המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ביקורת על העמדה הערבית הרופפת לגבי בן לאדן
7/9/2004

שר ההסברה הכוויתי לשעבר:

עמדתנו הרופפת לגבי בן לאדן מותירה את הרושם שכולנו בן לאדן

 

העיתונאי ד"ר סעד בן טפלה, לשעבר שר ההסברה הכוויתי, כתב מאמר ביומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" תחת הכותרת "כולנו בן לאדן" בו מתח ביקורת על עמדתה הרופפת של האומה המוסלמית ביחס למעשיו של בן לאדן[1]. להלן תרגום המאמר:

 

"מתעוררות שאלות בנוגע לעמדתנו כאומה בכלל, ועמדת האסלאם הפוליטי, המפלגות הדתיות והצביעות הפוליטית בפרט, ביחס לבן לאדן ולנזק שהסב למוסלמים... מצער להשוות בין עמדתנו כלפי סלמאן רושדי לבין עמדתנו כלפי אוסאמה בן לאדן.

 

האם מישהו מאתנו זוכר את סלמאן רושדי? רושדי היה סופר בריטי אלמוני ממוצא הודי שמעטים שמעו עליו. בשנת 1988 הוא זכה בפרס על סיפור סתמי [פרי עטו] בשם "פסוקי השטן". אני אומר  סיפור סתמי, מפני ש[עד היום] לא הצלחתי להשלים את קריאתו ואיני מבין את תוכנו וכוונתו, למרות שיש לי דוקטורט מבריטניה בשפה האנגלית. הסופר האלמוני, הטיפש או הסתמי הזה - לא משנה איך תקרא לו - הפך להיות אישיות ששמה עולה לעיתים תכופות באמצעי התקשורת שלנו, בדרשות במסגדים שלנו, בעיתונים שלנו, בחוגי הד'כר [טקס הזכרת שמו של אללה אצל המיסטיקנים] ובמרכזים לשינון הקוראן.

 

אנו הנפנו והשחזנו את כל חרבותינו הרטוריות, פסקי ההלכה [פתאוא] שלנו, השומרים שלנו, נמלי הים שלנו, שדות התעופה שלנו ומעברי הגבול שלנו כדי למנוע את כניסתו והפצתו של ספרו [של רושדי] מפני שהוא מזיק לאסלאם. בכל בירות העולם האסלאמי יצאו הפגנות לעבר השגרירויות הבריטיות, [במהלכן] נשרפו בובות [בדמותו של] סלמאן רושדי ועותקים מספריו. בהפגנה אחת בפקיסטאן נהרגו תשעה מפגינים ונפצעו [רבים] מידי אנשי משטרת פקיסטאן...

 

בזה אחר זה התפרסמו פסקי הלכה האוסרים [לקרוא ולהפיץ] את ספרו של סלמאן רושדי ומתירים את דמו. איראן הקצתה פרס בשווי מיליון דולר למי שיישם את פסק ההלכה [פתוא] של האמאם אל-ח'ומיני ויהרוג את סלמאן אל-רושדי[2]. הוצאות הספרים העניות שלנו פרסמו כתגובה ספרים וחוברות הסותרים את תוכנו [של הספר], למרות שהוא נאסר [לקריאה ולהפצה] בכל בירות העולם המוסלמי. היו מי שקראו תגובות, סתירות והפרכות לספר ש[מעולם] לא קראו ולא הכירו את תוכנו! היו מי שארבו לסלמאן רושדי כדי להרגו מתוך שאיפה להתקרב לאללה [בגן עדן] באמצעות דמו [של רושדי] או מתוך שאיפה ל[קבל את] מיליון הדולר שהקצתה איראן בזמנו. השלטונות הבריטים הגבירו את השמירה על סלמאן רושדי שנהיה מפורסם מאוד, מפני שאומה שלמה החליטה להתנקש בו...

 

למרות שבן לאדן רצח אלפי חפים מפשע בשם הדת שלנו ולמרות הנזק שגרם למוסלמים בכל מקום,  ובמיוחד [למוסלמים] חפים מפשע שחייהם במערב טובים הרבה יותר מחייהם של המוסלמים בארצות האסלאם, לא פורסם עד עתה ולו פסק הלכה [פתוא] אחד המתיר את דמו של בן לאדן, בטענה כי בן לאדן עדיין אומר 'אין אלוהים מבלעדי אללה'. האם נפוליאון לא חזר על משפט זה פעמים רבות במהלך המתקפה הצרפתית נגד אל-אזהר? אבל הבה נניח את [סוגיית] פסקי ההלכה [פתאוא] בצד.

 

האם יצאה הפגנה אחת שמגנה את מעשיו של בן לאדן בבירה אסלאמית כלשהי? אולי היו [אף] מי שהפגינו גילויי תמיכה בו. תחנות הלווין [המוסלמיות] התחרו ביניהם בשידורי דרשות ופתוות שלו ולא מנעו [את פרסומן] כפי שעשו בנוגע לספרו של רושדי. האם אנו הקצינו פרסים למי שפוגע בבן לאדן כפי שהקצנו למי שפוגע ברושדי בגלל הספר? בעמדתנו הרופפת לגבי בן לאדן השארנו מלכתחילה את הרושם בכל העולם שאנו כולנו בן לאדן."



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.8.2004.

[2] בפברואר 1989 פרסם המנהיג הרוחני של איראן, איתאללה רוחאללה חומיני את פסק ההלכה הקורא לכל מוסלמי בכל מקום לרצוח את סלמאן רושדי בשל ספרו "פסוקי השטן".