המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
על הג'יהאד כאמצעי להשמדת "מדינות הכפירה"
27/8/2002

כתב עת מקורב לאל-קאעדה: ה"ג'יהאד" כאמצעי להשמדת "מדינות הכפירה"

 (27.8.2002)

 

בגיליון ה-16 של כתב העת "אל-אנצאר", המקורב לאל-קאעדה ויוצא לאור באינטרנט, התפרסמו כמה מאמרים פרי עטם של בעלי הטורים הקבועים, החותמים בשמות בדויים.

 

בעל הטור, המכנה עצמו סיף אל-דין אל-אנצארי, כתב תחת הכותרת "אללה יענה אותם בידיכם":

 

"במנותק מן הנורמות של האמונה ה"הומאנית" [לכאורה], הרואה בהשמדת המדינות הכופרות טרגדיה המחייבת אותנו להפגין סוג של אמפטיה מצפונית ויוצרת אווירה של עצב על האובדן שיגרם לציוויליזציה האנושית – גישה שאינה מבחינה בין מאמין לכופר והופכת את האדם למכונה – ברצוני להדגיש שהשמדת הכופרים היא עובדה שאין מקום לויכוח לגביה, שהרי זוהי גזירת גורל...

 

ואולם, חשוב לציין שהשמדת האומות הכופרות בדרך של עקירה מוחלטת מן השורש, חדלה מימי... משה, עליו השלום... כמובן, שהגזירה [האלוהית] בנוגע להשמדה ממשיכה להתקיים, בדיוק כפי שהיה לפני ירידתה של התורה. מה שהשתנה הוא שהיא כבר אינה מתגשמת בצורת עקירה מוחלטת מן השורש של כל אנשי האומה הכופרת; [כיום] היא מתגשמת על ידי עינויים שאללה משמיד באמצעותם את הכופרים – או באמצעות השמדת מדינתם או באמצעים פחותים מכך. ואולם ככלל, אין הוא מוחה אותם כולם מן הקיום...

 

כאשר הקוראן מכניס את העינויים האלה למסגרת המוצקה של שכר ועונש... הוא מבקש להשריש בתודעה של הקבוצה המוסלמית את עובדת הגורל הזו הקובעת כי הכופרים יושמדו כדי לפתוח בפניה של הקבוצה המוסלמית צוהר של תקווה...

 

עם זאת, ניתן לחוש שהאמונה באמת הזו הפכה עבור אחדים לגלולת הרגעה שהמטרה היחידה בבליעתה היא 'לחוש הקלה'... בשעה שאויב פותח בפעולה של קולוניאליזם והרס אנו מוצאים כי אחדים [מן המוסלמים] נמנעים מלהיכנס לזירת הסכסוך בטענה כי מרכיבי התמוטטות הציוויליזציה המערבית [ממילא] מתרבים. מסקנתם של אלה אכן נכונה, אבל דרך הצגתה מטעה והיא נועדה להסיר מעל המוסלמי את האחריות [להילחם בכופרים] בטענה שאללה כבר הבטיח לדאוג להשמדתם.

 

...הייתי רוצה להצביע על הסכנה שבניתוח [תיאורטי] של גזירת הגורל, משום שהיא... הופכת את המוסלמי לפאסיבי ולכזה שאינו פועל למימוש [הוראות] הדת או להדיפת השקר, אלא חי תמיד באווירה של המתנה פאסיבית אותה עוטפים – תמיד – בקריאה לבטוח ביכולתו של אללה!!

 

כאשר אללה דיווח לנו על ודאות השמדתם של  הכופרים, הוא לא עשה זאת באמצעות מושגים מעורפלים; הוא הבהיר כי הדבר יושג באחת משתי דרכים: באמצעות מעשה ישיר של אללה... או באמצעות הקבוצה המוסלמית שתשמש, בהתאם לצו ההלכתי האסלאמית, כלי למימוש חוק הגורל, כפי שנאמר: '... אללה יענה אתכם [הכופרים] בעצמו או בידינו' (קוראן, 9:52)

 

כן, יתכן שמדינת הכפירה תושמד מסיבות גורליות טהורות, אבל ההשמדה הזו לא תהיה לעולם לטובתה של מדינה אסלאמית; מדינת הכפירה תושמד לטובת מדינה כופרת כדוגמתה או אף גרועה ממנה...

 

לכן, האמונה כי 'השמדת מדינת הכפירה ודאית' פותחת לנו אשנב של תקווה ומציבה לנו מטרה במסגרת האפשר, אבל היא אינה משמידה עבורנו את מדינת הכפירה ואינה אפילו משפיעה עליה!! זוהי בסך הכל אמונה שאם לא תתלווה אליה המילה 'בידיכם' המופיעה בפסוק הקוראני [אל-תובה: 14, 'הילחמו בהם ואללה יענה אותם בידיכם'], היא תישאר במסגרת רעיונית נפלאה המרחפת ביקום התיאורטי והיא בבחינת חלומות יפים המעוררים את הרגשות המצפוניים; ואולם, כאשר נתעורר נגלה שמדינת הכפירה עודנה קיימת. השקר אינו מתכלה [מעצמו] לטובת האמת, אלא כאשר האמת נכנסת לפעולה... 

 

עובדה זו, לפיה בטקסט [הקדוש] נקבעה חשיבות המאמץ האנושי בהשמדת הכופרים, היא מה שאללה רצה ללמד את הקבוצה המוסלמית בקרב אוחוד [בראשית האסלאם, בו הובסו המוסלמים]. אז היו [מוסלמים] שסברו שמעצם היותם צודקים הם יביסו – בודאות – את האויב המתבסס על השקר. הקבוצה [המוסלמית] שילמה מחיר יקר בשל כך ולמדה שהפרזה בהסתמכות על היכולת [האלוהית] אינה רק מונעת את הבסת השקר אלא עלולה אף להוביל לכך שאנשי השקר יגברו על אנשי האמת!!...

 

רוח התבוסתנות שחלחלה על שכבה רחבה מבניה של האומה [המוסלמית] מחייבת התייחסות רצינית ובחינה מחודשת של המאגר האידיאולוגי אותו ירשה האישיות האסלאמית בשלב הקודם, מאחר ונראה שקיימת חדירה אידיאולוגית [חיצונית] שהעכירה רבים מן המושגים האסלאמיים וגרמה לאובדן טוהרם המקורי, עד שהתחלנו לשמוע [דיבורים] על רפורמה אסלאמית בדרכו של גנדי...

 

השאלה העומדת על הפרק כעת היא כיצד יתממש העינוי שאללה רוצה שייעשה בידינו?... העינוי הזה לא יתממש בשום פנים ואופן באמצעות הטפה [לאסלאם], משום שההטפה היא מעין פעולת חשיפה שמטרה להבהיר את האמת באופן שיקל עליה להתקבל. אין בהטפה דבר מן העינוי; הג'יהאד הוא אופן העינוי בידינו.

 

באמצעות הג'יהאד אללה מענה אותם בהרג; באמצעות הג'יהאד, אללה מענה אותם בפציעה; באמצעות הג'יהאד, אללה מענה אותם באובדן רכוש; באמצעות הג'יהאד, אללה מענה אותם באובדן השלטון. אללה מענה אותם באמצעות הג'יהאד, כלומר במלחמה חמה השואבת את חומה מהחזית הצבאית...

 

עם הכוח החומרי מתמודדים באמצעות כוח חומרי ועם הכוח האידיאולוגי באמצעות כוח אידיאולוגי... תהיה זו טיפשות להסתמך על ה'אסטרטגיה' המבוססת על עוצמתה של האמת מול מטוסי אף-16. אללה מסוגל להשמיד את אויבו ללא תיווכו של איש וללא סיוע מאיש, שהרי יכולתו אבסולוטית ודבר אינו עולה עליה. המדינות הכופרות האלה, על אף כל מאפייני הכוח שברשותן, אינן אלא חופן של יצורים המצויים על גרגר אבק המכונה כדור הארץ... [ואולם] הג'יהאד משמש מבחן ייסורים: זהו מבחן ייסורים עבור המוסלמים באמצעות הכופרים ועבור הכופרים באמצעות המוסלמים.

 

מבחן הייסורים של המוסלמים מתבטא בכך שהג'יהאד הוא כלי באמצעותו ניתן להבחין בין המאמינים לבין הצבועים... מבחן הייסורים של הכופרים מתבטא בכך שהג'יהאד מהווה שיעור לדוגמא בערכים המוגש על ידי קבוצה מחלוצי האומה האסלאמית בפרזנטציה מעשית: רבים מן הכופרים יזועזעו, ישותם הנפשית תתערער ואולי חלקם יחזרו בתשובה וילמדו את הלקח. בנוסף, הג'יהאד הוא האמצעי לנצח אותם ויתכן שבאמצעות הניצחון הזה, יתעורר טבע הבריאה שבהם... והעינויים יחזירו אותם לדרך הישר..."

 

בעל הטור המכנה את עצמו, אבו אימן אל-הלאלי, כתב תחת הכותרת "בוש וההרפתקה הכושלת באפגניסטן": "בוש הבטיח לעם האמריקאי הטיפש להשיג ניצחון באפגניסטן, או על מה שהוא מכנה 'טרור', ולתפוס את האמאם, אסאמה בן לאדן – ישמרהו אללה." לדברי אל-הלאלי, הסיבה לכשלון המטרות האלה היא "בורותו המשוועת [של בוש] בכל הנוגע להשלכות המלחמה, הריפיון שאחז במנגנוניו השונים, הבורים, והחולים, ובמשרד ההגנה בהנהגת רמספלד הגזעני והמודיעין שאינו מסוגל לנתח את מצב המערכה, לדעת את סד"כ האויב, או את אופן חשיבתו", בנוסף ל"פעולות נגד מטרות אמריקאיות מצד ארגון אל-קאעדה, ובראשן הפשיטה של ה-11 בספטמבר, שגרמו לעיכובה של המערכה".

 

"אמריקה מהווה את המדינה הבורה הגדולה ביותר בעולם, למרות ארסנל הנשק שבאמצעותו היא מפחידה את מוגי הלב", הוסיף אל-הלאלי, "אך טבעי הדבר, שהרי לאמריקה אין תודעה היסטורית או מציאותית והיא אינה מקיימת פוליטיקה, משום שנשיאיה תמיד מגיעים לכס השלטון באמצעות כסף ושוחד, ולא משום שיש להם תכונות של מנהיגות, ובוש הטיפש, הבור, והחולה הוא דוגמא חיה לכך.

 

בוש, במלוא האובייקטיביות, מהווה אות קין על מצחו של העולם. ההחלטה הנכונה לגביו היא לאשפז אותו ואת דומיו בבית חולים למשוגעים, משום שלא יעלה על הדעת שמי שהציב את עצמו בראש העולם יהיה כה חסר תבונה בהתנהגותו ויאמץ את דרכם של המשוגעים ובני הטיפש-עשרה."

 

אל-הלאלי הזהיר ש"מעשי הטרור" של בוש "צפויים לגרום לאסון עולמי שיכלה את הכל מכל, אם לא יכנסו לפעולה האנשים הנבונים ובראשם העם האמריקאי הטיפש" וסיכם:

 

"האמאם בן לאדן, כפי שמעיד העולם כולו, ניצח את אמריקה באמצעות הפחד שהשתלט עליה. תנועת טאליבאן עוד תקום, בעזרת אללה, אבל הפעם לא רק באפגניסטן אלא בכל הארצות האסלאמיות..."