אירגוני זכויות אדם ובעלי טורים נגד דיכוי חופש הביטוי ברש"פ

נשיא בית המשפט השרעי הפלסטיני לערעורים, חסן אל-ג'וג'ו, הודח מתפקידו בעקבות ביקורת שהשמיע בעיתונות כלפי מערכת המשפט הפלסטינית. ארגונים לזכויות האדם ובעלי טורים יצאו נגד ההדחה וקבלו על ניסיונות הרש"פ לדכא את חופש הביטוי. אירוע זה מצטרף להצתת מכוניתו של עבד אל-סתאר אל-קאסם, מרצה באוניברסיטת אל-נג'אח, לאחר שטען כי מנגנוני הביטחון מענים אסירים פוליטיים. גם תקיפת העיתונאים בעזה בעת ביקורו של אבו מאזן במטה משרדי המשטרה הפלסטינית נתפסת כדיכוי חופש הבעת דעה.

 הדחת נשיא בית המשפט השרעי לערעורים

במאמר שפורסם בעיתון "צות אל-נסאא" במחצית חודש אפריל 2005 התבטא השיח' ד"ר חסן אלג'וג'ו, נשיא בית המשפט השרעי הפלסטיני לערעורים, כי "מערכת המשפט השרעי כולה סובלת, משום שאין חוקים ופסיקות המסדירים את עבודתה לכן רווחות [תופעות] של אלתור ואנדרלמוסיה".[1]

בעקבות הדברים האלה החליטה "המועצה העליונה למשפט שרעי" להפסיק את עבודתו של השיח' ולזמנו לחקירה בטענה כי חרג מנהלים והפר הוראות  וכי דבריו גורמים למחלוקות ופוגעים ביוקרת מערכת המשפט השרעית הפלסטינית.[2]  קודם לכן פרסם ראש השופטים הפלסטיניים ויו"ר המועצה העליונה למשפט, תיסיר אל-תמימי, חוזר האוסר על השופטים להתראיין באמצעי התקשורת ללא אישורו.[3]

ארגוני נשים וזכויות אדם מחו על ההחלטה ותארו אותה כמסוכנת, שרירותית ובלתי חוקית שמדכאת כל דעה הקוראת לרפורמה במערכת המשפט.[4]

בעלי טורים האשימו את מערכת המשפט שהיא מסואבת ואינה פועלת לביצוע הרפורמות הנדרשות. עלי אל-בטה, עיתונאי פלסטיני מעזה, התריס כלפי השיח' תמימי "כאשר הנשיא יאסר ערפאת מינה אותך לתפקיד ראש השופטים אמרת כי בכוונתך לתקן את הליקויים. מה שינית? האם אירע דבר חדש? ולעצם העניין, כיצד הרשית לעצמך להצהיר הצהרה מדינית הנוגעת לגורלו של העם [הפלסטיני] כמה שעות לפני מותו של הנשיא כאשר אינך מוסמך לדבר בשם הרש"פ על מצבו של הנשיא. כיצד הרשית לעצמך להשמיע הצהרות, מפריס, לגבי מצבו של הנשיא ואינך מאפשר לשופט הידוע ביעילותו לאשר את שגלוי לעין, שפעילותה של מערכת המשפט מתנהלת מתוך אלתור. הכל יודעים כי כל המוסדות הפלסטיניים הממלכתיים והבלתי רשמיים פועלים מתוך אלתור".[5]

ד"ר אבראהים חמאמי, רופא פלסטיני המתגורר בבריטניה, טען במאמרו כי במערכת המשפט יש אנדרלמוסיה וחריגות בהיקף גדול, שופטים ופקידים בכירים ממנים את בני משפחותיהם לתפקידים במערכת המשפט. אחד הפקידים שמעל אף הוחזר לעבודתו. "אל-ג'וג'ו איננו הראשון שדיבר על המערכת המשפטית וודאי איננו האחרון. המשבר עתיק יומין והוא התעורר לא אחת ברמות הגבוהות ביותר... השיח' תיסיר אל-תמימי עצמו מתח בעבר ביקורת על ליקויים במערכת המשפט

השרעי: '... מתנהלת גביית כספים שלא לטובת קופת האוצר [הפלסטינית]".

הצעד הבלתי מוצדק [שננקט] נגד השופט חסן אל-ג'וג'ו... שופך אור על מדיניות השלטון [הפלסטיני] לסתום פיות ולאסור [הבעת] דעה חופשית המנוגדת [לדעתם] של אנשי [הסכם] אוסלו, בפרט בתקופה הנוכחית שבה [הסכם] אוסלו נכשל והכיבוש סוטר למנהיגי הרשות הפלסטינית. זו איננה מסוגלת לעשות דבר זולת הפעלת טרור מחשבתי ופיסי נגד בני עמנו האמיץ בדרך המזכירה את בתי המשפט של האינקווזיציה בימי הביניים... ".[6]

הצתת מכוניתו של מרצה באוניברסיטת אל-נג'אח

ב-27 באפריל 2005 הוצתה מכוניתו של ד"ר עבד אל-סתאר קאסם, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת אל-נג'אח, איש האופוזיציה הפלסטינית האסלאמית. היומון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט" פרסם כי הרקע למעשה הוא שהמרצה פרסם הודעה לעיתונות ובה טענות אודות צעדי דיכוי שנקטו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים נגד עצורים פלסטיניים".[7]

עדלי צאדק, עוזר שר החוץ הפלסטיני ובעל טור ביומון הרש"פ "אלחיאת אל-ג'דידה", טען במאמרו כי "ההתמודדות עם השקפותיו של ד"ר עבד אל-סתאר אל-קאסם צריכה להיות בכינוסים אידיאולוגיים ופוליטיים, בסדנאות ובבימות תקשורתיות על בסיס כבוד הדדי".[8]

שוטרים פלסטיניים תקפו עיתונאים פלסטיניים

בסוף חודש מאי 2005.  במהלך ביקור שערך אבו מאזן במשרדי המשטרה הפלסטינית בעזה, פצעו שוטרים  פלסטיניים עיתונאים שביקשו לסקר את הביקור וניפצו את המצלמות שבידיהם. ארגונים פוליטיים כגון: החזית העממית, "היוזמה הלאומית הפלסטינית" וחמאס פרסמו הודעות גינוי "יש לגנות את התקיפה הנחשבת הפרה ברורה של אחת הזכויות הבסיסיות של האדם".[9]

בתגובה לתקיפת העיתונאים החליט איגוד העיתונאים להחרים את כל הפעילויות הנוגעות [ללשכת] הנשיאות הפלסטינית, [ללשכת] ראש הממשלה ולמשטרה הפלסטינית למשך שבוע, כדי שהמעורבים

בתקיפת העיתונאים ייענשו. בהודעה שפרסם האיגוד נאמר כי "איגוד העיתונאים הפלסטיניים אינו יכול להבליג עוד נוכח המשך סדרת ההתקפות על חברי האיגוד ועל אנשי התקשורת בכלל".[10]