המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
דרשה' בטלוויזיית הרש"פ: להתרחק מקיצוניות ואלימות
5/12/2004

 

דרשת יום שישי בטלוויזיה הפלסטינית: קריאה להתרחק מקיצוניות ואלימות

 

בדרשת יום שישי מה- 3 בדצמבר 2004 ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית קרא הדרשן מחמד ג'מאל אבו הנוד לפתח את השיח האסלאמי המודרני, להכיר באחר, לנהוג כלפיו בסובלנות ולהתרחק מן הקיצוניות והאלימות.[1]

 

הדרשה שודרה ממסגד הנשיאות בעזה בנוכחות יו"ר אש"פ אבו מאזן, מזכ"ל הנשיאות אל-טיב עבד אל-רחים, שר הפנים לשעבר, האני אל-חסן וקצינים אחרים ובמהלכה הדרשן, מחמד אבו הנוד, הקריא את הדרשה מדף ניר.  זאת בשונה מדרשות ששודרו בעבר בטלוויזיה של הרש"פ שהיו ברובן ממסגד השיח' עג'לין בעזה והופיעו בהן דרשנים קבועים כדוגמת השיח' אבראהים מאצ'י והשיח' אבראהים מודיריס שהרבו להטיף לג'יהאד, לפעולות הקרבה, לאנטישמיות ולאנטי אמריקאיות.

 

להלן קטעים מדרשת יום שישי האחרונה:

 

"אין ספק שהעידן הנוכחי הינו עידן מהפכות הידע, התקשורת והטכנולוגיה. זהו עידן של ערוצי הטלוויזיה, התיכנות, השיבוט, הגלובליזציה והאינטרנט [עידן] המנוגד באופן ברור לכל עידן קודם. האדם נתקל בהישגי העידן הזה בכל מקום. אין עוד ביכולתו של האדם לעקוב אחר ההתפתחויות והתגליות המדעיות המדהימות המתגלות מידי יום.

 

דת האסלאם היא דת המתאימה לכל זמן ומקום. היא אינה מנותקת מכל המתרחש סביבה בעידן הזה או בכל עידן עתידי. האסלאם מטבעו ובבסיסו הוא דת החיים על כל השלכותיהם והיבטיהם החומריים והרוחניים...

 

אסור לשיח האסלאמי בן זמננו להיוותר כלוא בתבניות מסוימות ובמסגרות קפואות שכבר אינן הולמות את התפתחויות העידן והחיים. כלומר, יש צורך לפתח ולחדש את השיח האסלאמי המודרני.

הקריאה לחידוש הזה אינה זרה לאסלאם ולמחשבה האסלאמית. החידוש הוא חוק החיים וחוק הקיום. האלטרנטיבה לחידוש, אחים, היא הקיפאון.

 

אם האסלאם נחשב לדת החיים על כל השלכותיהם, אזי הקיפאון בחיי האומה האסלאמית מהווה גזר דין מוות מוראלי לאומה. בהקשר זה אמר הנביא: 'אללה ישלח לאומה הזו בראשית כל מאה שנים מי שיחדש עבורה את דתה.'

 

משמעות החידוש הזה אליו התכוון הנביא הוא להחיות את הסונה [קורות חייו] של הנביא, לבטל את החידושים האסורים בדת [בדעה] ולמרק את מראת הדת כדי שתישמר טהורה ונקייה. מצד שני הפעלת עיקרון האג'תהאד  האסלאמי הן בענייני הדת והן בענייני העולם [נחוצה] כדי לעמוד בקצב חידושיו של כל עידן ובהתפתחויות המהירות בכל תחומי החיים.[2]

 

זהו עיקרון 'הדינאמיות' באסלאם, כפי שאמר מחמד: 'אם החיים הם בתנועה מתמדת, אז רוח התנועה הזו הוא האג'תהאד שמחדש אותם באופן מתמשך.'

 

מכאן ברור לנו, אחים,  שדת [האסלאם] המעודדת את האג'תהאד, דבקה בו,  מרוממת את תפקיד השכל האנושי,  ומייעצת לחדש באופן מתמשך במהלך החיים, היא דת שיכולה להתמודד עם כל הבעיות הקיימות בהווה...

 

כאשר האסלאם הגדיר את דרך ההטפה האסלאמית כפי שמופיע בקוראן [16; 125]: 'קרא אל דרך ריבונך בחכמה ובתוכחה נאה והתווכח עמם בדרך הטובה ביותר' , בכך קבע אללה עבורנו את היסודות עליהם מתרכזת דרך ההטפה לדת: 'החכמה' עבור אלו המשתכנעים רק באמצעות ההגיון; 'תוכחה נאה' עבור אלו שתוכחה נאה משפיעה על נפשותיהם ועל מוחותיהם; ו'ויכוח עמם בצורה הטובה ביותר' עבור אלו שמושפעים רק מדרך הויכוח.

 

אחים יקרים, משמעות הדבר היא כי יש לכבד המוח האנושי, להכיר ב'אחר' לכבד את אנושיותו, ולגלות סובלנות ביחס כלפיו.

 

אין לכפות, משום שכפיית כל דת גורמת להיווצרות של צבועים ותו לא. האסלאם מתעב את הצביעות ואת הצבועים... באמצעות הדרך האסלאמית הזו להטפה דתית משתרשות בנפשות בני האדם המשמעויות של 'דרך הביניים' והמתינות והתרחקות מכל סוג של קיצוניות או נטייה לאלימות או לקנאות...

 

העולם סביבנו מביט עלינו בצורות שונות ואף סומך על כך שאנו נתעלה על האגואיזם והאהבה העצמית כדי שנוכל להתקיים ולבסס את קיומנו...

 

עלינו להציג בפני ידידינו [בעולם] דברים שישמחו אותם, ולהציג בפני אויבינו דברים שיזיקו להם, כלומר אחדות המסר והשורה והימנעות מהתפלגויות.

עלינו להיוועץ בינינו לבין עצמנו משום ששני מוסלמים הם כשתי ידיים שרוחצות האחת את השנייה..."

 

 



[1] ראוי לציין, כי שבוע קודם לכן לא שודרה דרשת יום השישי בטלוויזיה הפלסטינית.

[2] האג'תהאד הוא פסיקה הלכתית עצמאית על בסיס המקורות הראשוניים בהלכה האסלאמית בניגוד לתקליד שהוא היצמדות למסורת.