המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר ברש"פ: לאפשר למהלך הלחימה למצות את עצמו
25/2/2002

מנכ"ל מיניסטריון ההסברה הפלסטיני: המו"מ המסורתי כשל; לתת הזדמנות למו"מ באמצעות הלחימה; להוציא את אנשי אוסלו הפלסטינים מן המשחק

 

מנכ"ל מיניסטריון ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, פרסם טור ביומון הרשות הפלסטינית, "אל-חיאת אל-ג'דידה", תחת הכותרת "הזדמנות לנושא ונותן הלוחם". במאמרו, קרא אל-כאשף שלא לחזור למו"מ דיפלומטי , להוציא את צוות המו"מ הדיפלומטי מן המשחק, ולאפשר למהלך הלחימה למצות את עצמו:

 

"הנושא ונותן היעיל יותר כיום הוא הלוחם הפעיל בגדה, ברצועה ובירושלים. הוא עצמו זה ששם לו את החיילים והמתנחלים למטרה במודע ובאומץ רב. לאחר שהנושא ונותן הפלסטיני מן הסוג המסורתי [הכוונה להנהגה הותיקה של אש"ף והרש"פ] הפך לבלתי יעיל ואין הוא מסוגל להבקיע ולאחר שנושא ונותן מסורתי זה קיבל את מלוא ההזדמנות ואת מלוא הזמן [ונכשל], אני מציע עליו להפסיק את פעילותו, ואת מגעיו הפומביים והחשאיים, הפרטיים והקולקטיביים. עליו להפסיק גם להצהיר הצהרות. בכובעו של נושא ונותן זה אין כל חדש ואין לו כל יכולת. נושא ונותן זה קיים סיבובי שיחות לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ מאז אוסלו ועד למגעים שהוא יקיים מחר, לאורכה ולרוחבה של אדמת פלסטין ההיסטורית, מבלי שנגיע לפתרון קבע ומבלי שנשלים את זכויותינו משלב הביניים, וזאת עם ראשי ממשלת ישראליים שהיו קיצוניים פחות משרון.

 

הנושא ונותן הלוחם מקיים כעת דיאלוג רציני ומעמיק עם כל חוגי [קבלת] ההחלטות בישראל, עם כל החוגים הפוליטיים והתקשורתיים, ועם כל מרכזי המחקר. אדרבה, הוא מקיים דיאלוג עם כל הישראלים על כל שכבותיהם ועל כל מגזריהם.

 

הנושא ונותן הלוחם הפותח באש תודעתו הלאומית בדיוק רב ותוך השפעה רבה על המטרה הישירה במקום שנקבע כמטרה לשחרור [כלומר, בשטחים] תובע מאתנו כעת את מלוא התמיכה. הוא אינו תובע מאתנו יותר מדי; הוא רוצה שנפגין סבלנות רבה יותר, אמונה עצמית, יכולות עמוקות יותר, עמידה איתנה ואחדות מוצקות יותר. הנושא ונותן הלוחם הזה מקריב את דמו עבורנו ואינו מבקש דבר בתמורה, פרט לנאמנות. באמצעות הלוחם הזה, כולנו חזקים יותר. ההנהגה חזקה יותר, הממסד הלאומי חזק יותר, הפלגים חזקים יותר, והעם חזק יותר.

 

כל מה שהנושא ונותן הלוחם הזה מבקש מאתנו הוא לתת לו את הזמן ואת ההזדמנות. הזמן לא יארך. הוא לא יתיש אותנו בהצהרות, במגעים, ובמסעות לאורך שנים, כפי שעשה הנושא ונותן המסורתי שלנו, שהגיעה העת להחליפו ולהוציאו מן המשחק, לאחר שהוא הותש והתחיל לשעמם ולייאש אותנו מן הסיכוי להגיע למטרה כלשהי.

 

אנו נפסיד הרבה וההפסד יהיה מביש והיסטורי אם נסכים להרגעה שתקבל צורה של צעדים ביטחוניים שיחייבו אותנו לשמור על ביטחונם של חיילי הכיבוש, בסיסיו ומתנחליו. אנו נפסיד עוד יותר אם נסכים לפתרון ביניים שלא יפתור דבר ולא ישים קץ לנוכחותו של הכיבוש. אנו נפסיד את כל הריאקציה הזו בתוך החברה הישראלית, ריאקציה הגורמת לאלף קצינים ישראליים להכריז על עמדה וגורמת ל-14 אלף ישראלים להפגין בתל אביב. אנו נפסיד אם נוציא את שרון מן המשבר בו הוא מצוי, משבר שיגרום לכך שהוא יסיים את חייו בתבוסה פוליטית וצבאית. מבחינה כלכלית וצבאית, שרון לא הביא לישראל דבר, פרט למצב הגרוע ביותר בתולדותיה.

 

ההזדמנות נתונה כעת לנושא ונותן הלוחם. זוהי ההזדמנות של כולנו..."[1]

 



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 20.2.2002.