המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
על מאבקי הסמכות בין הממשלה הפלסטינית לערפאת
2/7/2004

 

ביקורת: מדוע השיבה הממשלה הפלסטינית לערפאת סמכויות שקיבלה

 

במאמר ביומון הרש"פ אל-חיאת אלג'דידה מותח ד"ר ח'ליל שקאקי, מנהל המכון הפלסטיני למחקרים ולסקרי דעת קהל, ביקורת על הקמת המועצה הפלסטינית לביטחון לאומי. להלן עיקריו:

 

"המועצה המחוקקת הפלסטינית אישרה בחודש מרס 2003 ביצוע שינוים רחבי היקף בחוק היסוד שנחשב מעין חוקה זמנית של הרש"פ. מתוקף שינוים אלה איבד יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, חלק נכבד מסמכויותיו הפוליטיות והביטחוניות לטובת ממשלה שעליה הוטלה – עפ"י סעיף 69 - האחריות לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הפנים...נוכח השינוי  החוקתי היה זה טבעי שכל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים והמשטרה הפלסטינית יהיו כפופים לממשלה ולשר הממונה על הסדר הציבורי ועל ביטחון הפנים עפ"י  חוק יסוד מתוקן – סעיף 71 שנותן לו אחריות על גיבוש מדיניות כללית של משרדו ופיקוח על ביצועה לאחר אשרור של הממשלה.

 

הרציונאל שעמד מאחורי שינוי זה היה ברור – היות שעקרונות ההפרדה והאיזון בין הרשויות מניחים שיש לאפשר למועצה המחוקקת הפלסטינית לפקח על הרשות המבצעת ולדרוש ממנה דין וחשבון על כל מעשיה והיות שחוק היסוד אינו מאפשר באמת לדרוש דין וחשבון מיו"ר הרש"פ, יאסר ערפאת, היה הגיוני לתת את מלוא הסמכות והאחריות לממשלה ולראש הממשלה, משום שניתן לתבוע מהם דין וחשבון באמצעות אי אמון. כל חלוקה אחרת של  סמכויות ואחריות הייתה מחסלת כל סיכוי לבצע שינוי אמיתי במגמה להבטיח את שלטון החוק והדמוקרטיה.

 

אולם יו"ר הרש"פ ניצל את התפטרות ממשלת אבו מאזן והקמת ממשלת החירום בראשות אבו עלאא ןהחזיר לעצמו את הסמכויות החשובות לגבי אכיפת החוק ושמירת ביטחון הפנים  וביקש להקים מועצה לביטחון לאומי, שתהיה מקור סמכות בכל ענייני הביטחון. מועצה זו הוקמה בראשות ערפאת וחברים בה ראש הממשלה, שר הפנים וראשי מנגנוני הביטחון. ההיענות לבקשתו מצד ראש הממשלה, הממשלה ושר הפנים יצרה הפרה מהותית של החוק, משום שכל הגורמים הללו ויתרו על סמכויות שניתנו להם בחוק יסוד ובכך אפשרו למוסד הנשיאות להשתחרר ממתן דין וחשבון פרלמנטארי. למועצה לביטחון לאומי, הכפופה לנשיאות זאת אין אזכור או קיום בחוק היסוד והיא אינה חשופה לבירורים או למתן דין וחשבון.

 

אילו הוויתור של ראש הממשלה הפלסטיני ושל ממשלתו על סמכויותיהם החוקתיות היה נובע מהודאה בחוסר יכולת ורצון פוליטיים לשמור על הסדר הציבורי ולספק ביטחון פנים, מן הראוי היה שיתנצלו על שנבצר מהם לשאת באחריות זו ושיתפטרו. ניסיון ששת החודשים שחלפו מראה בבירור כי למועצה לביטחון לאומי אין יכולת או רצון לשמור על הסדר הציבורי ולתת ביטחון פנים. יתר על כן,  יתכן שכישלונה נובע ממצב של היעדר מתן דין וחשבון פרלמנטארי.

קשה להבין את השתיקה ואת הציות מצד המועצה המחוקקת נוכח זלזול בחוקים שהיא אישרה לפני  זמן לא רב. מדוע המחוקקים אינם דורשים דין וחשבון מהממשלה על אוזלת ידה בביצוע משימותיה ועל ויתורה מרצון על סמכויותיה ומדוע אינם עושים תיקון חדש נוסף שיקבע  את הכללים הדרושים לקבלת דין וחשבון מיו"ר הרש"פ כמי שממונה על המועצה לביטחון לאומי.

 

המשך המצב הקיים מאיים ליצור תקדים חמור במשטר הפוליטי הפלסטיני, שיחזיר אותו למצב של משטר של שליט [יחיד]. נוכח תקדים זה מה ימנע מהשליט להקים מועצה לכלכלה לאומית, מועצה למשפט לאומי ומועצות אחרות השוללות מהממשלה את סמכויותיה החוקתיות זו אחר זו ומעבירות אותן לראש הרשות תוך רמיסת חוק היסוד ואמות המידה לממשל תקין. 

 

היום, כחצי שנה לאחר הקמת המועצה לביטחון לאומי,  ברור שהיא לא איחדה את מנגנוני הביטחון ולא הובילה להצלחת מאמציהם. החלטותיה אינן מהותיות ואינן מתבצעות משום שחסר רצון פוליטי. בנוסף, היום מסתבר שהקמת המועצה הייתה רק שלב אחד במאבק על סמכויות בקרב גורמי השלטון הפוליטי הפלסטיני."[1]

 



[1] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 15.6.2004