המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך יומון לבנוני: לאסור פעילות צבאית פלסטינית בלבנון
21/7/2002

עורך יומון לבנוני תוקף את ממשלת לבנון בשל השלמתה עם הפעילות הפרה-מיליטרית הפלסטינית על אדמת לבנון

 

ודיע חמאדה (המכונה "אבו עבידה"), שהיה מבוקש ע"י המודיעין הלבנוני, רצח שלושה מחיילי צבא לבנון שניסו ללכוד אותו, ואז נמלט למחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חלוה, ליד צידון, שם הסתתר במשך מספר ימים. צבא לבנון נמנע מלהיכנס למחנה הפליטים, הנתון לשליטת גורמים פלסטיניים חמושים. בתום משא ומתן ממושך בין צבא לבנון לבין חלק ממנהיגי הפלסטינים במחנה הוסגר "אבו עבידה" לידי הצבא.

 

ג'בראן תויני, מנכ"ל היומון הלבנוני "אל-נהאר", המנהל בעיתונו מלחמת חורמה נגד הנוכחות הצבאית הסורית ונגד הפעילות הפרה-מיליטרית הפלסטינית בלבנון, תוקף במאמר מערכת שכותרתו "הפארסה נמשכת" את אזלת ידה של ממשלת לבנון באכיפת החוק הלבנוני במחנות הפליטים הפלסטיניים:[1]

 

"...עד מתי תעמוד המדינה [הכוונה לממשלת לבנון] כבולת ידיים בפני המבוקשים ע"י החוק, עלובה, מושפלת ורמוסת כבוד, בעוד שהיא נוהגת באלימות ביטחונית, מודיעינית, פוליטית וצבאית כלפי אזרחים חפים מפשע על לא עוול בכפם, רק בשל התנגדותם למדיניותה?

 

עד מתי תציב המדינה מחסומים צבאיים באזורים מיושבים ותתייחס [לאזורים אלה] כאילו היו מחנות המסתירים בתוכם מבוקשים ומזוינים, בעוד שהמחנות הפלסטיניים, המסתירים פושעים ומבוקשים, נהנים מחופש פעולה פוליטי צבאי וביטחוני, כאילו היו איים ביטחוניים המופרדים מלבנון מבחינה מדינית, ביטחונית וצבאית?

 

מיהו המונע מהמדינה מלממש את סמכויותיה? מדוע היא משתתקת בשעה שהיא צריכה לפעול? ומהן המטרות האמיתיות של המדיניות הזאת?

 

מה שקרה במחנה עין אל-חלוה הוא בושה, בושה למדינה, למנגנוניה ולצבא הלבנוני אותו אנו מכבדים ויודעים שיש לו היכולת להשליט ביטחון בכל לבנון, כולל במחנות הפלסטינים והאחרים.

 

האם הגיוני שהמו"מ על הסגרתו של הפושע המבוקש ינוהל ע"י פושעים מבוקשים? האם הגיוני ש"גיבור" המו"מ להסגרתו של המבוקש, "אבו מחג'ן" [מנהיג הארגון האסלאמי הפונדומנטליסטי הלבנוני "אנצאר אל-שריעה"], יהיה בעצמו [אדם ה]מבוקש ע"י משרד המשפטים הלבנוני? וְשֶמִי שמוסר את המבוקש יהיה אחיו של "אבו מחג'ן", שאולי הוא בעצמו מבוקש?

 

בין הנושא והנותן המבוקש, הפושע המבוקש והמתווך המבוקש, הצבא נותר חסר יכולת לנוע בשערי המחנות, [ויכול] רק להתבונן מהצד, [אך] אינו יכול להתערב ולעצור את הפושע המבוקש, הנושא והנותן המבוקש והמתווך המבוקש, או כל מבוקש אחר, ולשים קץ לפארסה המצחיקה-עצובה הזו.

 

האם הגיוני לראות את המראות שכבר נשכחו, של חמושים מכל עבר המטיילים ועולצים בתוך המחנות, חמושים פלסטינים וחמושים לבנונים המשתייכים לארגונים פונדמנטליסטיים שאינם קשורים ללבנון כלל ועיקר, ארגונים המהווים סכנה ישירה לשלום הפנימי בתוך לבנון ועל המבנה [הפנימי] הלבנוני? ארגונים שאולי הוחדרו מבחוץ למטרות אזוריות ובינלאומיות שאינן קשורות בכלל ללבנון ולמדיניות הלבנונית?

 

מדוע יש נשק בתוך המחנות? מדוע [נמצאים שם] כל מחסני הנשק הצבאיים הפלסטינים [בשעה שבין] המו"מ בין הרשות הפלסטינית לישראל [כבר] מתקים מו"מ...בחסות בינלאומית? מדוע [קיים] נשק במחנות ובידי הפלסטינים, בשעה שאין נשק פלסטיני באף מחנה בעולם הערבי ובעיקר לא בסוריה? האם המטרה היא שאדמת לבנון תישאר מופקרת ויוכל לדרוך עליה כל מי שירצה, כך שלבנון תישאר הזירה הערבית היחידה שעל אדמתה ייאבקו כל הכוחות האזוריים והבינלאומיים?

 

האם לא די באסונות שהומטו עלינו בגלל פעילות הפלסטינים בלבנון מאז תחילת שנות השבעים, פעילות שהיוותה מזימה נגד אחדותה של לבנון, ריבונותה ועצמאותה? ... אנו דוחים בתוקף הימצאותו של כל נשק לא חוקי על אדמת לבנון, בעיקר לאחר הנסיגה הישראלית מהדרום: לא נשק של "חזבאללה", לא נשק של אף ארגון מהארגונים הפונדמנטליסטיים שהם "לבנונים" בשמם בלבד, ולא נשק בלתי חוקי אצל אף אחד!

 

מדוע אין המדינה אוכפת את החוקים על כולם? מדוע היא חוששת לאסוף את הנשק מכולם לאחר שאספה אותו מרוב המיליציות, ובעיקר הנוצריות והדרוזיות? הגיע הזמן לומר "די" לפארסה הזאת, הפוגעת בכבודם של לבנון, אזרחיה  וצבאה, פארסת השימוש במנטליות המנצח והמנוצח, מנטליות ההתנקמות וחיסול החשבונות, ואף חיסול חשבונות על חשבון אחדות לבנון ושלמותה.

 

המדינה חייבת לדרוש באופן ברור מכל המחנות בלבנון כי ימסרו את הנשק הקל והכבד [שבידם, ולדאוג כי] מנגנוני הביטחון הלבנוניים ייכנסו למחנות, וכי ועדות ביטחוניות שחלקן לא-לבנוניות או כאלו השייכות לארגונים הפונדמנטליסטיים לא ימשיכו לשאת ולתת עם המדינה כאילו הם-הם המדינה! המדינה חייבת להציב גבול סופי לכפילות זו כדי שלא נחזור לתחילת שנות ה-70, [אז] פעלו הפלסטינים החמושים ללא לאות ... כדי להוציא אל הפועל את מזימת הפילוג והאזרוח [של הפלסטינים בלבנון].

 

אי אפשר לראות במסירת הפושע המבוקש הצלחה כשלעצמה כאילו הסיפור הסתיים... לאלו, הרוצים באמצעות הצהרותיהם הפוליטיות להתנצח על הבעיה הפלסטינית על חשבון לבנון ודורשים להשאיר את הנשק הפלסטיני ואת האנרכיה הביטחונית בתוך המחנות כפי שהיא עד לפתרון בעית המזה"ת, אנו אומרים כי קשירת הבעיה הזאת לפתרון בעית המזה"ת היא מזימה בפני עצמה."  


.[1]אל-נהאר (לבנון), 18.7.2002