המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סוריה: נעצר עיתונאי שביקר את מפלגת הבעת'
2/4/2004

 

סוריה עצרה עיתונאי שביקר את מפלגת הבעת' בעקבות מהומות הכורדים

 

העיתונאי הסורי מחמד ע'אנם, תושב העיירה אל-רקה שבצפון סוריה, נעצר ע"י הביטחון הצבאי הסורי בתאריך 23.3.04, לאחר שפרסם מאמר התומך בזכויותיהם של הכורדים בסוריה[1]. את הידיעה על מאסרו של בעל המאמר, מחמד ע'אנם [עורך האתר מראאת סוריא] מסר בנו מהלב מחמד ע'אנם באתר. הוא גם מבקש מכל הקוראים לשלוח מכתבי הזדהות ובהם הדרישה לשחרור מחמד ע'אנם לכתובת ghanm1m@scs-net.org.

 

הרקע למאמר הוא המהומות בהן השתתפו תושבים כורדים באזור אל-חסכה בתחילת מרץ 2004, אשר דוכאו ביד קשה ע"י כוחות הביטחון והביאו לעשרות הרוגים. על פי תיאורו של ע'אנם מדיניות הדיכוי בכוח שהיא מדיניותם של ותיקי הבעת' הוצאה לפועל בסיוע אנשי שבטים באזור צפון מזרח סוריה המקיימים קשרי אינטרסים הדדיים עם ותיקי מפלגת הבעת'.

 

ע'אנם הוא עיתונאי אופוזיציוני עצמאי היוצא הן נגד מפלגות האופוזיציה הסורית - האסלאמיות, הלאומיות והשמאליות, והן נגד מפלגת השלטון. מאמריו מתפרסמים באינטרנט וכן בעיתונים ערביים כמו "אל-ח'ליג'" ו"אל-ביאן" הרואים אור במאע"מ [האמירויות]. המאמר מותח ביקורת קשה מאוד על מפלגת הבעת' השולטת בסוריה ומאשים אותה בשוביניזם ובפאשיזם. להלן קטעים מהמאמר[2]:

 

"הם טובחים בכורדים... אינני יודע מדוע, כאשר אני צופה, כאזרח סורי, ערבי – ואין מה להתגאות בזה – באחינו הכורדים נטבחים במחוזות אל-חסכה, אל-רקה וחלב, אלה המחוזות שמקובל לקרוא להם באופן היסטורי "אל-ג'זירה", אני נזכר בכל דברי על השוביניזם של ערביי המדבר של הבעת' הפאשיסטי, ובסכנה שבה הם מעמידים את האחדות הלאומית הסורית. כאזרח חופשי ועצמאי קראתי לנשיא בשאר אסד לבל ייפול בפח אשר אותו טומנים חסידי [מישל] עפלק[3]. כתבתי מאות מאמרים רציניים ולעגניים על התבהרותו והתגלותו של מצב חדש בשפת הבעת' הערבי ובשיטותיה – שיטות אשר היו אסורות בימיו של הנשיא המנוח חאפט' אסד. קראתי להן השיטות ע"ש מישל עפלק ותכרית[4], לאחר שהותר לרוצחים העפלקים והתכריתיים לחזור לסוריה. כמה חוגים פאשיסטיים ב[מפלגת] הבעת' החלו לדבר על "הגותו של עפלק" – שכתיבתו [היא ברמת] חיבורים של תלמיד בית ספר, ומי שרוצה ראייה לכך, הרי לפניו ספרו של עפלק "פי סביל אל-בעת'".

 

כנראה שדמם של העיראקים לא הספיק להם, והם באו לשתות לשוכרה מדמם של הסורים, כשהם מתחילים בכורדים. אינני יודע מדוע נזכרתי בשורה מתוך השיר השוביניסטי פאשיסטי של הבעת'... אשר מכסה את קירות משרדי המפלגה והמחלקות הממשלתיות: "אני הבעת', והמוות לאויביו. ערבי, ערבי, ערבי".

 

אכן הבעת' הערבי הוא ערבי [והוא פועל] בהתאם לטבעו ועל-פי סיסמאותיו, ואין פלא שאויביו מתים (היום טובחים הערבים-הבדווים את הכורדים, ומחר – אללה יודע). האם זה מפתיע [לגלות] כי מפלגה שיש לה סיסמה כזו ועוד מאות סיסמאות שוביניסטיות פאשיסטיות מזוהמות, עושה מעשי טבח כמו שהבדווים שוחטים [כבשים] לזבח. הערבים-הבדווים הם הגרועים שבבני האדם בכפירה ובצביעות[5].

 

השיר הבעת'י הנ"ל ממשיך ואומר "ימותו כל מי שאינם ערבים". דברים אלה אינם רק קריאת תגר נגד החוקים האנושיים וההומניסטיים. המפלגה הזאת, מפלגת "שימותו", אינה מסתפקת בקריאת תגר על מגילת האו"ם ואמנת זכויות האדם, אלא היא גם [שמה את עצמה] מעל כל החוקים הכתובים של המין האנושי ונגד כל המנהגים האנושיים מאז בריאת העולם ועד ימינו.

 

מפלגת הבעת' הערבאית[6] השוביניסטית של רועי הצאן והאספסוף, מציבה את עצמה מעל החוקים השמימיים, קוראת תיגר על הקוראן הקדוש...

 

הרוצחים של הבעת', גונבי פת הלחם [מפי] האנשים, גוזלי החירות, אשר הפכו את המולדת למכלאה ולחווה להם ולבני משפחותיהם, משתפים פעולה עם ערביי המדבר אשר הגיעו לסוריה לפני תקופה לא ארוכה – בין 75 שנה למאתיים שנה, ואלה שהגיעו מוקדם ביותר באו בימי השלטון העות'מאני. הם באו כדי לשדוד את האדמה ואת האנשים, וכדי לשתף פעולה עם כל העריצים הפאשיסטים ובעיקר עם השוביניסטים הנאצריסטים לשעבר שהפכו לאנשי הבעת'. תשאלו את תושבי עיראק, בניהם של אנשי המשמר הרפובליקני, המודיעין של סדאם, בניהם של מי שטבחו, שדדו ואנסו את העיראקים – הערבים השיעים, הכורדים הסונים, התורכמנים משני הצדדים [שיעים וסונים], האשורים, הכלדאים והארמנים והצאביאה והיזידים, ושאר המרכיבים האתניים והדתיים של העם העיראקי.

 

בדרך זו הצליחו ממשיכיו של עפלק בסוריה לסבך את המדינה והמולדת, אבל הם שאפו לסבך את הנשיא עצמו בשפיכת דמם של הכורדים, כפי שהצליחו בעבר לסבך את אסד האב בטרגדיה של חמת[7].

 

חי אללה, אילו היה העניין בידיהם של הפטריוטים [הסוריים] ואלה הקנאים [למולדת], לא היתה נשפכת אף טיפת דם נקי בסוריה. אך הפשיסטים העפלקיים קיבלו [בסוריה] את השבטים הבדווים של משטר סדאם חוסיין...

 

אנשי הבעת', אתם מובילים את סוריה אלי תהום, אל מרחץ דמים שאף סורי אינו רוצה בו... אנשי הבעת', [דעו לכם] שסוריה איננה הקדש השייך לערביי המדבר המגיעים מחצי האי של הנפט, אלה הלוקחים ואינם נותנים... מפלגת הבעת' מניפה את הסיסמה "הנפט של הערבים לערבים", וכל הבעת'יים משלימים בנוסח הבא: "ולכורדים לא מגיע כלום".

 

ישנם כמה חמומי מוח [המצויים עתה] בסוף ימיהם, זקנים בלים, שאין להם אלא השנאה עליה התחנכו. הם מנסים לשבש את ראייתו של רופא העיניים [נשיא סוריה בשאר אסד] עצמו, ומגישים לו קלפים מזויפים. הם דוחפים אותו להסכים לפתרונות הבטחוניים הרצחניים שלהם, ולמעשה שואפים לסבך את הנשיא במעשי הטבח המתבצעים נגד הכורדים.

 

התיאוריה של הערבאים הפאשיסטים, לפיה הכורדים באו מבחוץ, היא שקר מלוכלך. ערביי המדבר הם אלה אשר באו מבחוץ. הכורדים, כאזרחים סורים, יש להם הזכות ללמוד את שפתם ולנהל את ענייני הפנים שלהם – טקסים, חגים, מנהגים ומסורות. הם התושבים הוותיקים ביותר של סוריה, לפחות מאז ימי השושלת האיובית.[8] דיכוי עדה או מיעוט כלשהו מעניק להם – על פי החוק והמנהג – את הזכות לבקש חסות של גורם אחר. מי שרוצחים אותו ותוקפים את אדמתו לא יבדוק את סוגו של אותו גורם אחר.

 

בשורת הדמוקרטיה, החירות ומדינת החוק הופכת את כל הסורים למשפחה אחת. הקול השוביניסטי הערבאי הוא קול צורם, מכיוון שהוא קול נגד מהלך ההיסטוריה, והוא אינו רואה את הדברים המשתנים. 

 

ההתקפה הבעת'יסטית הפאשיסטית על אחינו הכורדים, בני אדם כמונו הנאמנים לסוריה, היא תחילתה של התמוטטות המולדת כולה. התוקפנות והמזימה מצד שבטי ערביי המדבר נגד אחינו הכורדים, הריגתם, שפיכת דמם, גזילת כספם, שריפת בתיהם ורכושם בראס אל-עין, עאמודא, קאמישלי, אל-חסכה, עפרין, חלב, דמשק וכל שאר המקומות שיש בהם כורדים, הנן פעולות שיש לגנותן ועל הרשות להעמיד לדין את המבצעים, בני הבליעל של סדאם, תלמידיו של עפלק ומי שמחפה עליהם.

 

הראיונות המגוחכים שעורכת הטלויזיה הסורית עם "פעילים" אינם מסייעים. הפעילות הלאומית [הראויה] היא פתיחת דו-שיח בין העם הכורדי, באמצעות הכוחות הלאומיים והפוליטיים שלו, לבין הנשיאות הסורית, תוך התעלמות מהתערבות הפאשיזם והגווארדיה הותיקה, הנשלטת באופן אובססיבי על ידי הרעיון של "מוות לאויבים". המוות עליו מדובר הוא הזמנה גלויה להרוג את האחר שחושב אחרת, מתנהג אחרת ומשתייך לקבוצה אחרת.

 

עלינו לבחור: האם לומר את האמת או להוליך את המולדת לגיהינום. המדיניות של ערביזציה וגרוש באזור אל-ג'זירה הסורי היא בפרוש מדיניות של טרוריזם שוביניסטי, מדיניות המבצעת את פשעיה בדרכה של ישראל בייהוד [השטחים שלה] ובגרוש הפלסטינים. ערביזציה היא הפן האחר של ייהוד. זו הגזענות הציונית בלבוש ערבי.

 

אללה, אמרתי [את האמת] ולא החשיתי על החטא.

אללה, התרעתי.

אללה, אני נקי [מהחטא שנגדו יצאתי]

ערביי המדבר של הבעת' טובחים את אחינו הכורדים – אללה, אתה העד!

 


 אח'באר אל-שרק (אינטרנט), 24.3.2004.[1]

 אתר האינטרנט "מראה סורית", 17.3.2004. [2]

 www.syriamirror.net/modules/news/article.php?st...

[3]  מישל עפלק [1910-1989] מיסדה ומנהיגה של מפלגת הבעת' בשנות הארבעים של המאה שעברה.

 מקום הולדתו של שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין.[4]

[5]  ציטטה מן הקוראן 9:97 (סורת אל-תובה, 97)

 

[6]  הכותב משתמש כאן (ובעוד כמה מקומות במאמר) בביטוי לא שגרתי "ערבאי" במקום "ערבי" באופן מלגלג.

 לפי טענת 'האחים המוסלמים', 25,000 פעילי הארגון ותומכיו נהרגו ע"י השלטון הסורי בחמת ב-1982. [7]

[8]  שושלת סונית שהגיעה לשלטון במאות  ה-12-13 במרחב שבין צפון סוריה למצרים. הבולט בשליטיה שהביס את הממלכה הצלבנית היה צלאח אל-דין אל-איובי.