המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סדנא רפורמיסטית בקהיר מכעיסה את הממסד הדתי במצרים
12/10/2004


סדנא בקהיר הקוראת לרפורמות מעוררת את זעמו של הממסד הדתי במצרים

 

בין התאריכים 5-6 באוקטובר נערכה במלון פיראמיסה בקהיר [Pyramisa Hotel] סדנא בנושא "האסלאם והרפורמות", בה נטלו חלק יותר מעשרים אינטלקטואלים וחוקרים מהעולם הערבי והאסלאמי, אירופה ואמריקה. עם סיום הסדנא פרסמו המשתתפים הצהרת סיכום בו קראו לרפורמות דתיות ופוליטיות. כינוס הסדנא והצהרת הסיכום שלה עוררו את חמתם של בכירים בממסד הדתי המצרי.  

 

סדנת "האסלאם והרפורמות"

הסדנא בנושא "האסלאם והרפורמות" התמקדה בשלושה נושאים עיקריים: הפרמטרים של הרפורמות באסלאם; אפשרות השתתפותן של קבוצות אסלאמיות במשטרים דמוקרטיים והיחסים בין מדיניות החוץ האמריקאית לבין הקבוצות הדמוקרטיות המתפתחות בעולם המוסלמי.

 

בנאום הפתיחה של הסדנא אמר ד"ר סעד אל-דין אבראהים, מנהל "מרכז אבן ח'לדון למחקרים ולצמיחה" בקהיר כי תוכניות הרפורמה "שואפות להדגיש את [הרעיון כי] שערי האג'תהאד[1] פתוחים לרווחה וכי [יש להילחם מלחמת] ג'יהאד [רעיוני] כדי להשאירם פתוחים עד ליום הדין, שכן משמעות הדבר היא הגנה על חופש החשיבה וחופש הביטוי לא רק בענייני הדת אלא בכל עניין…

 

עוד אמר אבראהים: "כולנו [נילחם מלחמת] ג'יהאד [רעיוני] כדי להפסיק את הדחיקה לשוליים של המג'תהדון המוסלמים, בין אם על ידי ממשלותיהם, בין אם על ידי מוסדות הדת הרשמיים שהפכו להיות כמו מוסדות כמורה, ובין אם על ידי הקיצונים הרדיקלים והקנאים שחטפו את האסלאם והפכו אותו לאמצעי הפחדה וטרור בכל קצוות העולם."[2]     

 

המלצות הסדנא

בסיום הסדנא פורסמה הצהרת סיכום המכילה עשר המלצות מפתח. על הצהרת הסיכום היו חתומים אישים ליבראלים ורפורמיסטיים בולטים בעולם הערבי והאסלאמי: ד"ר סעד אל-דין אבראהים, יו"ר מרכז אבן ח'לדון בקהיר; האינטלקטואל המצרי גמאל אל-בנא; האינטלקטואל המצרי ד"ר סייד אל-קימני, האינטלקטואל הסורי מחמד שחרור;  ד"ר רצ'ואן מצמודי, ראש המרכז למחקרי האסלאם והדמוקרטיה בארה"ב; ד"ר נג'אח קאט'ם, ראש הבימה לדיאלוג אסלאמי באנגליה; שריפה מכרנדס, נשיאת ליגת הנשים מינאנדו בפיליפינים; האינטלקטואל התוניסאי, צלאח אל-דין אל-ג'ורשי; ד"ר עבד אל-חמיד אל-אנצארי, לשעבר ראש הפקולטה לשריעה ומשפט באוניברסיטת קטר; ד"ר פביולה בדוי, ראש האיחוד הערבי האירופאי לדמוקרטיה ודיאלוג בצרפת; עבד אללה עלי צברי, עורך העיתון התימני "צות אל-שורא".           

 

בהצהרת הסיכום הדגישו המשתתפים את "חשיבות יישומן של רפורמות דתיות ופוליטיות גם יחד לצורך השגת רפורמה מקיפה". הם קראו "ליצור קונטקסט אינטלקטואלי חדש להגות האסלאמית שיושתת על הנחות ברורות ואחידות שייקחו בחשבון את כל השינויים שהתרחשו בחברה המוסלמית לאורך 11 המאות האחרונות." ולשם כך יש "לעיין מחדש בצורה עמוקה במורשת האסלאמית, המכילה את  כל המדעים האסלאמיים שנוסדו במהלך שלוש המאות הראשונות לאסלאם - פרשנות הקוראן, החדית' שורשי הדת וההלכה." ו"להסתמך על הטקסטים הקוראניים כמקור האותנטי היחיד בו יעשה  שימוש לצורך עיון מחדש בכל המורשת האסלאמית."  

 

בנוסף, קראה הצהרת הסיכום "להתעמת עם כל המוסדות הטוענים למונופול על הדת ועל הפרשנות הנכונה של הטקסט הקדוש. במקומה ישאף הלך רוח חדש לבסס את הזכות של כולם [ליישם]את  האג'תהאד, תחת דגל הרפורמה האסלאמית המתאימה למאה הנוכחית."   

 

כמו כן דרשו המשתתפים "להתעמת ולהפריך את הרעיונות וההתבטאויות של התנועות הדתיות הקיצוניות כדי למנוע את חדירתם [של רעיונות אלו] לחברות הערביות, ובמיוחד לצעירים החיים במדינת הנתונות תחת שפל כלכלי." ובמקביל "להגביר את הדיאלוג עם גורמים מתונים ונאורים בעולם המערבי ובמיוחד ארה"ב."

 

בהצהרה הדגישו המשתתפים את "החשיבות שבשילוב התנועות האסלאמיות המתונות בתהליך הדמוקרטי" וקראו "לנהל דיאלוג עם מנהיגי כל התנועות האסלאמיות שוחרות השלום."[3]  

 

במהלך הסדנא קראו נציגים של שבעה ארגונים אזרחיים להקים תנועה שתכונה "הדמוקרטים האסלאמיים" והזמינו את כל מי שמחזיק בדעות הדומות לאלו שלהם להצטרף לתנועה.

  

אנשי הממסד הדתי במצרים תוקפים את הסדנא ומשתתפיה

הסדנא והמלצותיה עוררו את חמתם של אנשי הממסד הדתי במצרים. שיח' אל-אזהר, מחמד סיד טנטאוי תקף בחריפות את הסדנא ומשתתפיה וטען כי בקריאה "להתעמת עם כל המוסדות הטוענים למונופול על הדת" מתכוונים למוסד אל-אזהר.

 

בדברים שאמר ליומון הכוויתי "אל-ראי אל-עאם" טען טנטאוי כי בסדנא נשמעה "קריאה מפורשת להכחשת הסונה של הנביא וכי [מוסד] אל-אזהר והחברה [המצרית] דוחים זאת." לדבריו, "למרכזים האלו [שנציגיהם השתתפו בסדנא] יש השפעה הרסנית על חברה המצרית ויש להפסיק [את פעילותם] ולהעמיד [את נציגיהם] לדין... זוהי קריאה מפורשת לזנוח מקור עיקרי מבין מקורות ההלכה באסלאם שהוא הסונה של הנביא. זו סכנה בה מעוניינים חלק מהאויבים החיצוניים [שלנו]."

 

עוד אמר: "השתתפותם של מרכזים מערביים בדיון על האסלאם ומקורות ההלכה שלו היא אות קלון ואסון שהחברה והאישים הבכירים צריכים למנוע... חובה להתערב בכוח כדי למנוע את הגידופים [הללו]. זו קבוצה של פורשים,  אחד מהם הואשם בבגידה במדינה, לפיכך אסור להתייחס אליהם ויש לראותם כחסרי חשיבות בחברה."[4]  

 

השיח' אבראהים אל-פיומי, מזכ"ל "האקדמיה למחקרים אסלאמיים" הגוף העליון של  אל-אזהר, אמר: "קראתי לכנס ישיבת חירום כדי להגיב על עזות המצח הזו... מה גורם למרכזים זרים להביע את דעתם על האסלאם? האם הם היו מסכימים שאנו נתערב בענייני דתם ואמונותיהם?... [זו] מלחמת דת אותה מובילים חלק מהארגונים הציונים כדי לפגוע באסלאם ובהלכותיו... אנו נדרוש להפסיק את כינוס הועידות הללו התוקפות את האמונות."[5]        

 

השיח' עבד אל-עט'ים אל-מטעני מאל-אזהר, אמר: "ועידות מעין אלה שואפות רק לשרת את האדון האמריקאי ואין בהם כל כוונה לרפורמות בעולם הערבי ובאסלאמי. אלו מנגנונים שארה"ב מפעילה  כדי להצדיק את התערבותה ואת לחציה על הממשלות האסלאמיות."[6] 

 

תגובת מרכז אבן ח'לדון על האשמותיו של שיח' אל-אזהר

מרכז אבן ח'לדון פרסם גילוי דעת בתגובה לדבריו של שיח' אל-אזהר. בגילוי הדעת נאמר: "שיח' אל-אזהר אומר 'השתתפותם של מרכזים מערביים בוועידה הם אות קלון ואסון שהחברה [המצרית] והבכירים [במצרים] צריכים למנוע.' ואנו שואלים: האם שיח' אל-אזהר חושב שהאג'תהאד הוא מונופול של קבוצת אנשים מסוימת שלא כוללת אישים מן המערב? [אם כך,] מה אנו עושים בחוגים למחקרים אסלאמיים באוניברסיטאות המערביות? האם יש לדרוש לבטל [את החוגים ההלו] מאחר [ולמרצים שם] אין סמכות [לעסוק בתחומים אלו]? האם אנו מתנגדים לדיאלוג עם המערביים הללו מפני שאין להם סמכות לדבר על האסלאם? אנו נשמח להזכיר לשיח' אל-אזהר שהאסלאם הוא מסר אוניברסאלי לכל בני האדם; שהאג'תהאד הוא מצווה אסלאמית וששערי האג'תהאד פתוחים לכל ולאף אחד אין זכות לסגור את [שערי האג'תהאד] ואין לו מונופול עליו...

 

שנית, שיח' אל-אזהר אמר: 'המלצות הועידה להסתמך על הטקסט הקוראני כמקור סמכות יחיד לפסיקה היא קריאה מפורשת לזנוח מקור עיקרי ממקורות ההלכה באסלאם, שהוא הסונה של הנביא.' [בתגובה] אנו דורשים משיח' אל-אזהר לקרוא באופן מדוקדק את הצהרת הסיכום של הועידה, ואז הוא ימצא שאיננו מבקשים לבטל את הסונה של הנביא. אלא דורשים להתבסס רק את הקראן הנקי מכל סילוף... כמקור היחיד לפסיקה. כלומר, [קראנו] לפסוק על פי הקוראן במקרה של מחלוקת. וזו מצווה קוראנית מפורשת [אללה] אומר: 'האם אחפש לי שופט זולת אללה, שהרי הוא זה ששלח לכם ספר מבואר ומפורש' [קוראן: 6; 114]

 

האם שיח' אל-אזהר חולק עלינו בעניין זה? כלומר האם יש לו מקור סמכות פסקני אחר אליו יש לפנות בשעת המחלוקת? האם שיח' אל-אזהר אינו יודע שהאותנטיות של חדית'ים ופירושים רבים מוטלת בספק וכי רבים מחדית'ים והפירושים הללו אחראים להאשמת האסלאם באלימות, טרור וקיפאון? במידה והוא יודע זאת, והוא בוודאי יודע זאת, הרי שחובתו הראשונה במעלה, מתוקף חוק אל-אזהר, היא לנקוט באג'תהאד כדי לחשוף את אמיתות האסלאם ולנקות אותו מן השקרים והעיוותים המטילים בו דופי.

 

שלישית, שיח' אל-אזהר אמר [על המשתתפים בסדנא] 'זו קבוצת [אנשים] פורשים שאחד מהם כבר הואשם בעבר בבגידה בארץ'. אנו מצטערים על מה שאמר שיח' אל-אזהר, כשהוא רומז לתביעה כנגד ד"ר סעד אל-דין אבראהים והעובדים במרכז אבן ח'לדון, ושמחים להבהיר לו את העובדות הבאות:

 

1. ד"ר סעד אל-דין אבראהים לא הואשם בבגידה אלא בהאשמות אחרות אותן המציאה [מחלקת] החקירות של ביטחון המדינה המצרי.

 

2. פסק הדין של בית המשפט הגבוה ביותר במצרים – בית המשפט העליון – הכריז על חפותם של ד"ר סעד אל-דין אבראהים והעובדים במרכז [אבן ח'לדון] מכל האשמות שהופנו כנגדם. יתר על כן, [בית המשפט] מתח ביקורת מרומזת על האווילות שבהאשמות שהופנו כנגדם. האם שיח' אל-אזהר מחזיק בדעה המנוגדת לדעתו של בית המשפט העליון? האם הוא חושב שהאשמה היא הרשעה?

 

3. האם יש לשיח' אל-אזהר זכות להאשים חלק מהאינטלקטואלים המוסלמים כפורשים מן האסלאם? האין משמעות הדבר להאשים אותנו בכפירה ולסכן את חיינו? האם האשמות דומות לא היו אחראיות להתנקשות בפרג' פודה ולניסיון ההתנקשות בסופר בעל השם העולמי נגיב מחפוט'[7]?

אנו קוראים לאל-אזהר שלא להידרדר לדרך התכפיר [האשמה בכפירה], בה נוקטות הקבוצות האלימות והקיצוניות..."[8]

 

 



[1]  האג'תהאד הוא פסיקה הלכתית עצמאית על בסיס המקורות הראשוניים בהלכה האסלאמית בניגוד לתקליד שהוא היצמדות למסורת. 

[2] אל-ראי אל-עאם (כוית), 6.10.2004.

[4] אל-ראי אל-עאם (כווית), 8.10.2004.

[5] אל-ראי אל-עאם (כווית), 8.10.2004.

[6] אל-וטן (סעודיה), 9.10.2004.

[7]  האינטלקטואל המצרי פרג' פודה נרצח ב-1992 לאחר שקיצונים אסלאמיסטיים הכריזו עליו ככופר באסלאם בשל דעותיו. ב-1994 ניסו קיצונים מוסלמים להתנקש בסופר נגיב מחפוט' בעקבות ספר שפרסם "ילדי שכונתנו" שתכניו נראו בעיני קיצונים אסלאמיסטיים ככפירה.