המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור עיראקי על מצבם של הנוצרים במדינות ערב
16/9/2004

 

בעל טור עיראקי: קשה לזכור תקופה שבה הערבים הנוצרים היו בכזאת סכנה 

 

במאמר שכתב ביומון העיראקי הליבראלי והעצמאי "אל-זמאן" מתאר בעל הטור מאג'ד עזיזה את מצבם העגום של הנוצרים החיים במדינות ערב. [1] להלן חלקים ממאמרו:

 

"משפט השגור בפיהם של אנשים בכל מקום הוא שהנוצרים ממדינות ערב בורחים ממדינות מוצאם. הדבר נכון במאת האחוזים, שכן הנתונים מראים כי מספר גדול מהם היגר למדינות בטוחות יותר עבורם ועבור ילדיהם כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ואירופה. הסיבה לכך היא ההתעמרות בהם במדינות שבהן הם מתגוררים מזה אלפי שנים על ידי מנגנוני השלטון ולעיתים רבות על ידי הקבוצות הקיצוניות...

 

הנוצרים חיו במדינות המכונות כיום 'מדינות ערב' מאות רבות של שנים  יחד עם קבוצות דתיות אחרות ובמיוחד עם המוסלמים שהיו שותפים להם בכל ענייני החיים. אולם, הנוצרים הפסידו סיבוב אחד במרוץ עם שותפיהם מסיבות רבות כולל: הקיצוניות הדתית של חלק מהמוסלמים, הגידול הדמוגרפי [של המוסלמים] מסיבות דתיות, מעשי הקיפוח, הכפייה והגירוש של אנשים ושל קבוצות נוצרים והלחצים שהופעלו עליהם אפילו כששירתו את ארצותיהם. הדוגמאות לכך רבות בפלסטין, בעיראק, בסודאן, בלבנון, במצרים ובמדינות אחרות.

 

כארבעה מליון לבנונים נוצרים היגרו מארצם בשל הלחצים שהופעלו עליהם וכחצי מליון נוצרים עיראקים עזבו את ארצם מאותה סיבה והדבר מחמיר כיום... בשל הרדיפות להן נתונים נוצריי עיראק בידי קיצונים סלפים [קרי: הדבקים בדרכם של ראשוני המוסלמים הנערצים]. בפלסטין הנוצרים כמעט והוכחדו בשל שליטת הקיצונים המוסלמים על [ניהול] הבעיה הפלסטינית ודחיקת תפקידם של הנוצרים לשוליים ובשל ההשפעה השלילית של האינתיפאדה המונהגת על ידי ארגונים אסלאמיים קיצוניים. אשר לנוצרים של מצרים - הקופטים -  הרי שמה שנעשה להם בעבר ובהווה הן על ידי המדינה והן על ידי הקיצוניים מספיק כדי למלא עמודים של ספרים ועיתונים בתיאורי הכפייה, הרדיפה וההפליה. גם תיאור הנעשה [לנוצרים] באלג'יריה, במאוריטניה, בסומליה ובמדינות אחרות ארוך.

 

[יחס מפלה זה] משתקף גם במדינות לא ערביות. במדינות (אסלאמיות) אחרות כמו פקיסטאן, אינדונזיה וניגריה הנוצרים סובלים גם כן מרדיפות. בפקיסטאן פרסמו קיצונים מוסלמים (מנהיגים רוחניים) חוות דעת הלכתית שבה הם מתירים להרוג שני נוצרים כנגד כל מוסלמי שנהרג בהתקפות האמריקאיות על אפגניסטאן, כאילו שהאמריקאים מייצגים את הנצרות בעולם. במדינות אחרות חיים [הנוצרים] בפחד, תחת איום ובסכנה של התרחבות התקיפות נגדם כל פעם שארה"ב ובעלי בריתה מבצעים פעולה צבאית כלשהי נגד מדינה כלשהי...

 

המצב חמור ביותר ומצריך תשומת לב מהירה [של העולם]. קשה לזכור תקופה שבה הנוצרים חשו סכנה כה גדולה אופפת אותם כשם שהם חשים כיום במדינות אלה..."



[1]  אל-זמאן, לונדון ובגדאד, 13.9.2004