המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברל כוויתי: בשבח החילוניות, בגנות המחשבה הדתית
19/11/2004

 

איטלקטואל כוויתי כותב בשבח החילוניות ובגנות המחשבה הדתית

 

אחמד אל-בע'דאדי, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת כווית, פירסם לאחרונה ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" מספר מאמרים בגנות המחשבה הדתית ובשבח החילוניות. להלן קטעים ממאמריו:

 

במאמר שפורסם ב-14 בנובמבר 2004 תחת הכותרת "החילוניות והחיים" טען אל-בע'דאדי כי רק חברה המשוחררת מן הדת יכולה להתקדם ולהתפתח, תוך שהוא מדגים כיצד המחשבה הדתית האסלאמית מונעת את קידמה ופיתוח[1]:

 

"... החילוניות כתפיסת [עולם] וכדרך חיים לא נוצרה 'יש מאין', אלא היא תוצאה של ניסיון חיים כואב של האדם שנמשך קרוב לאלף שנה ואשר במהלכו חוסלה המחשבה הדתית של הכנסייה פרי מחשבתם של אנשי הדת... במהלך ניסיון זה, חי האדם המערבי בחשכה [מבחינה] מחשבתית ובמלחמות הרסניות בתקופה שקרויה 'ימי הביניים האפלים'.

 

למשכיל בתחום המדע, התעשייה, הכסף, הפוליטיקה והתרבות, היה רק פתרון אחד המהווה מפלט עבור החברות האומללות. והוא: הרחקת איש הדת מן החיים... מאותו רגע והלאה היה העולם המערבי לעולם היחיד המתפתח, מתקדם ומשגשג בכל תחומי החיים.

 

כדי שלא יאשימו אותנו ב[גישה] סובייקטיבית נגד התפיסה הדתית, נביא דוגמאות מן המציאות במדינות המוסלמיות והערביות:

 

1. המחשבה הדתית היא המחשבה היחידה כיום המסרבת לקבל את 'ההצהרה הבינלאומית לזכויות אדם' מטעמים דתיים והדבר מהווה מכשול בפני [מימוש] זכויות אלה במדינות האסלאם, לא רק בתחום הירושה, אלא גם בתחומים כמו שוויון, חופש הבעת דעה וחופש ביטוי.

 

2. המחשבה הדתית האסלאמית היא היחידה כיום שעודנה דבקה ב[האשמת מוסלמים] ב'רדה' [חזרה מן האסלאם]... למרבה הצער, דבקות זו [בעניין הרדה גורמת] לרצח אדם אפילו ללא משפט.

 

3. המחשבה הדתית מתנגדת לחופש הבעת הדעה ולחופש הביטוי כאשר נמתחת ביקורת על הדת. יתרה מכך, המחשבה הדתית מקדשת דברים שהדת עצמה אינה מורה לקדשם. כך משל  בנוגע ל[חסינותם מביקורת של] חברי הנביא שאינם נחשבים חלק מעקרונות הדת ולא משורשי האמונה. המחשבה הדתית אינה מבחינה בין הדת למאמיניה. 

 

4. המחשבה הדתית עדיין הינה אנטי [לזכויות] האישה, גם אם חכמי הדת טוענים אחרת.

 

5. המחשבה הדתית מתנגדת [גם] לטיפול התרופתי בבריאות האדם [כמו] האיסור להחדיר אלכוהול לרוב התרופות, מה שגורם לירידה באפקטיביות שלהן... [כמו כן] רופא מוסלמי כיום אינו מעז להורות לחולה שלא לצום [במהלך חודש הרמדאן], ולכן בתי החולים מתמלאים בחולים שצמו. 

 

6. המחשבה הדתית תומכת בעריצות פוליטית, משום שהיא מתנגדת לדמוקרטיה ולחוקה.

בכווית חותרים להרוס את החוקה ואת המדינה החוקתית ובסעודיה יש התנגדות מוחלטת לדמוקרטיה.

 

7. לו תארנו לעצמנו שמשטר [ערבי] כלשהו היה מאמץ אסכולה דתית מסוימת, מה היה קורה לשאר האסכולות?

 

8. המחשבה הדתית מתנגדת לאחר, מאשימה אותו בכפירה ומתנגדת לחיים לצידו. ההוכחה לכך היא

הקללות והבקשות [מאללה] שאנו שומעים במסגדים להרוס את כל מי שאינם מוסלמים ולהזיק להם, במקום לבקש עבורם הנחיה לדרך הישר, [כפי שהיה צריך לקרות אילו היה בחברה] גרגר של סובלנות אנושית.

 

9. המחשבה הדתית היא הסיבה העיקרית ליצירת טרור, וזאת בשל הפרשנויות השליליות [הניתנות] לפסוקי [הקוראן] בנוגע לג'יהאד.

 

10. המחשבה הדתית מתנגדת ליצירה ולאומנות על כל סוגיה...

 

המערב לא התקדם עד שהשתחרר מהמחשבה הזאת. זהו הפתרון היחיד [העומד] בפני המוסלמים. אין להם שום עתיד כל עוד הם נתונים בתוך המחשבה הדתית".  

 

יומיים לאחר מכן פרסם אל-בע'דאדי מאמר נוסף בשני חלקים תחת הכותרת "הטוב בחילוניות והרע בכם" בו עמד על ההבדלים בין המדינות החילוניות לבין מדינות האסלאם[2]:

 

"אין אף מדינה מוסלמית שבה יכול נוצרי או יהודי לחשוף צלב או כיפה ולעבור זאת בשלום. כמו כן, אסור למחזיקים בדתות אנושיות [אחרות] כמו הבודהיזם וההינדואיזם לקיים את טקסיהם בפומבי,  אפילו בהסכמת הממשלה, מבלי שאנשים יפגעו בהם, כפי שארע במקום הפולחן ההינדי בכווית. לעומת הרדיפה הדתית הזאת [במדינות המוסלמיות], בה מתפארים [אנשי] הזרם הדתי [האסלאמי], אין אף מדינה חילונית האוסרת על בניית מסגדים, [שלא לדבר על כך שלעתים] הממשלה מממנת זאת [בעצמה]. כמו כן, אין אף מדינה חילונית המונעת מהמוסלמי להתפלל בפומבי...

 

אין אף כנסייה בעולם הנוצרי החילוני שבה עומד כומר ומקלל את כל מי שחולק על דתו או מתפלל שייגרמו לו צרות ואסונות, כפי שעושים הדרשנים בתפילת יום השישי אצלנו. [כמו כן] במחשבה הדתית שלנו אין מקבילה למסר שהצהיר לאחרונה האפיפיור הנוכחי בנוגע לחשיבות השלום עבור כולם. לעומת הקלות בה נבנה מסגד באירופה ובאמריקה החילוניות, בניית כנסייה [במדינה מוסלמית] נעשית רק באישור של נשיא המדינה, [וגם זה] לעתים נדירות.

 

אין אף מכון דתי שאינו מוסלמי המלמד את תלמידיו לשנוא את האחר, בטענה שהוא נחשב לכופר שאחריתו גיהינום, ואין זה משנה אם הוא הועיל לאנושות. שנאה זו מצויה בתכניות הלימוד של דת האסלאם.

 

לאורך ההיסטוריה [המוסלמית] לא היה אף שופט מוסלמי ששאף להשיג צדק לאדם לא מוסלמי שנגרם לו עוול, בעוד שארה"ב ואירופה הצילו מעושק עמים רבים כשהן מקריבות חיי אדם ורכוש כדי להציל [עמים] אחרים. [במסגרת זו] אין מניעה מלהזכיר את חסדם של החילוניים כלפי הכוויתים ביום שהחליטו לשחרר את כווית ולהשיב את כבוד ממשלתה ועמה.

 

בעולם החילוני סופר, אינטלקטואל או עיתונאי אינם נשלחים לכלא בשל דעותיהם - למעט המקרה של החוקים האירופיים בנוגע להכחשת השואה שהשמידה את היהודים באירופה, מפני שזו עובדה קיימת שהמצפון האירופי עדיין סובל ממנה. [גם במקרה כזה מכחיש השואה] אינו נאסר אלא רק נקנס. הם אינם מחשיבים אותו כמורתד [מי שחזר בו מדתו] ואין מבקשים את מותו, [הם אינם] מנסים להתנקש בחייו, לפגוע בפרנסתו או להפריד בינו לבין אשתו וילדיו. לעומת זאת, המוסלמים הקיצוניים ואנשי הדת המוסלמים פעמים רבות נוקטים בטרור אידיאולוגי, קוראים להרג ומאשימים [אנשים] ב'רדה' [חזרה מן האסלאם...

 

העולם החילוני הוא טוב, מכובד, אמיץ, מסייע לעניים ומתקדם בכל תחומי החיים. המדינות [הדוגלות בחילוניות] ניחנות בניקיון כפיים, יושר, מידות טובות, צדק חברתי וחוקי, מימוש חירויות אזרחיות ואידיאולוגיות, חינוך טוב, דברי אמת והעדר רמאות... ומה יש לנו במדינות שמסגדיהן מלאים באנשים המתפללים בעשרת הימים האחרונים [של הרמדאן] כדי להתחמק מעבודה ומלימודים? האם עלי להזכיר שוב את הדו"ח על השחיתות בעולם כאשר למדינות האסלאם היה חלק נכבד בשחיתות ובהעדר השקיפות?

 

לאלו [הנמנים] על הזרם הדתי אין מנוס מלהודות שכל הטוב נמצא במחשבה החילונית, וכל הרוע נמצא במחשבה הדתית, שכן הם מנצלים את הדת כדי לפגוע לא רק באנשים, אלא גם בדת עצמה, עד כדי כך שהמוסלמים כבר אינם מכבדים את דתם, והם מתחילים לנצלה כדי לגרוף רווחים כספיים באמצעות מכירת ספרים ומשקאות אסלאמיים.

 

האם אתם יודעים מדוע אללה מסייע למדינה החילונית? משום שהיא צודקת. מדוע הוא אינו מסייע למדינות שבונות כל יום מסגדים? משום שאלו מדינות עושקות...  

 

המדינות המוסלמיות אינן מסוגלות לאמץ את החילוניות מסיבה פשוטה: עקרונות החילוניות סותרים את תפיסותיהן של מדינות אלה המבוססות על עריצות, עושק, תוקפנות, נחשלות ואנרכיה. יתרה מכך, מדינות אלה מנצלות את המחשבה הדתית כדי לכפות את הלגיטימציה שלהן. לפיכך אתה מוצא כי הן התומכות הנלהבות ביותר של הקבוצות הדתיות, בעודן יודעות כי בקבוצות אלה יש מי שתומך בטרור ומסייע לפגיעה בחברה. שכן הקבוצות הדתיות אינן תומכות בזכויות ובצדק כפי שהן תומכות בעושק ובעריצות, בעוד שהחילוניות [פועלת] באופן הפוך."  

 



.[1] אל- סיאסה, כווית, 14.11.2004

[2]  אל- סיאסה (כווית), 16-17.11.2004.