אני לא אגיב על שאלות מסוג זה, אבל אומר רק ששרון משוויץ בכל. הוא זימן את השגריר האמריקאי והודיע לו שסוריה חייבת לסגור את משרדי ארגון הג'יהאד האסלאמי ובכך ראה עצמו כמנצח. הוא פונה לסוג זה של שיטות, במקום להפנות את מרצו לטיפול בסוגיית הביטחון והשלום ובמקום לטפל בתיאורית הביטחון שלו שנחלה כשלון חרוץ. נראה שהדבר היחידי ממנו נהנה כעת שרון הוא להתלונן על סוריה בפני השגריר האמריקאי בישראל. אני אומר שהתלונה הזו לא זכתה להד כלשהו, משום שהמשרדים או המטות אינם אלא משרדי הסברה וקיימת זכות לגיטימית למי שעובד בהם לבטא את תקוות עמו. בנוגע לשקר לפיו הם מסוגלים לבצע פעולות בתוך האדמות הפלסטיניות, הרי שאלו הן האשמות שאינן מתבססות על המציאות ואין להן כל שחר. המציאות קובעת שאדם אינו מסוגל לעשות דבר אלא אם הוא מצוי במקום ובשטח [בשעת המעשה]. [אנשי הג'יהאד בדמשק] אינם מסוגלים לתכנן פעולות כלשהן נגד ישראל בשעה שהם מצויים בחו"ל ורחוקים מן האדמה בה מתבצעות הפעולות.

 

שאלה: מה בנוגע לטענותיה של ארה"ב לפיהן הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון תומכת בחזבאללה ולכן ארה"ב תובעת נסיגה סורית מלבנון?

אל-שרע:  אנו תומכים בלבנון כולה כדי שתמשיך להיות מאוחדת ומסוגלת לעמוד מול כל האפשרויות [התוקפניות מצדה של] ישראל ומול כל תוקפנות אפשרית אחרת.

 

החלטת מועבי"ט 1441

שאלה: מה [קורה] בעקבות הצבעת סוריה בעד החלטה 1441? האם אתה סבור שקיימת אפשרות ששמה של סוריה יוסר מרשימת המדינות התומכות בטרור, אליה הכניסה אותה ארה"ב לפני שנים?

אל-שרע: החלטה זו נתונה בידי אמריקה. כאשר הצבענו על ההחלטה האחרונה של מועבי"ט, מס' 1441, לא הצבענו כדי לקבל דבר מה מאמריקה, אלא מתוך שכנוע ובשל עמדותינו הלאומיות והפאן ערביות. הצבענו לטובת ההחלטה, כדי להרחיק את המלחמה מעיראק ולרוקן את החלטה 1441 מן התוכן הצבאי שהיה בה ומן המהלומה האוטומטית שהיתה יכולה להיות מונחתת על עיראק ועל האזור בעטיה.

 

שאלה: מהי תגובתכם למי שאומרים: סוריה אינה רוצה לראות פלישה לעיראק משום שהיא חוששת על עצמה ומן האפשרות שתורה יבוא בשלב הבא?

אל-שרע: אין זו בושה שאדם יעמוד לצד אחיו משום שהוא הבא בתור; נהפוך הוא, המחשבה הפאן-ערבי קובעת ביסודה שאתה מגן על אחיך משום שאתה תשמש כמטרה ישירה או עקיפה ושאם אינך מטרה היום תהיה מטרה מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים. לכן, אין לראות בכך בשום אופן פרצה בעמדה הסורית. זה בדיוק כמו שאדם יגיד שפקיד מסוים אינו גונב משום שהוא חושש מן החוק. זה דבר טוב. אם הפחד מפני החוק מהווה גורם מרתיע המונע ממנו מלגנוב, הרי שזה מה שאנו רוצים.

 

שאלה: האם זה נכון שצרפת יעצה לכם כי הצבעתכם לטובת החלטה 1441 תסייע להסיר מכם את הבידוד הפוליטי והכללי וכתוצאה ממנה לא תסווגו כ-rouge state שתורה יבוא להפוך למטרה למתקפה האמריקאית האכזרית?

אל-שרע: במגעים שלנו עם הצרפתים, עם הרוסים, ועם אחרים לא היה כלל צד אחד שנתן עצות לצד אחר. בסך הכל התקיים דיון בנוגע לדרך הטובה ביותר למנוע מלחמה. החזקנו, פחות או יותר, באותה העמדה האסטרטגית, שניתן לתמצת אותה באופן הבא: צרפת, רוסיה, סין, והחברות הבלתי קבועות במועבי"ט מעדיפות עולם רב-קוטבי על פני עולם חד-קוטבי בו [ארה"ב] מטילה את ההגמוניה שלה ואת שליטתה על העולם. מנקודת מבט זו, נתקלנו בהיענות מצד הצרפתים והרוסים שרוצים עולם רב-קוטבי, משום שיש להם תפקיד חשוב בעולם הפלורליסטי הזה; לעומת זאת, בעולם חד-קוטבי, אין להם כל תפקיד, מאחר שהם ישמשו בו כלא יותר מאשר כפופים, דבר אותו הם, כמובן, אינם מקבלים. במגעים שהתנהלו בין הנשיא שיראק לנשיא אל-אסד ובמגעים ביני לבין שרי החוץ של צרפת, של רוסיה ושל מדינות נוספות התברר שהם מוכנים לראות החלטה של האו"ם שלא תכפה על ידי ארה"ב, אלא תגובש כתוצאה מהשתתפות בהצגת עמדות.

 

שאלה: אבל לרבים היה נראה שמדינות כמו צרפת ורוסיה שינו את עמדתן ונסוגו בפני אמריקה. ניתן היה לצפות שמדינות כמו צרפת, רוסיה וסין תשתמשנה בזכות הוטו כדי למנוע את העברת החלטת מובעי"ט מס' 1441?

אל-שרע: השימוש בוטו משמעותו דחייה מוחלטת של המדיניות האמריקאית והם אינם דוחים לחלוטין את המדיניות האמריקאית; הם זקוקים לה. כן, הם זקוקים למדיניות האמריקאית, המתבדלת והעריצה.

 

שאלה: מהי תגובתך לטענה שסוריה בהצבעת לטובת ההחלטה הציבה את האינטרס האמריקאי מעל לאינטרס הערבי?

אל-שרע: אלו הם דברים ריקים, דברי הבל. הצבעתה של סוריה בזכות החלטה 1441 נעשתה כדי לחזק את מחנה השלום בוושינגטון ולמנוע מהלומה על עיראק, לכל הפחות בשלב הראשוני. מה שסוריה ניסתה לעשות באמצעות הצבעתה על ההחלטה הנ"ל היא לבנות מחסום בפני כל פעולה צבאית נגד עיראק.

 

שאלה: קיימת פרשנות אחרת לפיה אם סוריה היתה יודעת בודאות שהמדינות הערביות לא יקבלו את החלטה 1441, ושעיראק תסרב לשתף עמה פעולה, היא היתה נמנעת מהצבעה. [על פי פרשנות זו], מה שהכתיב לה את הצבעה היא שהיא היתה משוכנעת שהערבים יקבלו את ההחלטה ושעיראק תשתף עמה פעולה?

אל-שרע: לכך יש להוסיף שהנשיא, סדאם חוסיין, אמר שבוע לפני קבלת החלטה 1441 שהוא יקבל כל החלטה חדשה של מועבי"ט שלא תכלול פעולה צבאית נגד עיראק ותשמור על ריבונותה של עיראק וזה הדבר שהדגשנו בשיחותינו עם חברות מועבי"ט, כדי שיבוצעו השינויים הדרושים בהחלטה וזה מה שאכן קרה.

 

שאלה: למרות זאת, יש מי שאומרים שהם לקו בהלם כתוצאה מהצבעתה של סוריה בזכות ההחלטה ושהיה על סוריה לנקוט בעמדה שתשקף את חמימות היחסים שלה עם עיראק?

אל-שרע: אינני סבור שעיראק היתה רוצה שסוריה תצביע נגד ההחלטה ותחוש מבוכה ואז תבוא המהלומה [הצבאית] למחרת ויאמר אז שסוריה סייעה [בהצבעתה] בתקיפתה של עיראק. כעת, לא ניתן יהיה לטעון זאת, אלא ייאמר שסוריה סייעה בהרחקת הסכנה בפניה ניצבה עיראק. כל יום שעובר מבלי ששומעים משהו דרמטי מעיראק או מהפקחים עשוי לפרוק את [האווירה] הטעונה איבה ומחשבה על מלחמה ותו לא. כל יום שעובר הוא לטובת השלום ולא לטובת המלחמה, משום שהמלחמה מבוססת על אמוציונליות וככל שהאמוציונליות פוחתת, מטען התוקפנות קטן והמלחמה מתרחקת.

 

שאלה: האם ניתן לומר שהצבעתה של סוריה בזכות ההחלטה באה כדי לשלוט במצב בעתיד הקרוב וכדי להותיר פתח באמצעותו ניתן יהיה לפעול יחד עם הצדדים האחרים, דוגמת רוסיה, צרפת, וסין, כדי שאמריקה לא תיצור באופן מלאכותי טיעון באמצעותו תאשים את עיראק שהיא הפרה את ההחלטה ובכך תשאף להנחית מהלומה?

אל-שרע: בתגובה לכך אומר שאנו, לדוגמא, איננו יכולים לקבל הגיון אמריקאי האומר שכאשר עיראק מתנגדת למטוסים האמריקאים באזורים האסורים בטיס, היא מפרה את החלטה 1441, כפי שאמריקה טענה לאחרונה. זוהי טיפשות והתרחקות מן הפשוטים שבכללי ההגיון והחוק הבינלאומי. אנו ניצבים בפני מדינה המאיימת על מדינה אחרת; האם יתכן שכאשר מדינה זו מגנה על עצמה, היא נחשבת למי שמפרה את החוק הבינלאומי? כדבר הזה לא היה אפילו בימי הביניים.

 

שאלה: בעיקר לאור העובדה שהאזורים האוסרים בטייס בצפון ובדרום עיראק אינם לגיטימיים, משום שארה"ב כפתה אותם, במנותק מן האו"ם?

אל-שרע: כן. אין  בהחלטות האו"ם דבר המתיר הקמת אזורים אלה האסורים בטייס. אזורים אלה נכפו במנותק ממסגרת הלגיטימיות הבינ"ל ולכן קופי אנאן קבע שההתנגדות של עיראק למטוסים האמריקאים והבריטים מעל האזורים האסורים בטייס, אינה מהווה הפרה של החלטת האו"ם 1441

 

שאלה: יש מי שחשים שאמריקה אינה רצינית בהתייחסותה להעברת הנושא העיראקי באו"ם, והיא תפנה לתקיפת עיראק אם הדבר יראה לה, במנותק מן האו"ם, כפי שהצהירו בכירים אמריקאים רבים?

אל-שרע: המחשבה האמריקאית נטתה בתחילה למעשה זה, אלא שהנשיא בוש נתן רושם שונה בנאומו באו"ם ב-12 בספטמבר, 2002. הדבר קרה בעקבות לחצים מבפנים ומבחוץ ומשום שהעולם כולו מתנגד למלחמה.

 

שאלה: אבל אסור לנו לשכוח שהקונגרס האמריקאי נתן ייפוי כוח לבוש לתקוף את עיראק?

אל-שרע: כן, אלא שההצבעה הקונגרס האמריקאי נעשתה על בסיס הצורך למצות את כל האמצעים לפני הכניסה למלחמה, שצריכה להיות האופציה האחרונה. אפילו הדמוקרטים תמכו בהחלטת הקונגרס על סמך מחשבה זו. לכן, [ההחלטה] יצאה מידי הזרם הימני הנוצרי הקיצוני, משום שכיצד הוא יכול לצאת למלחמה מבלי להאזין לאחרים, ובעיקר להפגנות הגדולות שצעדו בלונדון ובאמריקה? לכן הם היו צריכים לפנות לאו"ם. הצורך הזה, בפני עצמו, מועיל, משום שהוא חושף שהאמריקאים פוחדים מהחוק [הבינלאומי] ולכן מקפידים עליו. דבר זה הוא טוב בפני עצמו ומהווה התפתחות חשובה בזירה הבינלאומית.

 

שאלה: מדוע הערבים אינם מסוגלים להקים חזית סירוב חזקה שתנטרל את הסיבות הגורמות לארה"ב לרקום מזימות נגד מדינותינו?

אל-שרע: משום שאו שהם תובעים את הבלתי אפשרי או שאינם עושים דבר, וזהו עניין מסוכן. אנו כעת מצויים בשלב שבו עלינו להביך את ארה"ב ולחשוף את עוינות הזרם הימני הקיצוני באמריקה, כפי שאנו חושפים את הזרם הימני הקיצוני בישראל ואת הברית ביניהם, שהיא ברית שטנית שיש לחשוף לעיני דעת הקהל בעולם ובעיקר בתוך ארה"ב ובתוך ישראל. זהו דבר חשוב יותר מאשר עימות וסירוב אוטומטי שאינו מוביל לכל תוצאה. נהפוך הוא, הם מקווים שהעמדה הערבית תהיה כזו. הם מייחלים לכך שהעמדה הערבית תהיה כנועה ותקבל כל דבר שיכפו אמריקה וישראל, וזו טעות.

 

שאלה: רבים חוששים שאמריקה תמשיך במתקפת המצאת התואנות ותאשים את עיראק שבכך שהיא הכשילה את פעולות הפיקוח ובכך הפרה את החלטת מועבי"ט, דבר שעלול להתיר לה לפתוח במלחמה נגד עיראק בחסות האו"ם. שאלתי היא, האם אתה סבור שהדבר עומד על הפרק?

אל-שרע: התשובה במקרה זה איננה כן או לא. התשובה מתבססת על הנקודה המהותית והיא דו"ח הפקחים. על הפקחים להעביר את הדו"ח שלהם למועבי"ט ולא לאמריקה. זה קודם כל. חוץ מזה, יש לקיים דיון בדו"ח הפקחים של כל חברות מועבי"ט ולא רק החברות הקבועות או רק אמריקה. [כשאומרים] 'כל החברות', סוריה היא אחת מהן. הם בשום מקרה אינם יכולים להתעלם מעשר החברות הבלתי קבועות במועבי"ט, כפי שהתעלמו מהן בעבר. זוהי שגיאה שאנו לא נתיר לחזור עליו.

 

על נשק בלתי קונבנציונלי וקולוניאליזם

שאלה: כיצד יכולים הערבים לצאת ממעגל הקסמים שבאמצעותו מבחינים בין האשליה של נשק [בלתי קונבנציונלי] בבעלותם לבין הארסנל הגרעיני האמיתי שברשות ישראל, שאמריקה מעלימה ממנו עין. ראינו לאחרונה כיצד צפון קוריאה אישרה שיש לה תוכנית גרעין חשאית ולמרות זאת ארה"ב לא מענישה אותה והיא מנמקת זאת בכך שכל גורם מחייב דרך תגובה שונה המתאימה לאסטרטגיה?

אל-שרע: הסטנדרטים הכפולים הם ביסודם מדיניות קולוניאליסטית. הם דיברו רבות בעיתונות היוצאת בלונדון ובפאריס על ההקפדה על זכויות האדם, אך פעלו באופן הפוך ביחס לעמי המדינות האחרות במאות ה-18 וה-19. הם פעלו באופן המרוחק תכלית הריחוק משמירה על זכויות אדם. כן, הם קיימו זכויות אדם בלונדון, אבל ביצעו את המתועבים שבמעשים נגד זכויות האדם באזורים בהם קיימו את הקולוניאליזם שלהם. שר החוץ הבריטי, ג'ק סטרו, הודה בכך כאשר דיבר לפני שבוע ומתח ביקורת על העבר הקולוניאליסטי.

 

שאלה: האם ניתן לומר היום שהקולוניאליזם שב והוא מיוצג על ידי אמריקה?

אל-שרע: אבל כעת קיימת מודעות רבה יותר הן בדעת הקהל והן בממשלות המערב בנוגע לכך ששימוש בסטנדרטים כפולים יגרום לאובדן אמינות במדיניות היומיומית שלהם וכתוצאה מכך, לאובדן אמינות לאסטרטגיה שהם מאמצים. ההסכמה לדיאלוג בנוגע לטעות שבסטנדרטים הכפולים הינה דבר חדש בחיים הפוליטיים של זמננו. היום מדברים בנושא הסטנדרטים הכפולים בכל הנוגע לפלסטין, לעיראק, ולפירוק הנשק להשמדה המונית. ההבדל נגלה בברור מאחר שהמלחמה היא האמצעי לפירוק הנשק להשמדה המונית של עיראק, בעוד שביחס לקוריאה, נוקטים בדיאלוג.

 

שאלה: למרות שצפון קוריאה הודתה בגלוי שיש ברשותה נשק גרעיני סודי?

אל-שרע: כן וזאת בנוסף למה שקורה עם ישראל שביחס לנשק להשמדה המונית שברשותה קיימת שתיקה מוחלטת. ישנם סוגים שונים של סטנדרטים כפולים. ואולם, האופטימיות שלנו נובעת מכך שישנן סנוניות ראשונות לכך שמדיניות העולם נוטה לדחות את מדיניות הסטנדרטים הכפולים.

 

תהליך השלום במזה"ת

שאלה: אמריקה איננה רצינית בתהליך השלום באזור ונראה כאילו מסעותיהם של ויליאם ברנז ודיוויד סטרפילד באזור אינם מהווים אלא ניסיון עיוות מכוון, שמטרתו לעורר את תמיכת הערבים במתקפתה של אמריקה נגד עיראק ובחיסול הסוגיה הפלסטינית, מאחר ששרון מתכוון לנצל את מה שעלול לקרות בעיראק, אם אמריקה תתקוף אותה, ככיסוי לחיסול הסוגיה הפלסטינית?

אל-שרע: את הערכתי אני מסכם במשפט אחד שאמר בוש בנוגע לקיומן של שתי מדינות. המשפט הזה עדיין זקוק להוכחות כדי להוכיח שהוא התכוון אליו באמת. כאשר הוא יתכוון אליו, הוא יהיה חייב לתרגם אותו למציאות בכך שתהיה מדינה פלסטינית אמיתית בעלת גבולות וישות בהתאם להחלטות האו"ם והלגיטימיות הבינלאומית. מלבד זה, הכל אשליות.

 

מפת הדרכים

שאלה: דבר מזכיר דבר ושאלתי היא מה בנוגע לתוכנית השלום שהציגה אמריקה בשם 'מפת הדרכים' כאמצעי להסדרת הסוגיה הפלסטינית ושעליה יוכרז בעשרים בדצמבר בכינוס הרביעיה?

אל-שרע: להערכתי, אין מפת דרכים ומדובר באשליה נוספת שהוכנסה לראשיהן של כמה מדינות ערביות. המפה קיימת רק באמצעי התקשורת. במציאות, קיים ניסיון למלא את הואקום [המדיני] ותו לא."[1]

 



[1] אל-אסבוע (מצרים), 25.11.2002.