המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התחמשות, אימונים צבאיים ושגשוג סחר הנשק בלבנון
30/12/2007

                  התחמשות, אימונים צבאיים ושגשוג סחר הנשק בלבנון

הקדמה

המשבר הפוליטי בלבנון, שפרץ מיד עם סיום המלחמה בין חזבאללה לישראל באוגוסט 2006, מגיע בימים אלה לשיאו כאשר שני המחנות הפוליטיים הגדולים במדינה - "כוחות ה-14 במרץ", המהווים את הרוב בפרלמנט הלבנוני, ומנגד האופוזיציה הלבנונית בראשות חזבאללה - אינם מצליחים להגיע ביניהם להסכמה לגבי זהות הנשיא הבא ולגבי הרכבה של הממשלה הבאה שתקום. שני עניינים אלה ישפיעו על הכיוון בו תצעד לבנון בשנים הקרובות - לכיוון המחנה של סוריה, איראן וחזבאללה או לכיוון המחנה הערבי המתון. אם לא ייבחר נשיא עד סוף דצמבר 2007 יצא הפרלמנט הלבנוני לפגרה של שלושה חודשים והמדינה תיוותר ללא נשיא לתקופה ארוכה יחסית. כתוצאה מכך יגבר הסיכון לפריצתה של אלימות מזוינת.

 

במקביל להחרפת העימות הפוליטי גוברים בלבנון החששות מפני פריצתם של עימותים אלימים בין הצדדים ואף מפני הידרדרות לכדי מלחמת אזרחים. חששות אלה נראים ממשיים יותר ויותר, במיוחד נוכח הדיווחים הרבים שהופיעו בחודשים האחרונים באמצעי התקשורת על התחמשות של  הכוחות הפוליטיים בלבנון. מדיווחים אלה עולה כי הכוחות הפוליטיים השונים בלבנון - ולא רק חזבאללה -רוכשים נשק במרץ, מחלקים נשק לפעיליהם ומאמנים אותם במחנות צבאיים מיוחדים שהם הקימו. נראה כי מרוץ חימוש זה נובע מרצונו של כל אחד מהצדדים להיות מוכן לקראת העימות האלים העלול לפרוץ כל רגע במידה והצדדים לא יגיעו להסכמה.

 

בעלי טורים לבנונים רבים הזהירו במאמריהם מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לתופעה, עד כדי הידרדרות למלחמת אזרחים. דאגה זו הפכה להיות משותפת לשני המחנות בלבנון, המבינים כי תפוצת הנשק עצמה היא העלולה לגרום לפריצתה של מלחמת אזרחים נוספת בלבנון. יחד  עם זאת ניכר כי הזעקה נשמעת יותר מכיוונם של "כוחות ה-14 במרץ".

 

שגשוג סחר הנשק במדינה

היומון הלונדוני אל-חיאת ערך תחקיר מיוחד בו הצביע על תופעת ההתחמשות של האזרחים בלבנון. להלן קטעים מן התחקיר: "17 שנים לאחר שהסתיימה מלחמת האזרחים בלבנון חזרו הדיבורים על 'רוח הרפאים של ההתחמשות'... האימה מחלחלת לעורקיו של מי שעדיין לא התחמש...

שנתיים של מתיחות ביטחונית, גיוס פוליטי... הספיקו כדי שיחזור שגשוג סחר הנשק (הפרטי) שדעך במהלך 15 השנים האחרונות. אף אחד מהעוסקים בנושא הפוליטי במדינה לא מכחיש את גל ההתחמשות האישית. גם המפלגות אינן מכחישות שפעיליהן או אלה המשתייכים אליהן, מתחמשים בנשק אישי מחשש ש[הקבוצה] האחרת תתקוף... נציגי כל המפלגות, הן מקבוצת השלטון והן מהאופוזיציה, מסכימים כי לא התקבלה החלטה מרכזית ע"י הנהגות [המפלגות] בנוגע להתחמשות של פעילי המפלגות. כל אחד מהם מייחס את תופעת רכישת הנשק - אותה מאשרים הן סוחרי הנשק והן הקונים - לפחד האישי [של כל קבוצה מפני הקבוצה] האחרת..."[1]

 

קל לקנות נשק בלבנון

תחקיר דומה שביצע אתר האינטרנט  www.islamonline.net הצביע אף הוא על התופעה: "'הנשק בביתי גורם לי להרגיש ביטחון ומאפשר לי להגן על משפחתי ורכושי'. במילים אלה הבהיר אזרח לבנוני את חזרתה של תופעת התחמשות הלבנונים לאחר שהמשבר הפוליטי בין קבוצת האופוזיציה וקבוצת השלטון החריף... האזרח הסביר כי 'העובדה שהלבנונים מסתערים לקנות נשק נובעת מהפחד שלהם מפני התחדשות העימותים או מפני פריצתה של מלחמת אזרחים'. לדבריו, 'סחר הנשק משגשג מאוד למרות שמחירי הנשק הוכפלו פי שלוש'...

 

חסן עליק, עיתונאי בעיתון הלבנוני אל-אח'באר, אמר כי 'לקנות כלי נשק בלבנון קשה רק מעט יותר מלקנות בגדים'. לדבריו, 'מחירי הנשק האמירו במידה ניכרת כתוצאה מהעלייה בביקוש'. הוא הוסיף כי  'סוגי הנשק המבוקשים ביותר הם הקלצ'ניקוב, אחריו M16 ואח"כ האקדחים. מחיר הקלצ'ניקוב נע בין 300 ל-700 דולר, בעוד שמחיר של M16 מתחיל מ-850 דולר ומגיע ל-1000 דולר. עליק הדגיש כי 'תופעת ההתחמשות איננה [קיימת] רק בקרב עדה אחת או אזור מסוים ומחירי הנשק די דומים בכל האזורים'..."[2]

 

צעירים חוששים ועוזבים את המדינה

היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה ולסוריה, פרסם כתבת תחקיר בה תיאר כיצד משפיע החשש מפני פריצתם של עימותים אלימים על חיי היומיום של הלבנונים. מהכתבה עולה כי לבנונים רבים משנים את סדר העדיפויות שלהם ואת שגרת חייהם מחשש שיפרצו עימותים בין שני הצדדים במדינה. הכתבה הצביעה גם על תופעה של הגירה מהמדינה: "בקרב הצעירים שוררת אותה אווירה של דאגה. בעוד שחלקם מגלים התלהבות [מהאפשרות שתפרוץ] מלחמת [אזרחים], שהרי הם לא התנסו בכיעורה בעבר, מדגישים [צעירים] אחרים כי המתיחות בה הם חיים מזה שנתיים הביאה אותם להגיע לכדי הכרעה ולסיים את הסידורים הנדרשים כדי לעזוב את לבנון עוד לפני מועד הבחירות [לנשיאות לבנון]..."[3]

 

ביטוי נוסף לחשש הגובר מפני השימוש בנשק בלבנון הוא הצו שפרסם שר ההגנה הלבנוני ב-20 בנובמבר 2007 במסגרתו הוא הקפיא את כל רישיונות הנשק בלבנון, מלבד אלה שניתנו למאבטחים של שרים, חברי פרלמנט, ראשי מפלגות נוכחיים ולשעבר, וזאת עד להודעה חדשה.[4]

 

ממשלת לבנון: המדינה לא תתרשל בטיפול בתופעה

נוכח הדיווחים הרבים על ההתחמשות של כל הקבוצות הלבנוניות קיימה הממשלה הלבנונית, ב-24 בספטמבר 2007, ישיבה מיוחדת כדי לדון בנושא זה. בישיבה נכחו גם ראש המודיעין בצבא הלבנוני, תת אלוף [עמיד] ג'ורג' חו'רי, ראש מחלקת המידע בכוחות לביטחון פנים, סגן אלוף [מוקדם] וסאם אל-חסן וקצינים נוספים. בהודעה הרשמית שהתפרסמה עם סיום ישיבת הממשלה נכתב כי: "המחלוקת הפוליטית בין הכוחות הפוליטיים השונים במדינה היא דבר טבעי. אך, [הפנייה] לשימוש בנשק ובכוח, בין אם ע"י הסתת [האנשים] מעל הבימות והמסכים, זריעת שנאה בנפשות, הפצת רעל וטינה או ע"י הפחדת האנשים בטענה שאין בפניהם אופציה אחרת מלבד הפיצוץ ברחובות... דבר זה אינו מקובל על כולם. המדינה ומוסדותיה לא יתרשלו ב[טיפול] במקרים אלה באמצעים ובדרכים חוקיות שיגנו על כל הלבנונים..."[5]

 

האשמות הדדיות ביין הצדדים

במסגרת גל ההתחמשות בלבנון מאשים כל צד את משנהו בחלוקת נשק לפעילים ובמתן אימונים צבאיים.

 

"כוחות ה-14 במרץ": חזבאללה מגייס ומאמן צעירים

"כוחות ה-14 במרץ" טוענים כי חזבאללה מאמן פעילים המשתייכים למפלגות ולכוחות נוספים מהאופוזיציה הלבנונית המקורבים לסוריה ואף מחלק להם נשק לקראת העימות העלול לפרוץ. גורמים ב"כוחות ה-14 במרץ" טוענים כי הגיע לידיהם מידע לפיו האופוזיציה מכינה תסריטים שונים למצב בו לא תושג הסכמה לגבי הנשיא הבא, ותסריטים אלה כוללים השתלטות על משרדי ממשלה ועל מנהלות רשמיות, פעולות צבאיות ומהומות שיבצעו קבוצות בכמה אזורים בו זמנית.

 

בתחקיר מיוחד שפרסם היומון אל-מסתקבל שבבעלותו של סעד אל-חרירי ב-7 בנובמבר 2007, נטען כי "כבר לפני יותר משנה וחצי החל חזבאללה לאמן פעילים של חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר ויו"ר אגודת הפועלים זאהר אל-ח'טיב, וכן פעילים של המפלגה הסורית הלאומית-חברתית, של שרידי המודיעין הסורי ושל 'חזית ההצלה הלאומית' בראשות פתחי יכן וזאת תחת הכינוי 'פלוגות ההתנגדות'". מהתחקיר עולה כי פעילים אלה מועברים באוטובוסים מהכפרים שלהם אל הצ'אחיה הדרומית ומשם לאל-הרמל שנמצא באזור הבקאע ועוברים שם אימונים צבאיים. פעילים אלה זוכים לשכר חודשי שנע בין 400 ל-600 דולר ומקבלים לידיהם נשק. התחקיר ציטט מקורות יודעי דבר שמסרו כי הפעילים הללו "ערכו סיור עם בכירים מחזבאללה באזור אל-ח'רוב כדי לגבש תכנית שמטרתה תהיה [לפגוע] במרכזים ובבתים של פעילים מ'המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית' [בראשותו של וליד ג'ונבלאט], של [זרם] 'אל-מסתקבל' ושל ארגון "אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה".

 

חבר הפרלמנט מטעם סיעת "אל-מסתקבל", מחמד אל-חג'אר, האשים את חזבאללה כי הוא מנצל את המצב הכלכלי הגרוע של הצעירים הלבנונים כדי לגייסם לקבוצות החמושות שהוא מקים: "ישנה תכנית מפורטת להשתמש במצב הכלכלי הרע הזה ולנצל את המובטלים... הם יפתו אותם בכסף ויתנו להם קצבת מחייה שנעה בין 400 ל-600 דולר בחודש...". לדברי אל-חג'אר, צעירים אלה מקבלים אימונים כיצד להשתמש בנשק קל ובינוני, במקלעים, בקלאצ'ניקוב וכן באר פי ג'י. אל-חג'אר טען כי חזבאללה שינה את היעד של הנשק שלו שהיה האויב הישראלי וכעת היעד הוא הזירה הפנים-לבנונית. אל-חג'אר אמר: "הקבוצות הללו שמוקמות [ע"י חזבאללה] הן מיליציות למלחמת אזרחים ומכשירים אותן ליצור אוירה טעונה, מתיחות, חוסר יציבות ומלחמות אחים בכל האזורים בלבנון."[6]

 

יו"ר הגוף המבצע של "הכוחות הלבנונים", סמיר ג'עג'ע, הזהיר אף הוא כי "חזבאללה עלול להשתמש בכוח מזוין כדי להכשיל את בחירת הנשיא", זאת במידה והוא לא יצליח להביא נשיא שיבטיח את האינטרסים שלו, כפי שהיה אמיל לחוד. ג'עג'ע טען כי חזבאללה מאמן ומחמש פעילים מ"הזרם הלאומי החופשי" [בראשותו של מישל עון] או מהאופוזיציה הדרוזית, כדי שאלה יכשילו בזמן המתאים את הבחירות לנשיאות. לדבריו, חזבאללה מחזיק מחנות אימונים באזור הבקאע ושם מאמן את הפעילים הללו.[7]

 

האופוזיציה הלבנונית: "ה-14 במרץ" מחלקים נשק

מנגד, טוענת האופוזיציה הלבנונית כי זרם אל-מסתקבל, בראשו עומד סעד אל-חרירי, מגייס מאות צעירים לבנוניים בעיקר מאזור צפון לבנון, מאמן אותם ומחלק להם נשק בטענה שאלה הן חברות אבטחה. היומון אל-אח'באר, המזוהה עם האופוזיציה הלבנונית פרסם כתבה שכותרתה "צעירים חמושים מ'אל-מסתקבל' או מאבטחים של מבנים נטושים?' בו דיווח כי מאות צעירים חמושים המשתייכים ל"אל-מסתקבל" התפרסו ברחבי בירות בטענה שהם מאבטחים מטעם חברת אבטחה המכונה "Pro Secure". י[8]

 

אלוף משנה [עקיד] מחמד אל-עג'וז, תומך "אל-מסתקבל" ומנהל חברה נוספת המכונה"Secure Plus" הכחיש בשיחה שקיים עם אתר האינטרנט www.islamonline.net שהחברה שלו ממלאת תפקיד מפלגתי או צבאי והדגיש כי זוהי חברת אבטחה פרטית שיש לה רישיון מהמדינה. אל-עג'וז דחה את ההאשמות וטען כי זוהי "מלחמת שמועות שמפיצה האופוזיציה נגד זרם 'אל-מסתקבל'".[9]

 

בדיווח נוסף טען היומון אל-אח'באר כי "המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית" בראשה עומד המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט מחלקת נשק לתושבים באזורים לאורך החוף ובאזור אל-טריק אל-ג'דידה שבבירות כדי למשוך אליה עוד תומכים. על פי הדיווח, מפלגתו של ג'ונבלאט מחלקת בין היתר גם מטולי נ"ט מסוג אר פי ג'י שנשארו במחסניה עוד מתקופת מלחמת האזרחים. כמו כן נטען כי ג'ונבלאט התיר לפעיליו להשתמש באש חיה נגד פעילי האופוזיציה במידה ויפרצו עימותים אלימים בין הצדדים.[10]

  

אזהרות מפני מלחמת אזרחים

התופעה של התחמשות כל הגורמים במדינה מעוררת חששות גדולים בקרב הלבנונים והדבר ניכר במאמרים רבים שעוסקים בנושא ומתפרסמים בעיקר ע"י בעלי טורים המזוהים עם "כוחות ה-14 במרץ". בעלי הטורים מתריעים במאמריהם מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לתופעה עד לכדי הידרדרות למלחמת אזרחים נוספת.

 

ההתחמשות- צפירת אזהרה אמיתית

נאילה תויני, בעלת טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, פרסמה מאמר בו הזהירה מפני ההשלכות שעלולות להיות לגל ההתחמשות הנוכחי: "...אנו פונים אל הצעירים הלבנונים עצמם שייתכן והם לא מכירים את הניסיון ההרסני שחווה הדור שקדם להם, לאחר שהוא הסתבך במלחמת השמד שנמשכה 15 שנים. מלחמה שעד היום לבנון לא [החלימה] מהשלכותיה, ממחירה ומההדים שלה. מספיק שיש [כיום] יותר ממיליון לבנונים - רובם צעירים - שהיגרו [מן המדינה מאז הסתיימה מלחמת האזרחים] כדי שכל צעיר יבין את מידת הסכנה שהוא מכניס עצמו אליה כשהוא נגרר אחר נטייה חדשה להתחמשות, לאימונים ו[לאימוץ] דרכי המיליציה. [11]

 

"לשים קץ ל'מדינת החזבאללה'"

במאמר המערכת של היומון הלבנוני אל-מסתקבל, קרא נציר אל-אסעד לשים קץ להפעלת הכוח והדיכוי מצד חזבאללה: "...אין מנוס אלא לשים קץ ל'מדינת חזבאללה' הביטחונית... ואין מנוס אלא לשים קץ לכל סיסמאות [ההשתלטות] על הזירה הפנים לבנונית... כשחזבאללה מתווכח לגבי [לגיטימיות] הנשק שלו נגד ישראל זה דבר אחד, אך כשהוא בונה [לעצמו] מדינה חלופית [בתוך לבנון] זה דבר אחר, וכשהוא הופך את החיים בלבנון לבעלי אופי מיליציוני על מנת להפיל את המדינה גם זה דבר אחר. לכל אלה אין כל קשר להתנגדות לישראל ולא לדברים שההתנגדות לישראל מחייבת... אף אחד לא יסכים שחזבאללה ימשיך להפעיל כוח, דיכוי וכפייה... עלינו לנקוט בהחלטיות... "[12]

 

הנשק של חזבאללה מכוון לזירה הפנימית

דאליא עביד, פעילה בתנועת 'השמאל הדמוקרטי' המהווה חלק מ"כוחות ה-14 במרץ", כתבה:

"...לא נחשוף סוד אם נדבר על הנשק של חזבאללה שאיבד את תואר [נשק] 'ההתנגדות'... נעלמו הביטויים החיצוניים להתנגדות לכיבוש [הישראלי] (שהובס בשנת 2000) ואת מקומם תפסו ביטויים חיצוניים של התנגדות למדינה הלבנונית, לעצמאותה ולחוקתה. תפקידיו של נשק זה בזירה הפנימית התרבו... הוא הרובה המכוון נגד אלה המחזיקים בדעות שונות [מאלה של חזבאללה] באזורים בהם יש לו שליטה והגמוניה והוא התליין של כוחות הביטחון [הלבנונים] והסוהר שלהם. הוא זה שיקטע את היד שתישלח לארסנל הצבאי והאזורי של [חזבאללה] והוא סנגור הכבוד של המשטר הסורי. הוא משמש להפחדה ו[להשתלטות] על העם הלבנוני..."[13]

 

מרוץ החימוש הזה יוביל למלחמת אזרחים

כאמור עיקר החששות מפני תופעת ההתחמשות נשמעים מ"כוחות ה-14 במרץ", יחד עם זאת נראה כי התופעה מטרידה גם את האופוזיציה הלבנונית. סולימאן תקי אל-דין, בעל טור קבוע ביומון הלבנוני הפרו-סורי "אל-ספיר", פרסם מאמר בו טען כי ההתחמשות עלולה להוביל למלחמת אזרחים ולפילוג: "... [הנשק הבלתי חוקי] הוא שהוביל באופן מעשי למלחמת האזרחים ב-1975 - הפחד מהנשק, הפחד מהגמוניה, הפחד מהאופציות האזוריות שאינן זוכות לקונצנזוס של הלבנונים. כנגד הנשק של ההתנגדות [חזבאללה] מתפשט נשק רב בידי הכוחות והקבוצות הפוליטיות הלבנוניות. ישנו מרוץ חימוש קדחתני, ככל שיתכחשו לכך אלה המתכחשים. מרוץ החימוש הזה יוביל בהכרח למלחמת אזרחים. אף אחד לא יכול לתת [לקבוצה האחרת] ביטחונות או לומר שזוהי רק תכנית להגנה עצמית... אם כך, אין מנוס מכך שנטפל בבעיית הנשק [אם אנו רוצים] לטפל ברצינות במשבר הלאומי... הנשק נמצא כעת בידי כל הקבוצות [בלבנון] מחוץ לפיקוחה של המדינה ומחוץ לשליטתה. במצב זה, נשק זה הינו נשק לפילוג הלבנונים ומכשיר לאנרכיה..."[14]

 

  



[1] אל-חיאת (לונדון) 14.4.2007

[3] אל-אח'באר (לבנון) 10.11.2007

[4] סוכנות הידיעות הלאומית הלבנונית 20.11.07

[5] אל-מסתקבל (לבנון) 25.9.07

[6] אל-מסתקבל (לבנון) 7.11.07 , אל-אח'באר (לבנון) 3.11.07

[7]אל-מסתקבל (לבנון) 9.9.07

יש לציין כי בניגוד ל"כוחות ה-14 במרץ", המכחישים בתוקף את כל ההאשמות שהופנו כלפיהם בעניין חלוקת הנשק ואימון פעיליהם, הרי האופוזיציה אינה מכחישה שהיא מתחמשת ואף מאשרת את המיוחס לה. היומון אל-אח'באר, המקורב לאופוזיציה, דיווח אף הוא על הקמת 'חטיבות ההתנגדות'. כמו כן ציטט היומון "מפקד בשטח" שאמר כי ויאם והאב וזאהר אל-ח'טיב מחלקים לפעיליהם נשק חדיש המיוצר בסין וכי אל-ח'טיב גייס כ-700 פעילים. גם הגנרל מישל עון אישר בראיון ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט כי פעילי המפלגה שלו רוכשים נשק, אולם טען כי הדבר נעשה לשם הגנה עצמית והם קיבלו רישיונות להחזיק בנשק וכי זהו נשק פרטי בלבד. עון הכחיש כי מפלגתו מספקת אימונים צבאיים לפעיליה. אל-אח'באר (לבנון) 3.11.07, 16.11.07 ; אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 21.9.07

[8]אל-אח'באר (לבנון) 12.11.07

[9]י www.islamonline.net   4.3.07

[10] אל-אח'באר (לבנון) 13.11.07, 16.11.07

[11] אל-נהאר (לבנון) 27.9.07

[12] אל-מסתקבל (לבנון) 30.9.07

[13] אל-נהאר (לבנון) 23.10.07

[14] אל-ספיר (לבנון) 22.9.07