מנהיג ארגון טרור אלג'יראי: מדינת האסלאם לא תקום, אלא בדם ובהקרבת הנפש
היומון הבינערבי "אל-חיאת" פרסם ראיון עם נביל צחראוי, המכונה "אבו אבראהים מצטפא", מנהיג ארגון "הקבוצה הסלפית לדעוה וג'יהאד" באלג'יריה. זהו ראיון ראשון של צחראוי, שארגונו מזוהה עם ארגון אל-קאעדה. הראיון פורסם לראשונה באתרי אינטרנט אסלאמיסטיים.
בתחילת הראיון, סיפר צחראוי על ארגונו שהוקם בסוף שנת 1419 על-פי הספירה המוסלמית [תחילת שנת 1999] ומהווה ארגון ממשיך ל"קבוצה האסלאמית החמושה". לדבריו, הקבוצה בראשה הוא עומד קמה לאחר שענתר זואברי השתלט על "הקבוצה האסלאמית החמושה" וסטה מדרכה.
להלן קטעים מן הראיון:
מי הורג את מי?
שאלה: ...באלג'יריה התנהל ויכוח גדול בשאלה מי עומד מאחורי מעשי הטבח המבוצעים נגד חפים מפשע. האם יש תשובה לשאלה הידועה באלג'יריה: מי הורג את מי?
צחראוי: 'הקבוצה הסלפית לדעוה וללחימה' סבורה שהעם האלג'יראי הוא עם מוסלמי שאסור מבחינה הלכתית לפגוע בדמו וברכושו ומי שהורג אותו או גוזל את רכושו מבצע את שאסר אללה. מעשי הטבח המבוצעים נגד העם החף מפשע וחסר המגן הם פשעים מתועבים ששום מוסלמי המעיד כי אין אל מבלעדי אללה וכי מחמד הוא שליחו של אללה אינו יכול להסכים להם.
שני סוגים של אנשים מבצעים את מעשי הטבח: הסוג הראשון הם 'הח'וארג''[1] המאשימים [את החברה] בכפירה, [חברי] קבוצתו של [ענתר] זואברי. לאלה כמעט ואין קיום בשטח. הסוג השני הוא המשטר, העומד מאחורי מרבית מעשי הטבח. ישנם כמה מניעים הגורמים לו לבצע מעשי טבח אלה ובכלל זה הפחדת העם כדי למנוע ממנו מלתמוך במוג'אהדין...
שאלה: העיתונות האלג'יראית חשפה כמה פעמים מגעים בין הקבוצה שלכם לבין השלטון. מה מידת האמת בידיעות אלה? האם 'הקבוצה הסלפית לדעוה ולחימה' מאמינה בפתרון באמצעות מו"מ ודיאלוג עם המשטר?
צחראוי: שליטי ארצות המוסלמים כיום הם כנופיה של כופרים החוזרים בהם מדת האסלאם, פושעים, היצורים המרושעים ביותר שנבראו על פני האדמה, שפשעיהם ידועים לכל והם משמשים דוגמא לבוגדנות, רמאות, הולכת שולל, ודיכוי. כמה התחייבויות הם נתנו לבני עמם ואחר כך מילאו בהם את בתי הקברות ובתי הכלא. את השריעה הם החליפו והם שולטים במוסלמים באמצעות חוקי אירופה ואמריקה. הם שפכו דם והפרו את האיסורים. הם כילו את רכושם של המוסלמים על דברים אסורים. כל מה שמעניין אותם זה כרסותיהם ושיעבודם למערב. אין הם [מוגנים] על ידי שום ברית. מי שרוצה שיעור [בתוצאות] הדיאלוג עם החוזרים בהם מדתם, שילמד את השיעור של 'האחים המוסלמים' במצרים, את השיעור של 'חזית ההצלה האסלאמית' באלג'יריה, את השיעור של תומכי שביתת הנשק מהסוג של צבא ההצלה, ועוד.
'הקבוצה הסלפית לדעוה וללחימה' נלחמת במשטר באלג'יר בשל כפירתו וחזרתו מן האסלאם... הלחימה במי שחזרו בהם מדתם קודמת ללחימה בזולתם מקרב הכופרים המקוריים ועונשם של מי שחזרו בהם מדתם קשה מזה [של הכופרים המקוריים], הן בעולם הזה והן בעולם הבא. עם השליטים האלה אין לכרות ברית, אין להעניק להם ביטחון, אין להתפייס איתם, ואין לעשות עמם שביתת נשק. יש לקבל מהם את החזרה בתשובה או את החרב...
הקשר לאל-קאעדה
שאלה: יש הרואים בגילוי הדעת האחרון שלכם הודעת נאמנות לארגון אל-קאעדה. מה דעתך ביחס לשיח' אסאמה בן לאדן? מה האמת בנוגע לקשר שלכם לאל-קאעדה וליתר ארגוני הג'יהאד בעולם?
צחראוי: הקשר שלנו לאל-קאעדה וליתר ארגוני הג'יהאד בעולם מבוסס על שני דברים:
ראשית, פעולת 'הקבוצה הסלפית לדעוה וללחימה' בתחום ההטפה והג'יהאד היא פעולה אינטגרטיבית עם זו של יתר הקבוצות, משום שכפי שציינו באמנת [הארגון]... 'הקבוצה הסלפית לדעוה וללחימה' היא אמצעי שלבי שמטרתו בסופו של דבר להקים את קבוצת המוסלמים – הח'ליפות – והיא רואה בה מטרה מקודשת שכל המוסלמים צריכים לשאוף להגשימה...
שנית, אחת המטרות שלנו היא גם לחנך את המוסלמים על העיקרון שהנאמנות לאסלאם ול'סונה' צריכה להיות קודמת לנאמנות לכל המסגרות האחרות... המוסלמי הוא אחיו של המוסלמי, גם אם ארצותיהם רחוקות זו מזו. כל מוסלמי זכאי [שהמוסלמים] יתמכו בו... אנו תומכים במי שתומך באללה, בנביאו ובמאמינים ואנו נוהגים באיבה כלפי מי שנוהג באיבה כלפי אללה ונביאו, גם אם הוא מקרובי הקרובים.
שאלה: אחרי הפשיטה של ה-11 בספטמבר, אמריקה הכניסה אתכם לרשימת הארגונים בהם היא נלחמת. מה תגובתך לכך?
צחראוי: אנו סיווגנו את עצמנו עוד לפני שאמריקה סיווגה אותנו. העולם מחולק לשני חלקים: חלק האמונה והאמת וחלק הכפירה והשקר. אין חלק שלישי. מי שרוצה את האסלאם ואת השלטון על פי הקוראן מסווג ברשימת אויבי הכפירה ומתנגדיה. המאפיינים היום ברורים ואין צורך בהדרכה. כל מי שאומר 'אין אל מבלעדי אללה ומחמד הוא שליחו של אללה', נמצא ברשימה [של עולם הכפירה] ותורו יגיע [להפגע על-ידי הכופרים], בין אם הוא חמוש ובין אם לאו...
שאלה: האם יש מסר אחרון שאתה רוצה להפנות לעם האלג'יראי המוסלמי בתנאים הקשים האלה בהם מצויה האומה?
צחראוי: הסכסוך בעולם היום הוא סכסוך בין האמונה לכפירה. המלחמה בפלסטין, באפגניסטן, בעיראק, באלג'יריה, בצ'צ'ניה, ובפיליפינים היא מלחמת אחת. זוהי מלחמה בין מחנה האסלאם למחנה הצלב אליו משתייכים האמריקאים, הציונים, היהודים, בני בריתם שחזרו מהם מדתם, ואחרים.
המטרה במלחמה הזו, שבאופן שקרי הם כינו אותה מלחמה נגד הטרור, היא למנוע מהמוסלמים מלהקים את מדינת האסלאם שהשלטון בה יהיה על פי הקוראן והסונה של הנביא ושתהווה מקור גאווה וכוח למוסלמים. אמריקה ובני בריתה היהודים, הנוצרים, והחוזרים בהם מדתם, לא ינוחו ולא ישקטו ולא יפסיקו את מלחמתם נגד האסלאם בטרם יוציאו את אחרון המוסלמים מדתו ויכניסו אותו אל הכפירה. יש להישמר מפני המזימה הנוראה הזו שאויבי האסלאם שואפים להגשימה.
הג'יהאד בזמן הזה הוא אחת המצוות האישיות הגדולות ביותר. כל מוסלמי צריך לדעת שההגנה על האסלאם ועל המוסלמים במלחמה הזו היא חובה החלה עליו בנפשו, בכספו, ובלשונו. התמיכה במוסלמים היא חובה. מדינת האסלאם לא תקום באמצעות סיסמאות, הפגנות, מפלגות, ובחירות אלא באמצעות דם, חלקי גופות, ו[הקרבת] נפשות..."[2]
[1] הכינוי "ח'וארג'", על שם המורדים ביורשיו של הנביא מחמד במאה השביעית, משמש בעידן המודרני כדי לייחס לקבוצות מסוימות, במקרה זה קבוצתו של זואברי, רדיקליזם דתי.
[2] אל-חיאת (לונדון), 9.1.2004.
