המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הסכם איראן - האיחוד האירופי בנושא הגרעין האיראני
13/12/2004

 

הסכם איראן - האיחוד האירופי בנושא הפעילות הגרעינית האיראנית

 

הקדמה:

ישיבת מועצת הנגידים של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (סבא"א) שנפתחה ב-25.11 אמורה היתה להוות ישיבת ההכרעה בשאלת התיק האיראני לאחר שבישיבה הקודמת של מועצת הנגידים ב-18.9, נקראה איראן להפסיק לאלתר את כל פעולות ההעשרה שלה שאם לא כן, יועבר תיקה למועצת הביטחון.[1]

 

ערב "ישיבת ההכרעה" איים היומון הרפורמיסטי,  איראן דיילי, המקורב לנשיא איראן מוחמד ח'אתמי, במאמר מערכת כי אם יועבר התיק האיראני למועצת הביטחון  "יגביר הדבר את זכותה המוסרית של איראן להמשיך את מחקרה הגרעיני. חופשייה מכל ריסונים, תוכנית ההעשרה תוכל אפילו לעשות צעד נוסף קדימה ואולי, [אל הצעד] הסופי, בטכנולוגית הגרעין. ואף מעצמה לא תוכל לרסן את טהראן...".[2]

 

כדי למנוע משבר צפוי זה נכנסו איראן ושלוש האירופאיות – גרמניה, צרפת ובריטניה – בשבועות שקדמו ל"ישיבת ההכרעה" למו"מ קדחתני, על מנת להגיע לסיכום מקובל שיוצג בפני סבא"א טרם "ישיבת ההכרעה". זאת, לאחר ששנתיים של דיאלוג מתמשך ביניהן הניבו רק סיכומים בלתי-מספקים עבור שני הצדדים.  

 

מאמר זה יסקור את תוצאות ישיבת ההכרעה והשלכותיהן על עתיד הפעילות הגרעינית של איראן.

 

תקציר הפרקים הקודמים:

במהלך שנתיים של ניהול מו"מ אירופי-איראני, עד ספטמבר 2004, הגיעו הצדדים לשני סיכומים משלימים אך בלתי-מספקים עבור שניהם:  

א.      'הצהרת טהראן' מאוקטובר 2003 בה הודיעה איראן על הסכמתה לחתום על 'הפרוטוקול הנוסף' ועל נכונותה להשעות את פעולות העשרת האורניום שלה "כמחווה של רצון טוב".

 

ב.      'הבנות בריסל' מפברואר 2004 בהן הודיעה איראן על השעיית פעילות ההעשרה תוך פירוט ספציפי של מרכיביה הכוללת ייצור, הרכבה וניסוי צנטריפוגות וחלקי צנטריפוגות.

 

בתמורה, התחייבו האירופאים לסגור את התיק האיראני בישיבת סבא"א ביוני 2004 וכן לספק לאיראן טכנולוגיה גרעינית מתקדמת.

 

ואולם, בישיבת יוני 2004, במקום לקבל תמורה זו, ספגה איראן גינוי מסבא"א (ביוזמה אירופית), זאת בשל הפרות ואי-שיתוף פעולה מלא שלה עם פקחי הסוכנות. בתגובה חידשה איראן את פעולות ההעשרה וטענה כי התחייבה להשעיה זמנית בלבד ב'הבנות בריסל', וכי אירופה היא זו שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי איראן.

 

בישיבה הבאה של סבא"א, בספטמבר 2004, הוחלט כי אם איראן לא תפסיק את כל פעולות ההעשרה עד לישיבת 25 בנובמבר כמועד סופי, יועבר תיקה למועצת הביטחון. [3]   

 

 סיכום המו"מ טרם "ישיבת ההכרעה" ו'הסכם פריס':

המו"מ הקדחתני הסתיים ב-14.11, שבועיים לפני "ישיבת ההכרעה" ב'הסכם פריס' שאומץ על ידי סבא"א כבסיס לדיוני "ישיבת ההכרעה" ולסיכומיה לגבי העתיד.[4]

 

למרות קיומו של הסכם מוקדם זה ('הסכם פריס') התנהלה גם "ישיבת ההכרעה" עצמה כפורום מו"מ רצוף משברים שנמשך חמישה ימים (וארבעה נוסחי הצעת החלטה). אולם, ב-29.11 קיבלה סבא"א החלטה על בסיס 'הסכם פריס'.[5]

 

החלטת סבא"א:

ההחלטה הסירה את האיום להעביר את התיק האיראני לדיון במועצת הביטחון והבטיחה לאיראן חבילת הטבות מצד אירופה הכוללת תמיכה אירופית בחברותה של איראן בארגון הסחר הבינ"ל (WTO); קבלת טכנולוגיה גרעינית לכור מים קלים, ודלק גרעיני לצרכים אזרחיים; קבלת איראן כחברה בוועדת מעגל הדלק הגרעיני בסבא"א;[6]  סיוע בטחוני; סיוע כלכלי; מימון ועוד.

 

מה היתה התמורה האיראנית:

א.      השעיית פעילות העשרת האורניום:

הדרישה האירופית להשעיה כוללת ובלתי מוגבלת בזמן, לא נענתה בשני היבטיה העיקריים:

 

1. זמן ההשעיה:

עמדת איראן לכל אורך המו"מ היתה שזוהי זכותה העקרונית לעסוק בפעילות גרעינית ולהעשיר אורניום מתוקף חברותה ב- NPT, והיא לא תתפשר עליה לעולם.

 

האירופים ויתרו על דרישה זו ב'הסכם פריס', והחלטת הסיכום של סבא"א המאמצת את 'הסכם פריס' אינה כוללת הפסקת פעילות מוחלטת בלתי מוגבלת בזמן מצד איראן.

 

במקום זאת, נתנה איראן הודעה על השעיה "וולונטרית ומשוללת תוקף משפטי כצעד בונה אמון" אשר על פי 'הסכם פריס' מותנית מבחינת הזמן בשני תנאים:[7]

א. קיומו של מו"מ עם האירופים על הסדר לטווח ארוך של הפעילות הגרעינית האיראנית.

ב. אי-קבלת החלטות סבא"א נגד איראן.

 

בנוסף לתנאים מגבילים אלה של משך זמן ההשעיה, הדגישו האישים האיראניים המעורבים במו"מ וגורמי ההנהגה האיראניים כי מבחינתם מדובר בהשעיה ל"חודשים ספורים בלבד ולא לשנים", כדברי מזכיר המועצה לביטחון לאומי, חסן רוחאני, האחראי על התיק הגרעיני של איראן במסיבת עיתונאים לרגל 'הסכם פריס': "הקו האדום של טהראן היה [לא להסכים] להשעיה מוחלטת [לתמיד] של תהליך העשרת אורניום. איראן לא נסוגה משום עקרון שלה: לא קיבלנו [את הדרישה] שהשעיה תהיה מבוססת על החלטת [סבא"א], הסכמנו להשעיה זמנית וולונטרית שמבוססת על עסקה פוליטית עם אירופה."[8]

 

בד בבד עם קבלת החלטת סבא"א התריס מנהיג איראן עלי ח'אמנאי כי "איראן לא תפסיק את פעילותה הגרעינית לחלוטין, זהו קו אדום מבחינתנו...איראן מפתחת את טכנולוגיית הגרעין כתעשייה לאומית."[9]  יו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר ונשיא איראן לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני הדגיש בדרשת יום השישי ב- 3.12.04, כי "ההשעיה נקבעה למכסימום של ששה חודשים [בלבד] כדי להבטיח לסבא"א שפעילותה הגרעינית של איראן היא למטרות  שלום."[10]  גם נשיא איראן, מוחמד ח'אתמי, התבטא ברוח דומה: "אנו הצהרנו שלעולם לא נקבל השעייה לזמן בלתי-מוגבל ונגן על זכויותינו."[11]  במסיבת עיתונאים שכונסה לרגל קבלת ההחלטה בסבא"א הדגיש מזכיר המועצה לביטחון לאומי, חסן רוחאני, כי ההשעיה תתבצע כל עוד מתנהלות השיחות עם אירופה וכי על אירופה לעמוד תחילה במחויבויותיה: "אני רוצה להבהיר כי תקופת ההשעיה תכסה רק את הזמן בו מתנהל מו"מ עם אירופה. זה הכול."[12] מזכיר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר מוחסין רזאי המשיך באותו קו והצהיר כי "איראן לא תוכל להשעות לזמן ארוך את [פעולות] העשרת [האורניום]."[13] 

 

2. היקף ההשעיה:

עמדת איראן היתה שההשעיה אינה כוללת פעילות מחקר ופיתוח, ועל יסוד זה תבעה איראן לא לכלול בהשעיה:

א.      המשך הפעילות של 20 מערכי הצנטריפוגות באיראן.

ב.      המשך בניית כור מים הכבדים באראכ וכן כור המחקר הגרעיני שלידו בהספק של 40 מגוואט.[14]

 

האירופים ויתרו גם בשאלת הפסקת פעילות 20 מערכי הצנטריפוגות והסכימו כי המערכים לא יינעלו אלא ימשיכו לפעול (תחת פיקוח מצלמות סבא"א) בתמורה לנכונות איראנית להמשיך לקיים מו"מ בנושא זה בשבועיים שלאחר קבלת החלטת סבא"א.[15]  אולם יש להדגיש כי על פי הסיכום בנושא זה, לא עצם פעילות המערכים תידון במו"מ אלא רק "אופי" פעילותם. סיכום זה נועד למנוע משבר נוסף עם איראן ברגע האחרון שיכול היה להביא להכשלת המו"מ כולו ולהעברת התיק למועצת הביטחון. 

 

אשר לפעילות כור המים הכבדים באראכ, הן החלטת סבא"א והן 'הסכם פריס' אינם מזכירים אותם באופן ספציפי.[16]  

 

אי- ההתייחסות לשאלה זו בהחלטת סבא"א וב'הסכם פריס' מאפשר לאיראנים לטעון כי הוסכם שפעילות "מחקר ופיתוח" אינה נכללת בהשעיה, כדברי חסן רוחאני כי ההשעיה "אינה כוללת ולא תכלול פעילות מחקר."[17]  האירופים, מצדם, אינם מכחישים טענה איראנית זו. 

 

למרות שהאירופאים ויתרו לאיראן בשאלות העקרוניות ואף החלו בישום מיידי של חלק מן ההטבות שהבטיחו לאיראנים[18] – איראן היא זו הממשיכה לאיים כי אם ההתחייבויות האירופאיות לא יקוימו או אם השיחות על הסדר לטווח ארוך ייכשלו, או שיתמשכו זמן רב – הם יראו עצמם פטורים ממילוי חלקם ב'הסכם פריס' וימשיכו בפעולות ההעשרה שלהם.[19] 

במקביל, קובעים בכירים איראניים כי גם אם כל אלה יתקיימו הם ימשיכו בפעילות ההעשרה שלהם, שכן זהו "הקו האדום מבחינת [איראן]."[20]

 

"ישיבת ההכרעה" בראייה איראנית:

איראן רואה בהחלטת סבא"א המסתמכת על המו"מ ו'הסכם פריס' ניצחון פוליטי ודיפלומטי.[21]  איראן גורסת כי לא ויתרה על שום אינטרס לאומי שלה: היא לא התחייבה שבהסכם הסופי היא תוותר על פעילות העשרת האורניום. טהראן הדגישה כי היא רואה הישג בכך שאירופה מכירה ותומכת בזכותה לטכנולוגיה גרעינית לצורכי שלום והדגישה עוד כי ההשעיה אינה מחייבת אותה משפטית. זוהי החלטה רצונית, בבחינת צעד בונה אמון שאיראן יכולה לסגת ממנו בכל עת.

 

איראן מבחינה בין חלקה "בעסקה הפוליטית" לבין החלק האירופי: בעוד את הסכמתה להשעיה זמנית היא מציגה כצעד וולונטרי ללא תוקף משפטי מחייב, הרי את ההבטחות האירופאיות היא מציגה כבעלות תוקף מחייב, שאם לא תקוימנה יביא הדבר לתוצאות חמורות: יו"ר המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר ונשיא איראן לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, הזהיר את האירופים כי "אם לא יכבדו את ההתחייבויות שנתנו לאיראן ההסכם בין איראן לאירופה מבוטל."[22]

 

מזכיר המועצה לביטחון לאומי, חסן רוחאני, האחראי על התיק הגרעיני של איראן, אמר במסיבת עיתונאים לאחר החלטת סבא"א כי הסכם סופי אמור להיות מושג בתוך 3-4 חודשים שבמהלכם אמור התיק האיראני בסבא"א להסגר, "אולם אם המו"מ [בין איראן לאירופה] לא יכיר בזכויותינו [בסוגיה הגרעינית] אנו נמשיך בפעילותנו [הגרעינית]." הוא גם הוסיף שאיראן מצפה שהמו"מ לא יתארך כדי לא ליצור תחושה בקרב האיראנים שהשיחות הן בזבוז של זמן.[23]

 

גם נשיא איראן, מוחמד ח'אתמי, התבטא ברוח דומה: "במקרה [שהאירופאים] יסרבו לקיים את הבטחותיהם, באופן טבעי גם אנחנו נעשה כך... אנו הצהרנו שלעולם לא נקבל השעיה לזמן בלתי-מוגבל ונגן על זכויותינו... אני מייעץ [לאירופאים] ... לזכות באמון שלנו".[24]

 

היומון הרפורמיסטי  איראן דיילי כתב במאמר מערכת כי  "אין צורך לומר כי בכל פעם שאירופה תיסוג מהבטחות שנתנה בפריס, לטהראן שמורה הזכות לבטל את ההסכם...ישנן סיבות להאמין כי אירופה תנסה לסטות מההסכם ולהעלות את נושאי זכויות האדם והחירות הפוליטית באיראן... אם המעצמות האירופאיות באמת רוצות לפתוח דף חדש... עליהן לפעול בכנות ולאכוף את הצעדים בוני האמון... כדי לזכות באמונה של טהראן...".[25]  

 

טהראן גם התגאתה בהצלחתה לבודד את ארה"ב בזירה הבינ"ל ולתקוע טריז בינה לבין האיחוד האירופי.[26]

 

ראש המשלחת האיראנית למו"מ מול אירופה ובסבא"א, חוסין מוסויאן, אמר כי טהראן הצליחה להסיר מעל סדר היום הדחוף של סבא"א את הטיפול בתיק האיראני וכי ההחלטה מאפשרת לסבא"א לעקוב אחר הסוגיות שנותרו פתוחות במסגרת ה- SAFEGUARDS ו'הפרוטוקול הנוסף', ולהגיש דו"ח סופי בפרק זמן נאות למועצת הנגידים, ללא קביעת תאריך יעד כלשהו.[27]  מוסויאן הוסיף כי נוסח ההחלטה מציין כי כל הפעילות הגרעינית של איראן נבדקה על ידי פקחי סבא"א וכי אין עדות לפעילות המכוונת להשגת נשק גרעיני, זאת למרות שאיראן סירבה להתיר ביקורים באתרים צבאיים שבהם לפי החשד מתנהלת פעילות גרעינית.[28] סירוב זה לא קיבל ביטוי בהחלטת סבא"א, אך בניגוד לדברי מוסויאן ש"כל הפעילות נבדקה וכי אין עדות לפעילות המכוונת להשגת נשק גרעיני", קובעת ההחלטה כי לא ניתן להסיק עדיין מסקנות לגבי קיומם של חומרים או פעילות גרעינית שאינה מדווחת, וכי "היו הפרות רבות מצד איראן."[29]

 

על-פי הדוברים האיראניים נועד כל תהליך המו"מ, ההסכמים וההבנות עם האירופים לקבל לגיטימציה לתכנית הגרעין האיראנית.

 

מזכיר המועצה לביטחון לאומי, חסן רוחאני הדגיש כי איראן "לא תקריב את זכויותיה ואת ההכרה [הבינ"ל] בזכויותיה הנחשבות חיוניות על פי ה- NPT... אין שום מסמך, ערבות או החלטה שיכולים לשכנע את איראן לזנוח את זכותה הלגיטימית והחוקית להשיג נגישות לטכנולוגיה גרעינית...איראן אינה חוששת מהאיומים [של ארה"ב]."

 

רוחאני הוסיף כי השיחות על הסדר לטווח ארוך תתחלנה ב-15.12 מתוך מטרה לקבל ערבות מאירופה להתחיל בפעילות גרעינית למטרות שלום, [פיתוח] מעגל הדלק [הגרעיני] ופעילות העשרת [אורניום] וכן לקבל הבטחה מוצקה ממדינות אירופה המתועשות לשיתוף פעולה גרעיני.[30] במסיבת עיתונאים אמר רוחאני כי "איראן עדיין רוצה להשיג מעגל דלק גרעיני מלא."[31]

 

תחת מאמר שכותרתו "להתרגל לחיות עם איראן גרעינית" כתב מהדי מחמדי ביומון  כיהאן, המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, כי איראן הגיעה לנקודת האל-חזור בטכנולוגיה הגרעין שהשיגה.[32]

 

אחד מנציגי איראן למו"מ עם אירופה, סירוס נאצרי, אמר כי "איראן כמדינה שהשיגה טכנולוגיית מעגל הדלק [הגרעיני], למרות המגבלות הבלתי-חוקיות [שהוטלו עליה] רוצה להידרש לדאגות הלגיטימיות והאמיתיות לגבי אופייה למטרות שלום של תוכניתה  הגרעינית."[33]

 

נספחים:

א. הסכם פריס 14.11:

איראן עמדה על זכותה להעשיר אורניום מתוקף חברותה באמנה למניעת פרוליפרציה – NPT. שתי סוגיות היוו את סלע המחלוקת: משך זמן ההקפאה והיקפה.[34]

 

לפי ההסכם שגובש, הסכימה איראן להשעיה זמנית וולונטרית בלבד של פעולות ההעשרה שלה.[35] ההשעיה אינה מחייבת את איראן ומשוללת תוקף משפטי, והיא מוצגת על ידי איראן כצעד בונה אמון כלפי הקהילה הבינ"ל. תוקפה  - לפי ההסכם – כל זמן שמתנהלות שיחות בין איראן לשלוש האירופיות על השגת הסכם לטווח ארוך, ובתנאי:

א.       שבסבא"א לא תתקבלנה החלטות נגד איראן, וכצעד ראשון – הסרת התיק האיראני מסדר היום הדחוף של סבא"א

ב.       כצעד שני, שבתוך שלושת החודשים הקרובים, במהלכם יתנהל המו"מ בין איראן לאיחוד האירופי, תזכה איראן לחבילת הטבות מצד אירופה הכוללת תמיכה אירופית בחברותה של איראן בארגון הסחר הבינ"ל (WTO); קבלת טכנולוגיה גרעינית לכור מים קלים, ודלק גרעיני לצרכים אזרחיים; קבלת איראן כחברה בוועדת מעגל הדלק הגרעיני בסבא"א; וסיוע בטחוני. נקבע שהמו"מ יחל ב-15.12 וינוהל בשלושה צוותי עבודה משותפים שידונו על מימוש חבילת ההטבות לקראת גיבוש הסכם סופי.

 

איראן גורסת כי אין היא רואה עצמה מחויבת יותר להשעיה, אם השיחות ייכשלו או אם האירופים לא יעמדו בהתחייבויות שלהם. העמדה האירופית גורסת כי 'הסכם פריז' הוא פתח להסכם סופי. אולם בעוד האירופאים גורסים שעל איראן להפסיק לצמיתות את פעילות העשרת האורניום שלה, איראן הצהירה שהיא לא תוותר לעולם על זכותה זו, וההשעיה היא זמנית בלבד ותוקפה "מספר חודשים ולא שנים."[36] דובר משרד החוץ האיראני, חמיד רזא אצפי אמר: "בעבר אירופה ומדינות אחרות התעקשו שאיראן תפסיק את תכנית ההעשרה שלה, בעוד ההסכם החדש [פריס] עוסק [בסוגיה] כיצד יכולה איראן להמשיך בתוכניתה [הגרעינית] מבלי להדאיג מדינות אחרות. אלה הם הבדלים חשובים ומהותיים."[37]

 

ב. החלטת סבא"א ישיבת נובמבר 2004:

ישיבת סבא"א נפתחה ב-25.11 ונמשכה 5 ימים רצופי משברים (וארבעה נוסחי הצעת החלטה) שבמהלכם ניסו האירופאים, בתמיכת רוסיה, לקבוע – במסגרת דיוני סבא"א – נוסח מחמיר יותר כלפי איראן מ'הסכם פריס' בנושאים הבאים:

א. קריאה להשעיה בלתי-מוגבלת בזמן של פעילות ההעשרה האיראנית.

ב. קביעת מנגנון אוטומטי שיעביר את הטיפול בתיק האיראני לידי מועצת הביטחון במקרה של הפרה איראנית.

ג. נגישות פקחי סבא"א לכלל המתקנים הגרעיניים המצויים באיראן.

 

איראן, בגיבוי הבלמ"ז, התנגדה ללחצים אלה והאירופים נסוגו מדרישותיהם ובסיכומה של הישיבה רצופת המשברים, נתקבל ב-29.11 נוסח החלטה נוח יותר לאיראן, על בסיס ההסכם הזמני שהושג בין שני הצדדים בפריס  ב- 14.11.[38]

 

על-פי החלטת איראן להשעות את כל פעילות העשרת האורניום שלה כ"צעד בונה אמון, וולונטרי ושאינו מחייב [אותה] משפטית" בהסכם פריס, אישרה סבא"א להוריד את התיק האיראני מסדר יומה הדחוף.[39] שתי סוגיות מרכזיות שעמדו במרכז המחלוקת נותרו לכאורה לא ברורות:

 

א. משך זמן ההשעיה:

הואיל והחלטת סבא"א מאזכרת את הסכם פריס בין איראן לאיחוד האירופי, הפירוש הבלתי-נמנע הוא שההבנות שהושגו בהסכם פריס הן המחייבות את איראן והקהילה הבינ"ל, לאמור: "ההשעיה תמשך כל זמן שמתנהל מו"מ על הסכם מקובל על שני הצדדים על הסדרים ארוכי טווח. שלוש האירופאיות/ האיחוד האירופי מכירים בכך שהשעיה זו היא צעד בונה אמון וולונטרי ומשולל תוקף משפטי."[40]  בעניין משך זמן ההשעיה המחלוקת בין איראן לאיחוד האירופי היא עקרונית.

  

ב. היקף ההשעיה:

למרות התחייבותה להשעות כל פעילות העשרה, התעקשה איראן, יומיים לפני קבלת ההחלטה, להמשיך להפעיל 20 מערכי צנטריפוגות להעשרת אורניום "לצורכי מחקר ופיתוח". כדי שסבא"א תוכל להעביר את ההחלטה, הסכימה איראן לכלול את 20 מערכי הצנטריפוגות בהשעיה הזמנית ולנהל שיחות עם שלוש האירופאיות על אופי פעילותן בשבוע שלאחר קבלת ההחלטה.[41]  זאת ועוד, מתברר כי נמשכת בנייתו של כור המים הכבדים באראכ  והפעלתו של כור המחקר שלידו מכוח אותה פרשנות של "צורכי מחקר ופיתוח".[42]  למרות העמדה האירופית לפיה ההשעיה כוללת את כל הפעילות הגרעינית, הצהיר מזכיר המועצה לביטחון לאומי, חסן רוחאני, כי נושאי מחקר ופיתוח אינם נכללים בהשעיה.[43]  האירופים לא הכחישו את טענתו.

 

 



[1]  ראה דו"ח ממר"י מה-21.9.2004: I&A no. 189 ‘Iran’s Nuclear Policy crisis’ http://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA18904

  וכן דו"ח ממר"י מה-21.10.04: I&A no. 191  Iran Rejects the European Offer to Supply it With Nuclear  Fuel’ http://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA19104   

[2]  איראן דיילי, 15.11.04.

[3]  ראה דו"ח ממר"י מה-21.9.04: I&A no. 189 ‘Iran’s Nuclear Policy crisis’ http://www.memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA18904

[4]  ראה נוסח ההסכם כפי שפורסם בכיהאן, 16.11.04.

[5]  נוסח החלטת מועצת הנגידים של סבא"א מה-29.11.04: http://www.iaea.org/Publications/Documents/Board/2004/gov2004-90_derestrict.pdf

[6]  התחייבות זו כבר מולאה. איראן הוזמנה לשמש חברה בוועדה שאמורה להתכנס למפגשה השלישי בינואר 2005. רוחאני, אירנא, 12.12.2004.

[7]  ראה נוסח ההסכם כפי שפורסם באירנא (פרסית), 15.11.04; כיהאן, 16.11.04. גם לאחר סיכום זה נעקפה לכאורה שאלת משך ההשעיה שתוקפה לא נקבע מפורשות בהחלטה. אולם הואיל וההחלטה מאזכרת את 'הסכם פריס' בין איראן לאיחוד האירופי, הפירוש הבלתי-נמנע הוא שההבנות שהושגו ב'הסכם פריס' הן המחייבות את איראן והקהילה הבינ"ל, לאמור: "ההשעיה תמשך כל זמן שמתנהל מו"מ על הסכם מקובל על שני הצדדים על הסדרים ארוכי טווח. שלוש האירופאיות/ האיחוד האירופי מכירים בכך שהשעיה זו היא צעד בונה אמון וולונטרי ומשולל תוקף משפטי."

[8]  דברי רוחאני במסיבת עיתונאים: אירנא, 15.11.04 וכן דבריו בכיהאן, 1.12.01; אירנא, 30.11.2001.

[9]  ג'ומהורי-י אסלאמי, אפתאב-י יזד, 30.11.04.

[10]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 3.12.04. דובר משרד החוץ האיראני חמיד רזא אצפי אמר בתגובה כי רפסנג'אני ציין 6 חודשים רק "כדוגמא", אירנא, 5.12.04. אחד הדיפלומטים המעורבים במו"מ אמר מייד לאחר הסכם פריס כי  איראן הסכימה להשעיה בת ששת חודשים, אירנא, 14.11.04. 

[11]  אירנא, 17.11.2004.

[12]  אירנא, 30.11.04; כיהאן, 1.12.04.

[13]  כיהאן, 2.12.04.

[14] ראה התבטאות ראש האגף הבינ"ל והתכנון בארגון האיראני לאנרגיה אטומית, מוחמד סעידי, מה-7.12.04    

http://www.memritv.org/clip/en/412.htm

[15]  דברי מוסויאן, כיהאן, 29.11.04, חסן רוחאני, כיהאן, 1.12.01; אירנא, 30.11.01.גם מנכ"ל סבא"א אלבראדעי ציין כי איראן השעתה את כל פעילות ההעשרה שלה למעט 20 מערכי צנטריפוגות לצורכי מחקר ופיתוח, אירנא, 29.11.04.

[16]  אפשר שיש אתרים גרעינים נוספים המופעלים תחת הכותרת "מחקר ופיתוח".

[17]  דברי רוחאני במסיבת עיתונאים בסוגית 20 מערכי הצנטריפוגות - למרות העמדה האירופית לפיה ההשעיה כוללת את כל הפעילות הגרעינית ובניגוד להבטחת איראן לסבא"א יומיים קודם לכן, אירנא, 30.11.04; כיהאן, 1.12.04.

[18]  איראן הוזמנה לשמש חברה בוועדת מעגל הדלק הגרעיני בסבא"א. רוחאני, אירנא, 12.12.04; המשלחת האיראנית לשיחות מול אירופה יוצאת בימים אלה לבריסל לדיונים בנושאי מימוש ההטבות, אפתאב-י יזד, 13.12.04.

[19]  לפי דיווח ביומון איראן דיילי, אמרו דפלומטים מערביים כי "האיראנים רוצים לסיים את השיחות בתוך חודשים בעוד האירופים חוזים שהם יתמשכו שנים." איראן דיילי, 11.12.2004. חסן רוחאני אמר לפני צאתו לבריסל למפגש שרי החוץ האירופים כי "אם לא תהיה התקדמות בשיחות, אנחנו נפסיק אותן", אפתאב-י יזד, 13.12.04.

[20]  ראה למשל דברי מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, ג'ומהורי-י אסלאמי, אפתאב-י יזד, 30.11.04.

[21]  עיתוני איראן, במיוחד הרפורמיסטיים, הכתירו את המהלך כניצחון פוליטי ודיפלומטי איראני על אירופה ועל ארה"ב. למשל  דברי נשיא איראן ח'אתמי: "העובדה שמנענו העברת תיקנו למועצת הביטחון היא ניצחון עבורנו," אירנא, 17.11.04 אפתאב-י יזד, 30.11.04; איראן דיילי, 2.12.04,30.11.04.

[22]  אירנא, 5.12.04.

[23]  אירנא, 30.11.04; כיהאן, 1.12.04.

[24]  אירנא 17.11.04.

[25]   איראן דיילי, 2.12.04; דברים ברוח זו במאמר המערכת של  אבראר, 30.11.04.

[26]  ראש המשלחת לשיחות מול אירופה מוסויאן בביקור בסין, אירנא, 24.11.04. מאחורי הקלעים של המו"מ בין איראן לאירופה התברר כי סין ורוסיה הבהירו כי לא יטילו וטו במועצת הביטחון על החלטות אנטי-איראניות בשל לחץ אמריקאי, אם התיק יועבר לטיפולה, אולם סין הודיעה כי תומכת בהשגת פתרון מקובל באמצעות מו"מ של איראן עם אירופה וסבא"א. התברר עוד כי רוסיה, מסיבותיה שלה, הפעילה לחץ על איראן, ועל האיחוד האירופי, בדרישה להקצין את נוסח החלטת סבא"א נגד איראן.

[27]  איראן התנגדה למתן נגישות בלתי-מוגבלת לכלל אתרי הגרעין שלה (למשל בבסיסים צבאיים) והתנתה את הסכמתה לפיקוח סבא"א במתקניה לפי התקנות הבינ"ל הנ"ל.

[28]  כיהאן, אירנא, 29.11.04.

[29]  ראה החלטת מועצת הנגידים של סבא"א מה-29.11.04: http://www.iaea.org/Publications/Documents/Board/2004/gov2004-90_derestrict.pdf

[30]  אירנא, 30.11.04; כיהאן, 1.12.04.

[31]  אירנא, 15.11.04.

[32]  כיהאן, 17.11.04.

[33]  אירנא, 29.11.04.

[34]  נשיא איראן, מוחמד ח'אתמי אמר כי מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, לצד בכירים אחרים של המשטר, היה מעורב בפרטי המו"מ וכי "כל אימת שאנו חשים כי מגמה זו [שאנו נוקטים] עלולה לסכן את האינטרסים שלנו [של המשטר], יש לנו יד חופשית לשנות את מהלכינו", אירנא, 17.11.04.

[35]  ראה נוסח ההסכם כפי שפורסם בכיהאן, 16.11.04.

[36]  דברי מזכיר המועצה לביטחון לאומי חסן רוחאני האחראי על השיחות בין איראן לאיחוד האירופי במסיבת עיתונאים: "הקו האדום של טהראן היה השעיה מוחלטת לתמיד של תהליך העשרת אורניום. איראן לא נסוגה משום עקרון שלה: לא קיבלנו [את הדרישה] שהשעיה תהיה מבוססת על החלטת [סבא"א], הסכמנו להשעיה זמנית וולונטרית שמבוססת על עסקה פוליטית עם אירופה." אירנא, 15.11.04 וכן דבריו בכיהאן, 1.12.01; אירנא, 30.11.01.

[37]  כיהאן, אירנא, 15.11.04.

[38]  נוסח החלטת מועצת הנגידים של סבא"א מה-29.11.04: http://www.iaea.org/Publications/Documents/Board/2004/gov2004-90_derestrict.pdf

[39]  איראן הודיעה על השעית הפעילות החל מה-22.11.04.

[40]  ראה נוסח ההסכם כפי שפורסם באירנא (פרסית), 15.11.04; כיהאן, 16.11.04.

[41]  הוחלט כי 20 מערכי הצנטריפוגות לא יינעלו כדרישת אירופה אלא יפעלו תחת מעקב  מצלמות סבא"א. דברי מוסויאן, כיהאן, 29.11.04, חסן רוחאני, כיהאן, 1.12.01; אירנא, 30.11.01.גם מנכ"ל סבא"א אלבראדעי ציין כי איראן השעתה את כל פעילות ההעשרה שלה למעט 20 מערכי צנטריפוגות לצורכי מחקר ופיתוח, אירנא, 29.11.04.

[42] ראה התבטאות ראש האגף הבינ"ל והתכנון בארגון האיראני לאנרגיה אטומית, מוחמד סעידי, מה-7.12.2004    

http://www.memritv.org/clip/en/412.htm

[43]  רוחאני הדגיש בסוגית 20 מערכי הצנטריפוגות, בניגוד להבטחת איראן לסבא"א יומיים קודם לכן, כי ההשעיה "אינה כוללת ולא תכלול פעילות מחקר." אירנא, 30.11.2004; כיהאן, 1.12.2004.