המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
דיון ציבורי בסעודיה סביב אפשרויות העבודה של נשים
12/11/2006

             דיון ציבורי בסעודיה סביב אפשרויות העבודה של נשים

 

לאחרונה מתנהל בסעודיה דיון ציבורי בנושא עבודת נשים. דיון זה התגבר בעקבות החלטת הממשלה להגדיל את תחומי העבודה של נשים, ולאפשר לנשים סעודיות בלבד לעבוד כמוכרות בחנויות למוצרים לנשים, כגון ביגוד, לבנים וקוסמטיקה. החלטת הממשלה עוררה את התנגדותם של

אנשי דת הרואים ביציאת נשים מהבית הפרה של השריעה, ואת התנגדותם של בעלי חנויות שהעסקת נשים אינה משתלמת להם. עם זאת, זכתה ההחלטה לתמיכתם של אינטלקטואלים, נשים וגברים כאחד, שראו בתעסוקת הנשים כלי למוביליזציה חברתית ולהעלאת מעמד האישה בסעודיה.

 

חמש נשים על כל משרה פנויה

נתוני משרד העבודה הסעודי מלמדים כי נשים מהוות רק 5% מכוח העבודה הסעודי וכי זהו השיעור הנמוך ביותר בעולם.[1] זאת למרות שמספר הסטודנטיות באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה בסעודיה הוא כ-70% מכלל הסטודנטים הרשומים במוסדות לימוד אלה.[2] לפיכך, ההערכה הגוברת בסעודיה היא כי "מספר הנשים הלומדות כיום באוניברסיטה ואשר עתידות לדרוש מחר עבודה יהיה גדול מסך הידיים העובדות של נשים בעלות משרות היום. לפי הנתונים, בעוד חמש שנים ימתינו חמש נשים על כל [משרה] בודדת [לנשים] שתתפנה..."[3]

 

מחמד בן סלימאן אל-אחידב, בעל טור ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", מצטט במאמר בנושא מכתב שנשלח אליו  המשקף את מצוקתה של האישה הסעודית בתחום התעסוקה: "נכנסתי למכללה לחינוך כמו חברותי ואחיותי וכמו כל בנות סעודיה, שכן זה התחום היחיד ה[פתוח] לפנינו מאז ועד היום. למרות שלא רציתי להיות מורה, סיימתי את לימודי ההוראה... כבר חמש שנים שוכבת תעודתי במגירה... אחותי ואני קיבלנו לפני ארבע שנים חוזה [לעבודה במסגרת הקצאת משרות הוראה] למיגור הבערות. היה זה בכפר קטן בין ההרים והמדבריות, שמכוניות קטנות לא יכולות להגיע אליו, ואין שם חשמל, מים או טלפון, כאילו שאנו [חיים] בתקופת האבן... לא עבר יותר משבוע וחזרתי [לביתי]... כעבור שנתיים התחלתי לעבוד במסגרת חוזה בבתי ספר בתבוכ... כמפקחת. לאחר שנתיים החוזה בוטל... וישבתי בבית שלוש שנים. [כיום] אני מציירת ומוכרת את ציורי..."[4]

 

קשיים בהגדלת אפשרויות התעסוקה של נשים

במטרה לפתור את מצוקת העבודה של נשים, נדון נושא תעסוקת הנשים בפגישת הדיאלוג הלאומי הסעודי בעיר אל-מדינה ב-2004. המלצות הדיונים הופנו למועצת השורא וזו גיבשה אסטרטגיה כוללת בסוגיה שהועברה לאישור הממשלה, אשר קיבלה את החלטה 120 להגדלת תחומי עבודת הנשים.

 

בהחלטה 120 נקבע כי הגופים הממשלתיים ינפיקו רישיונות לנשים המבקשות לעסוק בפעילות כלכלית. בנוסף, יוקמו בגופים אלה מחלקות מיוחדות לנשים. כמו כן נקבע כי מועצת לשכות המסחר והתעשייה הסעודיות תקים ועדת נשים למציאת תחומי עבודה לאישה הסעודית ולהכשרתה במקצועות שיימצאו לה, וכי הקרן לפיתוח משאבי אנוש תכשיר אף היא נשים סעודיות במקצועות שונים. על פי ההחלטה, יוכשרו שטחים לפרויקטים תעשייתיים שבהם יעבדו נשים. על משרד העבודה הסעודי הוטל לדאוג ליישום שיטת העבודה מרחוק כאחד התחומים החדשים שאישה יכולה לעבוד בו, ולגבש תכנית לאומית מקיפה בנושא כוח העבודה הנשי הסעודי. סעיף 8 של החלטה 120 קבע כי יש לאפשר רק לנשים סעודיות לעבוד כמוכרות בחנויות למוצרי נשים.[5]

 

למרות קבלת ההחלטה בממשלה, נתקל יישומה בקשיים לאחר שנדחה על ידי משרד העבודה הסעודי ואח"כ אף בוטל בטענה שלבעלי החנויות "קשה ליישם את ההחלטה במועד שנקבע לכך בשל הצורך להכין את חנויותיהם [לשינוי]..."[6]  אולם, היו שטענו כי מדובר בכניעה ללחץ מצד החוגים דתיים שונים שהתנגדו להחלטה.[7] שר העבודה הסעודי, ד"ר ע'אזי אל-קוציבי, מצידו, הבהיר כי  "משרדו אינו פועל להוציא נשים לעבודה... וכי המקום הטוב ביותר לשירותה של האישה הוא ביתה..."[8]  כעבור כחודשיים הכחיש אל-קוציבי את דבר ביטול החלטה 120 ואמר כי "אין מנוס אלא להתחיל [למצוא] מקומות עבודה עבור מיליוני הנשים [בממלכה]."[9]  אל-קוציבי הבהיר כי "אף בחורה לא תועסק ללא הסכמה ברורה של האפוטרופוס שלה. כמו כן נוודא שמתן עבודה [לאישה] לא ישפיע על עבודתה עם משפחתה בביתה ועל שליחותה הנצחית לחנך את ילדיה..."[10]

 

במקביל, ננקטים צעדים לעידוד יציאת האישה לעבודה. כך למשל, מרכז האישה הסעודית להסברה מכנס בנובמבר 2006 סימפוזיון בריאץ' בחסות בית המלוכה הסעודי בנושא "תפקיד עבודת האישה בפיתוח החברה."[11] לצד זאת, החלה בג'דה יוזמה ראשונה מסוגה להכשרת קבוצה בת 20 נשים לעבודה כקופאיות בסופרמרקט. המדריכות בתכנית אמרו כי הן שמחות לקחת חלק בפעילות הדומה לזו המתרחשת במדינות מתקדמות בעולם לפיתוח יכולותיהן של נשים בתחום חדש זה.[12] בעקבות הצלחתו של מחזור הנשים הראשון, נפתח מחזור שני להכשרת נשים לעבודה כקופאיות.[13]

 

הויכוח ההלכתי על עבודת הנשים

ההחלטה לאפשר לנשים לעבוד כמוכרות בחנויות בגדים, כמו גם דחייתה, ביטולה ודחייתה מחדש, עוררו ויכוח ציבורי בחברה הסעודית בשאלה האם עבודת נשים מותרת מבחינה הלכתית. על הפרק עמדו שאלות כגון האם עבודת נשים מחוץ לבית היא מכובדת, האם השריעה מתירה עבודת נשים במחיצת גברים והאם יש הבחנה בשריעה בין עבודתו של גבר לבין זו של אישה.

 

שיח' בכיר קורא לאישה להישאר בביתה

השיח' צאלח בן פוזאן אל-פוזאן, חבר מועצת העלמאא הבכירים בסעודיה שהתנגד ליציאת האישה לעבודה, כתב ביומון הסעודי "אל-וטן": "אללה ברא את הגבר והאישה, והקנה לכל אחד מהם נטייה מוּלדת לעבוד בעבודה ההולמת אותו, משום שהחברה האנושית זקוקה לעבודתם של שני המינים, כל אחד בתחומו – הגבר עובד מחוץ לבית והאישה עובדת בתוך הבית... אם כל אחד מהם יבצע את עבודתו במקומה, טובת החברה תושג במלואה...

 

לאלה שאומרים כי האישה מובטלת משום שאינה עובדת מחוץ לבית, אנו אומרים כי אם האישה תעבוד מחוץ לבית היא תהיה מובטלת מעבודתה האמיתית בתוך הבית, ואז היא תהיה מובטלת ממש והחברה תפסיד את העבודה הזו שאיש אינו מבצע אותה מלבדה. לאלו שאמרו: 'יש להביא במקומה משרתות שיעשו את עבודות הבית' אנו אומרים: משרתת לא תעשה את העבודה מתוך אותו הרגש שיש לבעלת הבית והעבודה לא תהיה מושלמת... אלו הקוראים לעבודת האישה בתחום לא לה אינם מעוניינים בעבודת האישה מחוץ לבית כשלעצמה, אלא ברצונם לשלול ממנה את כבודה..."[14]

בתגובה לדבריו של השיח' פוזאן, כתבה זינה עבדאללה אאל עביד ב"אל-וטן": "מצער הוא שהשיח' [פוזאן] חורץ את דינן של כל אלו היוצאות מביתן לעבוד. האם השיח' רואה ברופאה שאנו זקוקים לה מאוד [אישה] חסרת כבוד? האם הוא סבור שאין כבוד למורה המחנכת את הדורות ומעצבת את מוחותיהם האם הפקידה הטורחת לפרנסתה, יהיה אשר יהיה תחום עבודתה... נשלל כבודה? כיצד אתם רוצים שהאישה תהיה רעייה טובה בעלת מודעות לזכויותיה? כיצד אתם רוצים שהיא תהיה אם המגדלת את נוער העתיד?... כיצד אתם רוצים שהיא תהיה חברה פעילה בחברה ושתפעל למען דתה ואמונתה? שהרי על ידי הקריאה להישארותה בבית, אנו נותנים לה תפקיד שולי וחשיבות שולית בחברה?..."[15]

 

ביקורת על התערבות משטרת הדת בסוגיה

משטרת הדת הסעודית לקחה אף היא חלק בויכוח זה, כאשר הורתה לבעליה של חברת הבשמים הסעודית "אל-קזאז" לפטר 69 נשים שהועסקו כמוכרות או כעובדות מעבדה.[16] ביקורת שנמתחה בעיתונות הסעודית על משטרת הדת גרמה לה לפרסם הבהרה לפיה אין היא מתנגדת לעבודת נשים באשר היא, אלא לעבודת נשים שאינה על פי החוקים, כגון אי עטיית כיסוי ראש, או עבודת נשים במחיצת גברים. בהודעה נאמר: "המפקדה הכללית של משטרת הדת הסעודית בשום אופן לא תעמוד בפני עבודת האישה כל עוד היא מתנהלת על פי העקרונות השרעיים..."[17]  כעבור כחודשיים חייב משרד העבודה הסעודי את חברת "אל-קזאז" לשוב ולהעסיק את הנשים שפוטרו.[18]

 

בעיתונים הסעודיים פורסמו מאמרי תגובה להודעת משטרת הדת הסעודית שדחו את טענותיה לגבי איסור על עבודת נשים במחיצת גברים באסלאם. בעל הטור הסעודי שתיוי אל-ע'ית'י יצא נגד טענותיה של משטרת הדת הסעודית בדבר עירוב בין נשים לגברים, וכתב: "האם אנו יכולים להאשים את כל האחיות בהיסטוריה כולה שריפאו את המוסלמים במערכות ובכיבושים האסלאמיים... האם אנו יכולים להאשים את כל האחיות בבתי החולים שלנו שבהכרח מתערות עם גברים, אם בצורה ישירה ואם בצורה בלתי ישירה; האם אנו יכולים להאשים את כל נשותינו ב'פשע' העירוב [עם גברים] בקיימן קשרים עם גברים בשווקים ובמקומות ציבוריים? אם כך, האם תישאר אישה מנשותינו המצוינות שאינה אשמה [ב'פשע' זה]?..."[19]

 

עצומה באינטרנט של 130 גברים מעוררת ויכוח

בתגובה להחלטת הממשלה לאפשר לנשים לעבוד כמוכרות בחנויות לבגדי נשים, התפרסם במספר אתרי אינטרנט גילוי דעת, עליו חתומים 130 גברים, המתנגדים לקריאות לשוויון בין גברים לנשים. בין היתר נכתב בגילוי הדעת: "כל קריאה לשוויון מוחלט בין הגבר לאישה היא קריאה מופרכת מבחינת ההלכה ומבחינת ההיגיון, שכן לכל אחד מן המינים תפקיד שונה... השריעה, ההיגיון והחושים מורים על היתרון של המין הגברי על המין הנשי... אישה שמרבה לצאת [מהבית] ללא צורך היא אישה מגונה... [בעוד,] אישה הנשארת בבית ומבצעת את חובותיה כלפי ריבונה, בעלה וילדיה זוכה לשבחים. ההונאה והפיתוי של האישה המוסלמית אשר נעשית בצורה המכוערת ביותר מצד המתמערבים היא התגאותם בעבודתה של האישה מחוץ לבית, גם אם היא דיילת במטוס, והמעטתם מערכה של עבודת האישה בביתה המקיימת את חובותיה כלפי בעלה ומחנכת את ילדיה..."[20]

 

גם גילוי הדעת עורר תגובות. אמירה כשע'רי, מרצה לאנגלית במכללה לחינוך בנות, כתבה ב"אל-וטן": "האסלאם הבהיר שההבדל בין האישה לגבר אינו בכך שהמין הגברי עדיף על המין הנשי בצורה מוחלטת. הנשים הן אחיותיהם מבטן ומלידה של הגברים, האחד משלים את השני... האם יציאתה של האישה לעבודה על פי החלטה 120 עומדת בסתירה לשריעה? האם נשים ייצאו לעבוד בחנויות לבגדי נשים מבלי שיש להן צורך בכך? אם כן מדוע להנהיג דעה שלילית בקרב המוסלמים והמוסלמיות ולשפוט את האישה על הפרת השריעה שלא בצדק? מדוע לנסות לתאר את ההחלטה כאסון, בעוד שההחלטה שואפת לסייע לאישה על ידי מתן אפשרויות של עבודה מכובדת שתשמור על דתה וכבודה [של האישה]? מדוע להטיל מום בהחלטה על ידי הפחדה ויחס מתנשא כזה המניח שהאישה היא מקור הרוע והשחיתות?..."[21]

בעל טור סעודי: אינטרסים כלכליים מוסווים בטיעונים דתיים

יש הטוענים כי ההתנגדות להחלטת הממשלה לעידוד עבודת נשים נבעה בעיקר מההוראה כי בתחומים מסוימים יועסקו נשים בלבד ובכך תיאסר העסקת עובדים שאינם סעודים. בין המתנגדים להחלטה נשמעו בעלי חנויות לבגדי נשים, שנוהגים להעסיק עובדים זרים כמוכרים ולשלם להם פחות משכרה הצפוי של מוכרת סעודית. בעקבות פרסום ההחלטה, הופיעו בכלי התקשורת בעלי הון רבים שהביעו את התנגדותם להחלטה, תוך שהם מעלים נימוקים מוסריים, לכאורה, ומזהירים מפני הרס המידות והתפשטות השחיתות.

 

עבד אל-רחמן בן עבד אל-עזיז אאל אל-שיח', בעל טור ביומון הסעודי "אל-ריאץ'", טען כי אנשי העסקים והסוחרים הם שיצרו את  השיח הדתי נגד ההחלטה. לדבריו, מאחורי שיח דתי זה ניצבת "קבוצה של אנשי עסקים או סוחרים אשר התרגלו, התנסו ותמיד הצליחו לבטל החלטות דומות קודמות, וזאת מסיבה אחת, והיא שהם סבורים שהחלטה זו והחלטות קודמות בעניין סעודיזציה של המשרות מנוגדות לאינטרסים שלהם... נוכחותו של סעודי, בין אם גבר או אישה [בחנות], תחשוף את תנאי [העסקתם], תגלה את חרפת שיטות העבודה שלהם, ותגזול חלק גדול מהכנסתם [בשל משכורתו הגבוהה יחסית של  הסעודי] הגבוהה מזו של הלא סעודי המגלה צייתנות מוחלטת להוראותיהם, יכול לעבוד יותר שעות ובכל שעה, ומסתפק במשכורת הנמוכה ביותר... זו הסיבה העיקרית לסירוב להחלטה הזו. לכן, דחיית ההחלטה אינה נובעת מדרישה 'דתית', אלא, ללא ספק, בגלל שקבוצה גדולה של אנשי עסקים, סוחרים להם עניין בהחלטה זו... ניצלו את הדת לשם רווחיהם..."[22]

 

קריאה לתמיכה בגופים המעסיקים נשים

מצדדי ההחלטה טענו כי היא יכולה לא רק לתרום לקידום מעמד האישה בחברה הסעודית, אלא גם לסייע לנשים בפרנסתן ולשמור על צניעותן. אמירה כשע'רי הביעה את תמיכתה בהחלטה לעידוד יציאת נשים לעבודה מסיבות כלכליות. לדבריה, "מי שעוקב אחר מצב האישה בחברה הסעודית מבין את התמורות הכלכליות והחברתיות שעברו על האישה שמחפשת עבודה, אם כדי לפרנס את משפחתה או מפאת הצורך הכלכלי הלאומי בעבודת האישה. ישנן נשים רבות שאין להן מי שיפרנס אותן, כמו גרושות, אלמנות או נשים הנשואות לגברים שלא יכולים לעבוד מסיבות גופניות או נפשיות. האם נותירן נזקקות הנאלצות לפשוט יד או לבזות את גופן או שנפתח בפניהן אפשרויות ותחומי עבודה העולים בקנה אחד עם אישיותן וכבודן באווירה בריאה, נקייה ופתוחה?... ההלכה [המוסלמית] התירה את עבודת האישה, והחברה זקוקה לעבודה של נשים בשל תנאי המחייה והתנאים הכלכליים, וכן במטרה לעלות בסולם החברתי..."[23]

 

ע'אדה עבד אל-עזיז אל-חוטי טענה כי ההחלטה שנשים יעבדו בחנויות ללבני נשים שומרת על האישה מפני הטרדות מצד גברים. במאמר ב"אל-וטן" כתבה: "אני לא מכירה אף מקום בעולם שבו בגדי נשים נמכרים על ידי גברים, אלא רק פה בארצנו. זו אחת הסתירות המצחיקות והתמוהות שיש. בעוד חברתנו ידועה בשמרנותה המוחלטת, ואף הלא מוצדקת לעיתים קרובות, [שבה] כולם פועלים להרחיק מהאישה כל מעשה מביש או [מעורר] חשד, באותה החברה האישה נתונה להטרדות נתעבות ביותר מצידם של מוכרים השוהים [בסעודיה ואינם אזרחיה]  שמותר להם, ורק להם, למכור בגדי נשים, ואתם יודעים בדיוק לאיזה סוג של בגדים אני מתכוונת... האם [לא] מוטב שאישה יותר בקיאה ומנוסה בתחום זה תהיה המוכרת ואישה אחרת תיכנס אליה לבד או בלוויית בעלה, או [שמא מוטב] שאישה תיכנס למוכר, על פי רוב כשהוא לבד, והוא יסגור אחריה את דלת החנות?..."[24]

 

גם הדוקטורנטית הסעודית החיה בבריטניה, מראם עבד אל-רחמן מכאוי, הביעה תמיכה בכל החלטה שיש בה כדי לפתוח בפני נשים מקומות עבודה חדשים, אך עם זאת תהתה בדבר מידת האפקטיביות שלה: "האם הובא בחשבון עניין התחבורה, למשל? זאת ועוד, האם ניתן ליישם את ההחלטה הזו בכל החנויות ובכל הערים והאזורים? אני יכולה לתאר לעצמי שהחנויות ברחוב 'אל-תחליה' בג'דה תהפוכנה לחנויות של נשים ללא בעיה גדולה, אך אינני [יכולה] לתאר לעצמי כיצד המצב ישתנה בשווקים העממיים, למשל... אני סבורה שניסיון לפתוח תחומים חדשים בפני האישה מבלי שיתר בעיותיה נפתרו, ומבלי שנלווים לכך קמפיינים אינטנסיביים לשינוי השקפת החברה ביחס לאישה, החל מתכניות הלימוד, ועד בימות הדרשנים... – ניסיון זה רק יוסיף לבעיותינו, במקום להפחיתן, ותהיה זו הזדמנות פז למפלגת 'היי יפה... ושבי בבית' להכריז על ניצחונה...

 

בבריטניה אני קוראת כל יום על אפשרויות עבודה בחברות בינלאומיות כמו British Petrolium, Shell ו- Microsoft, וכן בחברות שיש להן סניפים בארצי [כלומר בסעודיה], אך שם [משרות אלה מיועדות] לגברים בלבד. כאן [בבריטניה] יש להם מנגנון המנסה לתקן את חוסר האיזון בשיעור הנשים העובדות בתחומי המדע והטכנולוגיה בפרט, ולכן הם מקדמים בברכה [נשים] כמוני. המנחה שלי שחושבת לעבור לעבוד בניו זילנד שאלה אותי האם הייתי רוצה בתום הלימודים [לדוקטורט] לעבוד שם. השבח לאל, מוצעות לי משרות בסוף העולם, בעוד שבארצי אני מנועה [מלעבוד] בהן...

 

יש לתמוך בחברות ובמוסדות המציעים עבודה מתאימה לנשים ואשר מתחשבים במצבן המיוחד ולהעניק להן את הביטחון [שעבודת נשים] היא דבר מקובל ואף נדרש... אני מקווה שהמסר שלי יגיע לשר העבודה [הסעודי] ושלא אשוב לסעודיה ואמצא דלתות סגורות. אני רוצה להישאר קרוב לאימי בג'דה, אך אני מוצאת את עצמי מתרחקת כדי להתפרנס הרחק מעבר למפרץ באוקלנד."[25]

 

קריאה להעניק לנשים רישיון לעבוד כעורכות דין

במקביל לויכוח הציבורי בשאלה האם יש להתיר לנשים לעבוד כמוכרות בחנויות  לנשים, עולות גם קריאות להתיר לנשים לעבוד כעורכות דין, דבר שנמנע מהן עד כה.

 

פאטמה קאבל, עורכת הדין הסעודית הראשונה, שסיימה את לימודיה במחלקת המשפטים באוניברסיטת קהיר לפני 27 שנה, הגישה בקשה למשרד המשפטים הסעודי לרישיון לעבוד כעורכת דין, כשהיא עומדת בכל התנאים הדרושים לכך מבחינת הכשרה, התמחות וניסיון. מאחר שרק לגברים מותר לעבוד בתחום התמחותה, קאבל הגישה בקשה לעבוד בתחומה בסעודיה.

 

קאבל אמרה: "אני מסרבת [לעבוד] במשרד של גבר. אני רוצה רישיון [כדי] שיהיה לי משרד משלי, ורישיון לעסוק בעריכת דין. לשון החוק כאן ברורה ומדויקת. אין כל עוון בפתיחת משרדים של נשים... ובנוסף, כיצד יתמחו בוגרות מחלקת המשפטים?" היא הדגישה כי הבעיה אינה בהלכה ולא בחוק, אלא במה שנהוג. היא העלתה את השאלות "מדוע עלינו לנסוע למדינות אחרות כדי לקבל ניסיון? מדוע שלא נהיה מקור גאווה לארצנו ונביא למולדתנו תועלת בעזרת הידע שלנו, הניסיון שלנו וההתמחות שלנו? טעות היא לומר שאישה לא יכולה להיות עורכת דין ושעריכת דין [היא מקצוע] שצריך להישאר נחלת הגבר בלבד. זאת משום שמקצוע זה אינו קשור ל[מינו של בעל המקצוע]..." כמו כן, היא הדגישה את "החשיבות של קיומה של מחלקת נשים בבית המשפט על מנת לעזור לאישה, לפחות מבחינה אדמיניסטרטיבית... לבל תנוצל בדרך זו או אחרת..."[26]

 

גם עורכת הדין הסעודית רים אל-חביב, בת 29, בוגרת אוניברסיטת הארוורד שהצטרפה לצוות הסנגוריה של הנשיא העיראקי המודח סדאם חוסיין, מחתה על כך שנשים בסעודיה אינן יכולות לעבוד במקצוען. היא גינתה את ראש המנהלה הכללית של הסנגוריה במשרד המשפטים הסעודי, שאישר את [ההחלטה] שהיא אינה יכולה להירשם כעורכת דין סעודית, דבר המונע ממנה ומאחרות כמותה לעסוק במקצוען. אל-חביב אמרה: 'מוזר שנפתח חוג ללימודי משפטים באוניברסיטת 'המלך עבד אל-עזיז' כאשר אין [לנשים]  אפשרות לעסוק במקצוע. האם בוגרות החוג הזה יועסקו כרופאות ווטרינריות?'

 

עאבד ח'זנדאר, בעל טור ביומונים הסעודיים "אל-ריאץ'" ו"עכאט'" פרסם מאמר המגן על עורכות הדין הסעודיות שאינן מורשות לעסוק במקצוען בסעודיה. במאמרו כתב ח'זנדאר: "אם יש איסור [לנשים לעסוק במקצוע], האם הוא מתבסס על המסורת או על אוסף של אמתלות? למיטב ידיעתי, האישה נהגה להתדיין בפני הנביא, ואף הייתה מתווכחת איתו כדי להגן על זכותה... אם אישה יכולה הייתה להתדיין בפני הנביא, מה מונע בעדה להתדיין בפני שופט? לא כל אישה יכולה ללמד על עצמה סנגוריה משום שרבו החוקים והתחדשו התקנות. לכן מה רע בכך [שאישה] תמנה אחת מבנות מינה, הבקיאה בתקנות המדינה ובחוקיה, להגן עליה? אישה אינה יכולה לגלות את כל שבנפשה לגבר, בעוד שהיא יכולה לעשות כן עם אחת מבנות מינה. [יתרה מזו,] האם יש לנו הזכות למנוע מעורכת דין סעודית לעסוק במקצועה בעיראק או בלונדון?"[27]



[1]אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 23.7.2006

[2] נתונים אלה צוטטו על ידי ד"ר עבד אל-ואחד ח'אלד אל-חמיד מתוך מסמך רשמי היוצא לאור מטעם משרד הכלכלה והתכנון במסגרת תכנית החומש השמינית לפיתוח לאחר אישור גורמים רמי דרג במדינה. אל-ריאץ' (סעודיה), 10.5.2006

[3] אל-וטן (סעודיה), 24.5.2006

[4] אל-ריאץ' (סעודיה), 3.6.2006

[5] עכאט' (סעודיה), 1.6.2004

[6] עכאט' (סעודיה), 15.5.2006, אל-ריאץ' (סעודיה), 22.5.2006. 

[7] אל-וטן (סעודיה), 18.5.2006

[8] עכאט' (סעודיה), 28.7.2006

[9] אל-קדס אל-ערבי, 25.9.2006

[10] אל-וטן (סעודיה), 5.11.2006

[11] אל-ריאץ' (סעודיה), 9.11.2006

[12] עכאט' (סעודיה), 14.8.2006

[13] עכאט' (סעודיה), 17.8.2006

[14]אל-וטן (סעודיה), 26.6.2006

[15] אל-וטן (סעודיה), 20.7.2006

[16] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.7.2006  

[17] אתר משטרת הדת הסעודית, 22.7.2006 http://www.hesbah.gov.sa/NewsDetails.asp?id=497

[18] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.9.2006

[19] אל-וטן (סעודיה), 21.7.2006

[21] אל-וטן (סעודיה), 18.4.2006

[22] אל-ריאץ' (סעודיה), 19.5.2006

[23] אל-וטן (סעודיה), 18.4.2006

[24] אל-וטן (סעודיה), 29.5.06

[25] אל-וטן (סעודיה), 17.5.2006

[26] אל-וטן (סעודיה), 23.12.2005

[27] אל-ריאץ' (סעודיה), 23.4.2006