המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התייחסות הפלסטינים לסוגיית הסגרת המבוקשים
30/10/1998

התייחסות הפלסטינים לסוגיית הסגרת המבוקשים

 

חבר הצוות הפלסטיני למו"מ וראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה, מחמד דחלאן, הכריז בראיון שהעניק ליומון אל-איאם כי הפלסטינים דחו את כל התנאים שהציגה ישראל בנושא הבטחוני.

דלחאן: "לא הסכמנו לשום תנאי מן התנאים שהציב נתניהו. למשל, לסוגיית ההסגרה של אלו אשר נאמר לגביהם שהם רוצחים אין זכר בהסכם הזה."

 

דחלאן הוסיף, כי ההדדיות בתחום המאבק בטרור נשמרה גם בהסכם הנוכחי והיא מוזכרת במבוא למזכר הביטחוני. ישראל התחייבה למנוע פעולות טרור או מעין טרור מצד מתנחלים או ישראלים חמושים. דחלאן מסביר את ההדדיות באופן הבא: "אינני יכול לעצור אזרח פלסטיני שהרג ישראלי ולאפשר, בה בשעה, לישראלי את הזכות לבצע פעולות טרור נגד הפלסטינים. הסיבה לכך פשוטה, המשימה הביטחונית שלי, כפי שאמרנו מהיום הראשון להסכם 'עזה ויריחו תחילה', היא להגן על הבטחון הפנימי הפלסטיני ולהגן על האזרחים הפלסטינים."[1]

 

מזכ"ל הנשיאות, אל-טיב עבד אל-רחים, אמר בראיון לרדיו 'קול פלסטין' כי הרשות הפלסטינית "דחתה את ההשפלה שהישראלים ניסו לגרום לה בהסגרת הנאשמים הפלסטיניים וקבעה שאין הסגרה של המבוקשים."

 

עבד אל-רחים ציין כי הפלסטינים "זכאים לדרוש מישראל להעמיד לדין כל מתנחל שהורג אזרח פלסטיני וכי צד שלישי הצד האמריקני - יפקח על העמדתו לדין." לדבריו, נושא ההדדיות נדון במשא ומתן וההנהגה הפלסטינית דבקה בעמדתה שלא להסגיר [מבוקש] פלסטיני וכי אם [אזרח] פלסטיני יבצע פשע הוא יישפט בהתאם לחוק הפלסטיני.[2]

 

ראש מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני, אמין אל-הנדי, התייחס אף הוא לסוגיית מעצרם של המבוקשים ואמר: "ראשית, יש בידינו רשימות של ישראלים שביצעו מעשי טרור נגד עמנו ואנו נעביר רשימות אלה לצד הישראלי. אותם אנשים מסתובבים חופשי ולא ננקט נגדם כל צעד. הצד הישראלי יעביר אלינו רשימות עם שמות של פלסטינים ואנו נבחן את הנושא ונטפל בו בהתאם לחוק הפלסטיני."[3]

 

 


[1] אל-איאם, 26.10.1998.

[2] אל-חיאת אל-ג'דידה, 3.11.1998.

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה, 28.10.1998

תגיות