המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר המוחה על חיסול השיעים בעיראק
20/10/2005

 

סופר בחריני החי בארה"ב:

מאז הנאציזם לא היתה השמדה של קבוצה או עדה כהשמדת השיעים בעיראק

 

עמראן סלמאן, סופר בחריני החי בארה"ב, פרסם באתר האינטרנט הליבראלי www.elaph.com , מאמר ביקורת חריף על הסונים השותקים, לדבריו, לנוכח השמדתם של השיעים בעיראק.[1]

להלן עיקרי מאמרו:

 

"כאשר התפוצצה השערורייה של כלא אבו ע'ריב, לא היה אף ערבי שלא הביע את דעתו על כך שהדבר מתועב, שפל ומנוגד לערכים ההומאניים. הם צודקים בעניין זה. אולם אנשים אלה שכחו מהר מאוד את ההומאניות שלהם וחתמו את פיותיהם כאשר הטרוריסט הירדני, אבו מוצעב אל-זרקאוי, הכריז על מלחמתו כנגד השיעים בעיראק, והחל לשלוח את חייליו הממולכדים לפוצץ עצמם בקרב ילדים, נשים וזקנים. אף אחד מאותם אנשים [שגינו את שערוריית אבו ע'ריב] לא הוציא הגה ואף אחד מהם לא הזיל דמעה על מאות ואלפי האזרחים העיראקים הנרצחים שהתעללו בגופותיהם.

 

אנו יכולים כמובן להבין את הכעס לנוכח שערוריית כלא אבו ע'ריב ואת גינויה בכל העולם שהרי הדבר מנוגד לערכי המוסר. הראשונים שגינו [את הפרשה] היו האמריקאים עצמם שחשבו כי המעשים של חלק מחייליהם עיוותו את תדמיתה של ארה"ב והיוו אות קלון על מצחה...

 

אולם, האם הערבים אינם חשים בושה גדולה יותר כאשר חלקם רוצח אזרחים עיראקים וטובח בהם? האם שאר [האנשים] אינם חשים ייסורי מצפון כאשר הם מתאמצים למצוא תירוצים והצדקות עבור הרוצחים והפושעים אותם הם מכנים [כאנשי] 'ההתנגדות'. כיצד אדם היוצא מכליו לנוכח עינוי אדם או זלזול בכבודו יכול לשתוק ולהתעלם מהכרזה על השמדת מיליוני אנשים בשל השתייכותם לעדה מסוימת.

 

איך ניתן [להסביר] את השתיקה הערבית [בכלל] ואת זו הסונית בפרט לנוכח רצח השיעים העיראקים והפחדתם בדרכים הנתעבות והשפלות ביותר?... הרי הרוצחים מכריזים בפומבי על עמדותיהם, מתפארים בהן ומתייחסים אליהן כאל ג'יהאד למען אללה. אם מה שקרה אינו מקומם את האזרח הערבי הפשוט - שנעשתה לו שטיפת מוח ושרצונו המנטאלי שותק כליל – איך ניתן להסביר [עמדה זו] מצד הפוליטיקאים ואנשי התקשורת?  

 

מה יכולים אנו לומר לנוכח התייחסותם של אמצעי התקשורת הערביים וערוצי הלווין הערביים בפרט, המדווחים בקרירות על הרציחות, על מעשי הטבח ועל פיצוצי ההתאבדות בקרב אזרחים בעיראק ומתייחסים אליהם כאל אירועים שגרתיים במסגרת מה שמכונה 'סדרת [מעשי] האלימות בעיראק'?

 

המלחמה שמנהלים ארגון אל-קאעדה והטרוריסטים נגד השיעים בעיראק היא חלק מפעולות ההשמדה הקולקטיבית המתרחשת לעיתים נדירות בהיסטוריה בת זמננו. לא קרה בעבר שמישהו הכריז על מלחמה דומה נגד גזע או קבוצה ככלל, חוץ [מהמקרה של] גרמניה הנאצית נגד היהודים...

 

'אגודת העלמאא המוסלמים בעיראק' ו[גופים] דומים במדינות ערב פרסמו עשרות פתוות בנוגע לסוגיות הפוליטיות הנוכחיות, אולם הם לא פרסמו ולו פתוא אחת המכריזה על בן לאדן, אל-ט'ואהירי או על זרקאוי - בשל רציחתו את השיעים - ככופרים. יתרה מכך, אפילו במקרים המעטים בהם הם נאלצו לגנות את רצח האזרחים בעיראק, הם עשו זאת בשיא הכלליות ובצורה המופשטת ביותר.

 

העולם כולו עד לכך שהערבים והסונים שותקים, עומדים בחיבוק ידיים - וחלקם אף מברכים - על  

הרצח בדם קר של השיעים בעיראק. הם עתידים לשאת את אות הקלון הזאת לנצח...

 

לאמריקה, לפחות, היה תמיד את האומץ להכיר בטעויותיה. היא הכירה בפשע העבדות [שביצעה] כנגד השחורים והיא פעלה, ועודנה פועלת, לכפר על הפשע ההיסטורי הזה. אולם הסונים [לעומת זאת] רדפו את השיעים, הכריזו עליהם כעל כופרים ועדיין מתייחסים אליהם בארצותיהם כאל אזרחים סוג ב'. נראה כי הם לא הסתפקו בכך וחזרו היום כדי להשלים את מה שהחלו בו במאות שחלפו.

 

הם לא הודו בעבר על רדיפתם את השיעים, והנה הם במאה העשרים ואחת ממשיכים במעשי הטבח שלהם ובפשעיהם נגדם, למראה עיניו ולמשמע אוזניו של העולם [כולו]. האם אותם אנשים אינם חשים בחרפה ובקלון שאופפים אותם?"

 

 



www.elaph.com, 15.10.2005 [1],

תגיות