המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
קריאה לרפורמות ביטחוניות וכלכליות ברשות הפלסטינית
30/5/2002

קריאה לרפורמות ביטחוניות וכלכליות ברשות הפלסטינית

לצד התביעות מצד בכירים פלסטינים לערוך רפורמות במישור הפוליטי ברש"פ, נשמעו תביעות לעריכת רפורמות גם במישור הביטחוני ובמישור הכלכלי. הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות אלו טרחו להדגיש כי דרישתם זו מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות לרפורמות. אך למרות זאת נראה כי בפועל ישנו שיתוף פעולה של גורמים חיצוניים בגיבוש הרפורמות ברש"פ. 

 

רפורמות במנגנוני הביטחון:

הצורך בעריכת רפורמות הוסבר על ידי חסין אל-שיח', מזכ"ל תנועת הפת"ח בגדה שאמר כי מנגנוני הביטחון לא הגנו כראוי על רכוש העם ועל האזרחים.[1] ועל ידי נביל עמרו, השר לעניינים פרלמנטרים שציין כי מנגנוני הביטחון הפכו למיליציות, וכי הדבר מהווה תופעה מסוכנת.[2]

 

במסגרת הדרישה לרפורמות במנגנוני הביטחון דרש מזכיר הועד הפועל של אש"פ, אבו מאזן להגביל את מספר המנגנונים ולהגדיר את סמכויותיהם: "אסור שיישאר מספר [רב] כזה של המנגנונים. צריך להיות לנו כוח ביטחון אפקטיבי ולשם כך צריך להיות מספר מוגבל של מנגנונים עם סמכויות מוגדרות. הישארות המצב על כנו יכול לגרום למנגנונים להתעסק אחד בשני. למען האמת, חילופי ההאשמות שהיו [בין המנגנונים השונים][3] הם אות קלון והם חייבים להיפסק. אנו צריכים להגדיר לעצמנו איזה ביטחון אנו צריכים כדי [שאז נחליט] אם אנו זקוקים למנגנון אחד או לשנים, לשלושה או לארבעה [מנגנונים]. במידה ונחליט שאנו זקוקים לכל המנגנונים, נשאיר את כולם. לאף אחד חוץ מאיתנו אין זכות לקבוע את מספר המנגנונים ומי יעמוד בראש כל מנגנון."[4] ואילו נביל עמרו, השר לעניינים פרלמנטרים לשעבר, דרש כי ההנהגה המדינית תפקח על מנגנוני הביטחון צריכים וכי יש לדאוג שמנגנונים אלו יהיו מקצועיים.[5]

 

כמו כן, הועלתה הדרישה לערוך שינויים בצמרת הנהגת המנגנונים. חבר המועצה המחוקקת קדורה פארס הציע לכלול בשינויים את כל בכירי מנגנוני הביטחון מאחר ועברו יותר מ-8 שנים מאז שמונו לתפקידם.[6] ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן, דיבר על הצורך  להחליף את כל מפקדי המנגנונים כולל אותו. וציין כי כל מפקדי המנגנונים הביטחוניים מעוניינים לעזוב את משרתם.[7]

 

המועצה המחוקקת גיבשה מסמך הצעות לרפורמות במנגנוני הביטחון בו הועלו דרישות נוספות: הגבלת תקופת כהונתם של ראשי המנגנונים הביטחוניים לארבע שנים; צמצום מספר המנגנונים הביטחוניים; הכפפת המנגנונים לרשות אזרחית כדוגמת שר הפנים ולפיקוחה של המועצה המחוקקת; הרכבת ועדת ביטחון לאומי שתשמש כוועדה עליונה לפיקוח על המוסדות והמנגנונים הביטחוניים בראשותו של הנשיא; מניעת הארגונים הביטחוניים והעומדים בראשם מלעסוק בפוליטיקה, בהסברה ובגביית כספים ומניעתם מקיום מגעים עם הצד הישראלי שלא במסגרת התיאום הביטחוני.[8]

 

בראיון לרשת טלביזיה CNN דחה יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת את ההצעה לאחד את מנגנוני הביטחון בתשובה מוזרה [שכשלעצמה גם אינה נכונה]: "עד עכשיו אנו פועלים בגדה המערבית על פי החוק הירדני וברצועת עזה על פי החוק המצרי. כאשר יהיה לנו חוק פלסטיני ועצמאות פלסטינית. תהיה לנו אסטרטגיה משלנו ותוכנית משלנו."[9]

 

תמונה שונה לגמרי מצטיירת מדבריו של יועצו הכלכלי, מחמד רשיד, שטען כי הרש"פ כבר הסכימה לאחד את 12 מנגנוני הביטחון והסביר את הסיבה לכך: "אנו יודעים שארה"ב לא תסכים לקיומן של מיליציות מזוינות ואנו מחויבים למנגנון ביטחוני פלסטיני מזוין אחד".[10] דברים ברוח דומה נשמעו גם מפי ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן, שציין כי "פועלים למזג את המנגנונים כך שמספרם לא יעלה על ארבעה." [11]

 

היומון הפלסטיני אל-איאם דיווח כי היו"ר ערפאת עומד לאשר תוכנית מקיפה לארגון מחדש של המוסד הביטחוני הפלסטיני. על פי תוכנית זו, יורכבו ארבעה מנגנוני ביטחון: מנגנון לביטחון פנים, מנגנון לביטחון חוץ, משטרה ומנגנון לביטחון כללי. כמו כן, כוח 17 יישאר וישמש כמשמר הנשיאות, הסמכות לעצור אנשים תוגבל רק למשטרה ולמנגנון ביטחון הפנים,  המנגנונים בגדה המערבית וברצועת עזה יאוחדו, תורכב מועצה לביטחון לאומי שתכלול את מפקדי המנגנונים, ותוגבל תקופת כהונתם של מפקדי המנגנונים.[12] יועצו המדיני של ערפאת, נביל אבו רדינה אישר את קיומה של תוכנית זו וציין גם הוא כי הנשיא עומד לאשרה.[13] שרים ברש"פ אף דיווחו כי  במהלך כינוס ההנהגה הפלסטינית אמר ערפאת כי יהיה ארגון מחדש של המנגנונים הביטחוניים.[14]  כמו כן, ערפאת החליט להרכיב "גוף ביטחוני עליון" בראשותו שיכלול את כוחות הביטחון הלאומי, המשטרה, המודיעין, ביטחון הנשיאות, המודיעין הצבאי והביטחון המסכל. מבין חברי הועדה הועלו שמותיהם של עבד אל-רזאק אל-מג'אידה, ע'אזי אל-ג'באלי, אמין אל-הנדי, פיצל אבו שרח' ומוסא ערפאת.[15]

 

מחמד דחלאן,ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, הודיע התפטר מתפקידו לאחר שיאסר ערפאת הציע לו להיות יועץ לביטחון לאומי. דחלאן אמר כי הוא שוקל את הצעתו של ערפאת אך על כל פנים אין דרך חזרה מהתפטרות זו.[16]

 

בכירים פלסטינים ציינו כי במהלך ביקורו של ג'ורג' טנט, ראש ה-CIA, ברש"פ הציע טנט לצמצם את מספר מנגנוני הביטחון לשלושה במקום שנים עשר בעוד הפלסטינים הציעו לצמצמם לשישה מנגנונים.[17]

 

רפורמות כלכליות:

הבכירים הפלסטינים שתבעו לערוך רפורמות התמקדו בצורך להילחם בשחיתות ולפקח על כספי הרש"פ. חבר המועצה המחוקקת חסאם חצ'ר אמר לשבועון כל אל-ערב כי יש להילחם בשחיתות ובמעורבים בה וביניהם יועצו הכלכלי של ערפאת, מחמד רשיד: "מחמד רשיד הוא אחד המושחתים הבולטים. הוא הצליח להרוס את התשתית התרבותית והחברתית של העם הפלסטיני יותר ממה ששרון, הטנקים והנגמשים שלו הצליחו להרוס... רבים מהמושחתים הבולטים הם פושעים כנגד עמנו. הם ביצעו את השחיתות ונתנו לה לגיטימציה... הוכח שסכנת השחיתות שקולה כנגד סכנת הכיבוש ולכן אנו נאבק לתקן את המצב הפנימי הפלסטיני ונפעל לשינוי בעל ראיה מדינית מקיפה, בסיס לאומי ומטרות לאומיות."[18] נימה דומה נשמעה מפי רוחי פתוח, מזכ"ל המועצה המחוקקת, וחבר בוועדה המכינה טיוטה להצעות הרפורמות שאמר כי במסגרת הרפורמות "תערך התחשבנות עם כל המעורבים בשחיתות".[19] ומפי נביל עמרו, שדרש לשים קץ לשחיתות.[20] 

 

כדרך לטיפול הבעיה הציע חבר המועצה המחוקקת, קדורה פארס, שכל ההכנסות של הרשות הכלכלית צריכות להיות חלק מתקציב הכללי של הרשות כדי שיהיה לעקוב אחר ההוצאות שלה.[21]

הצעות נוספות הועלו במסמך שגיבשה המועצה המחוקקת. המועצה דרשה לשים קץ לריבוי מקבלי ההחלטות וריבוי הסמכויות בנוגע לכספי הרש"פ על ידי פיקוח בלעדי של משרד האוצר על הכנסותיה של הרש"פ, לאחד את חשבונות הרשות בקופה כללית בה ירוכזו כל הכנסותיה של הרשות ומוסדותיה וכמו כן, למנוע הוצאת סכומי כסף מקופת האוצר הכללית שלא בהתאם להוראת החוק ושלא למטרותיו.[22]

 

מזכיר הועד הפועל של אש"פ, אבו מאזן, העלה תביעה לרפורמה דווקא בפעילות הארגונים הלא ממשלתיים המקבלים תרומות מארגונים לא ממשלתיים זרים. לדבריו, הרפורמה הכלכלית צריכה להתמקד דווקא במניעת העברת כספי התרומות לארגונים הבלתי ממשלתיים: "צריך שיהיה סדר בכל העניינים הכספיים ושיהיה, כמו בכל מדינה אחרת בעולם, מקור אחד שאליו יוזרמו הכספים ומקור אחר שממנו הם יצאו. זאת כדי שנוכל לומר לעולם שיש לנו שקיפות וכדי שלא נרשה למי שרוצה לשחק [בכספינו], כמו, למשל, הארגונים הבלתי ממשלתיים שפועלים מבלי שאף אחד יודע מה הם עושים. המדינות התורמות באות, נפגשות עם מי שהן רוצות ומגישות סיוע למי שהן חפצות כאילו לא קיימת רשות ואין לאנשיה שום ערך. דבר זה אינו מותר בשום מקום בעולם... צריך שיהיה לנו מנגנון עם שקיפות מלאה כדי שהכסף והסיוע יחולקו באמצעות מנגנון זה. בעוד שהיום נותנים לעשרות ארגונים בלתי ממשלתיים לפעול מבלי שנדע מאין מגיעים הכספים ולאן הם הולכים. זוהי אחריות בסיסית המוטלת על כל רשות המכבדת עצמה."[23]

 

כצעד ראשוני לרפורמות כלכליות אישר יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת את החוק הבנקים הלאומיים. חוק זה יחול על כל הבנקים ברש"פ שעד כה פעלו על פי חוקים משנת 1966 ו-1941.[24] אולם עד כה לא התפרסמו פרטים על החוק.

 

 מעורבות ארה"ב וישראל ברפורמות:

הבכירים הפלסטינים שקראו לרפורמות טרחו להדגיש כי דרישתם לרפורמות מנותקת מן הדרישות האמריקאיות והישראליות. כך למשל, כאשר נתבקש יו"ר הרש"פ יאסר ערפאת להתייחס לדברי נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש כי הוא מקווה שיהיו ברש"פ רפורמות ודמוקרטיה, דחה ערפאת את דברי בוש ואמר: "אנו גאים בדמוקרטיה שלנו. אל תשכח שהנשיא קרטר פיקח על הבחירות שלי ושל המועצה המחוקקת ביחד עם מנהיגים ופקחים בכירים מכל העולם ואנו גאים בכך."[25]

 

השר לתכנון ושיתוף פעולה איזורי, נביל שעת' הצהיר כי: "השיפור והרפורמה הם עניין פלסטיני. המטרות והכלים לכך הם פלסטינים. והם זוכים להסכמה פה אחד מצד העם הפלסטיני. אסור להרשות לאף גורם שאינו פלסטיני להתערב בעניין זה."[26] עמדה דומה הביע גם ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית, ג'בריל רג'וב, שאמר: "בנית הרשות הפלסטינית היא עניין פלסטיני ועיצובו מחדש של המוסד הפלסטיני היא דרישתו של כל אזרח פלסטיני. העלאת הנושא על ידי שרון ובוש היא בבחינת דברי אמת שמטרתם היא שקר... אל לנו "לייבא" תוכניות רפורמה, או רעיונות או יחידים. לעמנו יש מספיק יכולות, כישורים וכוחות."[27] נביל עמרו, אמר: "לו היינו אומרים לאמריקאים ולישראלים תנו לנו מרשם שעל פיו אנו נעצב את ממשלתנו - היתה הטענה [בעניין מעורבותם] נכונה. אבל כאשר אנו אומרים כי יאסר ערפאת הוא זה אשר ינהיג את פעולת הרפורמה – סותר הדבר את הטענה הזו מן הרגע הראשון... אני חושב שהאמריקאים והישראלים אינם רוצים לראות אצלנו רפורמות וזאת כדי שתמיד תישאר להם סיבה לתקוף אותנו ולגייס את כל העולם נגדנו."[28]

 

על פי דיווח של היומון הסעודי אל-וטן, ראש ה-CIA, ג'ורג' טנט, תומך במינויו של מחמד דחלאן לראש מנגנון ביטחון פלסטיני חדש אחד שיפעל להפסקת ההתקפות הפלסטיניות היוצאות מהגדה המערבית ומרצועת עזה.[29] בראיון ליומון הלונדוני אל-חיאת הגיב ראש מנגנון הביטחון המסכל בעזה, מחמד דחלאן להצעה כי הוא יפקח על המנגנונים: "באופן אישי לא הייתי רוצה זאת. אך יש הבדל בין רצוני האישי ובין האינטרס הלאומי. אני אהיה הראשון למחות על כך אבל [אעשה זאת] בצינורות הרשמיים בפגישות הקבינט ובמסגרת יחסיי הטובים עם הנשיא ערפאת." כאשר נשאל דחלאן אם יסכים להתמנות למשרה במידה והנשיא יבקש זאת ממנו, השיב דחלאן בחיוב.[30] בהזדמנות אחרת אמר דחלאן: "אינני רוצה להיות במעמד שאדם אחר יבחר עבורי... לא ישראל ולא אמריקה יחליטו עבור העם הפלסטיני מי יהיה [בעל תפקיד ביטחוני בכיר] ובאיזה מעמד הוא יהיה. זאת החלטה שתתקבל על ידי העם הפלסטיני והנשיא."[31]  

 

למרות הכחשות אלו בנוגע למעורבות אמריקאית עולה מדברי יועצו הכלכלי של ערפאת, מחמד רשיד, כי בפועל ישנו שיתוף פעולה בין הבכירים האמריקאים לבין הפלסטינים לגיבושה של רפורמה ברש"פ. לדבריו, הוא ובכירים אמריקאים קבעו לוח זמנים לרפורמה הדמוקרטית ברשות הפלסטינית וכי שני הצדדים רוצים לערוך שינויים מהותיים בגופי הרשות המדיניים והביטחוניים לפני כינוס הועידה הבינלאומית שתיערך בסוף יוני או בתחילת יולי. רשיד הבהיר עוד כי בכירים אמריקאים וביניהם השגריר ויליאם בירנז, עוזרו של שר החוץ האמריקאי יסייעו בתכנון השינויים, וכי הם מקווים כי גם ראש ה-CIA, ג'ורג' טנט, יסייע לנו במתן עצות כיצד להכשיר מחדש ולאמן כוח בטחוני חדש."[32]  



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה, 18.5.2002.

[2] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 24.5.2002.

[3] אבו מאזן התכוון בדבריו לחילופי ההאשמות שהיו בין אנשיו של ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית ג'בריל רג'וב לבין אנשיו של ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן. 

[4] אל-איאם, (רש"פ), 7.5.2002.

[5] אל-צנארה, 10.5.2002

[6] אל-חיאת אל-ג'דידה, 16.5.2002.

[7] אל-חיאת אל-ג'דידה,(רש"פ), 25.5.2002.

[8] אל-קדס, (רש"פ), 18.5.2002.

[9] CNN, 13.5.2002.

[10] אל-חיאת, (לונדון), 18.5.2002.

[11] אל-חיאת אל-ג'דידה,(רש"פ), 25.5.2002.

[12] אל-איאם, (רש"פ), 26.5.2002.

[13] אל-קדס, (רש"פ), 27.5.2002.

[14] אל-איאם, (רש"פ), 28.5.2002.

[15] אל-קדס, (רש"פ), 4.6.2002.

[16] אל-חיאת אל-ג'דידה, 5.6.2002.

[17] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 5.6.2002.

[18] כל אל-ערב, (ישראל), 16.5.2002.

[19] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 22.5.2002.

[20] אל-חיאת אל-ג'דידה, (רש"פ), 24.5.2002.

[21] אל-חיאת אל-ג'דידה, 16.5.2002.

[22] אל-קדס, (רש"פ), 18.5.2002

[23] אל-איאם, 7.5.2002.

[24] אל-קדס, (רש"פ), 22.5.2002

[25] CNN, 13.5.2002.

[26] אל-איאם, (רש"פ), 13.5.2002.

[27] אל-חיאת, (לונדון), 10.5.2002

[28] אל-צנארה,  (ישראל), 10.5.2002.

[29] אל-וטן (סעודיה), 6.5.2002.

[30] אל-חיאת, (לונדון), 2.5.2002.

[31] אל-חיאת, (לונדון), 11.5.2002.

[32] אל-חיאת, (לונדון), 18.5.2002.