כללי

סו"י תסנים המקורבת למשמרות המהפכה באיראן מציגה את תעשיית הכטב"מים המתאבדים של איראן

הקדמה

בשנים האחרונות הפכה איראן לגורם עולמי בייצור ויצוא נשק הכטב"מים המתאבדים. בכך מרבים להתפאר בכירי המשטר האסלאמי, בהם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שאמר באוקטובר 2022 כי "כעת [המערביים] אומרים שהכטב"מים האיראניים מסוכנים מאוד! [ושואלים] למה אתם מוכרים ונותנים אותם לאחרים? ובכן, אלה הדברים שהאליטה האיראנית השיגה. זה כבוד למדינה". לאחרונה, בפברואר 2024, התגאה מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה (משה"מ), אמיר עלי חאג'יזאדה, ביכולות של איראן: "אנו מהמעצמות הבכירות בעולם בתחום הכטב"מים. נכון לעכשיו, אנו יכולים לכוון לעבר מטרות צפות נעות או לבצע פעולות סיור בכל נקודה באמצעות כטב"מים מתקדמים בלתי נראים."[1]

 

לכטב"מים המתאבדים מגוון רחב של יתרונות שעשויים לשנות את גורל זירת הקרב כפי שניתן היה לראות במלחמת רוסיה–אוקראינה. היותה של איראן יצרנית גדולה בתחום זה מחזקת משמעותית את יכולתה הצבאית וכתוצאה מעלה את רמת האיום העולה ממנה וגם מחזקת את השפעתה, כגון בקשריה עם רוסיה שבמצוקתה במלחמת אוקראינה רוכשת ממנה כטבמ"ים. איום זה נחווה ביתר שאת מכיוונם של שלוחיה בעיראק, בתימן, בסוריה המאיימים על מדינות שונות כמו גם על נתיבי השיט העולמיים.

 

כלפי חוץ דוברים איראניים מכחישים רשמית יצוא כטב"מים אך מתפארים בהישגים באוקראינה ובתימן

באין ספור הזדמנויות ובאמצעות נציגיה הדיפלומטיים, בהם נציגה באו"ם, איראן מכחישה בתוקף את הטענות במערב על שהעבירה כטב"מים לחות'ים, שלוחיה בתימן, או לרוסיה לשימוש במלחמתה מול אוקראינה.[2] זאת, כדי להימנע מסנקציות ועונשים מצדה של הקהילה הבינלאומית.

 

אולם, כלפי פנים, בניסיון להתפאר בהיותם כוח ייצוא עולה וכדי לפרסם את תמיכת איראן בציר ההתנגדות, רומזים מקורות איראניים כי הכטב"מים האיראניים אכן משמשים את שלוחיה כמו גם את רוסיה. כך לדוגמא ציינה סו"י תסנים המקורבת למשה"מ כי "כוחות המאבק התימנים [החות'ים] פעלו נגד מתקני הנפט של ארמקו הסעודיים [ב-2019] ועשו שימוש בכטב"מים מסוג "ועיד" שדומים מאוד לכטב"מים האיראניים... בנוסף, דגם דומה אחר תחת השם "גרניום 1" ו"גרניום 2" שימש את הצבא הרוסי באוקראינה."[3]

 

מעת לעת, המשטר האיראני אף מודה בגלוי כי הוא מספק כטב"מים מתאבדים לרוסיה לצורך הלחימה שלה באוקראינה ונגד נאט"ו.[4] לכך מצטרפת גם אמירתו של שר החוץ הקודם של איראן, מוחמד ג'ואד זריף, שאישר בנובמבר 2023 כי איראן העבירה כטב"מים לשימוש רוסיה במלחמה באוקראינה: "למרבה הצער, הרוסים רימו אותנו במקרה של אוקראינה. הם גם קיבלו את הכטב"מים וגם חשפו זאת."[5]

יצוין כי ב-5.3.2024 פרסם ערוץ הטלגרם "Iran Military Capabilities" המקושר למשה"מ סרטון שמראה פס ייצור של כטב"מים מתאבדים של איראן מסוג שאהד 136 על אדמת רוסיה. הערוץ אף התגאה בעובדה כי מדובר בכטב"מים בהם עושה חיל האוויר הרוסי שימוש עיקרי כדי להשמיד את מעוזי "המערביים" באוקראינה.

ראו סרטון ממרי:

 

 

למרות ההכחשות של בכירים איראניים, סוכנות ביון ההגנה האמריקאית (DIA) סיפקה בינואר 2024 ראיות חזותיות הקושרות את איראן לאספקת נשק מתקדם, כולל כטב"מים, לשימוש החות'ים נגד מטרות שונות כולל ישראל, ארה"ב, בריטניה וספינות העוברות דרך ים סוף.[6]

 

כמו כן, בינואר 2024 משרד ההגנה האמריקאי האשים את משה"מ במתקפה על בסיס בירדן שבוצעה ע"י גדודי חזבאללה, שלוחתה של איראן בעיראק, וכתוצאה ממנה נהרגו שלושה חיילים אמריקנים ונפצעו עוד למעלה מ-40 נוספים. על פי הערכות, המתקפה בוצעה באמצעות אחד מכטב"מי השאהד האיראנים.[7]

 

איראן מציגה סרטוני כטב"מים מתאבדים כאמצעי הרתעה

המשטר האיראני עושה שימוש בכטב"מים מתאבדים במסגרת סרטוני תעמולה רבים שהוא מפיץ מעת לעת בהם הוא מאיים על מדינות מחשש שיותקף על ידן ובכך הוא מבקש לבסס הרתעה. כך למשל הסרטון שפרסמה סו"י תסנים מתרגיל "הנביא הגדול 17" שנערך ב-25.12.2021 בו מוצגת תקיפת הדמיה של כטב"מים מתאבדים מסוג "שאהד" על "תחנת הכוח הגרעינית" בדימונה בישראל. ב-20.8.2023, פרסם המשטר האיראני סרטון המראה תיעוד התקפה על ספינות אמריקאיות באמצעות הכטב"מ "אבאביל" המסוגל לשאת 40 ק"ג של חומר נפץ. (ראו את הסרטון בהמשך הדוח).

 

בהקשר זה של הרתעה וייתכן גם בשל הרצון לעניין לקוחות פוטנציאלים הציגה סו"י תסנים ב-6.2.2024 דו"ח שבו פירטה את המגוון הרחב של הכטב"מים המתאבדים שפותחו ויוצרו על ידי איראן בשנים האחרונות ואת יכולותיהם. להלן הדוח של תסנים:

 

תעשיית הכטב"מים המתאבדים של איראן: טווח עד 2000 ק"מ וכושר נשיאה  מעל ל-200 ק"ג חומר נפץ

"בעשורים האחרונים מילאה טכנולוגיית הכטב"מים תפקיד בולט בקרבות ובמלחמות העולם כאשר לכטב"מים המתאבדים יש תפקיד בולט יותר מאשר לאחרים. לכטב"מים המתאבדים יש מאפיינים הדומים לטילי שיוט. הם הפכו לנשק שחורץ לעיתים את גורל שדה הקרב או לפחות מסוגל לגרום לאויב למספר משמעות של נפגעים הודות ליעילותם הכלכלית וקלות השימוש בהם. כמו כן, קשה לזהות אותם ע"י מכ"מים בשל ממדיהם הקטנים בהשוואה לכטב"מים אחרים וחלקם אף יכולים להינשא ע"י אנשים והם משמשים ביחידות חי"ר ובכוחות המיוחדים.

 

גם הכוחות המזוינים והתעשיות הביטחוניות של איראן תכננו וייצרו בשנים האחרונות מגוון רחב של כטב"מים מתאבדים, כך שכיום הפכה איראן לאחת המדינות הבולטות בתחום תכנון וייצור הכטב"מים המתאבדים. איכות הכטב"מים המיוצרים באיראן הוכיחה עצמה בחלק מהפעולות שמבצעים הכוחות המזוינים [של איראן], דבר שגרם לכמה מדינות להתעניין בהם.

בדוח זה, נסקור את הכטב"מים המתאבדים החשובים ביותר שיוצרו באיראן:

 

טבלת הכטב"מים המתאבדים מתוצרת איראן ומאפייניהם

 

להלן תרגום הטבלה:  הכטב"מים המתאבדים של איראן

יצוין כי הפרטים החסרים בטבלה לא פורסמו במקורם בתסנים

.

 

 

"טופאן" [סערה] – כטב"מ איראני שנועד לאתר ולהשמיד את האויב באמצעות חיישן אופטי. מכונה גם "צ'מראן 2" ומיוצר באמצעות חומרים קלי משקל הסופגים את גלי המכ"ם כאשר גם חתך המכ"ם שלו נמוך מאוד. המצלמה הקדמית הממוקמת בחרטום המטוס שולחת תמונות בזמן אמת עד לרגע האחרון כך שניתן לבצע את פעולת המיקוד. המהירות המרבית של כטב"מ הטופאן הינה 250 קמ"ש, רדיוס הטיסה הוא 100 ק"מ, תקרת הטיסה היא 14,000 רגל (שווה ערך ל-4,267 מטר) ומשך הטיסה הוא 1-2 שעות. טווח 100 הקילומטרים יצר עבורו ערך מבצעי ובזכות הטיסה הרציפה שלו הוא מספק די זמן לאיתור מטרה ותקיפתה.

 

עם זאת, אם נעשה שימוש בהדרכה וניווט באופן עצמאי מתחנת הקרקע, כטב"מ הטופאן יכול להגיע לטווח של 200 עד 400 ק"מ. עד כה הוצגו שתי דוגמאות לכלי זה. מנגנון השיגור הוא מסוג JATO ובעת הצורך בנחיתה, הוא מתאושש ע"י נחיתה רכה על הקרקע. באופן זה, שיגור הכטב"מים הקטנים הללו בסמוך לקווי החזית של הקרב או במרחב הלוחמה העירונית נחשב כפתרון מיידי ותגובה מהירה להשמדת מטרה חשובה.

 

מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן דאז, לצד כטב"מ הטופאן

"צאעקה" – [רעם, בתמונה] ניתן לראות דוגמא לכטב"מ הצאעקה המצויד בראש נפץ בעל 10 ק"ג לשם פעולות התאבדות. הוא מגיע לטווח של 100 ק"מ ובעל יכולת לשליחת תמונות עד לרגע הפגיעה במטרה. באמצעות דרך זו המאפשרת קבלת מידע על המצב העדכני ביותר של המטרה, למשתמש ישנה היכולת להגביר את הדיוק בפגיעה בסטייה של פחות ממטר אחד ובמידת הצורך גם לבחור מטרה אחרת. כטב"מ הצאעקה מיוצר בשני דגמים בעלי מפרט שונה במקצת.

 

כטב"מ הצאעקה

 

 

"צאעקה 1" – הינו כטב"מ בעל כנף דלתא שתוכנן ע"י מומחים מקומיים [איראנים], בייצור המוני וסופק לכוחות המזוינים [של איראן]. מדובר באחד מהכטב"מים האיראניים המהירים ביותר מונעי מדחף, דבר שהפך אותו לכלי מתאים לאימוני ארטילריה ... כטב"מ זה משוגר באמצעות משגר JATO שתוכנן ונבנה ע"י מומחים מקומיים [איראנים], המאפשר לו להשיג את המהירות ההתחלתית הנדרשת לטיסה ללא צורך במסלול.

 

כטב"מ הצאעקה

 

במשגר זה נעשה שימוש בכוח רקטי עם דלק מוצק. בעזרת משגר זה ניתן לשגר את הכטב"מ בכל מצב ובקלות, למשל מסיפון ספינה, רכב, אזורים הרריים ואפילו מכניסה למקלטים ומנהרות. הכטב"מ משמש באימוני ההגנה האווירית כמטרה למערכות הגנה אוויריות שאינן מכ"ם וגם להטעיית האויב בזירת הקרב.

 

בשל קלילותו וצורתו האווירודינמית, לכטב"מ זה יכולת לבצע תמרוני טיסה שונים במהירות גבוהה. הנצלת הכטב"מ מתבצעת בדרך כלל באמצעות מצנח ובמצבי חירום ניתן להנחיתו בעדינות על המסלול. המהירות המרבית של הצאעקה 1 עומדת על 250 קמ"ש, רדיוס הטיסה הוא 10 ק"מ, תקרת הטיסה היא 11 אלף רגל (כ-3300 מטר) ומשך הטיסה הוא כ-60 דקות.

 

"צאעקה 2" – מבוסס על הדגם הראשון, עם גוף העשוי מחומרים מרוכבים. ניתן לעשות בו שימוש כדי להונות את האויב בזירת הקרב וכדי לאמן ולהכשיר את אנשי ההגנ"א והמכ"ם. הוא יכול לטוס בגובה של 10,000 עד 12,000 רגל (3,000 עד 3,600 מטר). אורכו של דגם זה הוא 2.81 מטר, מוטות הכנפיים 2.60 מטר, מסת השיגור המרבית היא 60 ק"ג, המהירות המרבית היא 230 עד 250 קמ"ש, משך הטיסה שלו 45 עד 60 דקות והטווח הינו 50 ק"מ...

 

תחנת הבקרה הקרקעית של הכטב"מ מאפשרת שליחת מידע ופקודות הדרושים להנחיה ולשליטה בכטב"מ. לאחר שעבר את המסלול המתוכנן, הכטב"מ יחזור אוטומטית לכל נקודה שנקבעה מראש ע"י שינוי המסלול.

 

מומחי כוחות היבשה של צבא איראן פיתחו אב טיפוס קרבי התקפי המגיע לטווח של 100 ק"מ תוך שימוש במבנה וביכולות האופטימליות של הכטב"מים צאעקה 1 ו-2 אשר בנוסף ליכולת שליחת תמונות, מספק את האפשרות לתקיפה מהירה תוך פחות מ-30 דקות על כל מטרה רצויה.

 

"אבאביל" [שמן של הציפורים אשר השליכו סלעים על 'בעלי הפיל', בסורת "אל-פיל" בקוראן] – משפחת הכטב"מים אבאביל מסוגים S, B ו-T היא משפחת כטב"מים נוספת מייצור עצמי. בשנת 1992 הדגם המחודש שלו יצא לפס הייצור והפך לאחד הכטב"מים האיראניים הנפוצים ביותר.

 

משלוח של כטב"מים מסוג אבאביל לחיל הים של משה"מ, ספטמבר 2020

 

מפרט המידות ונתוני הטיס של דגמי האבאביל השונים יכולים להגיע למהירות של 300 קמ"ש, טווח מבצעי של פעולת הסיור עומד על 150 ק"מ, גובה טיסה של כ-4200 מטר, ונשיאת מטענים או חומרי נפץ בין 30 עד 40 ק"ג."

 

יצוין כי ב-20.8.2023 שידרה סו"י תסנים צילומי תקרית מה-17.8.2023 בין חיל הים של משה"מ לנושאת מסוקים של חיל הים האמריקאי במיצר הורמוז, בה היה מעורב כטב"מ מסוג אבאביל. בסרטון נראה קצין בחיל הים של משמרות המהפכה מודיע לספינה האמריקנית כי מסוקיה טסים מעל מימי איראן וקרובים מדי לסירות משמרות המהפכה והתריע כי אם המסוקים לא יחזרו לנושאת המסוקים, כוחות משמרות המהפכה יפתחו עליהם באש. הסרטון כולל צילומי כטב"מ אבאביל של נושאת המסוקים האמריקאית וצילומי מסוקים אמריקאים מוטסים.

ראו סרטון MEMRI מה-21.8.2023:     

דוח תסנים המשיך בפירוט: "בנוסף למשימת הסיור בה הדגים כטב"מ האבאביל את כישוריו באמצעות צילום נושאת המטוסים האמריקאית, כטב"מ זה משמש גם כיעד באימוני ההגנה האווירית. אבאביל הוא כטב"מ נמוך כנף [Canard] וייחודיות זו מאפשרת לו תמרון ברמה גבוהה במצב של חוסר יציבות או יציבות נמוכה.

 

שיגור כטב"מי אבאביל מסירות מהירות

 

המאפיינים הכלליים של כטב"מ זה כוללים עיצוב אווירודינמי איכותי, פירוק והרכבה מהירים, קלות בשימוש ובתיקון, ניידות טובה, גמישות, אפשרות לשימוש בסביבות ים ויבשה, יכולת הנצלה ושימוש רב פעמי במחיר הולם.

 

"כיאן 1" [שושלת] - הכטב"מ כיאן נבנה בשנת 2015 לשם משימות כדוגמת מדידת ציוד הגנה אווירית, תקיפה והתאבדות בממדים קטנים. הוא בעל מנוע מיקרו-סילון, יכולת הגעה למהירות של 480 קמ"ש ונמצא בשימוש במספרים גבוהים. כטב"מ זה מסוגל לשאת מטען של 30 ק"ג, בעל תקרת טיסה של קרוב ל-5500 מטר ומהירות שיוט של 350 קמ"ש.

 

כטב"מ כיאן

 

"כיאן 2" – נבנה על בסיס התכנון המוצלח של כיאן 1, אך במידות גדולות של פי שניים ולמשימות שונות. באוגוסט 2019 הוא סופק לכוחות המזויינים של איראן. לכטב"מ משימות שונות כדוגמת השמדת מטרות של [מערך] הגנה אווירית בצורה מדויקת. הטווח המבצעי שלו עשוי להגיע ליותר מ-1000 ק"מ ומתאפשר הודות לגודלו המשמעותי ביחס לדגם כיאן 1.

 

כטב"מ כיאן

 

כיאן 2 מצויד במנוע סילון קטן של טורבינת גז וככל הנראה מסוג טורבו-ג'ט בעל שני פתחי אוויר בעיצוב מתקדם מאוד הממוקמים בגוף ובצדדיו. לכטב"מ כנפי דלתא היוצרים עבורו מאפיינים דינמיים טובים במהירויות גבוהות כולל יכולת תמרון גבוהה המשמשת גם להגברת הדיוק בהשמדת מטרות.

 

כטב"מ הכיאן

 

הכטב"מ באורך של כ-4.5 מטרים, ממדיו הגדולים בהשוואה לכיאן 1 והכנפיים העבות שמתאימות לטיסה במהירויות תת-קוליות מאפשרות לכיאן 2 לשאת כמות רבה יותר של דלק. שני הכטב"מים כיאן 1 ו-2 עושים שימוש במאיץ דלק מוצק כדי להתחיל בטיסה ולהגיע למהירות ההתחלתית הדרושה להפעלת מנוע הסילון. כטב"מים אלו יכולים לשמש לביצוע משימות התקפיות הנחוצות להפעלת מערך ההגנה האווירית במדינה, לרבות השמדת מרכזי ציתות או לוחמה אלקטרונית של האויב שמהווים איום על פעולת מערך ההגנה האווירית במדינה.

פתח מנוע הסילון של כטב"מ כיאן

 

"כראר" [חוזר ותוקף] – הכטב"מ המתאבד "כראר" הוצג במהלך תרגיל ההגנה האווירית של שנת 2020 כחבר החדש ביותר במשפחתו. מטרת הרחבת ופיתוח דגם זה היא לשם ביצוע מבצעים הדורשים הזנקה מהירה של כטב"מים להתמודדות עם המטרות האוויריות התוקפות.

 

כטב"מ כראר מתוצרת התעשיות האוויריות של איראן (HESA) נחשף רשמית ביום התעשייה הביטחונית בשנת 2011. שתי המשימות העיקריות של הכטב"מ באותה תקופה היו לשמש כמטרה לבדיקת מערכות מכ"ם והגנה ולביצוע פעולות הפצצה אווירית. עד היום הוצגו 4 דורות של כטב"מים מסוג כראר בעלי הבדלים קלים במידות ובמאפייני הטיסה, אך בעלי משימות מגוונות. כל סוגי המל"טים משוגרים באמצעות משגרי מסילה ומאיצי דלק מוצק ושיטות הנחיתה שלהם הן מצנחים וכריות אוויר.

 

הכטב"מ הרב שימושי "כראר"

 

מאפייני כטב"מ "כראר 3" הינם: אורך  3.75  מ', כנפיים 3.1, וגובה 1.5 מטרים, משקל ההמראה המרבי הינו 750 ק"ג ויכולת נשיאת מטען של 250 ק"ג. דגם זה מגיע לתקרת טיסה של 35,000 רגל שהם 10,670 מטרים, מהירות מרבית של 700 קמ"ש ומהירות שיוט 650 קמ"ש כאשר משך הטיסה עומד על שעה ו-15 דקות. בדגם זה נעשה שימוש במנוע הסילון "טלוע 4" בשימוש דלק [מסוג] JP-4, גוף הכטב"מ עשוי בעיקר מאלומיניום.

 

לדגמים אחרים של הכטב"מ יכולת לטוס עד לגובה של 40,000 רגל, שווה ערך ל-12,200 מטר, ומהירות מרבית של 900 קמ"ש. לכטב"מ טווח של עד 200 ק"מ בתקשורת ישירה עם תחנת המוצא ובין 800 ל-1000 ק"מ בטיסה אוטומטית ללא צורך בתקשורת ישירה עם התחנה.

 

בצד שמאל: כטב"מ מתאבד כראר

בזכות תוספת מערכות ניווט שונות וחיישן אופטי בחרטום הכטב"מ וכמובן קו תקשורת מאובטח בין תחנות פיקוד ההגנ"א, לכטב"מ המתאבד כראר יכולת לטוס באופן אוטומטי ממקום האחסון שלו שעשוי להיות בכל מקום באמצעות קבלת מידע אודות המטרה ובשימוש נתיב ההמראה האופטימלי. כטב"מ הכראר מפוצץ את ראש הנפץ ע"י פגיעה ישירה או התקרבות למטרה במרחק מתאים."

 

בהקשר זה, יצוין כי ב-20.4.2023 דיווח ערוץ 2 האיראני על 200 כטב"מים חדשים מסוגים שונים דוגמת: ארש, כראר, אבאביל, שנכנסו לשירות בצבא איראן. מדובר בחלק מעסקה הכוללת 1000 מל"טים בין משרד ההגנה של איראן לצבא.

 

ראו סרטון ממרי מה-20.4.2023 על הכנסת 200 הכטב"מים לשירות צבא איראן ובהם הכטב"מ כראר:

 

דו"ח תסנים המשיך בפירוט אודות הכטב"מים המתאבדים של איראן:

 

"משפחת כטב"מי "שאהד"­ [עד] – לראשונה, במהלך תרגיל "הנביא הגדול 15" של חיל האוויר של משמרות המהפכה [ינואר 2021] הוצגו תמונות בהן הושמדו מטרות שונות על ידי כטב"מים מסוג "שאהד 131" ו"שאהד 136".

 

הכטב"מ שאהד 131

 

במהלך תרגיל "הנביא הגדול 17" [ינואר 2022], כטב"מים אלו מילאו תפקיד בולט גם בתרגיל המדמה את תקיפת הכור הגרעיני בדימונה והוכיחו במהלכו את דיוקם הגבוה.

 

הכטב"מ שאהד 136

 

לפני הצגת שני הכטב"מים האלו בתרגיל משמרות המהפכה, כוחות המאבק התימנים [החות'ים] ביצעו פעולה נגד מתקני הנפט של אראמקו הסעודיים כשבמהלכה עשו שימוש בכטב"מים מסוג "ועיד" [איום] הדומים מאוד לכטב"מים האיראניים, פעולה שגרמה לכך שכטב"מ ועיד זכה לכינוי "רוצח ארמקו".

 

כטב"מ ועיד של כוחות אנסאראללה [החות'ים]

 

שאהד 131 ושאהד 136 הם כטב"מים מתאבדים איראניים בעלי גוף דלתא (צורת משולש) ומנועי בוכנה. למרות ששניהם דומים מאוד, לשאהד 131 ממדים קטנים יותר משאהד 136 ומסיבה זו חלק ממאפייני הביצועים והמראה שלו שונים משאהד 136."

 

בהקשר זה יצוין כי ב-25.12.2021 פרסם ערוץ היוטיוב "IMA Media" [Iran's Military Achievements] סרטון ובו הדמיית מתקפת טילים וכטב"מים על הכור בדימונה. הסרטון נקרא "מתקפה על מרכז הנשק להשמדה המונית של המשטר הציוני בתרגיל הצבאי 'הנביא הגדול 17.'" ראו סרטון ממרי:   

   

  דו"ח תסנים המשיך בפירוט אודות הכטב"מים מסוג שאהד:

 

"אחד ההבדלים במראה שאהד 131 ושאהד 136 שעשוי לסייע בהבחנה ביניהם הוא ההבדל בכנפוני הקצה שלהם. בשאהד 136 כנפונים אלו נמצאים בחלק העליון והתחתון של הגוף ואילו בשאהד 131 רק בחלק העליון של הגוף.

רוחב הגוף של שאהד 136 הוא 2.5 מטר ושל שאהד 131 הוא מעט קטן יותר ועומד על כ-2.2 מטר. בשאהד 136 אורך הגוף הוא 3.5 מטר ובשאהד 131 2.6 מטר. נראה כי לכטב"מ שאהד 136 טווח של 2000 קילומטרים ולשאהד 131 טווח של כ-900 קילומטרים. לשנים ראשי נפץ של 50 ו-15 ק"ג.

 

המידע שפרסמה אוקראינה על הכטב"מים גרניום 1 ו-2 [השם הרוסי לכטב"מים שאהד 131 ו-136]

 

התהילה העולמית של כטב"מים אלו גדלה כאשר דגמים דומים לכטב"מ זה תחת השם "ועיד 1" ו-"ועיד 2" שימשו את אנסאראללה [החות'ים] בתימן, כמו גם דגם דומה אחר תחת השם "גרניום 1" ו"גרניום 2" ששימש את הצבא הרוסי באוקראינה."

 

יצוין כי ב-5.3.2024 ערוץ הטלגרם "Iran Military Capabilities" המקושר למשה"מ פרסם סרטון שמראה פס ייצור של כטב"מים איראנים מתאבדים מסוג שאהד 136 על אדמת רוסיה. הערוץ אף התגאה בעובדה כי מדובר בכטב"מים בהם חיל האוויר הרוסי עושה שימוש עיקרי כדי להשמיד את מעוזי "המערביים" באוקראינה. ראו סרטון ממרי:

 דו"ח תסנים המשיך בתיאור השימוש בכטב"מי השאהד:

 

"בנוסף, היינו עדים לשימוש המוצלח בכטב"מים הללו במהלך פעולות רבות של כוחות היבשה של משמרות המהפכה על עמדות של קבוצות בדלניות באזור הצפוני של עיראק.

 

"שאהד 238" – הניסיון שנצבר מהשימוש בכטב"מים אלה בפעולות שונות ומתוך התמודדות עם כמה נקודות תורפה שלהם הוביל להכנסת דגם חדש לאותה משפחה, "שאהד 238", בעל מנוע סילון. כטב"מ חדש הזה הוצג לראשונה במהלך ביקורו של מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, בתערוכת הישגי האוויר והחלל של משה"מ [בנובמבר 2023] בשלושה סוגים: המצויד בחיישנים תרמיים, אופטיים וללא חיישנים.

 

הכטב"מ שאהד 238

 

"שאהד 107" – זהו כטב"מ נוסף שכמה מקורות לא רשמיים פרסמו לגביו מידע וטענו שאיראן סיפקה אותו לרוסיה. לפי הנאמר, שאהד 107 הינו כטב"מ מתאבד רב-שימושי שבנוסף להיותו מתאבד הוא יכול לשמש גם ככטב"מ התקפי או ככטב"מ סיור.

 

כטב"מ שאהד 107

 

"שאהד 101" – כטב"מ זה עליו פורסם לאחרונה מידע לא נחשף בצורה רשמית באיראן. תמונתו ושמו פורסמו בתקשורת הזרה ככטב"מ חדש שאיראן סיפקה לרוסיה. למרות שאין אודותיו מידע, המבנה שלו דומה מאוד לכטב"מ "מעראג' 532" של חיל היבשה ולכן מאמינים שיש לו מפרט דומה."

 

כטב"מ השאהד 101

 

יצוין כי דו"ח תסנים נעדר התייחסות למודל נוסף של כטב"ם השאהד, להלן פירוט אודותיו:

 

"שאהד 149"/"עזה" – במאי 2021 נחשף כטב"מ השאהד 149 שזכה לשם "עזה" לציון ניצחונות ההתנגדות הפלסטינית על ישראל [במהלך מבצע 'שומר החומות' 2021]. מדובר באחד הכטב"מים האיראנים האיכותיים ביותר ובדגם משודרג של כטב"מ שאהד 129. הוא בעל מוטות כנפיים באורך 21 מטרים, משך טיסה של 35 שעות רצופות, טווח טיסה של עד 2000 ק"מ, גובה טיסה של 35,000 רגל (10.5 ק"מ), מהירות טיסה מרבית של 350 קמ"ש ויכולת נשיאת מטען של עד ל-500 קילוגרם המהווה קפיצה משמעותית ביחס לשאהד 129. הכנפיים הגדולות של הכטב"מ מאפשרות לו לשאת כמות גדולה יותר של פצצות ולדברי מפקד חיל האוויר של משה"מ, הכטב"מ בעל יכולת נשיאה של 13 פצצות."[8]

 

כטב"ם השאהד 149 או בשמו בנוסף "עזה" [9]

 דו"ח תסנים המשיך בתיאור כטב"מים מתאבדים נוספים מתוצרת איראן:

"ארש" [קַשַת; גיבור במיתולוגיה הפרסית] – הכטב"מ האיראני "ארש 2" מגיע לטווח של 2000 ק"מ. לכטב"מ מנוע בוכנה, גוף גלילי עם זנב אנכי, ושתי כנפיו ממוקמות בקצה הגוף.

 

כטב"מ ארש 2

 

הכטב"מ ארש 2 עושה שימוש בשיטת השיגור JITO המייתרת את השימוש בטיסה ממסלול. כך, כטב"מ ארש מסוגל לטוס לעבר המטרות מסוגים שונים של משגרים ניידים וזה הופך אותו לכטב"מ טקטי בעל ניידות גבוהה, המאפשר להשתמש בו בסביבות גיאוגרפיות שונות.

 

"ציאד" [צייד] – כטב"מ מתאבד איראני נוסף שלא ידועים פרטים אודותיו. הוא נראה לראשונה במהלך אספקת כטב"מים רבים לחיל הים של משה"מ. הוא הוצג לראשונה באופן רשמי בשנה שעברה במהלך מצעד הכוחות המזוינים בבנדר עבאס. לכטב"מ גוף צר וזנב בצורת V המסייע להפחית את השתקפותו במערכות מכ"ם. הוא מונע באמצעות מנוע בוכנה.

 

כטב"מ ציאד

כטב"מ ה"סמאד" [ע"ש סאלח אל-סמאד, ראש המועצה המדינית העליונה של החות'ים, שנהרג ב-2018 במתקפה אווירית של צבא תימן] דומה לכטב"מ הציאד ונמצא ברשות החות'ים בתימן אותם שימש פעמים רבות בפעולות שונות ומוצלחות.

 

"מעראג'" [עליית הנביא מוחמד השמיימה] – כטב"מ המעראג' 532 שתוכנן ויוצר ע"י ארגון הג'האד לאספקה עצמית [ארגון איראני המספק תמיכה צבאית לגופי הצבא באיראן] לחיל היבשה של משה"מ הינו כטב"מ בעל מנוע בוכנה וטווח חד כיווני של 450 ק"מ. הוא מסוגל לטוס עד לגובה של 12,000 רגל למשך 3 שעות. הוא משוגר מכלי רכב וראש הנפץ שלו במשקל 50 ק"ג.

 

כטב"מ מעראג' 532

כטב"מ מתאבד נוסף של חיל היבשה של משה"מ שנכלל בקטגוריה של חימוש משוטט הינו כטב"מ מעראג' 521. כטב"מ זה הנחשב ל-Switchblade [חימוש משוטט זעיר המשוגר ממשגר דמוי צינור באמצעות שחרור גז בלחץ גבוה] האיראני יכול להינשא ע"י אדם וניתן לעשות בו שימוש ביחידות קרביות. מסיבה זו הוא נחשב לכלי נשק מתאים ליחידות תגובה מהירה. בנוסף, ניתן לשגר את המעראג' 521 מכלי רכב שונים.

 

כטב"מ המעראג' 521

 

"סינא" [סיני] – כטב"מ החימוש המשוטט סינא הוא אחד מהכטב"מים המתאבדים שמיועד נגד מטרות כמו קבוצת אנשים וכלי רכב. כטב"מ זה הוצג לראשונה באוגוסט השנה. מדובר בכטב"מ Switchblade איראני נוסף שתוכנן וייצור על ידי משרד ההגנה.

 

שיגור כטב"מ סינא בתמרון של צבא איראן

 

לסינא טווח מבצעי של עד 5 ק"מ והוא נורה ממשגר קרקעי. משך הטיסה שלו עומד על 8 דקות ובהנחיה ידנית ואוטומטית. יש לו ראש נפץ מסוג EFP ומנוע חשמלי. עד כה, כטב"מים מתאבדים אחרים כמו "אומיד" [תקווה], "באוור" [אמונה], "אבאביל כרוז" וכטב"מ ה"מחרם" תוכננו וייצרו על ידי משרד ההגנה וצבא איראן.

 

כטב"מ איראני נוסף בשם "אמיר" [שליט] דומה מאוד לכטב"מ Harop הישראלי וכפי שניתן לראות ממראהו ניתן להעריך כי הוא מגיע לטווח של כ-1000 ק"מ. כמו כן, כטב"מ זה שתוכנן ע"י צבא איראן ובעל חיישן אופטי יכול לשמש גם ככטב"מ מתאבד.

 

הכטב"מ "אומיד"

 

הכטב"מ "באוור" [אמונה] תוכנן וייוצר ע"י משרד ההגנה ונראה שתכנונו מבוסס על דגמי הכטב"מים ארש ושאהד 131. טרם פורסמו פרטים נוספים אודותיו, אולם פורסם שהוא נבדק באחד מתמרוני משה"מ.

 

כטב"מ "באוור"

 

כטב"מ האבאביל כרוז [שיוט] הינו כטב"מ מתאבד נוסף בעל חיישן אופטי שתוכנן ויוצר ע"י משרד ההגנה. רק בשנה שעברה הוצגה תמונתו בתערוכה של משרד ההגנה. לכטב"מ גוף גלילי הדומה יותר לטיל מאשר לכטב"מ וטרם פורסם מידע על השימוש בו בכוחות המזויינים."[10]

 

הכטב"מ "אבאביל כרוז"