המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
רפורמיסטים באיראן בביקורת על מצב חופש הביטוי
30/5/2004

רפורמיסטים איראנים מבקרים את מצב חופש הביטוי באיראן

 

חבר המג'לס חוג'ת אל-אסלאם חוסין אנצארי-ראד המשמש כראש הוועדה הפרלמנטרית החוקרת את תלונות הציבור נגד התנהלות הרשות השופטת קיבל את פרס 'עט הזהב' של השנה מטעם האגודה האיראנית להגנה על חופש העיתונות.[1] בדברי ההסבר על מתן הפרס אמר ראש האגודה להגנה על חופש העיתונות מוחסין כדיוור כי הפרס ניתן על המאמצים שנעשו על ידי הוועדה הפרלמנטרית "להשיב את זכויות בני משפחת העיתונות הכלואה [באיראן], על בחינת התלונות שהגישו נגד שופטיהם, ועל ההגנה האפקטיבית על העיתונות."[2]

 

לאחר קבלת הפרס אמר אנצארי-ראד כי "אף אחד אינו רשאי לתת או לקחת חירותו של אדם, כיוון שהחירות היא זכותו הטבעית של האדם שניתנה לו על ידי האל."[3] מספר ימים קודם לקבלת הפרס אמר אנצארי-ראד במסגרת פסטיבל העיתונות ה-11 כי "כאשר העיתונות הכתובה עומדת בפני איום של סגירה, הם אינם יכולים להדפיס אפילו את הצהרות חברי הפרלמנט. דבר זה מהווה פגיעה בחופש הביטוי." הוא ביקר את ההגבלות המוטלות על העיתונאים ואמר כי "אין זה חוקי שעיתונים יצטרכו לכתוב באופן שנועד לעקוף צנזורה או [למנוע] סגירה [מוחלטת של העיתון]."[4]

 

עורך היומון  אנתח'אב,  טה האשמי,  אמר כי העיתונות באיראן מהווה מכשיר יעיל המונע מהממשלה לפגוע בזכויות האזרח של האיראנים. יחד עם זאת, ציין האשמי עוד כי ההבדל בין העיתונות הכתובה האיראנית לרעותה המערבית הוא בכך שהעיתונים האיראנים "נוצרו כדי להצדיק את התנהגות ההנהגה ואילו במערב, העיתונות הכתובה מחוייבת לשקף את האמת ולא להצדיק  בהכרח את התנהלות הממסד השולט." האשמי אבחן עוד כי "העיתונות הכתובה שלנו [האיראנית] אינה נוטה למתוח ביקורת על המצב הקיים. עיקרון זה נכון לגבי כל העיתונים, ללא קשר לנטייתם הפוליטית."[5] 

 

בשולי פסטיבל העיתונות ה-11 דימה הפעיל הפוליטי אבראהים יזדי את העיתונות האיראנית "לגשר עליו רק הצדיקים יכולים לעבור בדרכם לגן עדן, [גשר שהוא] צר יותר משערה וחד יותר מחרב. אדם הרוצה לעבור את הגשר לגן עדן [צריך להיות מוכן לכך] שבכל רגע הוא יכול ליפול ממנו. מצב העיתונות כיום בכי רע והם [העיתונאים] אינם יכולים למלא את תפקידם. אפילו כאשר מתפרסמת ידיעה בשם נציג פרלמנט, מואשמים בכירי העיתון בגין פרסום דברי אותו נציג... כיצד יתכן שכאשר שר מפוטר ממשרתו, המיניסטריון שלו ממשיך בפעילותו, אולם עיתון שהוא לב העם ו[מוסד] כלכלי נסגר בשל העניין הקטן ביותר[6].  מאות אנשים תלויים לפרנסתם בעיתון ולגופי פיקוח אין זכות לסגור עיתון. ניתן להעמיד לדין עורך עיתון אולם אסור לסגור עיתון ולגרום לאנשיו להיות מובטלים."[7]

 

 


[1]  בארבע השנים האחרונות נסגרו באיראן למעלה מ-90 עיתונים רפורמיסטים בגין פגיעה במשטר ובבכיריו לטענת הרשות השופטת. מאז ועד היום עומדים עורכי עיתונים ועיתונאים רבים למשפט בגין האשמות אלה.

[2] אפתאב-י יזד, 13.5.2004.

[3] אפתאב-י יזד, 13.5.2004.

[4]  איראן, 10.5.04.

[5]  איראן דיילי, 25.4.2004.

[6]  הכוונה לפיטורי שני שרים בממשלת ח'אתמי לאחרונה.

[7]  אפתאב-י יזד, 10.5.04