השגריר האמריקאי בקהיר מתעמת עם העיתונות המצרית על רקע תיאוריות הקונספירציה של ה-11 בספטמבר
מאז ה-11 בספטמבר 2001, שפעה העיתונות הערבית, ובכלל זה המצרית, תיאוריות קונספירציה, לפיהן מבצעי הפיגועים היו היהודים, המוסד הישראלי, ה-CIA, ה-FBI וגורמים רבים נוספים.
תיאוריות אלה שבו ועלו במאמרים רבים שנכתבו בעיתונות המצרית במלאת שנה למתקפת הטרור על ארה"ב. השגריר האמריקאי בקהיר, דיוויד וולץ', מאס בתופעה ופרסם מאמר בגנותה ביומון המצרי הממסדי המוביל, "אל-אהראם". מאמרו של וולץ' עורר ביקורת רבה בקרב עיתונאים ואינטלקטואלים במצרים.
במאמרו, כתב וולץ': "יום השנה להתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר העלו זיכרונות אליהם התלוו פרשנויות ומאמרים רבים בעיתונות המצרית ששיקפו את חשיבות האירועים האלה ואת התמורה הגדולה באמריקה ובעולם מאז אותו יום מקולל. אנו אסירי תודה לעיתונים ששבו ומסרו לנו את ניחומיהם לרגל אירוע זה ועל הסיוע שמעניקה מצרים כדי להביא את האחראים על אותם פשעים ל[דין] צדק. הנשיא בוש הביע את תודתו לנשיא מבארכ על שיתוף הפעולה הזה והוא מבין שהמצרים מודעים היטב למידת הזוועה שיכולה להיגרם על ידי אותם טרוריסטים והם מבינים את הצורך להתחקות אחריהם לפני שאלו יבצעו מעשים נפשעים נוספים.
למרבה הצער, יום הזיכרון הזה העלה קולות רבים אחרים שהטילו ספר בנוגע לזהות מתכנני ומבצעי ההתקפות האלה והציגו קונספירציות שלא ניתן להשלים עמן, וזאת מבלי לבססן כלל. בשבועיים האחרונים לבדם, היינו עדים למאמרים של בכירי העיתונאים בעיתונים ובכתבי עת מצריים בולטים שרמזו על כך שממשלות [שונות] או קבוצות – ולא ארגון אל-קאעדה – אחראיות לפעולות הטרור האלה. התקשורת העניקה חשיבות רבה ואמינות לספר שפרסם צרפתי שהטענות הנכללות בו הופרכו מכל וכל באמצעות סופרים צרפתיים דייקניים יותר המקפידים על העובדות. ביום הזיכרון עצמו לאסון של ה-11 בספטמבר, נאם סוציולוג ידוע במשך חצי שעה בהרצאה פתוחה לכל וניסה להטיל ספק בנוגע לאחריות ארגון אל-קאעדה; הוא אף הפליל את הממשל האמריקאי וטען שארה"ב הפיקה תועלת מן ההתקפות.
שום ויכוח רציני לא מתנהל בזירה כעת בנוגע לאחריות של אל-קאעדה לאירועי ה-11 בספטמבר. מרבית מדינות העולם קיבלו את הכמות האדירה של ההוכחות נגד אותו ארגון, הוכחות שנידונו באלפי מאמרים בתקשורת העצמאית במדינות רבות, מאמרים הנגישים לכל אדם באמצעות האינטרנט. בנוסף, ארגון אל-קאעדה קיבל את האחריות לאותם פשעים בראיונות שערך כתב ערוץ אל-ג'זירה, יוסרי פודה, בחודש יוני ואשר שודרו בשבוע שעבר. לפיכך, קשה להבין את ההתעלמות של הפרשנים מכל ההוכחות הקיימות, ובראשן ההודאות שזה עתה הזכרתי...
מצער להיתקל בזלזול שכזה בעובדות בסוגיה חמורה שכזו שעלולה לגרום נזק לשמה הטוב של התקשורת המצרית בעיני העולם כולו. לפיכך, אני תקווה שהעורכים הראשיים ייקחו זאת בחשבון כאשר הם בוחנים את המאמרים בטרם פרסומם. תקשורת אחראית צריכה, לכל הפחות, לדאוג לפרסם אמת ולא שקרים ועל האנשים לדעת את ההבדל בין השניים."[1]
בעקבות פרסום מאמרו של וולץ', תבעו "אינטלקטואלים, סופרים, ועיתונאים" מצריים מממשלת ארה"ב לראות בשגריר וולץ' "אישיות בלתי רצויה". האינטלקטואלים פרסמו גילוי דעת עליו חתמו עשרות עיתונאים, פרופסורים ופוליטיקאים, ובו נכתב, בין היתר:
"...השגריר דיבר כאילו הוא פונה לעבדים או לאזרחי רפובליקת בננות ולא למי שמייצגים את קול מצפונה של האומה הערבית ששורשיה נעוצים עמוק בהיסטוריה ושהתרבות שלה היוותה ערש למצפון העולם כולו, כפי שמודים סופרים מערביים ואמריקאים.
מוזר ששגריר של מדינה זרה כלשהי, בין אם אמריקה ובין אם מיקרונזיה, מנסה להכתיב לאינטלקטואלים ולעיתונאים המצריים החופשיים את דרך מחשבתם וכתיבתם ואת הצורך להאמין בכל מה שאמריקה ואמצעי התקשורת שלה חושבים, גם אם מדובר בשקרים...
נציג הדמוקרטיה החזקה בעולם סיבך את עצמו בהרס עקרונות היסוד עליהם התבססו חוקת ארצו ואמנות זכויות האדם ובהם הזכות להבעת דעה בחופשיות... האינטלקטואלים המצריים מתנגדים להתנהגות המבישה הזו מצדו של שגריר ארה"ב ולהתערבותו הבוטה בענייניה של העיתונות המצרית. הם תובעים ממנו לתת מעצותיו לעתונות ולממשלה של ארצו, הרואות את האמת רק בעין אחת, מוטה. אנו תקווה שהשגריר האמריקאי יקפיד שלא לחצות את הגבולות ששרטטה לו הדיפלומטיה הבינלאומית ולא ינסה לתחוב את אפו לענייניה של העיתונות המצרית, משום שמצרים היא מדינה עצמאית ולא רפובליקת בננות ומשום שהעיתונאים המצריים יודעים את מקצועם ולא צריכים שיעורים מאיש. גם אם אמריקה חושבת שהיא כבשה את כדור הארץ, היא לא תצליח לכבוש ולהכניע את בעלי העט החופשיים. אנו תובעים ממשלת ארה"ב לראות בנציגה בקהיר אישיות בלתי רצויה ולהחזירו [לארה"ב] משום שהוא פגע בדמוקרטיה ונעץ פגיון בלב החוקה של ארצו...
אנו מייעצים לשגריר ארה"ב לנסות להציל את השם הטוב של ארצו בשל הבושה שנגרמה לה בעקבות שתיקתה על פשעיה של ישראל, שבשום אופן אינם פחותים מפשעיו של היטלר. אם הוא התפנה למתן עצות ולהתערבות בענייניה הפנימיים של מצרים, אנו אומרים לו... שמוטב לו לחזור לארצו."[2]
ד"ר מחמד אל-שאד'לי, מרצה בפקולטה לשפות באונ' עין שמס בקהיר, כתב בתגובה ביומון הממסדי, "אל-גומהוריה":
"...מרבית האינטלקטואלים המצריים והעם המצרי מסכימים עם שגריר ארה"ב בנוגע למה שנכלל במאמרו וזאת בשל אהבתם להצגת האמת על פני השגיאות ובעיקר באמצעי התקשורת, הגורמים לשפיכת דמם של חפים מפשע ולגזילת זכויותיהם.
ברצוני גם להפנות את תשומת לבו של השגריר לכמות הטעויות האדירה שפרסמו אמצעי התקשורת האמריקאים, הן העיתונות והן הטלוויזיה, במשך שנים ארוכות בנוגע לסוגיות האסלאמיות, הערביות, והפלסטיניות. כולנו יודעים שטעויות אלה קדמו בהרבה לאירועי הטרור של ה-11 בספטמבר והם התגברו בעקבותיהם, דבר שהשפיע על השם הטוב והאמינות של התקשורת האמריקאית בקרב האינטיליגנציה המצרית ובקרב העם המצרי בכלל.
אינני מצדיק תגובה מוטעית. טעות היא טעות בכל מקום ובכל זמן. אבל אני מקווה שמר דיוויד וולץ' ייעץ לעורכי העיתונים ותחנות הטלוויזיה האמריקאים לשמור על השם הטוב של התקשורת האמריקאית בקרב העמים האסלאמיים, הערביים [בכלל] והעם המצרי [בפרט], זאת בעיקר לאור העובדה שהעמים הערביים והאסלאמיים משלמים על הזלזול בעובדות [מצד התקשורת האמריקאית] בדם שפוך של אלפים מבניהם, בהשפלת עמיהם ובגזל זכויותיהם הלגיטימיות.
התעניינותו של השגריר האמריקאי בהעדפת האמת על פני השקר ובשמה הטוב של התקשורת המצרית צריכה להיתקל בהבעת תודה מצד המצריים. תחושת התודה הזו תגבר אם עורכי העיתונים והטלוויזיה האמריקאים יקשיבו בעצמם לעצתו של השגריר.
לבסוף, אני מעביר לשגריר ולעם האמריקאי את מיטב התנחומים על קורבנות אירועי הטרור של ה-11 בספטמבר."[3]
מצטפא בכרי, עורך שבועון האופוזיציה "אל-אוסבוע", כתב תחת הכותרת "הנציב האמריקאי העליון": "השגריר האמריקאי במצרים חרג מכל הנורמות הדיפלומטיות והתחיל לדבר אלינו על העיתונים שלנו, כאילו הוא נציב עליון חדש המצווה ויש לציית לו, מוציא הוראות שעלינו למלא...
הצעתי לשגריר האמריקאי במצרים היא שיקרא את ההיסטוריה היטב ויבין שבכל פעם שהוא יחרוג ממשימותיו הדיפלומטיות הוא יתקל בדחייה ובמאבק מכל החוגים המצריים. אין זו הפעם הראשונה, או האחרונה, שהשגריר הזה וממשלתו מתערבים באופן בוטה בעניינים המצריים. השגריר הזה מילא תפקיד שלילי בפגיעה בשמה הטוב של מערכת המשפט המצרית בפרשת סעד אל-דין אבראהים והפך את השגרירות לחדר מבצעים להוצאת גילויי דעת ולניהול המתקפה נגד מצרים ונגד מערכת המשפט הטהורה שלה. השגריר הזה אינו מפסיק לרגע מנסיונותיו להסית נגד העיתונות המצרית באמצעות דו"חות שהוא מעביר לממשלתו ובתביעתו המתמדת ממשלת מצרים להתערב נגד עיתון זה או אחר.
לולא אמונתו האמיתית של הנשיא מבארכ בחופש העיתונות וסירובו להתערב בענייני הפנים של המדינה, לא היה נותר על אדמת המולדת הזו ולו עיתונאי אחד שהיה כותב בחופשיות.
אם השגריר הזה כבר החליט להיכנס לתחום העיתונות, ניתן היה לקוות שהוא ישמיע לנו את דעתו על הפשעים שמבצעת ארצו נגד כל מי שהוא ערבי או מוסלמי ושישיב על הדוחות של הארגונים הבינלאומיים שמנו את הפרות זכויות האדם של ממשל הנשיא בוש בתוך ארה"ב ומחוצה לה. ניתן היה לקוות שנשמע ממנו דברים אמיצים בנוגע למה שקורה כעת לעם הפלסטיני ולהריסת מטהו של ערפאת, להריגת כמה משומרי ראשו, ולמעצר של עשרות; אבל כל מה ששמענו מוושינגטון היה הצדקת האויב הציוני תחת הכותרת של הגנה עצמית.
רצינו לשמוע מן השגריר את עמדתו על הפרת הלגיטימיות הבינלאומית על ידי וושינגטון והיערכותה לפלישה לעראק, למרות שזו מכריזה על נכונותה להשיב את הפקחים הבינלאומיים ללא תנאי. קיווינו שכבוד השגריר ידבר אלינו ולו מעט על ההיסטריה הפושה בבית הלבן והאיומים להצית מלחמה נגד העולם כולו, לא כדי להגן על החירות ולהתמודד עם הטרור, אלא כדי לממש אינטרסים אסטרטגיים אמריקאים להבטחת מקורות הנפט ולהגשמת את האינטרסים של ישראל לשלוט בגורל העולם כולו.
אבל האמן לי, כבוד השגריר, הפגם אינו בך; הפגם הוא אצל אלה שהתירו לך לכתוב דברים שחצניים שכאלה בעיתונות שלנו."[4]
בחלוף כמה ימים, הבהיר השגריר וולץ', בשיחה עם שה"ח המצרי כי הוא "לא תקף את העיתונות המצרית אותה הוא מכבד ומעריך". לדבריו, "מה שחשוב הוא לבחון את העובדות וללמוד אותן בצורה אובייקטיבית ולגבש עמדות על בסיס אותן עובדות."[5]
למרות זאת, פרסמה לשכת מועצת איגוד העיתונאים המצריים הודעה בה נאמר ש"העיקרון המוצק עליו מתבסס האיגוד הוא חופש הביטוי... והדרך אל האמת עוברת בפרסום מגוון הדעות ולא באמצעות צנזורה. אין ספק שהעובדה שהעיתון המצרי והערבי הותיק ביותר [אל-אהראם] הוא שפרסם את המאמר [של וולץ'] מממשת את העיקרון הזה בשעה שספק אם מאמר המבקר את העיתונות האמריקאית היה מתפרסם בקלות בארה"ב... הלשכה רוצה להבהיר לאדון השגריר שניסיונו להתערב במדיניות הפרסום של עיתוני מצרים הינה דבר בלתי מקובל הפוגע בעצמאות העיתונות..."[6]
מי שהתייצב להגנתו של השגריר האמריקאי היה העיתונאי המצרי, נביל שרף אל-דין, שכתב ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-קדס אל-ערבי" בתגובה לגילוי הדעת של איגוד העיתונאים המצרי:
"...בין אנשי המקצוע [העיתונאים המצריים] ישנם רבים, ואני ביניהם, הסבורים שלא כל מה שהשגריר האמריקאי אמר היה בטל ומבוטל, למרות התנגדותי לקריאתו לבדוק את המאמרים לפני פרסומם. דבריו בנוגע להתפשטות רוח הקונספירציה נכונים לחלוטין. אין זה הגיוני שנמשיך לספר אגדות בנוגע לאחריותם של ארגונים מפה ומשם על ההתקפות של ה-11 בספטמבר בשעה שה'בן לאדנים' הודו מרצונם החופשי באחריותם...
השגריר האמריקאי התנהג כפי ששגריר של מדינה המגן על האינטרסים של ארצו ושל עמו צריך להתנהג. הוא לא חיכה להוראות והנחיות [מלמעלה], כפי שעושים הדיפלומטים שלנו. וולץ' בסך הכל הגן על מה שהוא ראה בו את האמת ומוטב היה לו הדיפלומטים שלנו היו פועלים לתיקון הפרספקטיבה של המערב לגבי האומה שלנו ותרבותנו, כפי שעשה השגריר האמריקאי...
אם העמיתים ואנשי המאבק הנכבדים [הכוונה לחברי איגוד העיתונאים המצרי] סבורים ששגריר של מדינה במשקלה של אמריקה אמור להתנהג כפי שמתנהגים הדיפלומטים שלנו, להתעסק עם עצמו ולשקוע בחיי רווחה על חשבון משלמי המסים... הרי שהם משלים את עצמם..."[7]
