בעל טור סעודי: יש לוותר על התביעה לפתרון "צודק" לבעיית הפליטים

ה'יוזמה הסעודית' שהציג יורש העצר, הנסיך עבדאללה, לתומאס פרידמן מה'ניו יורק טיימס' לא כללה כל התייחסות לנושא הפליטים – עובדה שזכתה להבלטה במאמריהם של מתנגדיה. ואולם, השר הפלסטיני לפיתוח ושיתוף פעולה אזורי, נביל שעת', שנשלח על ידי ערפאת לדון עם ראשי המשטר הסעודי בנושא, הצהיר כמה פעמים כי היוזמה כוללת את פתרון בעיית הפליטים על בסיס החלטת האו"ם 194. בעקבות ביקורו של שעת', מסרו "מקורות סעודים בכירים" ל-AFP כי היוזמה "מתבססת באופן יסודי על החלטות מועבי"ט והאו"ם" ובכללן "החלטת מועבי"ט 194 [כך במקור], התובעת את זכות השיבה לפליטים הפלסטינים."[1]

למרות זאת, התפרסם ביומון הסעודי "אל-וטן" מאמר פרי עטו של בעל הטור, עבד אל-כרים אבו אל-נצר, תחת הכותרת "ההצעה הסעודית ובעיית הפליטים" ובו נכתב:

"לא יהיה בסופו של דבר פתרון צודק באופן מעשי לבעיית הפליטים הפלסטינים, משום שהפתרון הצודק מחייב לכפות על ישראל להשיב את כל הפליטים למולדתם, דבר שמשמעותו שינוי ההרכב [הדמוגרפי] הנוכחי של החברה הישראלית באופן יסודי. [משמעות הדבר היא] הפיכתה של ישראל ממדינה יהודית למדינה ערבית-יהודית. כדי להשיג זאת יש לפתוח במלחמה ערבית כוללת נגד ישראל ולהנחיל לה תבוסה; הערבים אינם מעונינים להיכנס למלחמה שכזו, בעיקר לאור העובדה שהמעצמות יתערבו צבאית לטובת ישראל וימנעו את תבוסתה.

הבכירים הפלסטינים עצמם כבר אינם שואפים, באופן מעשי, לפתרון צודק של בעיית הפליטים, אלא לפתרון מאוזן, מקובל, ריאלי, והגיוני במסגרת מאזני הכוחות והמשוואות [המדיניות] הקיימות בזירות האזורית והבינלאומית. על יסוד זה, דבקים הבכירים הפלסטיניים בדרישה מישראל להסכים לעקרון של זכות השיבה לפליטים בהתאם להחלטה 194, אבל בה בשעה, הם מדגישים כי הם מקפידים לשמור על קיומה של ישראל ועל הרכבה הדמוגרפי ומשאירים את הדלת פתוחה להסדרת בעיית הפליטים באמצעות שיבה של מספר מוגדר מהם לישראל, אזרוח חלק אחר מתוכם במדינות בהן הם שוהים או במדינות אחרות, ומתן אפשרות למדינה הפלסטינית החדשה לקלוט מספר גדול מתוכם, תוך מתן קדימות לפתרון בעיית הפליטים המצויים בלבנון.

בכל מקרה, לא ניתן להגיע לפתרון מקובל של בעיית הפליטים מבלי להשיג שלום כולל... ומבלי שינתן להנהגה הפלסטינית להגיע לשולחן המו"מ, בעיקר משום ש[העולם] הערבי [והקהילה] הבינלאומית מכיריפ בסמכותה של הנהגה זו לנהל מו"מ עם ישראל בנוגע לאופן פתרון הבעיה הפלסטינית. הדבר מחייב לתמוך בהצעתו של יורש העצר, הנסיך עבדאללה ולפעול לאימוצה בפסגת ביירות; הצעה זו תוביל לפתרון בעיית הפליטים, שהרי הערבים לא יסכימו לשלום כלשהו אם הוא לא יכלול פתרון לבעיה זו...

איש לא יחזיר לפלסטינים ולערבים את זכויותיהם ואדמותיהם אם הם לא יפעלו ברצינות ובאופן מתוכנן כדי להשיב את מה שגזלו מהם הישראלים ויסתפקו בהפיכת הסכסוך עם ישראל לסכסוך פנים-ערבי שבו יגברו ההאשמות ההדדיות והויכוחים על הפעולה האמיתית שמטרתה להביא להישגים מוחשיים נגד האויב הישראלי ולא האחד נגד השני בקרבנו.

אם יש סוגייה שראויה שהערבים יגנו עליה מפני המלחמות המילוליות המטופשות [שלהם] ויפעלו בנאמנות למצוא לה פתרון, הרי שזוהי בעיית הפליטים."[2]