המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ליברלית תימנייה מפצירה בנשים מוסלמיות להסיר את הרעלה
8/4/2006

 

ליברלית תימנייה מפצירה בנשים מוסלמיות להסיר את הרעלה

 

הפובליציסטית התימנייה ד"ר אלהאם מאנע, הכותבת באתר האינטרנט הליברלי www.metransparent.com, מביעה עמדות בזכות קידום מעמד האישה, חופש מחשבה, גישה רציונאלית כלפי מקורות דתיים וזכותם של בני האדם כיצורים בעלי בינה לתכנן את עתידם בעצמם. במאמר שפרסמה לאחרונה, מפצירה מאנע בנשים המוסלמיות להשתמש בשכלן ולהחליט בעצמן האם ברצונן לעטות רעלה או לא.[1] להלן קטעים מן המאמר:

 

"זוהי פנייה אלייך, אחותי המוסלמית, להסיר את הרעלה. זוהי פנייה כנה [...] אין בכוונתה לטמא אותך ואין היא מעודדת אותך להתרופפות [מוסרית]. הפנייה היא שתפעילי את שכלך ותשתמשי בו לבדך. את ושכלך מספיקים. אין צורך לחקור בספרים ובהיסטוריה ואין צורך לבדוק את דעות הפרשנים [...] אני מבקשת שתאזיני לדבריי ותבחני אותם מבלי להטיל ספק בכוונותיי. אחר כך את חופשייה. חופשייה בהחלטתך, חופשייה בגורלך ותעשי כרצונך. את אדון לנפשך. את בלבד. לאיש אין אפוטרופסות עלייך. רק לך. לאחר [שתשמעי את דבריי] עטי את הרעלה או הסירי אותה, אני אכבד כל החלטה שלך. בסופו של דבר ההחלטה חייבת להיות בידך [...]

 

עטיית החג'אב בעולם האסלאמי החלה למעשה עם המהפכה האסלאמית באיראן אשר כפתה את הרעלה על הנשים לאחר שאנשי הדת הצליחו להפוך את השולחן על ראש שכבת הביניים וקבוצות השמאל, ששלמו בדמן כדי להיפטר משלטון השאה מחמד רצ'א פהלוי. למרות זאת, הואיל ומהפכה זו היתה ההתעוררות האמיתית הראשונה באזור, היא נתפשה בעיני רבים כדוגמא שיש לחקות – גם אותה וגם את הלבוש שהנשים החלו ללבוש [...]

 

גורם ידוע נוסף הוא הזינוק [במכירות] הנפט שאפשר לסעודיה ולעשירים סעודים להעניק סיוע כספי להפצת התעמולה הדתית האסלאמית הוהאבית ולייסד מערכת תקשורת ענקית המדגישה מדי יום כי הרעלה היא הכרח. מנהגי התעמולה הדתית האסלאמית השתלבו עם דרך המחשבה של האחים המוסלמים ועם הפלגים של המפלגות הערביות והאסלאמיות שיצאו מהם. כתוצאה מכך התפשטה בחברה המוסלמית מחשבה חדשה ומוזרה ששינתה דרכי התנהגות וצורות חשיבה רבות.

 

לפיכך, סוגיית הרעלה הינה סוגיה בעלת אופי פוליטי. שתי מדינות [איראן וסעודיה] שהאליטה הפוליטית שולטת בהן בשם הדת וכל אחת מהן משתדלת להפיץ את הדגם שלה ויחד עם זאת להבטיח את הלגיטימיות שלה - כל אחת מהן כפתה על האישה לעטות רעלה וראתה בכך סמל לאדיקותה הדתית, בין אם האישה רצתה בכך ובין אם לאו. זאת בנוסף לדרך המחשבה של האחים המוסלמים שמטרתה, מראשיתה ועד סופה, להגיע לשלטון. אולם הואיל והיא מצדיקה עצמה באמצעות הדת, עליה לתת גם דוגמא ל'התנהגות אסלאמית' [...] ו'הלבוש [האסלאמי]' הוא חלק מרכזי בכך.

 

הרעלה היא, אפוא, עניין פוליטי [...] ואולם הצידוקים לה והדרך לשכנע את הנשים כי קיימת חובה [לעטות רעלה] קיבלו שלוש צורות: [...] הצידוק הראשון הוא שכאשר האישה עוטה רעלה היא מסתירה את חמוקיה ומגינה על הגברים מפני פריצות. הצידוק השני הוא שכאשר האישה עוטה רעלה היא מביאה לכינון חברה טובה. הצידוק השלישי הוא שמהות העניין [הוא מצווה] דתית.

 

הצידוק הראשון יוצא מנקודת הנחה שהגבר הערבי הוא חיה תאוותנית – גבר שיש להישמר מפניו והוא אינו מסוגל לשלוט ביצריו. המין שולט במחשבתו ולכן לא ניתן לסמוך עליו וחייבים לכסות את מבושיה של האישה [...] כדי להגן עליו מפני השטן שבתוכו. הנחה זו בלתי הוגנת כלפי הגבר הערבי המוכר לנו כאח, כאב כבעל וכאדם. שהרי הוא מסוגל להתייחס לאישה כאל אדם ולא כאל סחורה מהנה. הוא מסוגל לשלוט ביצריו, למרות שהם קיימים והוא מודע לקיומם, כשם שהאישה מסוגלת לעשות זאת [...]

 

הצידוק הראשון כולל בחובו הנחה המזלזלת גם בנשים, שכן הוא מציג את האישה ככלי סקס ותו לא. כמבושים ולא בן אנוש. היא אינה ישות נעלה או אדם בעל בינה. אדרבה, כל דבר בה מעורר יצרים וכל כולה מבושים – קולה, שערה וגופה [...] צידוק זה מתעלם מכך שהאישה מסוגלת לגרום לגבר ולסובבים אותה לכבדה באמצעות התנהגותה והתייחסותה לאחרים ולא באמצעות כיסוי ראשה וגלימתה [...]

 

הצידוק השני יוצא מנקודת הנחה שיש קשר בין עטיית רעלה לבין כינון חברה טובה. על פי הגיון זה חברה טובה היא חברה שאין בה יחסים אינטימיים מחוץ לנישואים. ואולם, הנחה זו היא לכל הפחות שגויה, שהרי למעשה החברות המחייבות לעטות רעלה ומתעקשות להפריד בין המינים אינן אלו שבהן שיעור יחסי המין מחוץ לנישואים הוא הקטן ביותר. להיפך, ההפרדה הכפויה [בין המינים] הביאה לקיום יחסים הומוסקסואלים כשם שמחקרים מצביעים שעטיית רעלה בחברות הערביות והאסלאמיות לא מנעה מחלק מן הנערות לקיים [יחסי] אהבה מחוץ לנישואים. לאחר מכן, הן בדרך כלל פונות לעשות ניתוח לתיקון קרום הבתולין.

 

הצידוק השלישי יוצא מנקודת הנחה שלדת יש עמדה נחרצת בסוגיית הרעלה, למרות שקיימים טקסטים דתיים רבים בעניין. שפע [הטקסטים הדתיים] התקיים מאז ומתמיד. את [האישה המוסלמית] יכולה לקרוא את הטקסטים בעצמך ואינך זקוקה למתווך. [כשתקראי] תראי שלא רק שיש שפע של טקסטים, אלא גם שיש בהם מספר כיוונים [פרשניים] [...] למען האמת, הצידוק השלישי האומר כי הדת היא הכופה על האישה לעטות רעלה, הוא הצידוק החלש ביותר, משום שלא שמענו אותו לפני סוף שנות השבעים ולא ראינו אותו מתממש אלא לאחר שהפרשנות האורתודוכסית של האסלאם הפכה להיות הפרשנות הרווחת בעולם הערבי והמוסלמי.

 

זהו ההיגיון עליו אני מבססת את פנייתי אלייך. אני מבקשת ממך לעיין בדבריי ובבקשתי. אינני קוראת לך לחדול להתפלל, לחדול לצום או להפסיק להאמין באללה. אני קוראת לך להסיר את הרעלה [...] אני אכבד כל החלטה שלך, אך בסופו של דבר היי את עצמך – אישה ולא מבושים."