המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מצרים: שר ההסברה מתנצל על הכחשת השואה בשבועון מצרי
5/9/2004

 

שר ההסברה המצרי מתנצל על פרסום מאמר הכחשת שואה בשבועון מצרי ממסדי: לצד הפסקת פרסום מאמרי הכותב ופיטורי העורך הראשי

 

ב-30 ביולי 2004 פרסם ממרי דו"ח ובו תרגום מאמר בשני חלקים של הד"ר רפעת סייד אחמד, מנהל "מרכז יפו למחקרים" בקהיר ובעל טור בביטאון האסלאמי "אל-לואא אל-אסלאמי" השייך למפל"ד [מפלגת השלטון הלאומית דמוקרטית במצרים].

 

במאמר שכותרתו "השקר בדבר שריפת היהודים" טען אחמד - תוך הסתמכות על מכחישי שואה מערביים - כי השמדת היהודים במשרפות במהלך מלחמת העולם השניה היא סיפור שהומצא על ידי התנועה הציונית במטרה לסחוט את המערב ולאפשר את הקמת המפעל הציוני[1].

 

פעילות דיפלומטית בעקבות פרסום המאמר

על פי דיווחים עיתונאיים תבעה שגרירות ארה"ב פרסום התנצלות מטעם השבועון אל-לואא אל-אסלאמי. היומון הלונדוני הפרו סדאמי "אל-קדס אל-ערבי" דיווח כי "בעקבות פרסום המאמרים הורה הקונגרס למשרד החוץ האמריקאי להתערב וללחוץ על מצרים להפסיק את פרסומם של רעיונות מעין אלה ולהתנצל באופן רשמי [על פרסום המאמר]. השגרירות האמריקאית [במצרים] מונתה לעקוב אחר העניין."

 

כמו כן, דיווח היומון כי משפטנים מצרים אמרו לסוכנות הידיעות "קדס פרס" "שמשלחת מטעם השגרירות האמריקאית בראשותה של אן מרי [רוישבסקי ממלאת מקום הדובר של השגרירות], ביקרה במזכירות התקשורתית של המפלגה הלאומית [הדמוקרטית] מטעמה מתפרסם העיתון ו[כן נפגשה עם] צפות אל-שריף ראש מועצת השורא וראש המועצה העליונה של העיתון ועם בנו של חוסני מבארכ, ג'מאל מבארכ, המכהן כראש הועדה המדינית של המפלגה." כמו כן ביקרה המשלחת במקום מושבו של כתב העת "אל-לואא אל-אסלאמי." הגישה מחאה על [פרסום] המאמרים ודרשה כי העיתון יפרסם התנצלות פומבית ורשמית בעמוד הראשי שלו."[2]   

 

פיטורי העורך הראשי של השבועון

מחמד אל-זרקאני, העורך הראשי של השבועון "אל-לואא אל-אסלאמי", נאלץ להתפטר בעקבות הפרשה. מקורות בשגרירות האמריקאית מסרו לשבועון המצרי הליברלי "נהצ'ת מצר" כי בפגישה שנערכה בין אל-זרקאני לבין אן מרי רוישבסקי סירב אל-זרקאני להתנצל על פרסום המאמר. למרות זאת נשלח הד"ר עבד אללה אל-נג'אר מטעם המפל"ד לפקח על פרסום התנצלות מטעם העיתון, פעולה שהובילה להתפטרותו של אל-זרקאני.[3]  

 

ב-5 באוגוסט פרסם השבועון הבהרה בתחתית העמוד הראשון של העיתון. בהבהרה נכתב: "אל-לואא אל-אסלאמי קיבל מספר פניות ושיחות טלפון בנוגע לשני המאמרים שכתב ד"ר רפעת סייד אחמד על השואה. חלק [מהתגובות] תמכו במאמר וחלק התנגדו לו ונשאלה השאלה האם המאמר מביע את דעת המפל"ד, בית ההוצאה [של העיתון] מאיו, העיתון והעורך. התשובה היא: שזו דעתו של המחבר וניתן לדון, להסכים או להתנגד לה וכי זו אינה כלל בעיה אסלאמית.[4]   

 

מספר שבועות לאחר מכן פורסמה גם התנצלות רשמית על ידי שר ההסברה המצרי, ממדוח אל-בלתאגי, במאמר בעמוד הראשון של השבועון בו נכתב:  "החברה המצרית אף פעם לא הפיצה עוינות ושנאה אלא תמיד היתה תרבות של שלום, דו קיום ואחווה אנושית...

 

למותר לציין כי מצרים של היום היא המדינה הראשונה באזור אשר יזמה בחוכמה ובאומץ שינוי בדרכו של המזרח התיכון ובגורל כל העמים החיים בו כאשר פנתה ליוזמת השלום ולהסכמים ההיסטוריים, ובכך פתחה אופק חדש בפני האזור והעמים החיים בו. מצרים סבלה מחרם ערבי חריף, אך הוא לא הניא אותה מאופציית [השלום]. אדרבה, מצרים הצליחה [לגרום ל]כך שכל מדינות ערב אימצו את האסטרטגיה שלה לכינון שלום כולל ויעיל העתיד להיות בר קיימא. היום מצרים בהנהגתו של החכמה של חסני מבארכ היא מדינה מכוננת שלום הדואגת להמשכיותו ומשקיעה מאמצים רבים, יותר ממדינות אחרות, על מנת שישרור במזרח התיכון כולו שלום צודק וכולל...

 

המפלגה הלאומית הדמוקרטית, מפלגת הרוב בחברה המצרית, אינה מאמינה שסבל וטרגדיות אנושיות של אומה או עם אחר, יכולים להיות שקרים. לא ניתן להקל בזוועות הנאציות ובטרגדיות של מלחמת העולם השנייה שפגעו ביהודים ובעמים אחרים. לדברים שכתב ד"ר רפעת סייד אחמד בעיתון 'אל-לואא אל-אסלאמי' בנוגע ל'שקר שריפת היהודים' אין שום קשר להשקפתו של האדם המצרי, לאידיאולוגיה ולמדיניות המפלגה הלאומית השלטת."[5]

 

תגובת הכותב

הד"ר רפעת סייד אחמד נמנע מלהתנצל על כתיבת המאמר וכתב בהודעה רשמית שהופנתה למועצה הלאומית לזכויות אדם במצרים: "בדברים שכתבתי הסתמכתי על מחקרים מדעיים והיסטוריים פרי עטם של היסטוריונים אירופאים מהימנים. ציינתי בשני המאמרים שהשואה הזו כנגד היהודים לא ארעה בדרך שהציגו לנו היהודים וכי העם הפלסטיני הוא זה ששילם את המחיר של הזיוף ההיסטורי הזה. [כמו כן] הבעתי את דעתי שמה שמתבצע כיום בפלסטין ובעיראק הוא שואה ודרשתי לעיין מחדש ברעיונות אלו.

 

במקום להתייחס למה שכתבתי כדעה וכמחקר מדעי הופתעתי לגלות כי מכון ממר"י האמריקאי ומרכז שימעון ויזנטל בלוס אנג'לס מנהלים נגדי מלחמת שטנה במהלכה הם מפעילים טרור כנגד ממשלת מצרים ושגריר מצרים בוושינגטון. הקונגרס האמריקאי והשגרירות האמריקאית בקהיר הפעילו לחץ על העיתון בו אני כותב שימנע ממני לכתוב יותר ואף יפטר את העורך הראשי מחמד אל-זרקאני... כל אלו מהווים הפרה של חופש הביטוי והבעת הדעה שלי. מאחר והמועצה הלאומית לזכויות אדם היא המגנה על זכותנו להביע דעה, אני קורא לכם להתערב כדי להפסיק את הסחיטה האמריקאית הישראלית ולהגיב על כך... אנו מבקשים מכם לפעול כדי להפסיק את הטרור האינטלקטואלי שהם מפעילים כנגדנו, האינטלקטואלים והעיתונאים המצרים..."[6]

 

כמו כן, מתח רפעת סייד אחמד ביקורת על "כניעתה של ממשלת מצרים למסע הסחיטה הציוני אמריקאי בכך שפיטרה את העורך הראשי של העיתון... ומינתה את הד"ר עבד אללה אל-נג'אר,חבר ועדת המדיניות במפלגה השלטת, כעורך הראשי החדש למרות שהוא כלל אינו עיתונאי." אחמד גם מתח ביקורת על ש"הממשלה מונעת ממנו לפרסם את מאמרו השבועי ולפרסם מאמר על הבעיה הפלסטינית והלובי התומך בכיבוש הישראלי." [7]

 

בנוגע להתנצלותו של שר ההסברה אמר רפעת סייד אחמד ליומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט": "ההתנצלות המרומזת מצד המפל"ד כתוצאה מן הלחצים האמריקאים, פיטורי העורך הראשי של העיתון והאיסור שהוטל עלי לכתוב בטורי לא הספיקו. אדרבה, היתה התעקשות אמריקאית וציונית שנציג רם דרג מטעם המפל"ד יתנצל על מה שהופיע במאמר כדי לרצות את הארגונים היהודים."[8]

 

מחאה מצד גורמים מצרים וערביים

"אגודת העיתונאים המצרים" פרסמה גילוי דעת בו נכתב כי "המאמר של הכותב [רפעת אחמד סייד] נחשב למחקר היסטורי. הכותב אינו נגד היהדות או היהודים אלא נגד הציונות והנאציזם שהתוצאה של שניהם היתה כיבוש אדמה של עם אחר ששילם את מחיר הגזענות המערבית ופשעיה. אגודת העיתונאים מגנה את מסע החורמה מצד הארגונים היהודים הפושעים ודורשת להגיב עליו ועל סחיטת העולם והמוסלמים בשם השואה." [9]

 

ועדת החירויות באגודת העיתונאים [הערבים] פרסמה גילוי דעת בו נכתב כי "הועדה דורשת מהבכירים המצרים שלא להיכנע לסחיטה של הלובי היהודי האמריקאי וללחצים [שהוא מפעיל] על העיתונות המצרית והיא דורשת להתנגד לתוקפנות הזו נגד חופש העיתונות במצרים שהשתיקה עליה רק תוביל ללחצים נוספים שיופעלו כנגד העיתונאות והעיתונאים שלנו. ועדת החירויות גם מכריזה על תמיכתה בעמית ד"ר רפעת סייד אחמד בסוגיה הצודקת שלו נגד הסחטנות הפוליטית והתקשורתית של הלובי הציוני בוושינגטון תוך ניצול קשריו עם הרשויות והשגרירויות האמריקאיות באזור." [10]  

 



[1] ראה דו"ח ממרי: Special Dispatch Series - No. 756

[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 16.8.2004.

[3] נהצ'ת מצר (מצרים), 10.8.2004.

[4] אל-לואא אל-אסלאמי (מצרים), 5.8.2004.

[5] אל-לואא אל-אסלאמי, (מצרים), 25.8.2004. 

[6] עותק של ההודעה נמצא בידי ממר"י

[7] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 16.8.2004.

[8] אל-שרק אל-אוסט, (לונדון), 27.8.2004

[9] עותק של ההודעה נמצא בידי ממר"י

[10] עותק של ההודעה נמצא בידי ממר"י