המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סגן נשיא סוריה: לבחון מחדש את דרכה של "הבעת'"
28/8/2004

סגן נשיא סוריה: לאחר 40 שנות שלטון, יש לבחון מחדש את דרך הבעת'

 

סגן הנשיא הסורי, עבד אל-חלים ח'דאם, התראיין לשבועון הסורי 'אבייד ואסווד'[1] (שחור ולבן) על רקע שינויים אפשריים בדרכה של מפלגת הבעת'. להלן קטעים מהריאיון[2]: 

 

ש: ההנהגה הארצית [של מפלגת הבעת'] הקימה קבוצות עבודה [במטרה] לבחון את ההתפתחות הרעיונית של המפלגה. האם ההתפתחות תכלול גם את המכשולים [העומדים] בפני המפלגה ובאיזה כיוון?

ח'דאם: לאחר יותר מ-40 שנה שבהן מנהיגה המפלגה את סוריה, ובעיקר לאחר ההתפתחויות התרבותיות, החברתיות והפוליטיות הגדולות שחלו בחברה, ולאור ההתפתחויות הפוליטיות, התרבותיות, הבטחוניות והמדעיות הבינלאומיות הגדולות והשלכותיהן על האומה הערבית ועל סוריה [בכלל זה], עולה הצורך לבחון מחדש ולהתפתח כדי לאפשר לסוריה להמשיך במסלול ההתעוררות שלה, להימנע מההשלכות השליליות של ההתפתחויות העצומות בעולם, וליהנות מההשלכות החיוביות שלהן. הפיתוח וההתפתחות הן תופעות טבעיות ותנאי בסיסי להתעוררות ולהתקדמות. הקיפאון הוא היוצא מהכלל, והוא מביא לשיתוק ולחולשה.

 

הפיתוח כולל את דרך המחשבה של המפלגה ולא את האידיאולוגיה, ויש להבדיל ביניהן. [לעומת זאת,] האידיאולוגיה מקשרת בין הגורל לבין הזהות, ומתבטאת בעקרונות העיקריים של המפלגה. דרך המחשבה היא פרי ההיגיון ומטרתה לספק את דרישות המציאות, והיא נעה בקצב של הגורמים ושל המרכיבים בכל שלב.

 

לאחר שמפלגת הבעת' קיבלה את ההנהגה של סוריה ב-1963, ובעיקר לאחר פברואר 1966, שררה במפלגה התפיסה לפיה המפלגה לבדה תעסוק בהנהגת העשייה הפוליטית ובפיתוח המדינה, כיוון שהיא נתפסה כמפלגה מהפכנית, מה שהביא לעמידתה של המפלגה לבדה בזירה הפוליטית, והיו לכך חסרונות אשר השפיעו על האנשים ועל החברה[3],...

 

ש: האם מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית תהפוך למפלגה סורית?

ח'דאם: זה לא בא בחשבון כלל וכלל. הוויתור על המימד הפאן ערבי של המפלגה משמעותו - ויתור על הזהות, על ההיסטוריה ועל העתיד. מה שעומד לדיון הוא פיתוח נוסחת העבודה הפאן - ערבית במפלגה תוך התאמה לדרישות השלב הנוכחי בתחום הפאן ערבי.

 

ש: החירות היא אבן יסוד עיקרית בעקרונות של מפלגת הבעת', אך מאז ה-8.3 [יום עליית מפלגת הבעת' לשלטון] צצו תופעות העומדות בסתירה עם עיקרון יסוד זה. האם הפיתוח יעסוק גם במשמעות החירות?

ח'דאם: החירות היא זכות טבעית של האדם. לא צריכות להיות מגבלות על החירות מלבד החירות עצמה, כלומר: חירות הפרט נעצרת אצל חירותו של הזולת וחירותה של החברה. בכל מובן אחר של החירות החברה הופכת לג'ונגל, כפי שהחברה הבינלאומית הופכת לכר נרחב למאבק של אומות. החוק הטבעי אשר העניק את החירות לאדם ולחברה הגביל את חירות הפרט ואת חירות החברה, כדי שלא תהיה התנגשות בין חירויות הפרט לבין חירויות החברה.

 

כ"כ ישנן מגבלות שהחברה מציבה באמצעות ערכיה, מנהגיה, מסורותיה ומורשתה, אחרות הנגזרות מתוך הצורך הכלכלי של הפרט ואחרות שקובעת הדת...

 

היו כמה פעולות שגויות שאינן קשורות למדיניות המפלגה והמדינה אלא [נגרמו] בשל טעות אנוש, בשל התנאים הבטחוניים אשר נכפו על המדינה כדי להבטיח את בטחון החברה ובניה או בשל חולשת מנגנון הפיקוח והביקורת. טבעי הוא שהבחינה מחדש תכלול את משמעות החירות, המבוססת על זכויות האזרחים לחופש מחשבה, ביטוי והשתתפות [בפעילות פוליטית], כל עוד אין בכך סתירה עם חופש הזולת ועם טובת החברה.

 

ש: המפלגה הפיצה את תאורית הדמוקרטיה העממית. האם תיאוריה זו עדיין נכונה?

ח'דאם: הדמוקרטיה היא צורך לאומי, שכן היא המסגרת אשר מאפשרת לפרט ולחברה לממש את חירויותיהם ולהשתתף בבחירת המוסדות החוקתיים שלהם. [הדמוקרטיה] היא המסגרת המגשימה את האיזון בין הרשויות, ובאמצעותה מושג הפיקוח על המנגנונים הביצועיים בממשלה, מה שמבטיח את שלמות העשייה ואת הביצוע הנכון. הביטוי 'דמוקרטיה עממית' נלקח ממדינות המחנה הסוציאליסטי לשעבר. הדמוקרטיה היא מסגרת לפעילות שאינה אחידה בכל העמים אלא קשורה לגורמים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים [המיוחדים לכל מדינה], ולכן יש צורות שונות של דמוקרטיה.

 

ש: הדמוקרטיה מחייבת קיומן של מפלגות. איך זה יתרחש?

ח'דאם: הדמוקרטיה מחייבת קיום מפלגות, תכניות ואקלים [פוליטי מתאים]. ההנהגה מייחסת לנושא זה חשיבות רבה בבחינה מחדש של פיתוח המחשבה של המפלגה.

 

ש: האם המפלגה תוותר על הסוציאליזם?

ח'דאם: המפלגה קיבלה את הסוציאליזם כאבן יסוד עיקרית בתוך עקרונותיה, אך היא לא העמידה תיאוריה סוציאליסטית. הסוציאליזם הוא דרך להשגת התקדמות בחברה, לעורר אותה, להשיג צדק ושיוויון, להעלות את רמת החיים של העם, למצוא הזדמנויות עבודה, לספק השגחה רפואית ולתת הזדמנויות... הסוציאליזם אינו מושג מוחלט, המוחלט הוא בלתי אפשרי. זהו מושג יחסי הקשור באופן בסיסי לדרישות החברה ולצרכיה, כולל דרישות ההגנה הלאומית. המדינה אחראית לספק ולהבטיח את דרישות החברה ואת צרכיה.

 

ש: האם המדינה המתבססת על מקורות הכנסה ומערכת מס מדורגת, יחד עם המצב הכלכלי הכללי, מסוגלת לספק את צרכי [החברה]?

ח'דאם: בחינה מציאותית של המצב הכלכלי והחברתי מראה כי מקורות ההכנסה [של סוריה] אינם מספיקים כדי לענות על הדרישות הבסיסיות. ההכנסה הממוצעת לנפש גורמת לפער הגדול בין צרכיו הבסיסיים של האזרח לבין הכנסותיו, וכך גם הפער בין צרכיה הבסיסיים של המדינה לבין מקורות הכנסתה. כאשר אנו רואים כי ההכנסות אינן מספיקות, צריך לחפש אחר פתרונות שיספקו הכנסות, כפי שעשתה סין, המדינה הקומוניסטית הגדולה ביותר...

 

ההשוואה בין ממוצע ההכנסה לאדם בישראל לבין ממוצע ההכנסה לאדם בסוריה מעוררת דאגה, אשר לא תיפתר אלא ע"י ראייה חדשה ומובן מהפכני חדש לסוציאליזם, כפי שעשו מדינות אחרות כמו סין או וייטנאם, אשר אין לחלוק על האידיאולוגיה הסוציאליסטית שלהן...

 

ש: מדברים על הצורך בדו-שיח לאומי. מה דעתך בנושא?

ח'דאם: ראשית, יש להבדיל בין דו-שיח לאומי לבין דו-שיח פוליטי. הדו-שיח הלאומי מתקיים במדינה שיש איום על אחדותה הלאומית - פילוג, מלחמת אזרחים או צלה של מלחמת אזרחים, כמו הדו-שיח הלאומי שהתקיים בלבנון ולאחרונה בטאיף. [לעומת זאת,] אני בטוח כי כל הסורים דבקים באחדותם הלאומית ואין סכסוך או פילוג לאומי.

 

הדו-שיח הלאומי יתקיים בין כוחות פוליטיים או גורמים פוליטיים כדי להגיע להסכמה על תכנית פוליטית [שאפשר יהיה] לפעול ליישומה. המפלגה לא נעלה את הדלת בפני אף גורם הרוצה לשתף עמה פעולה לטובת המדינה, במסגרת המוסכמות הלאומיות והיסודיות שאימצה המפלגה.

 

ש: יש הדורשים לבטל את הסעיף בחוקה הקובע את שליטתה של מפלגת הבעת' בחברה ובמדינה. האם הפיתוח יכלול את העיקרון הזה?

ח'דאם: יש להבדיל בין תהליך הפיתוח של המפלגה, המדינה והחברה, שהוא צורך לאומי, וזכותו של כל אזרח להשתתף בפעולת הפיתוח ולהביע את דעתו, לבין תהליך שינוי המשטר והחלפתו במשטר חדש... טוב שתהליך הפיתוח יכלול השתתפות של הזרמים והכוחות הפוליטיים במולדת הערבית ובסוריה בועידות המפלגה כמשקיפים. זה יעשיר את הדיון ויחדד את הדיעות.

 

אלה שהציעו לשנות את המשטר ולהחליפו, אינם יודעים מה הסכנה בכך לעתיד המדינה, לבטחונה וליציבותה ואינם יודעים מה יכול לקרות לאחר מכן, או שהם יודעים מה הסכנה, רוצים בה ושואפים אליה מסיבות שאינן קשורות לטובת המדינה אך משמשות את תכניותיהם של גורמי חוץ ושל ישראל...

 

 


 [1] שבועון סורי עצמאי וביקורתי. עורכו הראשי הוא בנו של שר ההגנה הסורי חסן תורכמאני.

  , 24.8.2004.champress.net [2]

[3]  הכוונה להתפלגות מפלגת הבעת' לשתי הנהגות יריבות- סורית ועיראקית.