כללי

כתב העת של אל-קאעדה בסעודיה: אנו דוחים את האולטימטום הסעודי להסגרת אנשינו

 

ב- 23 ליוני 2004 הכריז יורש העצר הסעודי, עבד אללה אבן עבד אל-עזיז בשמו של המלך פהד אבן עבד אל-עזיז על אולטימטום למשך חודש במהלכו יוכלו אנשי אל-קאעדה להסגיר עצמם מבלי שיוטל עליהם עונש מוות. בתגובה לאולטימטום זה פרסם כתב העת האלקטרוני המזוהה עם אל-קאעדה בחצי האי ערב "צות אל-ג'יהאד" מאמר של השיח' אבי עבד אל-רחמן אל-את'רי סלטאן בן בג'אד אל-עתיבי תחת הכותרת "הו שליטי הרשע [טואע'ית]: אין שום כניעה" שדחה את האולטימטום הסעודי[1]. להלן תרגום מאמרו:

 

"השבח לאל התפילה והשלום לנביאנו מחמד וכל משפחתו וחבריו. לעצם העניין:

שמענו את נאומו של הבוגד של שני המקומות הקדושים [מכה ומדינה] [הכוונה למלך הסעודי פהד אבן עבד אל-עזיז] שכתב אחד העבדים השחורים שלו וקרא אותו הטיפש יורש העצר שלו [עבד אללה אבן עבד אל-עזיז] שתוכנו הוא שעל המג'אהדון להסגיר עצמם תוך חודש לכל היותר מיום נשיאת הנאום[2]. ברצוננו לומר לשליטי הרשע האלה, לאספסוף שלהם, לחבשים שלהם, לחיילים שלהם, לרבנים שלהם, לנזירים שלהם ולסוכנים שלהם: לא הלכנו בדרך זו כמי שהולכו שולל או למען [אינטרס של] אדם מסוים. כלל לא. אדרבה, אנו קראנו בספרו של אללה 'הו המאמינים, מה לכם? בהיאמר אליכם 'החלצו למלחמה למען אללה, אתם נאחזים בכבדות על הארץ. האם אתם מעדיפים את חיי העולם הזה על העולם הבא? הנאת חיי העולם הזה פחותה לעומת [הנאת חיי] העולם הבא [קוראן 38:9].  

 

אנו נחלצנו למלחמה למען אללה וראינו את אדמות המוסלמים נגזלות ושהיהודים, הנוצרים, הראפצ'ה [כינוי לשיעים] והפוליתיאיסטיים טימאו את המקומות הקדושים ובמיוחד את ארץ שני המקומות [הקדושים] [כלומר חצי האי ערב] ולכן אנו יצאנו לג'יהאד בתוכה. 

 

הו שליטי הרשע, הג'יהאד למען אללה הוא מצווה ממצוות האסלאם בה נקטו הגיבורים מבני האומה כדרך להסרת העושק, להריגה באויב הרג רב, ומתוך שאיפה לכונן ח'ליפות ישרת דרך. הגיהאד הוא אמונה שזורמת בדמנו ופועמת בלבנו.

 

הו שליטי הרשע, בעזרת אללה, לא תוכלו למחוק מלבנו את הג'יהאד אותו הזכיר אללה יתחזק ויתעלה בפסוקים רבים בספרו [כלומר הקוראן].

 

הו שליטי הרשע, אללה יתעלה אמר 'הם פוסחים על שתי הסעיפים בין זה לבין זה, כשהם אינם משתייכים לא לאלה ולא לאלה. ומי שיתעה אותו אללה לא תימצא לו דרך' [קוראן 143:4].

אתם הפוסחים על שתי הסעיפים. ביניכם מי שאומר: 'אין שום דיאלוג עם הטרוריסטים' (כלומר המג'אהדין), [יש מי ש]אומר: 'ביננו [לבין הטרוריסטים] יש רק רובה וחרב' ויש מכם מי שאומר: 'הסגירו את עצמכם ופעלו על פי ההיגיון'.

 

ההתלבטות האחרונה שלכם היתה הצעתו של הבכיר הטיפש שלכם בדבר אורכה למשך חודש, כלומר [מתן] מחילה למי שיסגיר עצמו תוך חודש. לאללה השבח והתהילה, [מכיוון שהצעה זאת] היא תבוסה וכישלון מבחינתכם, למרות אמצעינו המוגבלים. הג'יהאד הזה חשף בפנינו את הצבועים, הסוכנים, הפחדנים, והתבוסתנים [בשורותינו] ואנו מבקשים מאללה מחילה וכוח בעולם הזה ובעולם הבא.

 

הו שליטי הרשע, דרך זו, בה הלכנו היא הדת שחובתנו כלפי אללה לשמור עליה. לא נעזוב אותה ולא ננטוש אותה ואנו מבקשים מאללה  שיחזק אותנו בדת. 

 

הו שליטי הרשע, אנו עובדים את הבורא. אם נהרג נהיה שהידים - ואנו מבקשים מאללה שיקבל אותנו - ואם נחייה נהיה מאושרים, ולאללה החסד והתודה.

 

הו שליטי הרשע, דמם של המובחרים מביננו שנהרגו על אדמת שני המקומות הקדושים [מכה ומדינה]: נאצר אל-ראשד, ראכאן אל-ציח'אן, עבד אל-עזיז אל-מקרן, פיצל אל-דח'יל ואחיהם לא היה לשווא. 

 

הו שליטי הרשע, לא הצטרפנו לדרך הזו מבלי להכירה. כלל לא. אדרבה, אנו מודעים לקשייה ולסכנותיה ומבקשים מאללה גמול וצידה עבורה. כאשר האנצאר [תומכי הנביא ממדינה] באו להישבע אמונים לשליח אללה ביום שבועת האמונים בעקבה אמר להם חברו של הנביא המכובד אסעד אבו זרירה: "לאט לאט הו אנשי ית'רב [כלומר מדינה].[3] אנו לא זירזנו את סוסנו בדרכנו אליו [אל מחמד] אלא כשידענו שהוא שליח אללה, וכי הוצאתו היום [עמנו לאל-מדינה] משמעותה פירוד בין כל הערבים, הריגת המובחרים מביניכם ושתוכו באמצעות חרבות.

 

 

אנו אומרים לשליטי הרשע, לעבדים השחורים שלהם ולאספסוף שלהם שלא הצטרפנו לדרך הזאת אלא תוך ידיעה שיבוא היום בו ילחמו נגדנו אנשים רבים ואכן, הו שליטי הרשע נזעקו לעזרתכם - במלחמתכם נגדנו למען אמריקה - הרבנים והנזירים של ממשלתכם הרקובה והחיילים שכירי החרב שלכם. 

 

הו שליטי הרשע, בינינו לביניכם אין שום ביעה [שבועת אמונים] ושום ציות. בינינו [לבינכם] יש רק לחימה למען אללה, אללה הוא ריבוננו ולא ריבונכם.

 

הו שליטי הרשע, כופרים אתם בעיננו. בינכם לביננו התגלתה איבה ושנאה תמידית עד אשר תאמינו באללה לבדו.

 

הו שליטי הרשע, אין שום כניעה אלא לחימה, אין שום מעשה שפל אלא מוות, אין שום תבוסה אלא ג'יהאד למען אללה.

 

הו שליטי הרשע, איזו שריעה אתם רוצים להשליט עלינו? האם שריעה ובה חקיקה של בתי הדין המסחריים (לשכת המסחר)? או שריעה לפיה הריבית מותרת (הבנקים גובי הריבית)? או השריעה  לפיה ארץ שני המקומות הקדושים [מכה ומדינה] מופקרת בידי המתהוללות הביזנטיות והאנדרוגינוסים היהודים והנוצרים? איזו שריעה? [האם] שריעה המאפשרת לאמאמים של הכפירה והתעייה לכלוא את המג'אהדון המונותאיסטים בבתי הכלא אל-חאיר, אל-רויס ועלישה? כלומר שריעה בה אתם מתיידדים כאחים עם היהודים והנוצרים?

 

על פי השריעה של האסלאם אותה הביא מחמד כל מי שעובד מישהו זולת אללה הוא כופר, כי יש להתנער, להיות עוין ולשנוא את הכפירה ואנשיה, ו[כן] להשליט את החוק של אללה בכל [תחומי] החיים על מנת שלא תהיה פתנה [מלחמת אחים] ושהדת כולה תהיה לאללה.

 

הו שליטי הרשע, אללה הבטיח לנו או את הניצחון או את השהאדה ואתם [לעומת זאת] הבטחתם מחילה ואחר כך כלא. לא ננטוש את הבטחת אללה למען הבטחתכם. אללה הוא דובר האמת והבטחתו של אללה היא הפרשנות הטובה והמוצלחת ביותר.     

 

הו שליטי הרשע, הסוגיה בינינו לבינכם היא סוגייה של כפירה ואמונה, פוליתיאיזם ואסלאם, סוגיה של אמונה.

 

הו האנשים, פשעיהם של אבן סעוד - שהאחרונים שבהם: הריסת מסגד השיח' הסגפן עבד אל-כרים חמיד בבורידה, רדיפת המג'אהדון, תשלום מיליונים למי שמוסר ידיעה על מג'אהד על מנת שיוסגר לאמריקה – הם הוכחה ברורה לתעייה ולפריצות שלהם, למלחמתם באסלאם ולכך שהם אויבינו.

 

הו כל מי שבלבו קנאות ואמונה, כיצד אתם רוצים שאלו יהיו שליטיכם ומנהיגיכם? 'הימלטו אל אלוהים כי הנני מזהיר גלוי מטעמו' [קוראן: 51 50] ו[כן] אללה אמר: 'אל תיטו אחר העושקים פן תיגע בכם אש הגיהנום, מלבד אללה אין לכם מגן ולא תוושעו' [קוראן 11; 113].

 

הו שליטי הרשע, המאמין לא ייעקץ פעמיים מאותה המאורה כפי שסיפר הנביא[4]. בגידתו של אביכם,  עבדם של האנגלים באבות אבותנו "האחואן" באל-סבלה, לא תחזור במקרה שלנו, בעזרת אללה."[5]