המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ארגוני זכויות אדם: הדגם הסעודי
18/3/2004

 

ארגוני זכויות אדם: הדגם הסעודי

 

בתשעה במרץ 2004 אישר המלך פהד בן עבד אל-עזיז רשמית את הקמת הארגון הלא ממשלתי הראשון בסעודיה להגנה על זכויות האדם. "האגודה הלאומית לזכויות האדם" כוללת 41 חברים, מתוכם תשע נשים, והעומד בראשה הוא ד"ר עבדאללה בן צאלח אל-עביד, חבר מועצת השורא הסעודית ולשעבר מזכ"ל "ליגת העולם האסלאמי". יצוין כי חברי האגודה והמועצה המנהלת שלה שהינם גם חברי מועצת השורא הסעודית, נוטלים חלק בפעילות האגודה לזכויות אדם באופן אישי ולא במעמדם הרשמי. לאגודה ארבע ועדות: ועדת מעקב ופיקוח, ועדה למחקר ולייעוץ, ועדה לענייני משפחה ותרבות וועדת פרסום.

 

יו"ר האגודה, ד"ר עבדאללה בן צאלח אל-עביד, הבהיר כי האגודה תפעל לשמירת זכויות האדם על פי עקרונות היסוד של השלטון בסעודיה המבוסס על הקוראן ועל הסונה (אורח חייו המקודש של הנביא מחמד) ועל פי האמנות הבינלאומיות הנוגעות לזכויות האדם, באופן שאינו עומד בסתירה לשריעה (החוק הדתי המוסלמי) ובשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים. יורש העצר הסעודי, האמיר עבדאללה בן עבד אל-עזיז, הביע את תמיכתו במטרות האגודה והבטיח שהממשלה תעניק לה את כל הסיוע הדרוש.[1]  

 

בראיון ליומון הלונדוני "אל-חיאת" הבהיר ד"ר אל-עביד כי האגודה לא נועדה להפעלת לחץ על השלטון הסעודי וכי אין בסמכותה לכפות את רצונה על המדינה. לדבריו, "האגודה תשתף פעולה עם כל הארגונים והאגודות לזכויות האדם המוכרות ברמה הבינלאומית, אך היא לא תכרות עמם ברית שמטרתה לחץ על מי שאינם משתפים עמה פעולה בתוך סעודיה. אמצעי הלחץ היחיד שיש בידי האגודה נגד מי שאינו משתף עמה פעולה הוא לדווח זאת בדו"ח השנתי שלה שיוגש לשליט. האגודה אינה יכולה לכפות את עמדותיה על המדינה. היא תשתף פעולה עם המדינה בברור שגיאות של אנשים וגורמים ממשלתיים בכל הנוגע לזכויות האדם."

 

בהתייחסו לחריגות ביישום החוקים אמר אל-עביד: "באופן תיאורטי הממלכה מפרסמת תקנות והמשטר מקפיד ששום תקנה לא תעמוד בסתירה לשריעה. יש לשער כי האנשים שהמדינה ממנה כדי ליישם את התקנות מחויבים להן. אך ישנן חריגות כתוצאה מאי ידיעה [של התקנות] או מהפרזה בשמירתן. המדינה אינה מאשרת את החריגות ויש לה מנגנונים לפקח עליהן מבחינה פיננסית ומנהלית..."

 

בהתייחסו לדרך הטיפול בתלונות אמר אל-עביד: "כאשר מישהו פונה לאגודה וטוען שהוא נאסר מסיבות פוליטיות, אנו בוחנים את טענתו ואת ההוכחות שהוא מציג. מבחינה עקרונית האגודה אינה מתנגדת לעיין בשום בעיה, אך אין לפרש את הדבר כאילו כל בעיה תתקבל רק משום שהועלתה טענה. יש מי שאומר שהוא אסיר פוליטי, אך למעשה הוא פגע באנשים וישנם פושעים שנשפטו למאסר ולעונשים אחרים. לא כל מי שקיבל עונש קופח, יתכן שהוא זה שעשק ויתכן שהוא זה שפגע בחירויותיהם של אחרים. מי שיש לו תלונה והוא לא קיבל את הזכות המגיעה לו, אנו מקוים שהאגודה תסייע לו יחד עם המערכות האחרות לקבל את זכותו... מה שאדם רואה כהפרה של זכותו, עשוי לא להיות נכון. ישנם עקרונות ודינים שרעיים השופטים את האדם והחברה. אחת הפרצות בהצהרה העולמית של זכויות האדם ובכמה ארגונים [של זכויות אדם] היא שזכות הפרט היא הכל... מה שמפתיע בפרוטוקולים הבינלאומיים [של זכויות האדם] הוא שהם לא מדברים על חובות אלא רק על זכויות [אדם]..."

 

"יש המחשיבים עניינים מסוימים כהפרת זכויות האדם, בעוד אנו רואים אותם כהגנה על זכויות האדם. למשל הוצאה להורג וקטיעת יד הגנב והלקאת הנואפים. יש המחשיבים את כל העונשים הקוראנים כמנוגדים לזכויות האדם. לפיכך עמדת משרד החוץ הסעודי ועמדתן של מדינות אסלאמיות רבות ואפילו של חלק ממדינות המערב היא שההצהרה העולמית של זכויות האדם והפרוטוקולים הקשורים בה הם עקרונות כלליים, אך היישום נתון בידי החוקים המקומיים... אנו בממלכה מהווים חלק מן העולם בכל הקשור למתן זכויות אדם, אך מבחינה פנימית אנו נשפטים על פי השריעה של אללה ולכן מה שעשוי להיחשב [בעיני אחרים] כהפרה של זכויות האדם הוא חובה המוטלת עלינו וזכות שאנו נוטלים מאדם שפשע או חטא."

 

בהתייחסו לעצמאות פעילותה של האגודה הסביר אל-עביד: "האגודה היא רשות לאומית עממית אזרחית שאין לה קשר עם ארגוני המדינה. לאיש מחבריה אין משרה מטעם המדינה. חברי האגודה הם יועצים... חברי רשות ההוראה באוניברסיטאות... או פנסיונרים. לאיש מהם אין קשר לגופים המבצעים במדינה ולכן המדינה יכולה להקים אגודות משלה..."

 

אל-עביד העלה גם את עניין העצורים הסעודים בגונטאנמו ואמר: "מאמצינו בעניין זה יצטרפו אל מאמצי הארגונים הבינלאומיים המבקשים לנהוג בהם בהתאם לחוקי זכויות האדם המוכרים מבחינה בינלאומית. אנו נעשה מה שביכולתנו בשיתוף פעולה עם הכוחות הממשלתיים והאזרחיים כדי להשיג דרישה זו מיד עם תחילת פעולתנו."[2]

 

הביקורת על האגודה הלאומית לזכויות האזרח:

מיד עם ההכרזה על הקמת האגודה האזרחית הראשונה לזכויות האדם בסעודיה התעורר ויכוח לגבי מידת עצמאותה ושקיפותה. השופט השרעי לשעבר, שיח' עבד אל-עזיז אל-קאסם, טען כי האגודה היא למעשה אגודה ממשלתית ולא אזרחית. הסיבה הבולטת ביותר שציין היא ש"איש מחברי האגודה לא יכול היה להכריז על פעולתה לפני שהתקבלו האישורים הרשמיים." יחד עם זאת הוא ברך על פעולת האגודה "כצעד ראשון להנעת תרבות זכויות האדם ויישומן בחברה הסעודית."[3]

 

ביקורת נוספת נמתחה על סדר העדיפויות של האגודה. בעל טור ביומון "אל-שרק אל-אוסט", טארק אל-חמיד, התייחס לדבריו של יו"ר האגודה כי הטיפול בעצורי גונטאנמו נמצא בראש סדר העדיפויות של האגודה. לטענת אל-חמיד, עניין זה מטופל על ידי הממשלה ואינו צריך להעסיק אגודה אזרחית. "אנו מקווים כי הועדה האזרחית תטפל בבעיות הפנימיות הנוגעות לאזרח שאינו שקוע בפוליטיקה, אזרח המחפש פתרונות לבעיות הקשורות לחייו... החשש הגדול הוא שמחר נראה את הבעיה הפלסטינית, העיראקית והאפגאנית על סדר היום של הועדה הסעודית האזרחית לזכויות האדם...  הדבר עומד בסתירה למהות עבודת הועדה ולמה שמצופה ממנה."[4]

 

אגודה ממשלתית לזכויות האדם בסעודיה:

במקביל להכרזה על הקמת "האגודה הלאומית לזכויות האדם" הצהיר תת שר החוץ הסעודי לעניינים פוליטיים, האמיר תרכי בן מחמד, כי בקרוב תוקם אגודה ממשלתית לזכויות האדם. בראיון ליומון "אל-חיאת" הוא הסביר כי מה שנראה כעיכוב בהקמת האגודה הממשלתית עד לאחר הקמת האגודה האזרחית הוא למעשה פעולה שקולה של הגופים הממשלתיים המבקשים לייסד את האגודה הממשלתית "באופן שיאפשר לה לבצע את משימותיה כנדרש." אגודה זו תהיה בדרג בכיר ובראשה תעמוד אישיות מוכשרת ובעלת יכולת הקשורה ישירות למלך, דבר שיאפשר לה לטפל בסוגיות המוטלות עליה ולהעבירן לשליטים ולאחראים.

 

בהתייחסו לקשר בין האגודה הלאומית לזכויות האדם לבין האגודה הממשלתית, אמר תרכי בן מחמד: "אנו מצפים שיהיה שיתוף פעולה בין שתי האגודות למען השמירה על זכויות האדם בסעודיה ולמען חיזוקן. אין קשר בין שתי האגודות. אגודה אחת היא לאומית, היא קמה בהתאם לרצון החברה הסעודית, יש לה פעילות משלה והיא נהנית מעצמאות מלאה. האגודה השניה היא ממשלתית והיא פועלת לתיאום בין הגופים הממשלתיים הקשורים לנושא כדי לשרת את האינטרס של זכויות האדם בממלכה. לאגודה הממשלתית אין כל אפוטרופסות על האגודה הלאומית. כל אחת מהן עצמאית."

 

כשנשאל על מידת הפרת זכויות האדם בסעודיה, ענה תרכי בן מחמד: "על סמך עבודתי והקשר שלי לנושא במשך למעלה משמונה שנים, אני יכול לומר כי אין הפרות חמורות של זכויות האדם כפי שטוענים לשווא גורמים בעלי מטרות מפוקפקות. יתכן שיש חריגות אישיות או אחרות, אך הן אינן מגיעות לרמה כזו שניתן לתארן כהפרת זכויות האדם. אני סבור כי ניתן לטפל בחריגות אלה כאשר הן מתעוררות."

 

הוא הסביר כי סעודיה מסרבת לקבל משלחת של ארגון אמנסטי הבינלאומי לבדיקת מצב זכויות האדם בממלכה משום שהארגון "נקט עמדות עוינות לממלכה הפוגעות באוביקטיביות שלו." לדבריו, "סעודיה הזמינה אגודות לא ממשלתיות [בילאומיות] לבקר בממלכה, כולל אחד הארגונים האזרחיים הבינלאומיים החשובים ביותר - "מחקר זכויות האדם" [במקור: Human Rights Research]. הם ביקרו בממלכה ונפגשו עם בכירים ועם אנשי רוח ואזרחים, ביקרו במספר בתי סוהר והתוודעו לעובדות שלא ידעו. בסופו של דבר הכינו דוח חיובי על מה שראו ושמעו. אשר לארגון אמנסטי, הרי שלמרבה הצער הוא נקט בעבר עמדות עוינות ולא הוגנות במיוחד במה שקשור לאמונותינו ולעקרונות שאנו מאמינים בהם... איננו מתנגדים לשיתוף פעולה עם כל גוף העוסק בזכויות האדם כל עוד הוא יוצא מנקודת מוצא של ניטרליות ואמינות."[5]

 

בועידה של האו"ם בנושא זכויות האדם שנערכה בז'נבה בשבעה-עשר במרץ 2004, דחה תרכי בן מחמד דרישות מצד ארה"ב ומצד מדינות מערביות אחרות להאיץ את תהליכי הרפורמה בסעודיה, ואמר כי הממלכה תקדם את הרפורמות בהתאם לצרכים של החברה הסעודית ולא בהתאם לרעיונות ותיאוריות מבחוץ. כמו כן, הוא דחה טענות בדבר הפליה נגד נשים בחברה הסעודית והצביע על כך שכארבעים ותשעה אחוזים מקרב 4.3 מליון הסטודנטים בסעודיה הן נשים וכי נשים ממלאות כשליש מן המשרות הציבוריות.[6]



[1]  אל-חיאת, לונדון, 10.3.2004.

[2]  אל-חיאת, לונדון, 12.3.2004.

[3]  אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 11.3.2004.

[4] אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 13.3.2004.

[5] אל-חיאת, לונדון, 12.3.2004.

[6]  Arab News, Saudi Arabia, March 18, 2004.