המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נאום ח'אמנאי בתגובה על העימות הישראלי-פלסטיני
10/4/2002


נאום ח'אמנאי בתגובה לעימות הישראלי-פלסטיני

 

'המנהיג העליון' של איראן איתאללה עלי ח'אמנאי קרא בתפילת יום השישי (5.4.2002) בפני אלפי מתפללים בקמפוס אוניברסיטת טהראן ליאסר ערפאת להתנגד ללחץ הציוני עד מוות. ח'אמנאי תקף את עמדת ארה"ב והעמיד את הנשיא בוש בשורה אחת עם היטלר. הוא פירט את הפתרון האיראני לבעיית פלסטין ועודד את המדינות הערביות והמוסלמיות להטיל אמברגו נפט על ישראל, ועל תומכותיה מקרב העולם המערבי. להלן עיקרי נאומו:

 

המשטר הציוני וסוגית פלסטין:

"המשטר הציוני, הסמל לצימאון הדמים ולברבריות, הצופה באדישות על כללי אתיקה וזכויות אדם, עומד מצד אחד של המתרס, והאומה הפלסטינית הנואשת, הגיבורה והמדוכאת מצויה מצדו השני."[1]

"סוגית פלסטין אינה עניין אסלאמי בלבד, אלא היא בעלת מימדים גלובליים וגורל האנושות כולה מותנה בה. לפיכך, רשאי כל אדם לשפוט ולהגיב בנושא זה בהתאם לאתיקה ולערכים אנושיים."

 

היחס לעמדת ארה"ב ולנשיא בוש:

"למרות התגובה העולמית הקולקטיבית, נקט הממשל האמריקאי עד כה את הצעדים הגרועים ביותר האפשריים בהגינו על הפשעים והפעולות הצבאיות של הצבא הציוני... בעודו תומך באופן מלא בציונים... אדם זה (בוש) מבקש גם את נסיגת הצבא הישראלי מהשטחים הפלסטינים שנכבשו לאחרונה. [אולם] כל אחד יודע  כי חיות הפרא השולטות במשטר הציוני לעולם לא יצייתו להערותיו [של הנשיא בוש] ואפילו לא למקצתן."

"העמדות שאימץ עד כה נשיא ארה"ב [נטישת אמנת קיוטו, הסכם ה- ABM, והזמנת מדינות המערב להצטרף לחזית נגד "המוסלמים ו'מדינות הרשע'"] עומדות בסתירה ישירה לשלום העולמי, ועלינו להבין מי הידיים [הפועלות] מאחורי הקלעים והמכוונות את נשיא ארה"ב  ואת הרשויות האמריקאיות...

אלמלא האור הירוק מן הממשל האמריקאי, לא היה המשטר הציוני מעז לעולם ליצור את התנאים הנוכחיים הרי האסון. משום כך הממשל האמריקאי נושא באחריות לכל הפשעים המבוצעים על ידי הצבא הישראלי בימים אלה."

 

ח'אמנאי שלל את האשמות בוש בדבר התערבות איראן בסוגייה הפלסטינית ואמר כי האשמות אלה "רק מובילות לזעם גלובלי ולשנאה כנגד אמריקה ואין כיום שום אומה השנואה כל כך ברחבי עולם האסלאם כמו ארה"ב."

ח'אמנאי הוסיף כי ההגיון עליו מבוססת מדיניות החוץ האמריקאית הוא העוצמה (הצבאית) של המדינה: "העולם כבר ראה את ההיטלרים [האלה], מוקדם יותר (בהיסטוריה העולמית, אדולף) היטלר התכוון לעשות אותו דבר, אולם הן התבוסה  המוחצת של הנאציזם, והן התבוסה המבישה של אמריקה בויטנאם, הוכיחו את העובדה כי הישענות על כוח הרובים תוצאתה תבוסה והשפלה עצמית."

"שום כוח , ולו בעל יכולת אטומית ... לא יוכל להשמיד את האומה הזו ...כוחו של האל הוא הגורם העיקרי לעוצמתן של אומות, וכל מי שמבקש לקרוא תיגר על רצון אומות ועוצמתן, יימחץ ויושמד... זה יהיה הסוף המר של אמריקה."

 

על פיגועי ההתאבדות:

"הלחימה ... בתוך פלסטין הכבושה היא ללא ספק תבוסה ניצחת למשטר הציוני. ארגונים פלסטיניים לוחמניים כמו החמאס, הפתח, החזית העממית לשחרור פלסטין , הג'האד האסלאמי, חזבאללה וארגונים אחרים הבינו בצדק את העובדה שהאויב הוא חסר אונים לנוכח [פעולות] השהאדה (ההתאבדות) שלהם."

 

על יאסר ערפאת והשהידים:

"יאסר ערפאת גם הוא העביר מסר שהוא מוכן להיות שהיד! זו החלטה טובה. אנו מקווים שהוא לא יוותר על החלטה זו ויעמוד מאחורי דבריו. מי שבוחר בדרך האל והופך לשהיד –נשאר, מורשתו ואישיותו גם הם נשארים. אולם מי שלא הולך בדרך ההקרבה העצמית, יתכן שגופו יישאר כמה בקרים [נוספים] אולם אישיותו וזהותו ילכו. שהאדה! האומה הפלסטינית כולה בחרה בדרך השהאדה, ואנו מקווים כי אנשי הרשות הפלסטינית גם הם, יעמדו מאחורי דבריהם וילכו בדרך בני עמם ולעולם לא ייכנעו (לאויב)."

 

על האנתפאדה הפלסטינית:

"האויב [הציוני] הופך חלש יותר מדי יום... הציונים מקווים שהם יבואו במגפי הברזל שלהם ויוכלו בטילי הפלדה ובכידונים שלהם להתיש את העם הפלסטיני, להכניעו ולהשתיק את האנתפאדה, אולם... מדי יום ביומו האנתפאדה מתלקחת יותר ויותר...כעת ישנה מחלוקת בתוכם... ישנם כאלה שאין להם אומץ, הם חסרי מורל, חשים חלשים ובקרבם ישנה מחלוקת, הם אינם מאמינים בעתידם, הם אינם רואים לעצמם עתיד ברור. ציונים אלה הם גזלנים, מבולבלים ונמהרים ומעשיהם ודבריהם מוכיחים זאת. אכן, אירועים אלה מרים ומצערים עבור העם הפלסטיני, אולם עבור האויב [הציוני] הם מרים מאוד."

 

הפתרון האיראני:

ח'אמנאי חזר על הצעת איראן לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים: "ישנו רק פתרון אחד הגיוני... כל הפליטים הפלסטינים צריכים לחזור מלבנון, מירדן, מכווית, ממצרים ומיתר מדינות ערב, אל מולדתם – פלסטין. [רק] אלה הקשורים אליה [יחזרו אליה], איננו אומרים אלה שהובאו אליה מרחוק. אלה שהיו בפלסטין לפני 1948 [כלומר] כל בני האומה הפלסטינית - המוסלמים, הנוצרים והיהודים - צריכים לבחור את אופי המערכת הפוליטית שהם שואפים לה. זו דמוקרטיה! ... הצעה זו מבוססת על נשמת הדמוקרטיה וחוקי זכויות האדם, היא הגיונית למדי ומעשית ביותר, לפיכך אני קורא לכל מדינות ערב והאומות האסלאמיות כמו גם לכל אומות העולם, הממשלות והקהילות העולמיות לשאוף ליישומה [של הצעה זו]."

 

אמברגו נפט:

ח'אמנאי מתח ביקורת על תוצאת 'פסגת ביירות' ומפגש שרי החוץ של ארגון המדינות האסלאמיות (OIC) בקואלה לומפור וקרא למדינות ערב והאסלאם להטיל אמברגו נפט על ישראל ועל מדינות שיש להן קשרים ידידותיים עם המשטר הציוני: "אם מדינות האסלאם ינקטו [צעד] דומה [לאמברגו החיטה של ארה"ב] ובתגובה (לפשעי הציונים) ינצלו אמצעי זה (אמברגו נפט), רק למשך חודש אחד, כדי להמחיש את תמיכתם האמיתית באומה הפלסטינית ויפסיקו את יצוא הנפט לישראל, לבעלות בריתה וידידותיה -זה יזעזע את כל העולם!"

ח'אמנאי גם קרא ל"עולם אסלאם לשקול ברצינות" ניתוק כל הקשרים הפוליטיים והכלכליים עם המשטר הציוני: "האומות יוקירו צעדים אלה, והממשלות אשר תאמצנה אותם יקבלו תמיכה מידי עמיהם, ממש כפי שאלה שיש להם יחסים סודיים עם כובשי פלסטין הרגיזו את עמיהם."

 


  [1]  אירנא, 5.4.02, כיהאן (פרסית) 6.4.2002.