סקסולוגית מצרייה דתית: יותר מ-80% מהגירושין בעולם הערבי בשל בעיות מין

הרופאה המצרייה ד"ר היבא קוטב, דוקטור לרפואה מאוניברסיטת קאהיר ודוקטור לסקסולוגיה מאוניברסיטת Maimonides שבפלורידה, היא הסקסולוגית הראשונה בעולם הערבי. המטרה המנחה את עבודתה היא, לדבריה, "לתקן את הסדקים בבתים הנוטים להתמוטט בשל יחסי מין כושלים".[1] לטענת ד"ר קוטב, "בעיות המין נפוצות מאוד בעולם הערבי ועל פי הערכות הן הסיבה לשמונים אחוז ממקרי הגירושין." להערכתה "יתכן כי מדובר אף באחוז גבוה יותר, שהרי העולם הערבי סובל מבעיות מין זה מאות ארוכות של שנים. לאחר [תקופת] הנביא חל מפנה שלילי [בהתייחסות למין] והחלה האפלה בנושא."

במחקרה מצאה ד"ר קוטב כי "דברים שהמדע המודרני גילה במחצית המאה שעברה ואשר נחשבו לתגלית גדולה קיימים בקוראן ובסונה מזה 1400 שנה... [לדוגמא] הנביא הורה לגברים לספק את צרכי נשותיהם לפני שהם מספקים את צרכיהם בעת קיום יחסי המין, ומכאן שזכותה של האישה ליהנות מן היחסים זהה לזכותו של הגבר."[2]

ואולם, "למרבה הצער, הגבר המזרחי מתייחס ליחסי המין באנוכיות, חושב רק על צרכיו ומתעלם מסיפוק צרכי האישה. האישה פועלת בשתי דרכים מנוגדות: או שהיא צייתנית ביותר לבעל ולא מגלה מהם צרכיה, או שהיא מורדת וסוררת. מה שעלינו לעשות וללמד את ילדנו הוא שלאישה יש זכויות ולגבר יש זכויות, ואם כל אחד מהם מקבל את זכויותיו הדבר מביא ליחסים זוגיים שלמים ובריאים."

ד"ר היבא קוטב מודה שאין בידיה מרשם אחד לפתרון כל הבעיות המיניות, אך מייעצת לכל הזוגות להתבסס על הסונה כמקור הסמכות להנחיית המוסלמים בכל תחומי החיים: "בסונה ניתן למצוא  [הסברים] כיצד צריך הבעל להתנהג כלפי אשתו וילדיו החל מרגע כניסתו הביתה, העזרה שהוא [צריך] להגיש לאשתו, ההתלוצצות עמה, נישוקה וכדומה. כאשר אני שואלת גברים כיום: 'מדוע אינכם עוזרים לנשותיכם בבית', הם עונים שזה לא עסקם וכי הם עובדים מחוץ לבית כדי לספק פרנסה. [במקרה כזה] אני אומרת להם: 'האם אתם טובים יותר מהנביא שהיה עובד, מקיים את שליחותו ומסייע לנשותיו?' כמו כן אני שואלת את הנשים מדוע הן אינן חושפות בפני בעליהן את רגשותיהן, שכן הגבר צריך להרגיש שהאישה חפצה בו. רוב הנשים עונות כי אין להן אומץ לעשות זאת. שאלתי היא האם הן טובות יותר [מאשת הנביא] עאישה שהיתה מזמינה את הנביא למיטה?"[3]  

לרגל צום חודש הרמדאן עסקה ד"ר היבא קוטב במספר סוגיות המטרידות את המוסלמים בתחום היחסים האישיים. לדבריה, בני זוג אינם צריכים להימנע מקיום יחסי מין במהלך החודש במחשבה מוטעה שהוא צריך להיות מוקדש כולו לעבודת האל. הזמן הטוב ביותר לקיום יחסי המין הוא לאחר תפילת אל-תראויח [תפילת רשות קבוצתית בלילות הרמדאן] ואין איסור על נשיקות, ליטופים וחיבוקים של חיבה במהלך הצום.[4]

לדברי ד"ר קוטב, "באסלאם אין נזירות. הדבר נקבע בקוראן ובסונה. הנפש האנושית אינה סובלנית [להתנזרות]. ישנם חכמי הלכה הסבורים כי [קיום יחסי מין] הוא עבודת האל לשמה ולכן גבר הבא לאשתו מקבל שכר של מתן צדקה, וברמדאן השכר כפול.

פרוטוקול יחסי המין ברמדאן מתחיל קודם כל בדבקות בזמנים שבהם הדבר מותר: החל מן הקריאה לתפילת ערבית ועד הקריאה לתפילת שחרית, כלומר מזמן שבירת הצום ועד למועד התחלתו. יחסי מין בין בני הזוג רצויים ביותר בפרק זמן זה, על מנת שאהבתם לא תאבד במהלך החודש בשל [מחשבה שצריך] להקדיש את הלילות לעבודת האל בלבד.

ישנן תלונות משני הצדדים על כך שהצד האחר נמנע מלקיים יחסי מין ברמדאן מתוך מחשבה שהדבר מקרב לאללה. לדעתי זאת הבנה שגויה המשפיעה באופן שלילי על יחסי בני הזוג וגם על אהבתם לעבודת האל. איננו רוצים שהאנשים ירטנו נגד חודש הרמדאן משום שהם מרגישים כי הוא מונע את תאוותיהם הטבעיות..."

באשר לעשרת הימים האחרונים של חודש הרמדאן [איאם אל-אעתכאף], שבהם יש להימנע מלקיים יחסי מין, הבהירה ד"ר היבא קוטב: "בימים אלו מערכת העצבים ערוכה לכך שבני הזוג לא יקיימו יחסים ולכן איש מהם אינו חש בחסרון. [לדוגמא, במהלך צום] תחושת הרעב והצמא קלה יותר לאחר שמתרגלים, משום שמערכת העצבים ערוכה לכך, בשעה שאילו הארוחה היתה מתעכבת שלא ברמדאן, היה האדם חש רעב גדול."

לדברי ד"ר קוטב, "אין בעיה לנשק במהלך היום ברמדאן אם בני הזוג יודעים שביכולתם לשלוט בעצמם ושהעניינים לא יתפתחו מעבר לכך. אולם, מכיוון שמותר לקיים יחסי מין לאחר שבירת הצום [בערב], עדיף לדחות [פעילות מסוג זה]... עד לאחר שבירת הצום כדי להתרחק מגירוי שעשוי להביא לדבר שיבטל את הצום. אין כל מניעה מנשיקות, ליטופים וחיבוקים של חיבה במהלך היום ברמדאן בתנאי שאין הם גורמים לריגוש הגורם למעשה השובר את הצום."

אשר לזמן האידיאלי לקיום יחסי המין לאחר שבירת הצום אמרה ד"ר היבא קוטב: "אין נזק בריאותי בקיום יחסי מין מיד לאחר שבירת הצום, אך הביצוע לא יהיה טוב... אין להפריד בין פעילות מינית לבין כל פעילות אחרת, כולל פעילות מערכת העיכול. יחסי מין מצריכים מאמץ של מחזור הדם ותיאום בין שרירים ועצבים. לאחר ארוחת שבירת הצום אדם חש חולשה ועצלות ולכן הביצועים המיניים לא יהיו שלמים. אין הזרמת דם במידה הנדרשת לפעילות מינית מוצלחת, משום שמערכת העיכול מעייפת [את הגוף] במיוחד אם המאכילים שאכל לא היו קלים. אם בני הזוג שברו את הצום במאכלים קלים, הם יכולים לקיים יחסים עשר דקות אחר כך. אך אם ארוחת שבירת הצום כללה... מאכלים שומניים כבדים, יש צורך במספר שעות עד שהקיבה תירגע והעיכול יושלם...

הזמן האידיאלי לקיום יחסי המין הוא לאחר ששבים מתפילת אל-קיאם [הידועה גם בשם תפילת אל-תראויח], שכן שאז העיכול כבר התבצע במידה רבה והקיבה נרגעה כתוצאה מן המאמץ הגופני שבתפילה זו."