המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות בעולם הערבי והמוסלמי לנושא בני הערובה באוסטיה
11/9/2004

 

גינויים בעולם הערבי והמוסלמי למבצעי הפיגוע באוסטיה

 

הפיגוע באוסטיה בתחילת ספטמבר 2004 עורר תגובות רבות בתקשורת הערבית והמוסלמית. בעלי טורים גינו את השימוש בטרור ואת הפגיעה בחפים מפשע, אחרים מתחו ביקורת על פעולת החילוץ הכושלת של הכוחות הרוסים, ומעטים אף האשימו גורמים יהודים כמי שמעורבים בפרשה. כמו כן, מאמרים רבים טענו כי הטרוריסטים אינם מייצגים את האסלאם ושאין באסלאם מסרים אלימים. הם גם מתחו ביקורת קשה כלפי המנהיגים ואנשי הדת המוסלמים המסיתים לפגיעה באזרחים חפים מפשע בשם האסלאם.

 

גינוי פעולת הטרור

במאמר המערכת של היומון המצרי הממסדי, "אל-אהראם" נכתב: "מה שקרה בעיר ביסלאן הינו פשע מכוער נגד האנושות. לא ייתכן כי אלה שביצעו פעולה זו הינם בעלי בעיה [לגיטימית] או שהם משתייכים לאמונה דתית. זוהי קבוצה של רוצחים נפשעים, ויש לרדוף כל מי שאחראי לפשע הזה ולהעמידו לדין בבית דין בינלאומי. הגיע הזמן, שהכול יכירו בעקרון ראשי, והוא כיבוד קדושת החיים והימנעות מוחלטת מפגיעה באזרחים ..."[1]

 

ד"ר פהד אל-פאנכ, בעל טור ביומון הירדני "אל-ראי" כתב: "אנו מבינים שלעם הצ'צ'ני יש בעיה צודקת ושיש לו זכות להגדרה עצמית ולעצמאות... אולם אי אפשר לשרת את הבעיה הצ'צ'נית באמצעות טרור. תפיסת ילדים כבני ערובה היא מעשה מכוער, שאינו יאה למי שיש לו בעיה לאומית ואינו משיג יעדים לאומיים אלא רק מאחד את דעת הקהל העולמית נגד בעיה זו...

 

החזקת מאות ילדים חפים מפשע כבני ערובה וסיכון חייהם היא מעשה שפל, פעולת התאבדות במלוא מובן המילה, שעלולה לעורר את זעמו של העולם התרבותי, לגרום לו להפסיק את הזדהותו עם הבעיה [הצ'צ'נית] ולשנות את השקפתו [גבי הצ'צ'נים] מלוחמי חרות שיש לתמוך בהם לטרוריסטים הראויים לעונש. פעולות הטרור בעולם רק הזיקו לבעיותיהם של העמים וסיפקו תירוץ מוסרי לכוחות הרשע ולתוקפנים לדכא עמים ומדינות ולהרוס אותם... כיבוש פלסטין, צ'צ'ניה ועיראק הוא רשע שמחייב התנגדות, אך ההבדל בין התנגדות לבין טרור הוא עצום והערבוב ביניהם משרת את הכובשים".[2]

 

בעל הטור הפלסטיני, חסן אל-בטל כתב ביומון הרשות הפלסטינית "אל-איאם" תחת הכותרת "בושה ערבית בביסלאן": "יש להכריז על יום האימה בבית הספר ביסלאן, ה-1 בספטמבר, כיום עולמי לגינוי הטרור כפי שנעשה לגבי אירועים בינלאומיים אחרים... מזכירות הליגה הערבית צריכה לערוך ביקור הזדהות עם העם הרוסי ומשלחת מנהיגים ערבים צריכה לנסוע למוסקווה...

 

השתתפותם של חלק מהמתנדבים הערבים בהתנגדות למעורבות הסובייטית באפגניסטאן יכולה להיות מובנת. פחות מכך הלחימה עם המורדים הצ'צ'נים בצ'צ'ניה. אבל, [האם ניתן להבין] שחלק [מהמתנדבים הערבים] ישתתפו בחטיפת ילדים רוסים בבית ספר יסודי? אין שום סיבות מקלות לזוועה הבלתי אנושית ולשיא הברבריות שהתרחשו בבית ספר של ילדים ב'חג' פתיחת [שנת הלימודים]."[3]       

 

ביקורת על התפקוד הרוסי בפרשה

בעל הטור פואז אל-עג'מי כתב ביומון "אל-שרק" הקטרי: "לא ניתן לטפל בטעות באמצעות טעות ולא ניתן לטפל בטרור באמצעות טרור. ישנן דרכים ואמצעים רבים בהם ניתן לשמור על נפשות הילדים האלה החפים מפשע. הפריצה הברברית הרוסית לבית הספר הזה אינה פחות מכוערת ואינה פחות טרוריסטית מהטרור של חוטפי הילדים האלה. כך טרור המדינה נהיה שווה לטרור של יחידים והקורבן [היחיד] הוא החפים מפשע..."[4]

 

בעל הטור האיראני, נאצר אימאני, כתב ביומון האיראני השמרני "רסאלת" מאמר תחת הכותרת "הפתרון לבעיית הטרור לפי השיטה הרוסית": "רוסיה ביצעה התקפה נרחבת על בית ספר שבו אנשים חמושים לקחו כבני ערובה תלמידים רבים ואנשים חפים מפשע. בכך היא הרגה רבים מבני הערובה והחוטפים כדי לשים קץ לפרשה. תקרית זו היתה דומה לאירוע חטיפת בני הערובה בתיאטרון במוסקבה. גם שם ערכה ממשלת רוסיה מתקפה נרחבת כדי לסיים את הפרשה בכל מחיר ובלי להתחשב בכמות ההרוגים.

גם הממשל האמריקאי מצדד בהיגיון זה במאבקו בטרור. הגיון שאומר שמספר הנפגעים חסרי הישע אינו חשוב. אך האם השיטות האלימות האלה המבוצעות בשיטה החריפה ביותר, אינן גורמות להשתרשות הטרור? האם השיטה הזו לא תוביל לצמיחתה של אלימות חדשה בקרב [קרוביהם של] אותם חפים מפשע המאבדים את חייהם בתקריות אלה?  

 

יש לשים לב לכך שחוסר השוויון הפוליטי והכלכלי הקיים בעולם הוא הגורם העיקרי ליצירת הטרור ולהמשך קיומו. המעצמות העולמיות מגיבות באלימות לטרור כדי לתרץ את מדיניותן בעולם.

הן מודעות היטב לעובדה שהאלימות הנוכחית [המונהגת על ידן] לא תביא בשום אופן לעקירת הטרור מן השורש, אלא תביא לכך שהטרוריסטים יהיו נחושים יותר להגיע למטרותיהם וישכללו את שיטותיהם.[5]"

"מבצעי הפעולה אינם מייצגים את האסלאם האמיתי"

עבד אל-רחמן אל-ראשד, העורך לשעבר של היומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", כתב ביומון תחת הכותרת "האמת הכואבת היא שכל הטרוריסטים הם מוסלמים": "כמובן שלא כל המוסלמים טרוריסטים אבל אנו, למרבה הצער, אומרים שרוב הטרוריסטים בעולם הם מוסלמים: חוטפי התלמידים באוסטיה הם מוסלמים; חוטפי ורוצחי הטבחים והפועלים מנפאל הם גם מוסלמים; אלו שאונסים ורוצחים בדארפור הם מוסלמים וקורבנותיהם גם הם מוסלמים; אלו שפוצצו את מתחמי המגורים בריאץ' ובח'ובר הם מוסלמים; אלו שחטפו את העיתונאים הצרפתים הם מוסלמים; שתי הנשים שפוצצו את שני המטוסים [הרוסים] לפני שבוע הן מוסלמיות; בן לאדן הוא מוסלמי; אל-חות'י [מנהיג קבוצת טרור בתימן] הוא מוסלמי ורוב מבצעי פעולות ההתאבדות באוטובוסים, בבתי ספר, בבתים ובמבנים ברחבי העולם בעשר השנים האחרונות גם הם מוסלמים.

 

איזו רשימה נוראית. האין הדבר אומר לנו משהו על עצמנו, על החברה שלנו ועל התרבות שלנו? אם נקבץ את כל התמונות הללו ביום אחד, נראה שאלו תמונות קשות, מביכות ומשפילות עבורנו. אבל במקום להכחיש או להצדיק אותן, עלינו קודם כל להכיר באמיתותן, ולא לכתוב מאמרים ונאומים המצהירים על חפותנו...

 

בגלל המוסלמים החדשים נעשה לאסלאם עוול... אנו נוכל לנקות את תדמיתנו רק לאחר שנכיר באמת הברורה והמבישה האומרת כי רוב פעולות הטרור המתרחשות כיום בעולם בוצעו בידי מוסלמים. עלינו להבין שאנו נוכל לתקן את מצב נערינו המבצעים את הפעולות הנתעבות הללו, רק לאחר שנטפל במוחם של השיח'ים שלנו שהפכו להיות מהפכנים מעל הבימות [במסגדים] כשהם שולחים ילדים של אנשים [אחרים] להילחם, בעוד שאת ילדיהם שלהם הם שולחים לבתי ספר באירופה."[6]

 

בעל הטור סמיר עטא אללה, לבנוני במוצאו, כתב ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": "האחראים לטבח אינם מבצעיו, למרות הברבריות המוחלטת שלהם. [האחראי הוא] סוחר השקרים והאידיאולוג הרמאי הממלא את המוחות הריקים בנושא אחד והוא הרצח... חלק מהבכירים הערבים צריכים לשאול עצמם מול המראה מה חלקם בהרוגי בית הספר באוסטיה, מאחר ואימצו את [שיטת] ההטפה לרצח ושימרו אידיאולוגיה המושתתת רק על הפחדה, הסתה ושגרה ברברית אותה שיווקו כמצב של מאבק לאומי..."[7]

 

בעל הטור סלימאן אל-התלאן כתב ביומון הסעודי הממסדי "אל-וטן": "אם 'גיבורי' האלימות והטרור המוסלמים אינם מייצגים את האסלאם האמיתי, אז מי כן מייצג אותו? האמת הכואבת היא שפעולות אלימות וברבריות המתרחשות כעת אינן אלא תוצר טבעי של הטעיית דורות של מוסלמים והלעטתם בכל נאומי העוינות ושנאת האחר במשך עשרות בשנים, מה שהגביר את הפיגור והבורות בעולם האסלאמי. אין שום אומה על פני האדמה שלא התמודדה עם עושק ומלחמה, אבל אומות אלה ידעו כיצד להגן על זכויותיהן כשהן משתמשות בהיגיון ובידע... זאת בעוד שבעולמנו האסלאמי ממשיכים קולות הבורות בתוכניותיהם לפיתוח הבורות והנחשלות כדי שהנחשלות, הקלקול והתעייה יתגברו עוד יותר."[8]

 

בעל הטור ח'אלד חמד אל-סלימאן כתב ביומון הממסדי הסעודי עכאט' תחת הכותרת "קצבים למען אללה": "תועמלני הג'יהאד הצליחו תוך שנים מעטות לעוות את תדמית האסלאם, בעוד שאויבי האסלאם לא הצליחו לעשות זאת במשך מאות רבות בשנים. [התועמלנים] הפכו את האסלאם של היום לדבר המתקשר לעריפת ראשים, שיסוף גרונות, חטיפת חפים מפשע ופיצוץ אנשים. הם ביססו את תדמית המוסלמים בעיני העולם כברברים ופראי אדם, שאינם מטיבים בדבר, לבד מטבח בני אדם...

 

הגיע הזמן שהמוסלמים, לפני כל האחרים, ייצאו נגד אלו המעוניינים לחטוף את האסלאם כפי שהם חוטפים ילדים חפים מפשע. זהו הג'יהאד האמיתי בתקופה זו וזוהי חובתנו כמוסלמים מאמינים כלפי דתנו המונותיאיסטית..."[9]

 

בעל הטור העיראקי, עזיז אל-חאג', כתב באתר האינטנט הליבראלי www.elaph.com: "איזו מן סוגיה לאומית זו שמשתמשת בילדים כדלק להצתת מלחמת השמדה כוללת בשם החירות הלאומית והדת?... הטרור האסלאמי הערבי הפך להיות הסכנה הגדולה ביותר בעולם אשר מאיימת על הציביליזציה, על הביטחון ועל החיים בכל מקום. [הטרור המוסלמי הערבי] הוא היום סמל הרוע, הקיצוניות הדתית והשפלות המוסרית והוא תמצית הפשע הפוליטי בעולם היום... הטרור האסלאמי הוא תולדה ותוצאה של האסלאם הפוליטי ה'מתון' כפי שהוא מתואר בדרך כלל. והראיה האחרונה לכך היא חוות הדעת ההלכתית [פתוא] של השיח' [יוסף] אל-קרדאוי [הקוראת] להרוג את כל האמריקאים בעיראק...

 

הרוב המוחץ של הטרוריסטים כיום הם מוסלמים ורבים מביניהם ערבים... הערבים והמוסלמים כיום אינם תורמים דבר לציוויליזציה ולקידמה מלבד דם, ראשים קטועים, גופות חרוכות, חטיפות ילדים ורציחתם. הג'יהאד של דת [האסלאם] והאבירות הערבית הפכו לאומנות של פיצוץ, חבלה ושפיכות דמים. איזו יצירה ואיזו תרומה חברתית יש לערבים במאה העשרים ואחת!!" [10]

 

פיצל אל-קנאעי, בעל טור בעיתון הכוויתי "אל-סיאסה" כתב תחת הכותרת "המזימה נגד האסלאם נמשכת": "עד מתי ימשך המסע לעיוות תדמיתו של האסלאם והפגיעה ההרסנית בשמם של המוסלמים וגיוס כל העולם כנגד דת הסובלנות והאהבה והפיכתה לדת המטיפה לאלימות, לטרור, לשפיכת דמם של חפים מפשע, לרצח ברוטאלי של ילדים ונשים כפי שארע ברוסיה... ולעריפת ראשים תוך השמעת קריאות 'אללה אכבר', כפי שקורה בעיראק  מדי יום...

 

פראי האדם הללו אינם מוסלמים אלא אויבי האסלאם. מטרתם לעוות את תדמיתה של דת האסלאם, להסב נזקים למוסלמים, לבלום את התפשטותה של דת האסלאם ולהפוך אותה לדת מנודה ושנואה, שכל תושבי העולם מתנגדים לה... מצער לקרוא ולשמוע ממי שאמורים להיות חכמי המוסלמים כמו יוסף אלקרדאוי ודומיו שבמקום להגן על האסלאם האמיתי הם מעודדים פעולות אכזריות אלה ומתירים עריפת ראשים, רצח וחטיפות... יש אסלאם אמיתי ויש הסוטים ממנו והם מסוכנים יותר מהיהודים."[11]

 

באתר ורדם, בעל טור ביומון הירדני "אל-דוסתור" כתב: "תמיד קל לברוח אל האשליה ולהטיל את האחריות לפשעי ארגוני הטרור הערבים והמוסלמים על המוסד, על הציונים ועל המודיעין האמריקאי, אך כולנו יודעים כי אין הדבר נכון וכי אלה שרוצחים חפים מפשע בעיראק לאחר חטיפתם, אלה שהפכו מטוסים אזרחיים לפצצות הרסניות, אלה שפוצצו רכבות עמוסות נוסעים חפים מפשע ואלה שירו בילדים בבית ספר באוסטיה הם מקרבנו. הם ערבים ומוסלמים המתפללים, צמים, מגדלים זקנים, דורשים [מהנשים] לעטות רעלה וקוראים להגן על הבעיות האסלאמיות. לפיכך על כולנו להרים את קולנו, להתנער מאנשים אלו ולהתנגד לכל הפשעים האלה... מי שמחריש נוכח רצח ילדים הרי הוא שותף לפשע. גרוע מכך, אנו משתמשים באותו מוסר כפול בנוגע לחיי אדם כפי שעושה המערב."[12]

 

"היהודים עומדים מאחורי הפעולה"

בעל הטור ג'ורג' חדאד כתב ביומון הירדני "אל-דוסתור" "האם הכנופיה היהודית היתה מאחורי הפעולה?": "יותר מפרשן רוסי אחד וכמה כתבים בערוצי הלוויין הצביעו על כך שלמודיעין הרוסי היה מידע בנוגע ל'תרומות' שהוגשו לחלק מהפלגים הצ'צ'נים מצד כמה אילי כספים, תקשורת ונפט יהודים... [אלו הם] בעלי החברות והמיליארדים הגנובים של העם הרוסי, שלאחר עלייתו של פוטין לשלטון והתבססות שלטונו הפכו לנרדפים באשמת רמאות, הונאה והעלמת מס...     

 

בראש מעייניה של הכנופיה היהודית הנרדפת [הזו] היה עיוות תדמיתו של פוטין והצגתו כמי שאינו יכול לשלוט במצב, [אינו יכול] לרסן את האנרכיה הביטחונית ומחזיר את המדינה ואת תושביה לתקופה של דיכוי, דיקטטורה ושליטה של מדינה."[13]

 

בעל הטור ע'סאן מכחל כתב ביומון הקטרי "אל-שרק": "מי הגורם העומד מאחורי פעולת החטיפה? ממשלת רוסיה האשימה את הצ'צ'נים אבל עד היום היא לא הודיעה על אף שם של האנשים המעורבים בפעולה. זאת, למרות שיש בידיה, לדבריה, גופות של יותר משלושים אנשים. במקביל נשיא צ'צ'ניה המורד אסלאן מסח'אדוב אמר כי לצ'צ'נים אין שום קשר לפעולה... 

 

יתכן ופעולות הפלת המטוסים במוסקווה וכן הפעולה נגד בית הספר בביסלאן היו חלק מהמאבק של ממשלת פוטין עם המאפיה [הרוסית] הקשורה לישראל. לפיכך ניתן לחשוב ששר החוץ הרוסי נמצא בישראל כדי לדון, להגיע להבנה או לפחות להשיג את התחייבות שרון כי הוא יתווך [בין הממשלה] והמאפיה הזו."[14]

 


 


[1] אל-אהראם (מצרים), 4.9.2004. 

[2] אל-ראי (ירדן), 5.9.2004

[3] אל-איאם, (רש"פ), 6.9.2004.

[4] אל-שרק (קטר), 6.9.2004.

[5] רסאלת (איראן), 5.9.2004.

גם לאחר מתקפת הטרור הצ'צנית בתיאטרון במוסקווה באוקטובר 2002 מתחו העיתונים האיראנים ביקורת על פעולת הכוחות הרוסיים בפרשת חטיפת בני הערובה.  העיתון השמרני ג'ומהור-י אסלאמי המקורב למנהיג איראן עלי ח'אמנאי כתב: "מבין הפתרונות הרבים לפרשת בני הערובה, בחרו הרוסים בדרך הגרועה ביותר והגורמת לנפגעים הרבים ביותר... מובן שלעם הצ'צ'ני לא נותרה ברירה אלא להשמיע את זעקת המדוכאים שלו באוזני העולם ולזעזע את מצפונו הרדום. המדינאים הרוסים... חייבים לתת תשובה ליותר ממאה משפחות של בני הערובה שנהרגו באירוע. הם גם חייבים להיות מודעים לכך שהרג של יותר מ-30 צ'צ'נים חמושים מעורר תחושות כעס רב מצד הדור הצעיר של הצ'צ'נים כלפי הרוסים ומעודד אלפי צ'צ'נים להלחם על כל טיפת דם שנשפכה מאותם 30 איש..." ראה: ג'ומהור-י אסלאמי (איראן), 27.10.02.

היומון כיהאן אינטרנשיונל המקורב גם הוא למנהיג איראן עלי ח'אמנאי כתב כי "קצת זהירות מצד הרשויות הרוסיות היתה מונעת את הקטסטרופה ומפחיתה את מחיר הדמים הגבוה של אזרחים פשוטים... הם [רשויות רוסיה] היו יכולים לגלות זהירות בזמן שהמוסקבאים, המתוסכלים מכך שהם נאלצים לשלם בחייהם על מדיניות ממשלתם באזור מרוחק, מפגינים עם שלטים בוטים בקרבת הקרמלין בקריאה לנהל מו"מ עם הצ'צ'נים לסיום המלחמה הבלתי רצויה בצפון הקווקז." ראה: כיהאן אינטרנשיונל (איראן), 28.10.02, כפי שצוטט באירנא 28.10.02.

[6] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 4.9.2004.

[7]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.5.2004.

[8] אל-וטן (סעודיה), 6.9.2004.

[9] עכאט' (סעודיה), 5.9.2004.

[10] www.elaph.com 4.9.2004.

[11] אל-סיאסה (כווית), 5.9.2004

[12] אל-דוסתור (ירדן), 5.9.2004

[13] אל-דוסתור (ירדו), 6.9.2004.

[14] אל-שרק (קטר), 6.9.2004.