עורך עיתון ערבי בארה"ב: הקיצוניות הדתית מתפשטת בין הצעירים המוסלמים
ד"ר מחרז אל-חוסיני, מנהל המרכז לדיאלוג ולמחקרים ועורכו של העיתון "אל-מנצה אל-ערביה" היוצא לאור בארה"ב, מזהיר מפני התפשטות הקיצוניות והבורות הדתית בקרב הדור הצעיר של מוסלמים בארה"ב וקורא להורים לשאת באחריות לחינוך ילדיהם לפני שבאים בדרישות לגורמים ממשלתיים.[1] להלן חלקים ממאמרו:
"בשעה שמנהיגים וארגונים ערביים אסלאמיים משקיעים הרבה מאמצים, כסף וזמן לשיפור דמות האסלאם והמוסלמים בארה"ב, ישנם כמה אמאמים הפועלים בצורה מאורגנת ושוטפים את מוחם של צעירים בגיל ההתבגרות בקהילה המוסלמית ונוטעים במוחם רעיונות מסולפים לגבי האסלאם, הג'יהאד, התכפיר, הכפירה והחברה הסוטה מדרך הישר. הם מציגים בפניהם פרשנויות של פסוקי קוראן שנבחרו בדרך הגורמת לצעירים למרוד בהוריהם, במשפחתם ואף בחברה שבה הם חיים. הם מזניחים את לימודיהם ומבלים את זמנם בצפייה בסרטי וידאו ובהאזנה לקלטות - שרובן ניתנות להם בחינם – על דרכים לאימון צעירים מוסלמים לג'יהאד צבאי ורעיוני, לצד דיווחים על הסבל של המוסלמים בכמה מדינות מוסלמיות וכן פסוקי קוראן וקטעי דרשות המדרבנות לג'יהאד, שהאדה, הקרבת הנפש והפחדת האויבים.
התוצאה הטבעית של פעולות מטעות אלו היא שמשפחות מוסלמיות רבות עומדות בפני התמוטטות בשל הסטייה שחלה במחשבה הדתית של בניהן. חלק מצעירים אלו – קורבנות [ההטעיה הדתית] – מחכים למשפט, חלקם מרצים עונש בבית כלא לנוער או שהם תחת מעקב ביטחוני חמור ומתמשך, משום שהם מתייחסים אל האחר בתוקפנות ומנסים להטיף [לאסלאם] דרך אלימות וקריאה לג'יהאד...
ישנם סרסורים בעלי אזרחויות שונות - ערביות ולא ערביות - המתערים בקרב מתבגרים אלו ובוחרים מהם צעירים בעלי תכונות ספציפיות המכשירות אותם לשטיפת המוח, צעירים שיש בהם נטייה טבעית לסטייה [מדרך הישר] המקבלים את האלימות כאמצעי לכפות את מחשבתם ודרכם. אחר כך הם מוסרים אותם לתועמלנים דתיים המפוזרים במספר ערים אמריקאיות. קנה המידה החשוב ביותר לבחירת צעירים אלו הוא הנטייה הטבעית למרדנות, חוסר בקיאות בשפה הערבית... תחושת הזרות והסבל בשל זהות בלתי יציבה, כלומר זהות שאינה מזרחית ואינה מערבית, אלא זהות מפוצלת...
בהשפעת רעיונות דתיים מסולפים נתקפים [הצעירים המורדים] בתחושה של דחייה כלפי הסובב אותם – דחיית המשפחה והחברה. בהמשך משתבשים יחסיהם עם הוריהם וחבריהם; הם שוברים את הפסלים בבתיהם, עוקרים את התמונות מעל הקירות והורסים את הטלוויזיות, משום שהן לדעתם אמצעים שטניים לביסוס הכפירה, הפוליתיאיזם והסטייה מהדת ומהשריעה. הם דורשים מאבותיהם... ללבוש מכנסיים וגלימה מיוחדים, להאריך זקן ולקלוע את שיער ראשם בהתאם לסונה. הם מתעקשים שאמותיהם יעטו מטפחת ואף רעלה מלאה ושלא יצאו מן הבית. כל זה קורה הלכה למעשה בחלק מן המשפחות הערביות בארה"ב ולא במדינות המוצא הערביות!
כדי לחשוף את הגורמים להתפתחות התופעה המוצגת לקורא ללא כל הגזמה... נפגשתי עם צעיר שמחשבתו והתנהגותו מבטאים תופעה זו כדי לשמוע את השקפותיו, את הצידוקים להתנהגותו ואת הבנתו לגבי העקרונות הבסיסיים של הדת... גיליתי שהוא אינו מכיר אפילו את היסודות הבסיסיים של האסלאם... ושבנושאים של מחשבה אסלאמית והוראות האסלאם הוא יודע בעל פה רק מספר פסוקים מסורת "אל-אנפאל" ומסורת "אל-תובה", במיוחד הפסוקים הקשורים לג'יהאד, תכפיר, כופרים, הפחדת האויב והכנת הכוח [המוסלמי למלחמה באויבים]. הוא התעקש כי החובה הבסיסית של כל מוסלמי בחייו היא להלחם בכופרים המוסלמים והלא מוסלמים. כאשר שאלתיו כיצד הוא מגדיר כופר, הוא ענה ללא היסוס: מי שאינו מקיים את חובת הג'יהאד. כאשר שאלתיו מי המטרה מאחורי הג'יהאד, ענה גם כן ללא היסוס: הג'יהאד הוא נגד הכופרים. כאשר ניסיתי להבין מי לדעתו הם הכופרים, אמר: כל מי שאינם מאמינים באמת שאני מאמין בה.
בשומעי דברים אלו הבחנתי באסון הנורא העשוי ליפול על האסלאם ועל המוסלמים באמריקה ובמדינות הגירה אחרות אם הדור החדש של הצעירים המוסלמים יאמץ רעיונות אלה...
האמת הכואבת היא שצעיר שכזה - בן 16 בלבד – אשר אין לו ניסיון חיים, ידע נכון בענייני דת, או קריטריונים יציבים להבנת יסודות ההלכה והשריעה - הוא למעשה קורבן של נסיבות שלא הוא יצר אותן. הוא בחור צעיר שניסה למצוא לעצמו זהות בדת וקיבל פרשנויות שגויות לגבי תוכן הבשורות המונותיאיסטיות. את ידיעותיו הוא מקבל מאנשים הנחשבים בעיניו לסמכות הלכתית ודתית... ובה בעת אין הוא מוצא מי שיתקן את תפישותיו ואת מחשבתו. לפיכך, הוא משוכנע כי הדרך לחיי נצח בגן העדן היא באמצעות הג'יהאד (בלבד)...
מי האשם האמיתי בטרגדיה זו? מי מפרנס את התועמלנים הדתיים ואת הספסרים הללו? מדוע מוציאים את כל הכספים הללו? האם שיטה זו משרתת את האסלאם והמוסלמים, או שהיא פועלת לטובת גורמים אחרים?...
ראוי להזכיר את הדילמה של מנגנוני הביטחון האמריקאים הניצבים בפני תופעה מסוכנת זו... אם מנגנוני הביטחון יתרחקו מן המסגדים ולא יתערבו בענייניהם, הקהילה המוסלמית תצעק כי מנגנוני הביטחון אינם מתעניינים בגורל בניה ושבכוונה הם מניחים לתועמלנים דתיים להטעות את הצעירים, לשבש את מחשבתם ולחסל את עתידם... מצד שני, אם יתערבו מנגנוני הביטחון, הקהילה המוסלמית תשוב לזעוק ותביע את התנגדותה להתערבות גורמי הביטחון האמריקאיים בענייני המסגדים, בעבודת התועמלנים ובהפצת האסלאם, ותגנה את הפגיעה בחופש הדת והפולחן...
אין ספק שישנם גורמים רבים המשולבים זה בזה ומפריעים להתמודדות עם התופעה בצורה מציאותית ויעילה... אחד הגורמים החשובים ביותר הוא קיומה של אסכולה אינטלקטואלית המאמינה בתיאוריית הקונספירציה. היא מצהירה כי ישנם כוחות נסתרים המתעבים את התפתחות האסלאם והמוסלמים באמריקה וחוששים מפניה. כוחות אלו מנסים לסלף את דמותם של המוסלמים לפני שכוחם יגבר והשפעתם בחברה תתעצם. יש המוסיפים ואומרים כי כוחות אלו מנסים להפוך את רעיון ההתנגשות בין הציביליזציה המזרחית למערבית למציאות. זאת באמצעות הזנת הגורמים והצידוקים להתנגשות זו על ידי יצירת דור חדש של מוסלמים שינהג בקיצוניות ובאלימות... התוצאה הטבעית להלך מחשבה זה היא שהמאמץ של הקהילה המוסלמית ומחשבתה מופנים למאבק באויב חיצוני לא ברור...
אין ספק שתופעה זו, המתפשטת בקרב הקהילה המוסלמית באמריקה, מטילה אחריות עצומה על בני הקהילה עצמה ובמיוחד על ההורים ועל בעלי השררה המניחים למחשבתם ולהתנהגותם של בניהם להיות טרף קל לאחרים... אחריות זו מחייבת את ההורים שלא לתת לבניהם הקטנים להשתתף במפגשים דתיים לבדם, אלא להתלוות אליהם ולשמוע מה נאמר להם במסגדים. עליהם לחקור בדקדקנות את תולדותיהם ואת דעותיהם של התועמלנים הדתיים במסגדים ולדרוש... להרחיק כל מי שמשבש את הדת, מסלף את הפרשנות ומטעה את הנוער. אחריות זו מחייבת לבנות גשר של דיאלוג עם הצעירים, לתת להם דוגמא הן בתחום המחשבתי והן בדרכי ההתנהגות, לדון במשבר הזהות באובייקטיביות, בהגיון ובשפה שהצעירים מבינים ולהדריכם לדרך הטובה ביותר שבה אפשר להתמודד עם העובדות ועם הדרישות של החיים באמריקה... ההורים צריכים להכיר את החברים של ילדיהם ואת כל מי שהם מתערים עמו בבית הספר ובזמנם הפנוי... עליהם לפקח על כל מה שבניהם רואים במחשב...
חינוכו ויצירתו של דור חדש המסוגל לשאת באחריות באופן מציאותי והגיוני בארצות ההגירה הוא אחריות החלה ביסודה על כתפיהם של ההורים והמשפחה לפני שהיא חלה על גוף ביטחוני, דתי או חינוכי כלשהו..."
