המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ראיון עם יו"ר הארגון הערבי לזכויות אדם בסוריה
5/7/2004

יו"ר הארגון הערבי לזכויות אדם בסוריה: מצב החירום

בסוריה הוא הסיבה העיקרית לפגיעה בזכויות האדם

 

יו"ר הארגון הערבי לזכויות אדם בסוריה, מוחמד רעדון, התראיין ליומון הקטרי אל-ראיה. להלן נוסח הראיון[1]:

 

ש: מהו הקשר בין דמוקרטיה לבין זכויות אדם במדינות ערב?

רעדון: תפיסת זכויות האדם אינה יכולה לשגשג אלא בסביבה פוליטית דמוקרטית, במסגרת של חברה אזרחית ופוליטית פעילה ותחת חקיקה משפטית שתבטיח חרויות אזרחיות ופוליטיות, כיבוד זכויות אדם, עקרון הפרדת רשויות, עצמאות של בית המשפט, ריבונות של שלטון החוק והסתמכות על מתן דין וחשבון. זכויות האדם אינן יכולות להישמר בסביבה פוליטית לא דמוקרטית.

 

יש קשר ישיר בין דמוקרטיה לבין זכויות אדם. יישום פעיל של ריבונות החוק הוא חיוני כדי לשמור על הדמוקרטיה וזכויות האדם, והוא מבוסס על קיומה של [מערכת] משפט עצמאית ועל דבקות בעקרון הפרדת הרשויות. כדי לקיים דמוקרטיה מושלמת וכדי לכבד את זכויות האדם יש להבטיח את הזכות להקמה חופשית של ארגוני חברה אזרחית וחופש ההצטרפות אליהם, ו[כן] לספק מסגרת חוקית וסביבה מתאימה לפעילות, דבר שעדיין אינו קיים ברוב מדינות ערב, שלא לומר בכולן.

 

ש: כארגון ערבי, כיצד אתם רואים את מצב זכויות האדם בסוריה ובעולם הערבי?

רעדון: זכויות האדם בסוריה נעות בין גאות לשפל. כאשר אתה מתחיל לחוש בפתיחות, אתה מוצא את עצמך [לפתע] מול נוקשות ונסיגה. הסיבה לכך, להערכתי, נעוצה במצב החירום הנהוג בסוריה מזה 40 שנה. מצב החירום יצר מנטליות שהטביעה חותמה בעוצמה במוחם של האחראים על הביטחון בסוריה. במהלך השנה פורסם גזר דין קשה נגד 14 איש שהובאו בפני בית הדין הצבאי בחלב. עוה"ד אכת'ם נעיסה וכן מחמד ג'מעה קובאן נעצרו, ומעצרים נוספים אירעו במקומות שונים. ד"ר עבד אל-רזאק עיד ובכר צדקי הובאו בפני בית הדין הצבאי, והתברר שהסיבות למעצרים היו דמיוניות ושהיה אפשר למנוע את המעצרים האלה. הסיבה לכך היא המנטליות שיצרה ההכרזה על מצב החירום במשך 40 שנה. הכרזת מצב החירום היא הסיבה הראשית לפגיעה בזכויות האדם [בסוריה].

 

בעולם הערבי המצב שונה ממדינה למדינה. בחלק מהמדינות ישנו מרווח של חופש, יש חוק מפלגות וחוק אגודות שאינו נמצא בהקפאה, יש ארגונים מורשים לזכויות אדם, יש עיתונים בבעלות האופוזיציה ויש עיתונים עצמאיים. מצב זכויות האדם [במדינות אלה] טוב יותר מאשר במדינות שאין בהן מרווח כזה. בסוריה אין חוק מפלגות, אין עיתונות עצמאית ואין עיתונות אופוזיציה, בעוד שחוק האיגודים מוקפא.

 

בפסגה הערבית האחרונה אושרו הצעות ועדת המומחים הערבים שהוקמה בשיתוף פעולה בין המזכירות הכללית של הליגה הערבית לבין הנציבות העליונה לזכויות האדם. אולם הדבר מותנה במציאת כלים מתאימים להתעוררות ב[נושא] זכויות האדם בזירה הערבית ולכך אנו מצפים.

 

ש: האם אתם מורשים [לפעול] בסוריה? כיצד מתייחס אליכם השלטון הסורי והאם ביקשתם אישור לפעול?

רעדאן: מזכ"ל הארגון, עוה"ד מחמוד מרעי, הגיש בקשה לאישור. כעבור 45 יום הופתענו לקבל מהשרה לעניינים חברתיים מכתב המבקש מאתנו להגיש הצהרות בעניין כמה מהמייסדים תוך פרק הזמן החוקי העומד על 60 יום. הדבר מוכיח כי השרה לעניינים חברתיים נחושה בדעתה שלא לתת אישור, אם הדבר יהיה ביכולתה, שכן היא היתה יכולה לדרוש מאתנו להגיש את ההצהרות כבר לאחר שבוע.

 

המשטר הסורי מעלים עין מפעילותם של כל ארגוני זכויות האדם בסוריה, אך הדבר שונה כאשר ישנם חיכוכים. הלחצים האלה מוכיחים בבירור כי המשטר הסורי אינו רוצה בקיומם של איגודי זכויות אדם וכי אין בכוונתו לאשר [קיומם של] ארגונים כאלה למרות הנסיונות של הליגה הערבית לגרום למדינות החברות בה לדבוק באמנה הערבית לזכויות אדם.

 

ש: האם אתם ארגון עצמאי או סניף של הארגון הערבי לזכויות אדם בעולם הערבי? מה הקשר ביניכם?

רעדאן: עד כה אנו ארגון עצמאי, שכן הארגון הערבי לזכויות אדם אינו כולל סניפים שאינם מורשים במדינה בה הם פועלים. יש תשעה סניפים מורשים של הארגון הערבי לזכויות אדם בתשע מדינות ערביות, ואנו שואפים להיות הסניף העשירי של הארגון.

 

ש: כיצד אתם רואים את הפרות זכויות האדם האחרונות בעיראק, בעיקר בכלא אבו ע'ריב?

רעדאן: בעיראק יש כוחות כובשים, יש עם [הנמצא] תחת כיבוש, ויש הסכמים, חוקים ואמנות בינלאומיות המחייבים את כוחות הכיבוש לכבד את זכויות האדם באדמות הכבושות וקובעים את דרך ההתייחסות לשבויי מלחמה ולאסירים. האסירים בכלא אבו ע'ריב הם אסירי מלחמה, ועליהם לקבל יחס של אסירי מלחמה, החל בנשיא סדאם חוסיין וכלה באלו שלא הגיעו לגיל הבגרות. הצדק הוא זכותו של מי שזקוק לו.

 


[1] אל-ראיה (קטר), 30.6.2004.