נכדו של איתאללה ח'ומיני: "מהפכת סבי אכלה את בניה וסטתה מדרכה"

בריאיון לאתר האינטרנט של ערוץ אל-ערביה (www.alarabiya.net), לרגל יום השנה ה-17 למותו של מייסד הרפובליקה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, אמר נכדו, איתאללה חוסין ח'ומיני (48), כי המשטר כיום באיראן הוא "משטר עריץ של אנשי הדת אשר שולטים על כל תחומי החיים", וקרא להתערבות חיצונית על מנת להפיל את המשטר.

לטענתו, התפתחות עקרון 'שלטון חכם ההלכה' אינה נובעת מעיקרון דתי שיעי, אלא זו התפתחות היסטורית שמקורה ברדיפת אנשי הדת באיראן. ח'ומיני גורס כי המהפכה בצורתה הנוכחית "סטתה ממסלולה האמיתי" קרי, מיסודות החירות והדמוקרטיה. לטענתו, איראן תשיג עוצמה אמיתית אם תתבסס על עקרונות החירות והדמוקרטיה ולא "על נשק ופצצה". כך, לטענתו, לבישת החג'אב היא זכות אישית ולא חובה.

מזה שלוש שנים נתון ח'ומיני לפיקוח השלטונות ונאסר עליו להתראיין לאמצעי התקשורת האיראניים בשל ביקורת שהטיח במשטר.[1] להלן עיקרי הריאיון עימו:

איתאללה חוסין ח'ומיני אמר כי "איראן תרכוש כוח [אמיתי] אם יתגבשו בה חופש ודמוקרטיה, [הכוח] לא יושג דרך הפצצה והנשק."  עוד אמר ש"הוא מתנגד [לשלטון] חכם ההלכה [ולאית-י פקיה] ואינו מסכים לחלוטין לכך שאדם שאינו חכם הלכה יירש את חכם ההלכה בשלטון, וטען כי ראשית על המשטר האיראני לחוקק חוק שהופך את לבישת הרעלה [החג'אב] לבחירה חופשית ואישית של הנשים.[2]

המשטר הדתי באיראן כובל את האישה לאחר שחייב [אותה ללבוש] את החג'אב בצורתו המכוערת ביותר, קרי: בלבוש שחור, למרות שניתן שיהיה בעל צבעים שונים. התלמידות יוצאות מבתי הספר והאוניברסיטאות בקדרות שמכבידה על הלב. אני, באופן כללי, מקבל את [לבישת] החג'אב, אך לא בצורה הזו. החג'אב הוא עניין אישי. אם חפצה בו האישה, יש לה [הזכות ללבוש] אותו, ואם היא מסרבת – יש לה [הזכות לסרב]. קרובות [משפחה] רבות של סבי ח'ומיני אינן לובשות חג'אב"...

כאשר אירעה המהפכה [האסלאמית], כינון משטר ולאית-י פקיה לא היה מעמודי התווך שלה, יתר על כן – ואני [עצמי] חייתי זאת – היא קראה לכינון החופש והדמוקרטיה. אולם זה השתנה [עקב] המחשבה הדתית הרווחת באגודות הדתיות בסמינרים הדתיים.

למחשבה דתית זו היו שני אפיקים: האחד לא האמין בולאית-י פקיה. [אפיק זה] מיוצג למשל על ידי [איתאללה] אבו אל-קאסם ח'ואי, המרג'ע [מקור הסמכות הדתי] העליון בתקופתו. אפיק אחר של אנשי הדת האמין בולאית-י פקיה, [אולם] נקודת המוצא של רובם לא נבעה מתוך ידע דתי אלא [עקב גורמים] היסטוריים, שהתגבשו כתוצאה מהרדיפות כנגד הסמינרים הדתיים במשך שנים רבות, במיוחד באיראן תחת רזא ח'אן פהלוי [1941-1921] אשר פגע באנשי הדת. כתוצאה [מרדיפות אלה] התגובה היתה שחכמי ההלכה ארבו [להזדמנות ליטול את] השלטון. זו דעה שטופחה בדעת רבים מחובשי המצנפות [עמאמה] ולא אגיד אנשי דת, כדי להגן על ח'ומיני [מהשוואתם אליו].

מהפכת סבי אכלה את בניה וסטתה מדרכה. חייתי את המהפכה, והיא קראה לחופש ולדמוקרטיה אלא שהיא רדפה את מנהיגיה. למשל [איתאללה מחמוד] טאלקאני שנכלא רבות בימי השאה ולאחר המהפכה נפגע רבות [מהמשטר] והתנגד להפרת החוקים, ולכן הלך למקום מחבוא כשהוא אבל ומוקיע את הדברים הללו. הוא מחה על הקמת הוועדות המהפכניות אשר ניהלו [את ענייני המדינה] באופן שרירותי ולא מאורגן ולאור רדיפת משפחתו.

[...] המהפכה השפיעה מאוד על יסודות החברה  אשר היתה [קודם למהפכה] שמרנית ולא קיבלה את [רעיון] החרות. המהפכה הכשירה את החברה כדי שתקבל את [רעיונות] הדמוקרטיה והחרות. הודות למהפכה, מסוגלת כיום החברה [האיראנית] על כל רבדיה, מן המשכילים ועד לאיכרים ולנשים, לקבל את [רעיון] החרות וכל האיראנים הפכו לבעלי מודעות פוליטית."

ח'ומיני אמר כי פגישתו עם בנו של מלך איראן המגורש רזא פהלוי, "היתה פגישה רגילה עם אדם השותף עמי לסבל [הנובע] מבעיה אחת והיא העריצות, אף שכל אחד מאיתנו [בא] מכיוון שונה."

קריאה לעולם להתערבות צבאית באיראן:

אתר האינטרנט ציין כי:  "באשר לקריאתו של חוסין ח'ומיני לנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש לכבוש את איראן, הבהיר ח'ומיני: 'החופש צריך להתקיים באיראן בכל דרך שהיא, ואין הבדל אם חופש זה יושג כתוצאה מהתפתחות פנימית או חיצונית. אם הייתי אסיר מה היית עושה? האינטרס שלי הוא שיבוא מישהו וישבור את הכלא.'"

לסיום ציין חוסין ח'ומיני כי לדעתו אביו מוצטפא הורעל ככל הנראה, אולם עד היום לא ידוע על ידי מי.