מאבק הכוח באיראן (2): הבחירות ל'מועצת המומחים'

מאבק הכוח בצמרת הפוליטית באיראן מתחדד לנוכח הבחירות הצפויות ל'מועצת המומחים' באוקטובר הקרוב.[1] נראה כי המאבק מתמקד בשתי דמויות המפתח: עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, העומד בראש 'המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר', כנגד איתאללה מוחמד תקי מצבאח יזדי, פטרונם הדתי ורב ההשפעה של נשיא איראן, מוחמד אחמדי-נז'אד, וכוחות הביטחון של איראן.

'מועצת המומחים':

'מועצת המומחים' היא גוף שלטוני בכיר בעל סמכויות לבחור את המנהיג העליון ולפקח על תפקודו. למועצה אף סמכות חוקתית להדיחו אם לטעמה אינו מסוגל לתפקד כמנהיג, אם מפאת מחלה או אם אינו פועל על-פי הלכות האסלאם, או מכל סיבה אחרת. במועצה חברים 86 אנשי דת והם נבחרים בבחירות ישירות על ידי העם לכהונה בת 8 שנים. המועמדים נדרשים לאישור מועמדותם על ידי 'מועצת המפקחים' הנשלטת בידי השמרנים בראשות איתאללה אחמד ג'נתי. המועצה מתכנסת פעמיים בשנה וישיבותיה חסויות.

הרכב מועצת המומחים הנוכחית שנבחרה ב- 1998 הוא כדלקמן: בראש המועצה עומד איתאללה עלי משכיני, סגניו הם חוג'ת אל-אסלאם האשמי רפסנג'אני ואיתאללה אבראהים אמיני. כ-70 איש נמנים על השמרנים. יצוין כי אין מניעה שבעלי תפקידים מכהנים במשטר יהיו חברים גם במועצת המומחים.

חשיבות הבחירות של אוקטובר 2006:

לבחירות הקרבות חשיבות מרובה בשל הדיווחים המתרבים כי תומכיו של איתאללה מצבאח יזדי מנסים בחודשים האחרונים לפעול לבחירת מועמדיהם ובכך לשנות את מאזן הכוח במועצה לטובת איתאללה מצבאח יזדי.

זאת ועוד, לאחרונה נודע כי איתאללה עלי משכיני העומד בראש המועצה פנה למנהיג איראן ח'אמנאי בבקשה לפטור אותו מתפקידו כאמאם התפילה של העיר קום, מפאת מחלה קשה.[2] לפי ההערכות, לא יעמוד משכיני לבחירות הקרובות לראשות המועצה באוקטובר.

המועמדים:

שני המועמדים המסתמנים כבעלי אינטרס ועניין לעמוד בראשות המועצה הם האשמי רפסנג'אני, העומד  בראשות 'המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר', שמונתה באוקטובר 2005 להיות מספר 2 בהיררכית המשטר האיראני, ואיתאללה מוחמד תקי מצבאח יזדי, פטרונם של נשיא איראן אחמדי-נז'אד, חלקים נרחבים ב'משמרות המהפכה' ובמנגנוני המודיעין וכן של סיעת השמרנים הפונדמנטליסטים בעלת הרוב במג'לס הנוכחי.

רפסנג'אני הודיע כי עדיין לא החליט אם להתמודד בבחירות ונראה כי הוא נוקט אסטרטגיה דומה לזו בה נקט לפני הכרזת מועמדותו לנשיאות לפני כשנה. כזכור, הגיש רפסנג'אני את מועמדותו לנשיאות רק עם פתיחת הרישום למועמדים מספר שבועות לפני מועד הבחירות. הוא סירב להתחייב לכך במשך השנה שקדמה לבחירות למרות הספקולציות הרבות, וטען כי החליט להגיש מועמדות בסופו של דבר, בשל הפניות הרבות שהופנו אליו. רפסנג'אני, הידוע באיראן כאישיות פוליטית רבת השפעה, נחל מפלה בסופו דבר אל מול המועמד האלמוני יחסית, ראש עירית טהראן דאז, מחמוד אחמדי-נז'אד. נראה כי גם אז, הצליח אחמדי-נז'אד לזכות במרבית הקולות הודות לתמיכה הדתית המשמעותית של איתאללה מצבאח יזדי ובאמצעות רשתות התמיכה שהוא הפעיל עבורו, במסגדים ובאמצעות התגייסות כוחות הביטחון והמודיעין של איראן.

 השתלטות השמרנים הקיצונים על 'מועצת המומחים':

תומכיו של רפסנג'אני ומתנגדי השמרנים הפונדמנטליסטים חוששים כי הללו ישתמשו באותה אסטרטגיה ששימשה אותם במערכות הבחירות שקדמו למועצות העירוניות ב- 2003, למג'לס השביעי ב- 2004, ולנשיאות ב- 2005, עת פסלה 'מועצת המפקחים' בראשות איתאללה אחמד ג'נתי את מרבית המועמדים הרפורמיסטים, וכתוצאה מאדישות הציבור שמחה בדרך זו על הפסילות המרובות ועל ההתערבות הבוטה בתקינות החיים הפוליטיים, זכו השמרנים הפונדמנטליסטים בבחירות. כך למשל, זכה אחמדי-נז'אד בראשות עיריית טהראן בקולות של רק 15% שהגיעו לקלפיות בעקבות החרמת המחאה של הבחירות על ידי תושבי טהראן.

נראה כי תומכי רפסנג'אני חוששים מהתערבות נוספת של 'מועצת המפקחים' בתהליך אישור המועמדים הן של הבחירות ל'מועצת המומחים' והן של הבחירות לרשויות המקומיות' האמורות להיערך באותו זמן, דבר שיביא לחוסר רצון מצד הציבור להשתתף כמחאה ובפועל להחרמת הבחירות –  ולניצחון נוסף של הזרם השמרני פונדמנטליסטי בהנהגת איתאללה תקי מצבאח יזדי.

יומון האינטרנט הפרו-רפורמיסטי, רוז דיווח כי תומכיו של איתאללה מצבאח יזדי נחושים להשתמש בבחירות הקרובות ל'מועצת המומחים' כדי להביא לקץ את חייו הפוליטיים של רפסנג'אני.[3] תלמידו של איתאללה מצבאח יזדי, קאסם רַוַאנְבַּחְ'ש, פרסם באתר השבועון של  מצבאח יזדי,  פרתו-י סוחַ'ן, מאמר בו מתח ביקורת על המדיניות שהתוו רפסנג'אני, נשיא איראן לשעבר מוחמד ח'אתמי, וחסן רוחאני, מי שעמד בראש 'המועצה העליונה לביטחון לאומי' והאחראי על תיק הגרעין בתקופת ח'אתמי.

רַוַאנְבַּחְ'ש טען עוד כי 'מועצת המפקחים' צריכה לפסול את מועמדותם של אישים אלה, כמו גם את מועמדותם של אנשי הדת החברים במפלגות הרפורמיסטיות לבחירות ל'מועצת המומחים'. הוא פירט במאמרו את הכישורים "המחמירים" הנדרשים ממועמדי "מועצת המומחים":

1. מוניטין דתי, מהימנות, ובעל מעלות מוסריות
2. אג'תהאד [בעל יכולת פסיקה הלכתית]
3. ראייה פוליטית וחברתית והיכרות עם סוגיות יומיומיות
4. אמונה ביסודות משטר הרפובליקה האסלאמית
5. רקורד פוליטי וחברתי ללא רבב

הוא טען כי "האנשים ההופכים למועמדים למועצת המומחים צריכים 'עכשיו' להיות בעלי כישורים אלה. [גם] אם בעבר ניחן אדם בכישורים האלה ברמה גבוהה ואף זכה לאישור מטעם האמאם [ח'ומיני] ומטעם כבוד המנהיג [ח'אמנאי]" אין הדבר מהווה ערובה לבחירתו כיום. "[אם] כעת הוא מזוהה כחסר אחד הכישורים האלה – מכל סיבה שהיא – אין הוא ראוי להיות מועמד ל'מועצת המומחים'. על כן, האנשים המובאים להלן אינם ראויים להיות מועמדים לבחירות ל'מועצת המומחים'."

בהמשך רמז רואנבח'ש על האישים הבאים כנעדרי אותם כישורים וכמי שפעלו נגד האינטרסים של איראן בעבר:

איתאללה עזמא איתאללה חוסין עלי מונתזרי, בשל אי קבלת עיקרון 'שלטון חכם ההלכה' [ולאית-י פקיה] בצורתו הנוכחית.

חסן רוחאני, בשל מדיניותו "הרופסת" בתחום הגרעין אשר לפי רואנבח'ש "הביאה להקפאת כל שלבי הטכנולוגיה הגרעינית לצורכי שלום וגרמה לנזקים רבים לעם האיראני".

נשיא איראן לשעבר, מוחמד ח'אתמי בשל מדיניותו "בתחומי התרבות והכלכלה אשר גרמה לנזקים חמורים לתרבות ולכלכלת איראן, ובמקום להגן על הערכים הדתיים והמוסריים של הציבור הם ניצלו את עמדות המפתח שלהם... [ופעלו] למען הפצת הערך של הפקרות ושחיתות מוסרית".

האשמי רפסנג'אני.  רואנבח'ש מציין שאפילו תמיכה של "גופים פוליטיים אינה מעניקה הכשר לאנשים בלתי כשירים להפוך למועמדים" ל'מועצת המומחים' ומביא לראיה את שקרה בבחירות האחרונות לנשיאות. למרות שרפסנג'אני "נהנה מתמיכה גורפת של מפלגות מימין ומשמאל, והרוב המוחלט של כלי התקשורת והעיתונות באיראן," הוא הפסיד ו"הציבור בחר באיש [אחמדי-נז'אד] שלא זו בלבד שלא נהנה משום גיבוי מפלגתי, אלא שהוא קם מתוך ים העם והצטרף אל העם."

הוא הוסיף: "מן הראוי ש'מועצת המפקחים' [האחראית על קביעת כשירות המועמדים] תפסיק לפעול בצורה אינטרסנטית ותפעל לפי החוק. במקרה הזה חלק מן האנשים שנהנים כעת ממעמד מיוחד ב'מועצת המומחים' [הכוונה לרפסנג'אני המשמש סגן יו"ר המועצה] נעדרים ללא ספק את הכישורים הנ"ל, כי על-פי דברו של האמאם [איתאללה ח'ומיני] קנה המידה לפיו יש לבחון את כשירות האנשים הוא מצבם הנוכחי [ולא את קשריהם לאיתאללה ח'ומיני בעבר]... חייהן של הקבוצה השמאלית [הרפורמיסטית] ושל קבוצה הימנית [השמרנית] הגיעו לקיצן. בבחירות ל'מועצת המומחים', בדומה לבחירות לנשיאות [ב-2005], תנצח רשימת העם."[4]

יש לציין כי מנהיג איראן, ח'אמנאי, הביע ערב הבחירות לנשיאות עמדה לפיה המשטר האיראני צריך להיות מורכב משני פלגים: הימני-שמרני והרפורמיסטי-שמאלי.[5] העמדה המתבטאת במאמרו של רַוַאנְבַּחְ'ש, והמשקפת את עמדתו של איתאללה מצבאח יזדי, דהיינו, ההתנגדות המפורשת גם לפלג 'הימני', לאמור השמרנים הותיקים המתונים של המשטר, היא גם ראשית ההתנגדות הגלויה לח'אמנאי.

אם יזכה איאתללה מצבאח יזדי בראשות המועצה ויגדיל את השפעתו בה, יתאפשר לו להשפיע בגלוי על מדיניות איראן, למתוח ביקורת על ח'אמנאי ואף לגרום לו לקבוע מדיניות שתהיה תואמת לעמדותיו שלו. ייתכן אף כי איתאללה מצבאח יזדי ישאף לרשת את תפקיד 'המנהיג העליון' של איראן, ובכך תושלם תפיסת כל מוקדי הכוח בידי הסיעה הפונדמנטליסטית של איתאללה מצבאח יזדי וחזון "המהפכה האסלאמית השנייה" יתגשם הלכה למעשה.