המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
חבר במועצה המחוקקת הפלסטינית: הרש"פ מושחתת
7/7/2002


חבר במועצה המחוקקת הפלסטינית: הרש"פ מושחתת; ערפאת משחד בכירים ברשות כדי שידאגו לאינטרסים האישיים שלו; איש זולתו אינו יודע כיצד מתנהלים העניינים הכספיים ברשות

 

ביטאון האחים המוסלמים בירדן אל-סביל[1] ערך ראיון עם מעאויה אל-מצרי, חבר המועצה המחוקקת מטעם העיר שכם, בו חשף אל-מצרי פרטים רבים על השחיתות ברש"פ. אל-מצרי היה מבין 20 הבכירים שחתמו ב- 1999 על גילוי דעת נגד השחיתות ברש"פ - דבר שכמעט עלה לו בחייו[2]. להלן תרגום הראיון:

 

" שאלה: מה להערכתך יהיו תוצאות הצבעת האמון של המועצה המחוקקת בממשלה הפלסטינית החדשה?

אל-מצרי: ראשית אני רוצה להסב את תשומת הלב לצורך שהצבעת [האמון] תהיה על הממשלה בכללותה ולא רק  על השרים החדשים כפי שערפאת רוצה. למעשה, לא היה שינוי [בהרכב] השרים מבחינה חוקית. אמנם מספר השרים החדשים מועט - חמישה שרים מתוך עשרים ואחד - אך מרבית השרים הקודמים שערפאת השאיר בממשלה החדשה לא נשארו באותם המשרדים עליהם היו ממונים. שר העבודה לשעבר מונה לשר החקלאות, שר התחבורה מונה לשר הנוער והספורט, לשר המסחר והכלכלה נוסף גם משרד התעשייה, שר התיירות מונה לשר התחבורה וכדומה.

 

מן הראוי שכל המשרדים יוצגו בפני המועצה המחוקקת כדי לבקש את האמון [בהם] אבל אני חושב שערפאת יצליח להעביר את מה שהוא רוצה  על ידי כך שיציג [בפני המועצה] רק את השרים החדשים. באשר אלי הרי שממשלה זו, כמו קודמתה, אינה זוכה לאמוני מפני שמלכתחילה דעתי היתה שצריכים להיות מוסדות בהם יתנהלו ענייני העם הפלסטיני. מצאתי שעד היום לא קם שום מוסד [כזה] ואין [אפילו] משרד אחד שפועל באופן ממסדי. אף שר אינו יכול למנות לו נהג או שליח במשרדו אלא בהסכמתו של הנשיא. הדברים תלויים אך ורק בנשיא לבדו. שר הבריאות אינו יכול למנות רופא אלא אם הוא קיבל ערבות כספית בחתימתו של הנשיא. שר החינוך אינו יכול למנות מורה אלא אם הוא השיג קודם לכן ערבות כספית למינוי זה בחתימתו של הנשיא. אין שום פעולה ממסדית. יש רק מוסד אחד והוא מוסד הנשיאות אשר אין בו חוק או סדר והוא מבוסס על מתן שוחד לבכירים.

 

שאלה: לאיזו מטרה רוצה הנשיא לשחד את האנשים וכיצד הוא מעוניין להשתמש בהם ?

אל-מצרי: הוא רוצה להשתמש בהם לאינטרסים האישיים שלו ולא לטובת העם הפלסטיני...

 

שאלה: האם מטרת ההתעקשות של ארה"ב למנות שר אוצר מסוים היא להגביל את חופש הפעולה של ערפאת בכספי הרשות הפלסטינית ובכספי הסיוע שמגיעים מבחוץ? האם וושינגטון שואפת לרפורמה פלסטינית או שמטרתה למנוע מעבר הכספים להתנגדות הפלסטינית?

אל-מצרי: אין זה מעניין את האמריקאים והאירופאים איזה שר ימונה לאיזה משרד. הם מעוניינים שיהיה שר פנים שינהל את המוסד הביטחוני כולו כדי לשמור על ביטחון האויב הציוני. האמריקאים מעוניינים שימונה שר פנים שיבצע את המשימה הזו. ביטחונו של העם הפלסטיני אינו מעניין אותם. האירופאים היו מעוניינים לטפל בבזבוז הכספים ברשות. אף אחד ברשות - לא השרים, לא חברי המועצה המחוקקת ולא יו"ר המועצה [המחוקקת] – אינו יודע כיצד מתנהלים העניינים הכלכליים תחת רשות הפלסטינית.

 

שאלה: כולל שר האוצר?

אל-מצרי: כולל שר האוצר. אני אומר את הדברים האלו מתוך ניסיוני כחבר בועדת התקציב של המועצה המחוקקת. ניסינו לשווא לדעת היכן נמצאים או היכן מונחים כספי העם הפלסטיני.

  

בעבר האירופאים התנו מתן סיוע בסך של 80 מיליון דולר לביצוע מספר פרויקטים קטנים בכפרים הפלסטינים בכך שהכפרים עצמם ישלמו 20% מעלות הפרויקטים, כלומר עשרים מליון דולר. איסוף השיעורים הנדרשים מתושבי הכפר היה [נהוג] כבר בראשית ימיה של הרשות אבל [במקרה זה] התושבים לא יכלו להמשיך לתרום בשל מצוקתם הכלכלית. כאשר היתה בתקציב הכללי רזרבה של עשרים מליון דולר, החליטה המועצה המחוקקת בהמלצתה של ועדת התקציב שתשלום ה- 20% ישולם מן הרזרבה של התקציב הכללי. לשם כך החליטה המועצה [המחוקקת]  שועדת התקציב תיפגש עם מנהלת התקציב במשרד האוצר, עבלה מחמד זהדי אל-נשאשיבי, כלומר בתו של השר שהיה ממונה על תיק האוצר.

 בפגישה שנמשכה יותר מארבע שעות לא הצלחנו להגיע לאף תוצאה. לא בחלנו בשום אמצעי כדי להשיג את הכספים הדרושים אפילו [נדונה] האפשרות לחלק [את הסכום] לתשלומים. אבל התשובה תמיד היתה שאין כסף בתקציב. דבר זה מעורר שאלות [כמו] היכן נמצאות הרזרבות של התקציב? היכן מונחים הכספים? התשובה שקיבלנו ממנהלת התקציב הכללי היתה שהיא אינה יודעת היכן נמצאים הכספים, כיצד ניתן להוציאם וכיצד ניתן לקבלם. מנהלת התקציב אינה יודעת ושר האוצר [גם] אינו יודע. אני חושב שערפאת הוא האדם היחיד שיודע כיצד מתנהל התקציב. ברצוני להצביע על מספר גורמים שיכולים להוציא כספים בחוגי הרשות: אבו אסאמה מחמד, אבו אסאמה סעיד, אבו חסין, סאמי אל-רמלאוי פואד אל-שבאכי וכו' לכל אלו יש כספים וכדי להוציאם הם צריכים רק את חתימתו של ערפאת.

 

ישנו אדם אחר שהוא בגדר אסון לעם הפלסטיני, מחמד רשיד. באחת מישיבות המועצה המחוקקת מחה שר האוצר בקול רם: 'אין [ברשותנו] כספים. אנו קיבלנו הלוואה ממחמד רשיד בסך 25 מליון דולר כדי לשלם את משכורות הפקידים'. אללה אכבר [אותו] מחמד רשיד שאיננו יודעים את מוצאו ואשר יש האומרים שהוא כורדי מעיראק - למרות שאחינו העיראקים שנשאלו עליו הכחישו כל קשר אליו - האלמוני הזה או רוח הרפאים הזו, שולט בכספים של העם הפלסטיני. כיצד הפך אדם שאינו פלסטיני להיות אחראי על כספי העם הפלסטיני כולו? ישנם סיפורים אודות חיי המותרות של מחמד רשיד ועל כך שהוא מבזבז כספים בלי חשבון בכמויות ובשיעורים אגדתיים שלא ניתן לתאר בדמיון או לאמת אותם למרות שהם נכונים.

 

באחת מישיבות המועצה המחוקקת כאשר הורכבה ועדה לקבלת תרומות מועדת ירושלים של מדינת האמירויות המאוחדות הודיע הנשיא ערפאת על מינויו של נביל שעת' לראש הועדה ומינוי מחמד רשיד לדווח [הועדה]. הד"ר חסן אל-ח'רישה, אחד מחברי המועצה המחוקקת, ביקש לומר דבר שלא לפרוטוקול ושאל: 'מי הוא מחמד רשיד? לא שמעתי על אדם פלסטיני ששמו מחמד רשיד'. ערפאת ענה לו: 'מחמד רשיד הוא היועץ הכלכלי שלי'. חזר אל-ח'רישה [על שאלתו] 'מי הוא? מאיפה הוא?' ערפאת ענה שוב: 'אני אומר לך שהוא היועץ הכלכלי שלי'. מאותו רגע חברי המועצה פעלו להרגיע את הרוחות לאחר שכמעט התפתחה תגרה.

 

בקיצור מה שברצוני לומר הוא שהאירופאים מעוניינים להילחם בשחיתות הכלכלית והאמריקאים רוצים ביטחון [לישראל]. ערפאת מילא את מבוקשם על ידי מינוי שר אוצר ושר פנים. האמריקאים והאירופאים אינם מתעניינים בשאר המשרדים והשרים. באשר אלינו, חברי המועצה המחוקקת והעם הפלסטיני, אנו לא מרגישים שום שינוי מפני שלמעשה אף משרד אינו עושה דבר. אפילו אם שר כלשהו יחליט משהו,כל מי שבאפשרותו להגיע לנשיא יכול [בעצם] להוציא מטעם הנשיא החלטה המבטלת את החלטת השר, לעתים עוד באותו היום. לכן, אף אחד אינו מתעניין במה שקורה. כל השרים יודעים מה הם הגבולות שלהם ולכן אין להם שום כוח במשרדים שלהם שכן הנשיא יכול לשנות כל החלטה שלהם.

 

שאלה: האם צפוי שמינוי שר אוצר כתוצאה מן המאמץ האמריקאי האירופאי לרפורמות יגביל את חופש הפעולה הכספי שהיה לנשיא בעבר?

אל-מצרי: אינני חושב. הנשיא מטיל את מרותו ואת שליטתו באמצעות הכסף. אין לו דרך אחרת להטיל את מרותו. לדעתי הנשיא נתון כיום ללחץ אמריקאי ואירופי בעניין זה. יתכן והוא ייכנע ללחץ הזה לפרק זמן שיכול להימשך מספר חודשים שלאחריהם יחזרו העניינים לקדמותם. להערכתי שר האוצר אינו יכול לשלוט בכל המקורות הכלכליים מפני שמתחילת דרכה של המועצה המחוקקת ישנה הכנסה לא מבוטלת שאינה כלולה בתקציב ובשל כך אין בתקציב  מספרים אמיתיים.

 

שאלה: מה הם המקורות הכלכליים שאינם כלולים בתקציב?

אל-מצרי: יש הכנסות ממכירות הנפט, הסיגריות, חלב "אל-נידו" [אבקת החלב] והמלט שלחברת "אל-בחר", בראשה עומד מחמד רשיד, יש מונופול עליהם. רק הכנסות הנפט הן לא פחות מ-500 מליון דולר בשנה. סך ההכנסות מכך הוא לא פחות ממיליארד דולר והוא לא נכנס לתקציב הכללי של הרשות.

 

שאלה: מדוע לא ביקשתם להכניסן לתקציב?
אל-מצרי: ביקשנו זאת חזור ובקש לשווא.

 

שאלה: מי מסרב [לכך]?

אל-מצרי: הנשיא מסרב.

 

שאלה: מה סיבותיו?

אל-מצרי: כדי שהאנשים לא ידעו מה נעשה. הסיבות ברורות. הנשיא שולט על  העניינים באמצעות שליטתו בעניינים הכלכליים.

 

כשהוקם מוסדPECDAR  ((Palestinian Economic Council for Development & Recontsruction האירופאים העמידו תנאי שבראש המוסד יעמוד פארוק אל-קדומי, ראש הלשכה המדינית של אש"פ ומחמד אשתיה יסייע לו. האירופאים התעקשו שהכספים של PECDAR לא יצאו ללא חתימת השניים וערפאת הסכים לכך. מיד עם תחילת הפעילות של PECDAR ערפאת ביטל את חתימותיהם של אל-קדומי ואשתיה וחתימתו הפכה להיות החתימה המוסמכת. היום לא יוצא מקופת  PECDAR ללא חתימת הנשיא שום סכום, קטן ככל שיהיה.

 

שאלה: אתם מאשימים את הנשיא ערפאת בשחיתות ובפזרנות ללא הוכחה. האם יש לכם דוגמאות שיוכיחו את דבריכם?
אל-מצרי: אף אחד אינו יודע מה בדיוק קורה. הערפל אופף את הפעולות והצעדים הכלכלים, אבל רוב סוגי השחיתות מתגלמים בהוצאת כספים כדי לתת שוחד לאנשים.

 

פעם הד"ר צאאב עריקאת, השר לשלטון מקומי, דיבר באחת מישיבות המועצה המחוקקת. מרואן כנפאני מתח עליו ביקורת ותיאר אותו כשוטה. אבל השר שתק [על כך]. אני בתורי אמרתי בקול רם לשר עריקאת: 'כנפאני אומר עליך שאתה שוטה'. תשובתו של עריקאת היתה מפתיעה: 'כמובן, אני שוטה מאחר וכנפאני מקבל ארבעים אלף דולר כל חודש'. דברים אלו רשומים בפרוטוקול של המועצה המחוקקת.

 

שאלה: תמורת מה מקבל כנפאני את הסכום הזה?

אל-מצרי: תמורת נאמנותו לנשיא. זו הסיבה לכך שכנפאני מגן על הנשיא ועל הרשות בישיבות המועצה המחוקקת בכל הכוח, כוחם של ארבעים אלף הדולר שהוא קיבל. תמורת סכומים כאלה, כנפאני וחבריו פועלים להכשלת כל דיבור על רפורמה, על דרישת דין וחשבון או על חקירה קטנה ככל שתהיה. הם פועלים להכשיל את הדרישות לחקירת כל בכיר ברשות והם אינם נרתעים מלומר שלחברי המועצה המחוקקת אין שום זכות לדרוש דין וחשבון מהשרים או מבכירי המנגנונים הביטחוניים. דבר שמנוגד לנהלי המועצה [המחוקקת].

 

שאלה: כמה חברים במועצה מקבלים סיוע מוסדר מהנשיא?
אל-מצרי: אינני יכול לנקוב במספרים. [רק] קמץ קטן של חברי המועצה המחוקקת לא מקבל כספים מהנשיא.

 

שאלה: מה לדעתכם המשמעות של הנאום האחרון שהנשיא נשא מול המועצה המחוקקת בעניין המלחמה בשחיתות?

אל-מצרי: זהו נאום שחוזר על עצמו במילים שלו, בביטויים שלו וגם בחוסר האמינות שלו. [נאום זה] הוא גרסה חדשה של נאומיו הקודמים שלא שינו דבר. לפני שלוש שנים בפתיחת המושב הרביעי של המועצה המחוקקת ביקש ערפאת מחברי המועצה המחוקקת לדרוש דין וחשבון ואמר: 'אחריותכם היא לשפוט את השחיתות ואת המושחתים'. אבל הוא המשיך כמו תמיד לעמוד כמכשול המונע תביעת דין וחשבון מכל אישיות [פלסטינית] בכירה. הוא אינו יכול להסכים לכך שישפטו או יתחקרו אף שר.

 

משרד המבקר [על הכספים ברשות] פרסם את הדו"ח השנתי לשנת 1997 אשר לא יצא יותר. הדו"ח פורסם בטעות. יו"ר המשרד פנה לנשיא, סיפר לו על השלמת הדו"ח השנתי ושאל אותו: 'לפרסם אותו?' הנשיא ענה לו מבלי לקרוא את הדו"ח: [פרסם] בברכתו של אללה ואז יו"ר המשרד חילק עותק ממנו לאמצעי התקשורת.

 

אנו חברי [המועצה המחוקקת] שמתנגדים לשחיתות - לא לרשות - ביקשנו ללמוד את הדו"ח של משרד המבקר ולהכין דו"ח בעניינו מטעם המועצה המחוקקת. אנו דרשנו להעניש חלק מהשרים ולהעמידם לדין והגשנו את המלצותינו לנשיא כדי שיאשר אותן. באופן מפתיע תגובתו של הנשיא לדו"ח היתה שהוא ירכיב ממשלה חדשה. מדבריו הובן שהוא ירחיק את השרים המואשמים [בשחיתות], אבל למעשה הוא הרכיב ממשלה חדשה הכוללת את השרים הקודמים והוסיף עליהם אחד עשר שרים חדשים מבין חברי המועצה המחוקקת. כלומר, הוא הוסיף לממשלתו שחיתות חדשה... שלושה מבין השרים החדשים היו חברים בוועדה של המועצה המחוקקת שהורכבה כדי ללמוד את הדו"ח של משרד המבקר.

 

לנשיא יש  יכולת מעולה לשחד אנשים על ידי מתן כספים ומשרות. כך נהיו לנו 34 שרים [כך במקור] בעוד שבממשלת האויב הציוני היה בזמנו 14 שרים שרון הגדיל את מספרם ל-18 לאחר שנדבק במחלתו של ערפאת. כמובן שמשרד המבקר לא הכינן מאז שום דו"ח נוסף.

 

שאלה: אתה אומר שהמספרים [הרשומים] בתקציב אינם אמיתיים, כיצד אם כן המועצה המחוקקת מאשרת אותם?

אל-מצרי: אין מספרים אמיתיים בתקציב הרשות. תקציב משרד הבריאות בשנת 1997 היה 104 מליון דולר. מתוכם 24 מיליון יועדו למשכורות הפקידים והשאר היה מיועד להוצאות שוטפות כמו תרופות, מכשירים, בנית בתי חולים ופיתוח השירותים הרפואיים. במהלך שנה זו הופתענו לגלות שבביה"ח רפידיא בשכם שמשרת את צפון הגדה המערבית אין נרקוזה. אספקת הנרקוזה עולה אלף שקל כל שבוע. פעילות בית החולים הושבתה למשך שבוע שלם עד שכמה אזרחים תרמו את הסכום [הנדרש לקנית] הנרקוזה.  

 

שאלה: היכן התקציב של המשרד?

אל-מצרי: אף אחד אינו יודע לאן הולך תקציב המשרד. באחת מישיבות המועצה המחוקקת שאלנו את שר הבריאות לגבי עניין זה והוא שמח לומר לנו שהוא הצליח לשכנע את הנשיא שהוא יבוא אליו כל יום חמישי וייקח ממנו 2 מיליון שקל כדי לשלם באמצעותם עבור התרופות והצרכים הרפואיים הנדרשים לכל בתי החולים במחוזות הפלסטינים. בחישוב פשוט מתגלה שהנשיא רוצה להוציא מהתקציב שלו עבור משרד הבריאות [רק] שמונה מליון שקל בכל חודש, כלומר 24 מיליון דולר בשנה, נוסף על 24 מיליון דולר בשנה עבור משכורות פקידי המשרד. אף אחד חוץ מריבון העולמים ויאסר ערפאת אינו יודע לאן הולך שאר הכסף מתקציב המשרד שמגיע ל- 56 מיליון דולר.

 

שאר המשרדים באותו מצב. באופן עקרוני המשרדים הסובלים מאי תשלום התקציב שלהם הם  המשרדים הנותנים שירותים כמו משרד הבריאות, משרד החינוך, ומשרד הסעד עד כדי כך שהנתמכים על ידי משרד הסעד מקבלים את הקיצבאות שלהם באיחור רב. אנו היום בחודש יוני וטרם שולמה להם קצבת חודש פברואר. הדבר אינו קורה רק עכשיו בעקבות האינתיפאדה הוא קיים מאז שהרשות קיימת.

 

שאלה: כאשר התקציב הכללי של הרשות מאושר האם הכספים נשמרים בקופת האוצר?
אל-מצרי: אף אחד, למעט אללה, לא יודע מה קורה בקופת האוצר. לכן אני אומר שהמספרים המוגשים למועצה המחוקקת ריקים מתוכן. פעם אחת אמרתי בפני המועצה שאני מציב אתגר בפני שר האוצר אם יש בתקציב המוצג בפני חברי המועצה מספרים אמיתיים או מחושבים [כהלכה]. התקציב [האמיתי] אפילו לא הוצג בפני הממונה על משרד האוצר.

 

שאלה: מה השיב על כך שר האוצר?

אל-מצרי: הוא שתק וגם לאחר שאחד השרים ביקש ממנו להשיב לדבריי הוא המשיך לשתוק ואמר כי הוא לא ישיב לכך.

 

שאלה: האם אין זו שחיתות שמנהלת התקציב במשרד האוצר היא בתו של שר האוצר?

אל-מצרי: זה שיא השחיתות. דיברנו על זה פעמים רבות אך לשווא. פעם אחת ביקשנו להפנות לשר האוצר מספר שאלות והופתענו לגלות שבתו של השר היא זו שבאה לענות על שאלות החברים [במועצה המחוקקת]. זה גרם לי למחות על כך ולומר: 'אם השר רוצה לשלוח אלינו את בתו אז גם אני רוצה להביא את בתי במקומי. אם העניינים מתנהלים בדרך זו אז לישיבה הבאה אשלח את בתי במקומי' ועזבתי את הישיבה כמחאה. עמדתי לא מצאה חן בעיני אחד השרים שאמר: 'אנו לא בבית מרחץ שכונתי' וכמעט והיכה אותי אלמלא חברי המועצה מנעו זאת מבעדו.

 

שאלה: אבל השחיתות אינה מצטמצמת רק בשרים נראה כי רוב חברי המועצה המחוקקת מתנגדים לעריכת בחירות חדשות.

אל-מצרי: האמת היא שהקדנציה של המועצה המחוקקת הסתיימה [כבר] ב- 4.5.1999 וכך גם לגבי הקדנציה של הנשיא. לאחר סיום הקדנציה של המועצה דרשו חלק מחברי המועצה המחוקקת לקבוע מועד [חדש] לעריכת בחירות גם לנשיאות אבל חלק אחר של החברים התנגד לכך. אני באופן אישי מזה זמן לא מסכים לעריכת בחירות. אין זה מתוך חשש שלא אצליח [בבחירות] אלא מפני שמטרת הבחירות האלה כיום היא להסיח את דעתם של האנשים ולהפסיק את האינתיפאדה הפלסטינית...

 

שאלה: הפופולאריות של ערפאת על פי סקר דעת הקהל האחרון ירדה ל- 35%. 65% מהווים רוב מכריע שאינו רוצה את ערפאת כנשיא. כיצד ניתן לנצל את המספרים האלו למען הרפורמה? הנה הד"ר עבד אל-סתאר קאסם מודיע על כוונתו להתמודד מול ערפאת בבחירות הבאות.
אל-מצרי: הסוגיה אינה כה פשוטה. לדעתי הבחירות בכלל לא יתקיימו.

 

שאלה: מדוע?

אל-מצרי: מפני שערפאת אינו רוצה לערוך בחירות. הנשיא הסכים לערוך אותן כתוצאה מהלחצים הבינלאומיים  שהופעלו עליו אבל הוא ינצל את ההזדמנות לבטלן ואפילו באמתלה של דחייתן...

 

שאלה: נראה כי אף אחד אינו מאמין שערפאת יתקן את מה שהוא קלקל קודם לכן. הנה לפני מספר ימים הוא אישר את חוק היסוד לאחר עיכוב [שנמשך] קרוב לחמש שנים  - רק כדי להפר אותו מיד על ידי הרכבת ממשלה של 21 שרים. זאת בניגוד למה שכתוב בסעיף 65 של החוק המגביל את מספר השרים ל-19. כיצד יכולה המועצה המחוקקת להסכים להפרה חוקתית כזו?

אל-מצרי: מאז הרכבת המועצה המחוקקת ברור היה שרובה הגדול יהיה [מורכב] מחברי הפת"ח- 69 חברים אנשי פת"ח מתוך 88 חברי מועצה, והם ברובם דבקים בהחלטה המרכזית שיוצאת מטעם הנשיא.

 

שאלה: אפילו אם היא מנוגדת לחוק היסוד [שיהווה חלק מהחוקה]?

אל-מצרי: [כן] אפילו אם היא מנוגדת לחוקה. הם ימצאו הצדקות לכל הפרה. כאשר הם הפרו את הנוהל של המועצה המחוקקת שאינו מתיר שמספר חברי ועדות המועצה יעלה על 20. הם אמרו: 'אנו אלו שמקבלים את ההחלטות ואנו אלה שנשנה את החוק.' ובאמת הם שינו אותו.

 

שאלה: מה גורם לערפאת לאשר חוק ואח"כ להפר אותו.

אל-מצרי: זה טבעו של ערפאת וזו דרך ההתנהגות שלו. בעיניו החוק הוא מה שנכתב על ידו  ומה שהוא רוצה. הוא התרגל לכך מאז שקיבל לידיו את ראשות אש"פ בשנת 1969. לדעתי כל הפלגים נושאים באחריות למעשיו מפני שהם תומכים בו בכל מצב. אפילו פלגי האופוזיציה לערפאת מוצאים לעצמם צידוקים כדי לתמוך בו כאשר יש חילוקי דעות.

 

שאלה: האם הוא נותן כסף לפלגים [אלו]?

אל-מצרי: אני חושב שהוא הקובע בעניינים הכספיים. הוא נותן את התקציבים לפלגים או  מונע אותם מהם. הוא הקובע בעניין הרכבת המועצה הלאומית הפלסטינית, המועצה המרכזית והועד הפועל של אש"פ. הוא זה אשר מחליט על מספר חברי המועצה הלאומית והוא אשר מחליט בעניין הכספים שישולמו לפלגים וכך הוא [בעצם] כופה את רצונו על הפלגים האחרים."  

 

 


[1] אל-סביל, (ירדן), 3.7.2002

[2] אל-מצרי נורה ונפצע ברגלו על ידי שלושה רעולי פנים שאחד מהם שוטר פלסטיני, על רקע חתימתו על "גילוי הדעת של העשרים". ראה דו"ח ממר"י Inquiry and Analysis Series – No.27.