המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יו"ר הפסיכיאטרים הערביים: יופיו של רגע פיגוע ההתאבדות
26/4/2004

יו"ר התאחדות הפסיכיאטרים הערביים: בוש טיפש; נזרוק את ישראל לים; רגע ביצוע פיגוע ההתאבדות – היפה בחיים

 

ד"ר עאדל צאדק, ראש המחלקה לפסיכיאטרייה  באוניברסיטת 'עין שמס' בקהיר ויו"ר  התאחדות הפסיכיאטרים הערביים, פרסם מאמר בכתב העת המצרי "חדית' אל-מדינה"[1], תחת הכותרת "השיעור טרם הסתיים, טיפש!" ד"ר צאדק, תומך נלהב בפיגועי ההתאבדות הפלסטינית, שזכה ב'פרס המדינה' המצרי לשנת 1990, תקף במאמרו את נשיא ארה"ב:

 

"למרות שאתה משקיע מאמצים רבים להוכיח את עצמך, אינך מצליח בכך מפני שאתה טיפש ואינך מבין דבר באשר למתרחש בעולם. טיפשות וטמטום הן מילים נרדפות ואם המילה טיפש אינה מוצאת חן בעיניך, אז אתה אדם רע בעל נפש מכוערת. טיפשותך כמוה כחוסר רחמים וכחוסר אנושיות. אני נשבע כי ידעתי שאתה טיפש עוד לפני שהדבר התפרסם בעולם כולו ולפני שהקרובים ביותר אליך הודו בכך. ידעתי כי אתה טיפש מתוך תווי פניך המזכירים לי את פניהם של מי שמבקרים לעתים תכופות במרפאה לבעלי פיגור שכלי. מבטך אווילי ואינו מתמקד בדבר. עיניך מוליכות שולל. הבעות פניך אינן תואמות את העניין [הנידון] וטון הדיבור שלך מנותק לחלוטין מתוכן דבריך. זוהי תכונה בולטת בקרב המפגרים בשכלם.

 

אינני רוצה להגזים ולומר כי המקרה שלך דומה למקרים שאני רואה במרפאה לבעלי פיגור שכלי אבל האמת היא, מבלי להגזים, שה- IQ שלך מוגבל. דרגת ה- IQ של אדם חכם מאוד נעה בין 130-140, דרגת ה-IQ של אדם חכם נעה בין 120-130. דרגת ה-IQ של האדם הממוצע הנורמאלי נעה בין 110-120 ואילו דרגת ה-IQ של הטיפשים נעה בין 90-110. לפי הערכתי האישית ועל סמך ניסיוני כפסיכיאטר במשך 35 שנה דרגת ה-IQ שלך היא 110 ואני קורא תגר על כל מי שחושב ההיפך.

 

האם אינך מבין, יא טיפש, כי ישראל אינה רוצה שלום? האם אינך מבין, יא טיפש, כי שרון הוא מרצח פושע? האם אינך מבין, יא טיפש, כי האינטרסים של ארצך נתונים בסכנה גדולה בשל הנטייה המוחלטת שלה לטובת ישראל? האם אינך מבין, יא טיפש, שהעולם כולו עומד עכשיו נגדך ונגד מדיניות הממשלה שלך? האם אינך מבין, יא טיפש, כי מי שמת למען שחרור מולדתו הוא שהיד? האם אינך מבין, יא טיפש, כי כאשר נערה צעירה בת 18 אביבים מפוצצת עצמה, משמעות הדבר כי היא בעלת זכות וכי הניצחון יהיה לבני עמה במוקדם או במאוחר.

 

אינני מתאר לעצמי, יא טיפש, שאתה הבנת משהו מהמאמר שלי שהרי יועציך מסתירים ממך דברים ומחשבות מעין אלה כדי שתמשיך לחשוב שאתה חכם. משמעות הדבר היא שהשיעור טרם הסתיים יא טיפש, יא אדם השפל ביותר בעולם." 

 

ד"ר צאדק התראיין גם לערוץ הלווין הסעודי-מצרי "איקרא", והציג ניתוח פסיכיאטרי "מקצועי" של מי שמבצעים את פיגועי ההתאבדות. להלן קטעים מדבריו:

 

"...המבנה הנפשי [של מי שמבצע פיגוע התאבדות] הוא של אדם חפץ חיים. הדבר עשוי להיראות מוזר לאנשים הרואים את הנפש האנושית כדבר הנעלה ביותר. הם אינם מסוגלים להבין [את פיגוע ההתאבדות] משום שבמבנה התרבותי שלהם אין מושגים כמו הקרבה עצמית וכבוד. מושגים אלה אינם קיימים בכמה תרבויות ולכן הם מציגים פרשנויות טיפשיות המעידים על בורות... אבל אנו מכירים זאת היטב, משום שתרבותנו היא תרבות של הקרבה, נאמנות, וכבוד... בוש טעה כשאמר שהנערה בשעה שהיא בוחרת להרוג את עצמה היא הורגת את העתיד. להפך, היא מתה כדי שאחרים יחיו...

 

בעת שהשהיד מת מות קדושים, הוא מגיע לפסגת האושר... כפסיכיאטר מקצועי אני אומר ששיא האושר מגיע עם תום הספירה לאחור: עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחד. ואחר כך לוחצים על הכפתור כדי להתפוצץ. כשהשהיד מגיע ל'אחד' ואז 'בום', הוא מתפוצץ וחש שהוא מרחף משום שהוא יודע בודאות שהוא לא מת... זהו מעבר לעולם אחר ויפה משום שהוא יודע טוב מאוד שתוך שניות הוא יחזה באורו של הבורא. הוא יהיה בנקודה הקרובה ביותר לאללה... אין אדם בעולם [המערבי] המקריב את חייו למולדתו. אם המולדת שלו טובעת, הוא הראשון לקפוץ מן האנייה. בתרבות שלנו המצב שונה...

 

הם [בעולם המערבי] איבדו את היכולת להבין את המצב... על פי הערכתי המקצועית הם איבדו את עשתונותיהם. הם אינם מבינים מה קורה. הם רואים [את המחבלים המתאבדים] כסוג משונה של בני אדם... מבחינתם, החיים זה מין, אהבה וכסף... אז הם אומרים לך: מדובר במתאבד, בנרקומן, במיואש. זו טעות! מתאבד הוא אדם השונא את החיים וחושב שהם מהווים נטל. הם רוצים להלביש עליהם את התואר 'מתאבד', אבל הם אינם מתאבדים [אלא 'מקריבי נפש']...

 

המסר לישראל הוא שאנו לא נפסיק... חשוב לי מאוד להעביר את המסר הזה... אותו ילד שבשנת 1993 זרק אבן, עוטף את עצמו היום בחגורת נפץ. יש פוליטיקאים ישראלים הלוקחים זאת בחשבון ואומרים לעצמם 'המלחמה הזו לא תסתיים לעולם'... כל עוד נותר אפילו פלסטיני אחד המלחמה לא תסתיים... מה שקורה כעת, מצביע על דבר אחד: ישראל לא תתקיים לנצח. אנו כערבים צריכים לדעת שהמלחמה הזו לא תסתיים. הסכסוך ימשיך להתקיים. זהו לא סכסוך על אדמה בלבד... המלחמה הזו לא תסתיים ומי שמשלים את עצמם שיהיה שלום, צריכים להבין שישראל לא באה לאזור הזה כדי לאהוב את הערבים או לעשות איתם נורמליזציה. מי שחושב שהשלום יבוא כעת או בעתיד הוא בעל ראייה היסטורית מוגבלת. או שנתקיים או שלא נתקיים. או הישראלים או הפלסטינים ואין אופציה שלישית...

 

אין אזרחים ישראליים. הם כולם גזלנים, ההיסטוריה מלמדת זאת... אני הגעתי לכלל שכנוע כי ההשפעה הנפשית [של הפיגועים] על הגוזל הישראלי היא [ההבנה] כי קיומו זמני... הם הגיעו לכלל שכנוע כי קיומם באזור הזה זמני... תוציא את האפאצ'י מן המשוואה ותשאיר אותם עם מול העם הפלסטיני כשהאמצעי היחיד [למאבק ביניהם] הוא הדינמיט ואז תראה את כל הישראלים מסתלקים משום שאין בקרבם אפילו בן אדם אחד המוכן לשים על גופו חגורת דינמיט...

 

במישור האסטרטגי, חייבת להיות תוכנית פאן-ערבית כדי להגיע למטרתנו. המטרה של כולנו היא לשחרר את פלסטין מן התוקפנים הישראלים. אם להשתמש במילים שיש אנשים שכבר לא אוהבים להשתמש בו כיום: אנו נזרוק את ישראל לים. המשפט הזה, דרך אגב, הוא דברי אמת. או שהם ישליכו אותנו לים, או שאנו נשליך אותם לים. אין פתרון ביניים. דו הקיום זה הכל קשקושים...

 

האמצעי האמיתי להתמודד עם ישראל באופן ישיר הוא אותם אנשים המפוצצים את עצמם. על פי מה שאני רואה בזירת הקרב, אין [אמצעי אחר] חוץ מן הגופות הפלסטיניות הטהורות והאציליות. זהו הנשק הערבי היחיד הקיים ומי שאומר ההפך הוא קושר קשר. אני מצטער שאני נאלץ להשתמש במונחים אלה, אבל פוליטיקאים ועיתונאים ערביים המגנים את התנועה הפידאאית הזו מנסים להפיל עלינו רעיונות שכאלה כדי לרצות את המערב... הגוף הפלסטיני הוא אמצעי [הלחימה] היחיד במערכה הזו."[2]

 



[1] חדית' אל-מדינה, (מצרים) 23.4.2002. צוטט באל-קדס אל-ערבי (לונדון) 23.4.2002.

[2]  אקרא TV (סעודיה-מצרים), 24.4.2002.