מזכיר הקבינט הפלסטיני על התהליך המדיני
להלן קטעים מדברים שאמר מזכ"ל הקבינט הפלסטיני, אחמד עבד אל-רחמן, בראיון ליומון הפלסטיני אל-קדס[1]
התביעה הפלסטינית מהקהילה הבינלאומית
"הקהילה הבינלאומית מייעצת לנו לדחות [את ההכרזה החד-צדדית על המדינה הפלסטינית]. אנו מקשיבים להם, אבל שואלים: מה יש לכם [להציע]. האם קיימת נקודת-זמן ספציפית שבה תתקבל החלטה בינלאומית שתשים קץ לתוכנית הישראלית? האם תתכנס מועצת הביטחון, לשם דוגמא, כדי להחיל על ישראל את הסעיפים השישי והשביעי של אמנת האו"ם - אותם סעיפים שהוחלו על עראק - כדי לכפות עליה נסיגה מהאדמות שכבשה בשנת 1967? האם אירופה תקבל בעוד ארבעה חודשים החלטה להטיל סנקציות כלכליות על ישראל, ש97%- מסחר החוץ שלה הוא עם אירופה? האם ארה"ב תעצור את מתן הערבויות בס"ך עשרה מיליארד דולר לישראל, כפי שעשה בוש שכפה על שמיר את ההליכה למדריד? אלו הן השאלות המעשיות.
אנו תובעים עמדה [בינלאומית] שתשכנע את עמנו בדבר אמינותה של ההנהגה הפלסטינית. מה נאמר לעמנו לאחר הארבעה במאי? האם נאמר שנכשלנו ושישראל שמה את הפלסטינים ללעג ולקלס? אנו זקוקים לעמדה בינלאומית שניתן יהיה להסתמך עליה אם נדחה [ההכרזה על המדינה הפלסטינית]...
המעורבות הבינלאומית בתהליך המדיני
אין הבדל גדול בין שתי המפלגות הגדולות בישראל, הליכוד והעבודה... גורלה של כל ממשלה בישראל שתנהג באותה הדרך [בה נהגה הממשלה היוצאת] לא יהיה טוב יותר מזה של ממשלת נתניהו... [הסכסוך הישראלי-פלסטיני] אינו סכסוך קפוא, אלא סכסוך פעיל, חי וחם. זה מה שדחף את הכוחות הבינלאומיים לחפש פתרון. לו היינו נותרים כפליטים שקטים וכעם כבול ללא האינתיפאדה - לא היה פתרון. הפתרון נכפה על סדר היום של הכוחות הבינלאומיים... אלא שהכל מתנהל באיטיות ואנו מנצחים בקרב בנקודות ולא בנוק-אאוט...
החלטת החלוקה משנת 1947
אנו לא חתמנו על הסכם שלום עם ישראל, אלא על הסכם ביניים. אנו גם לא נחתום על הסכם שלום עם ישראל, כל עוד ירושלים כבושה, כל עוד יש התנחלויות, וכל עוד מצוי ולו חייל בודד באדמות 67. הסיבה לכך פשוטה והיא שאנו הסכמנו לרף מינימלי של זכויותינו שנקבעו בהחלטה 181. אנו אזכרנו החלטה זו בהכרזת העצמאות [ב1988- באלג'יר] ואמרנו שהיא עודנה מאפשרת את פתרון הבעיה הפלסטינית. אלא שלאור מאזן הכוחות הקיים בשנות התשעים ובמצב הקיים, אנו הסתפקנו בהקמתה של מדינה עצמאית בגבולות 1967...
האלטרנטיבות לתהליך המדיני
אין שלטון החי באופציה אחת ובאלטרנטיבה אחת. אנו לעולם איננו שמים את כל הביצים בסל אחד. כפי שאמר האח אבו עמאר: 'כל האופציות פתוחות בפני העם הפלסטיני.' גבנו אינו מופנה אל הקיר וידינו אינן מונפות מעל לראשינו. אנו לא הנפנו דגל לבן. כל מה שקיבל עמנו, הוא שילם עבורו בדם ואף יותר מכך. אין המדובר במענק או מתנה מאיש. אנו נאבקנו עד שלקחנו חלק מזכותנו. עמנו נאבק במשך חמישים שנה, אלא שבסיטואציה בינלאומית ספציפית ניתנה לעמנו האפשרות לרשום הישגים מבלי לשלם מחיר יקר. אנו תומכים בדרך זו, היא דרך הפתרון המדיני. אם יוכח שדרך זו היא ללא מוצא, הרש"פ לא תסתיר [את האמת] מהעם. אנו פנינו לפתרון המדיני כדי להפחית את הסבל ואת הקורבנות ואנו מקווים להגשים את המטרות. אבל אם לא תוגשמנה מטרותינו, עמנו מוכן להתחיל את המאבק מחדש.
