כללי

ארבעים שנה לאחר יציאת אש"ף מלבנון, חמאס פועלת להקמת תשתית צבאית במדינה, באישור ושתוף פעולה של חזבאללה

 

עם פרוץ המלחמה בין ישראל לבין הפלגים הפלסטינים ברצועת עזה בעקבות מתקפת הדמים של הפלגים בהובלת חמאס על יישובים ובסיסים בתוך שטח ישראל ב-7.10.2023, החלו תקיפות נגד ישראל מדרום לבנון.

 

לצד התקיפות נגד ישראל מטעם ארגונים לבנונים[1] בראשם חזבאללה - השוהה באזור הגבול בניגוד להחלטת מועצת הביטחון 1701 האוסרת על נוכחותו דרומית לנהר הליטאני, מבצעים גם פלגים פלסטינים כדוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי מתקפות נגד ישראל. מתקפות אלו הכוללות נסיונות הסתננות לישראל ושיגור טילים לטווח רחוק מצביעות על קיומה של תשתית צבאית פלסטינית בלבנון.

 

חמאס וגא"פ הקימו למעשה שלוחות של הזרועות הצבאיות שלהן וכן תשתית צבאית חמושה שפועלת בתוך מחנות הפליטים ומחוצה להם, בדרום לבנון, ובכך הפכו את דר"ל או את לבנון כולה לזירת פעילות צבאית פלסטינית בה מעורבים גם גורמים לא מקומיים, חלקם גם לא פלסטינים.

חמאס אף הודיעה על הקמת התארגנות רשמית של הארגון בלבנון "חלוצי מבול אל-אקצא", הגא"פ מצידו הכריז ערב פתיחת מערכת 'מבול אל-אקצא'על הקמת זרוע צבאית של  הארגון בלבנון.

 

פעילות הפלגים הלבנונים והפלסטינים מדרום לבנון - אזור שנתון לשליטת חזבאללה - נעשית בתיאום, באישור ואולי אף בהדרכת חזבאללה באופן שמשרת את האינטרסים שלו, וכחלק מאסטרטגית "אחדות הזירות" אותה מובילים חזבאללה ואיראן. יתרה מכך, נראה כי ארגונים אלו פועלים כפרוקסי של חזבאללה כאשר האחרון מנסה להגביל את היקף פעילותו נגד ישראל.

 

בהנחה שהדבר נעשה ללא ידיעת או אישור המדינה הלבנונית, מדובר בקריאת תיגר ברורה על ריבונות המדינה הלבנונית, ואם זה נעשה בידיעתה, הרי שלבנון כמדינה מאפשרת את הפיכתה למוקד של פעילות טרור.

 

התפתחות זו מאששת את חששות הלבנונים לאורך השנים כי הנשק שבידי הפלסטינים במחנות הפליטים בארצם לא יוגבל למחנות ויחזיר את לבנון לשמש כבסיס לפעילות פלסטינית חמושה נגד ישראל, כפי שהיה בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, בעקבותיה נכנסה ישראל צבאית ללבנון. לאחרונה אף נשמעה ביקורת גלויה בתוך לבנון על הפעילות הצבאית הפלסטינית מתוך תחומי המדינה ועל ההסכמה שבשתיקה לכך מצד ממשלת לבנון וצבאה.

 

ירי רקטות וחדירת חוליות מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי

שלושה ימים לאחר פרוץ הלחימה, החלו הפלגים הפלסטינים ליטול אחריות על פעילות צבאית נגד ישראל מדרום לבנון, כשהסניף הלבנוני של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, נוטל אחריות על מרבית התקיפות. ברב המקרים מדובר על ירי עשרות רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסין בצפון ישראל, עד העיר חיפה, דבר המעיד על היקף ואיכות ארסנל הנשק שבידי חמאס – לבנון.

 

כך, ב-10.10 נטלו גדודי אל-קסאם אחריות על שיגור רקטות לעבר הגליל המערבי מדר"ל.[2] ב-15.10 נטלו  אחריות על ירי 20 רקטות אל שלומי ונהריה.[3] ב-19.10 נטלו אחריות על ירי 30 רקטות מדרום לבנון לעבר הגליל המערבי, במיוחד אל נהריה ושלומי.[4] ב- 29.10 – גדודי אל-קסאם ירו 16 רקטות לעבר נהריה.[5] וב-2.11 ירו אל-קסאם – לבנון 12 רקטות לעבר קרית שמונה וסביבותיה.[6] ב-6.11 – ירי 16 רקטות לעבר נהריה ו"דרום חיפה".[7] ב-12.11 – ירי רקטות אל צפון חיפה, שלומי ונהריה.[8] ב-10.12 – ירי רקטות אל מטרות צבאיות בגליל המערבי.[9] ב-25.12 – ירי רקטות לעבר בסיס לימן בגליל המערבי.[10] ב-17.1.2024 ירי 20 רקטות לעבר בסיס לימן בגליל המערבי.[11]  ב-28.2 ירי 40 טילי גראד לעבר כמה מטרות בבית הלל וקרית שמונה.[12]

 

בנוסף, דווח על ניסיון חדירה לישראל מלבנון. ב-15.10 הודיעו אל-קסאם כי ב-13.10 קבוצה של פעילי נוח'בה בלבנון התקדמו לעבר הגבול, התעמתו עם צה"ל והצליחו לסגת בשלום. ב-14.10 הצליחה הקבוצה לפוצץ את גדר המערכת ולפגוע בעמדה ליד מרגליות. על פי הדיווח, שלושה מחברי החולייה נהרגו מתקיפת מסוק, שניים מהם ממחנה פליטים (להלן מ.פ) עין אל-חלוה ואחד מואזי אל-זינה שליד בירות. הארגון פרסם את שמותיהם ותמונותיהם של ההרוגים.[13]

 

תקיפות ישראל בדר"ל חשפו גם הן את היקף הפעילות הצבאית של חמאס בדר"ל.

 

ב-22.11 דיווחה חמאס על מותו של ח'ליל חאמד ח'ראז המכונה אבו ח'אלד ממ.פ  אל-רשידיה שליד צור. על פי ההודעה, ח'ראז, שנהרג בתקיפה ישראלית על גבול לבנון-ישראל, היה "מפקד" שעסק ב"תמיכה וסיוע להתנגדות בפנים ובחוץ... והיה נוכח בכל זירות הג’יהאד במשך עשורים."[14] דיווחים לבנונים ציינו כי ח'ראז היה מפקד גדודי אל-קסאם בלבנון  נוספים נהרגו בתקיפה ישראלים בדר"ל, שניים מהם תורכים ושניים לבנונים. על פי הדיווחים, הארבעה נהרגו לצד ח'ראז, דבר המצביע על מעמדם בארגון[15] וכן על חופש הפעולה של חמאס בלבנון.  

 

הדיווח על מותו של ח'ליל חאמד ח'ראז

 

 

ב-2.1.2024 חיסלה ישראל את צאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, בבירות. יחד איתו נהרגו שני בכירים בגדודי אל-קסאם - עזאם חוסני אל-אקרע, האחראי על הפעילות הצבאית של התנועה בחו"ל וסמיר פנדי, האחראי על הפעילות הצבאית של חמאס בדר"ל.[16] יחד איתם נהרגו ארבעה פעילים נוספים. בהודעה שפרסמה חמאס בנוגע למותם נכתב כי חיסול זה מוכיח כי "הלחימה וההרתעה [מול ישראל] הן חובה המוטלת על כל בני אומתנו בכל הזירות והחזיתות... השיח' צאלח ואחיו פעלו לשם כך וגייסו לשם כך את כוחות האומה..."[17]

 

ב-18.1.2024 הודיע חמאס כי פעיל שלו ממחנה הפליטים אל-מיה מיה שליד צידון נהרג בדרום לבנון.[18]

 

יצויין כי גם הג’יהאד האסלאמי מבצע תקיפות נגד ישראל מגבול לבנון. ב-10.10 הודיע הארגון ששניים מלוחמיו ריאד מוחמד קבלאוי, ממ.פ עין אל-חלוה וחמזה חסן מוסא ממ.פ אל-בורג' הצפוני, נהרגו לאחר חילופי ירי עם כוחות ישראלים בגבול ישראל-לבנון.[19]

 

ב-22.10 הודיע הארגון על מות 4 מפעיליו בפעילות ב"צפון פלסטין" ב-21.10 – שניים מסוריה ושניים מלבנון. שלושה מהם צולמו במדי הארגון.[20] ב-29.10 נהרגו שני פעילי הארגון בחילופי אש עם כוחות צה"ל לאחר שניסו לחדור לישראל באזור חניתה.[21]  ב-7.12 הודיעו על מותם של שני פעילים בדרום לבנון, חברים בגדוד השהיד עלי אל-אוסוד, גדוד שבסיסו לטענת הארגון בזירה הסורית  השניים – אחמד צאלח ומאלכ אחמד עמר, תושבי מ.פ ח'אן דנון באזור ריף דמשק.[22]

ב-29.12.2023 הודיעה גא"פ על מות שני פעילים – אחד מגדוד השהיד עלי אל-אוסוד מהזירה הסורית והשני מגדוד השהיד אבו חמזה אל-מג'ד'וב – במהלך "מילוי חובתם" בגבול לבנון-ישראל.[23]  הודעה על מותם של שני פעילים נוספים מגדוד השהיד עלי אל-אוסוד מהזירה הסורית "במהלך מילוי חובתם" בגבול לבנון-ישראל, נמסרה ב-12.2.2024.[24] ב-24.2.2024 דיווחה התנועה על שני פעילים נוספים מגדוד עלי אל-אוסוד שנהרגו בדר"ל.[25]

 

פעילות חמאס והג'יהאד האסלאמי בלבנון – בתיאום ואישור של חזבאללה

כאמור, זו הפעם הראשונה מזה כארבעים שנה בה פלגים פלסטינים נוטלים אחריות על פעילות התקפית מתמשכת נגד ישראל מדרום לבנון. לפני ארבעים שנה, גרמה פעילות כזו של פלגים פלסטינים חמושים בראשם תנועת פתח, למלחמת אזרחים בלבנון ולמבצע צבאי ישראלי רחב היקף בדרום לבנון. אולם, בעוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת, עשו  הפלגים הפלסטינים בלבנון כבשלהם ללא תיאום עם גורמים לבנונים, היום פעילות זו אומנם אינה מתואמת עם המדינה הלבנונית וצבאה, אך היא מוכוונת, מוגדרת ומאושרת ע"י בעל הבית האמיתי בלבנון – חזבאללה.

 

בכירי חמאס מצהירים מפורשות כי הם פועלים בחסות חזבאללה ובתיאום עמו. נציג חמאס בלבנון אחמד עבד אל-האדי הבהיר: "פעולות גדודי אל-קסאם מלבנון מאששות שהפלסטינים בלבנון הם חלק עיקרי מהמערכה. זה נעשה בתיאום עם האחים בחזבאללה."[26] דברים דומים אמר וליד אל-כילאני, דובר תנועת חמאס בלבנון: "ההשתתפות שלנו בדרום לבנון היא לאות סולידריות [עם עזה] ובחסות ההתנגדות הלבנונית בראשות חזבאללה ובתיאום איתו."[27]

 

גם נציגים של הגא"פ הדגישו את זכותם לפעול מדרום לבנון גם ללא תיאום עם הממשלה. לדברי אבו עמאד אל-רפאעי, בכיר בארגון: "יש משוואה לפיה המדינה הלבנונית והצבא אינם יכולים להיכנס לעימות עם ישראל בשל סיבות שונות... אנו מעריכים את המצב הלבנוני אך יש עם שנטבח ואנו לא יכולים לעמוד בחיבוק ידיים... הדרך היחידה שבאפשרותנו למנוע את [תוכנית ישראל] לגרש [את הפלסטינים מעזה] היא ההתנגדות. בלבנון יש 450 אלף פלסטינים שלא יאפשרו נכבה נוספת."[28]

 

עדות נוספת לתיאום פעילות הפלגים הפלסטינים עם חזבאללה היא דיווח שפרסם היומון המקוון ראי אל-יום בו נמסר כי גדודי אל-קסאם וסראיא אל-קודס, הזרוע הצבאית של גא"פ, אף ביקשו מחזבאללה היתר להרחיב את חופש הפעולה ומרחב העצמאות שלהן בפעילותם נגד ישראל מדרום לבנון ולהסתפק בהודעה מראש לחזבאללה על כל פעולה, ולא בבקשה לאישור. בנוסף, ביקשו הפלגים אישור לגייס פלסטינים תושבי לבנון.[29]

 

אינדיקציות לבניית תשתית לפעילות קבע של חמאס מתוך לבנון

הודאת חמאס על שימוש באדמת לבנון כבסיס לפעילות צבאית נגד ישראל, היא נקודת מפנה אסטרטגית במדיניות התנועה שכן במשך שנים רבות הדגישה התנועה כי פעילותה הצבאית מוגבלת לשטחים הפלסטינים וישראל.

 

סדקים במדיניות זו נראו בעשור האחרון כאשר פעולות סיכול ישראליות חשפו לא פעם פעילים צבאיים של התנועה מחוץ לגבולות שטחים אלה. הבולטים שבהם הוא מהנדס המל"טים של הארגון מוחמד אל-זאווי, שחוסל בתוניסיה ב-2016 ופאדי אל-בטש, מומחה לייצור רקטות שחוסל במלזיה בשנת 2018 שפעלו לפיתוח יכולות התנועה בשטחים הפלסטינים.

 

למעשה, כבר ב-2015 הצהירה חמאס על רצונה לפעול מחוץ לשטחים הפלסטינים. בכנס פוליטי שנערך ברצועת עזה ב-4.2.2015 קרא מחמוד אל-זהאר, חבר ההנהגה המדינית של חמאס, ללבנון ולסוריה  לאפשר הקמת חוליות צבאיות הכפופות לגדודי עז אל-דין אל-קסאם במחנות הפליטים הפלסטינים שבשטחן על מנת "שיישתתפו איתנו בשחרור פלסטין."[30]

 

בשנת 2018 הצהיר אסמאעיל הניה, מנהיג חמאס, בתגובה לחיסול פאדי אל-בטש, כי "המערכה עם ישראל הועברה אל מחוץ לאדמות הכבושות".[31]   

 

מאפייני פעילות חמאס מדרום לבנון מאז פרצה המלחמה מצביעים על כך שלא מדובר בהתארגנות מהירה בתגובה למתקפת ישראל נגד עזה בתגובה לארועי ה-7 באוקטובר, אלא על התארגנות ותכנון מבעוד מועד שכללו בין היתר חתירה של חמאס להידוק היחסים עם חזבאללה, הגברת השפעתה במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון, פעילות צבאית לא רשמית בשטח לבנון לאורך שנים ועוד.

 

על מנת לפעול צבאית בשטח לבנון, זקוקה חמאס לאישור של חזבאללה, בעל הבית האמיתי בדרום לבנון ואולי אף בלבנון כולה, ולכן לאחר כמה שנים של התקררות מסויימת ביחסים בשל תמיכתה במורדים נגד משטר אסד – בן ברית של חזבאללה ואיראן, החלה חמאס להדק שוב את קשריה איתם. רצונה של חמאס בהידוק היחסים עלה בקנה אחד עם האינטרסים של חזבאללה ושל פטרוניתו איראן, שביקשו להדק את אחיזתן בחמאס, ודרכה בזירה הפלסטינית ולממש את אסטרטגית "אחדות הזירות" שלהן, לפיה תקיפה נגד אחד הגורמים בציר ההתנגדות תוביל לתגובה נרחבת של חברי ציר זה משאר הזירות. 

 

הידוק התיאום ושתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה בא לידי ביטוי בפגישות תכופות בין מנהיגי הארגונים וכן בביקורים של בכירי חמאס. כך, מאז שנת 2020 קיים אסמאעיל הניה, מנהיג חמאס לפחות שלושה ביקורים בלבנון, במהלכם נפגש עם מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה וכן ערך ביקורים מתוקשרים במחנות הפליטים. ביקורים אלו של הניה עוררו מורת רוח רבה בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון שהביעו חשש שלבנון תיגרר לעימות עם ישראל.[32]

 

פגישת נצראללה עם משלחת חמאס בראשות הניה באפריל 2023.[33]

 

הידוק האחיזה במחנות הפליטים הפלסטינים על חשבון פתח

כחלק ממאמציה לבסס את נוכחותה בלבנון,  הידקה חמאס את אחיזתה גם במחנות הפליטים בלבנון. על פי דיווח ביומון הלבנוני אל-מודון, מגמה זו החלה עוד בסוף שנות ה-90' של המאה הקודמת, אז הקפידה חמאס  לא להציג בגלוי נוכחות צבאית שם. אולם ב-2023 הצביע  מוחמד אבראהים אל-מדהון, ראש מנהלת הפליטים בחמאס, על החשיבות שמייחסת תנועתו למחנות הפליטים בלבנון. לדבריו הם "הכי דומים לעזה. לחמאס יש בהם נוכחות ארגונית, מדינית וצבאית חזקה... ניתן לומר שנוכחות חמאס במחנות הפליטים בלבנון היא בשני מישורים – תמיכה עממית לה היא זוכה בשל הנהגתה את ההתנגדות בעזה והשני – נוכחות ארגונית פוליטית וצבאית. לא אגזים אם אומר שבעיני חמאס, מחנות צבאיים אלה [אל-מדהון השתמש במונח "מעסכראת"] הן בדרגה שנייה אחרי עזה, מבחינת הכוח והנוכחות הארגונים של התנועה."[34]

 

הנוכחות הצבאית של גדודי אל-קסאם במחנות הפליטים נראתה היטב במהלך ביקור שערך אסמאעיל הניה במחנה עין אל-חלוה בספטמבר 2020. אז דווח כי את הביקור איבטחו פעילים של גדודי אל-קסאם וכי מדובר ב"הופעה הראשונה הרשמית והפומבית של גדודים אלה בלבנון." עוד דווח כי הפעילים היו חמושים גם בפגזי נ"ט.[35]

 

הניה במהלך ביקור במחנה הפליטים עין אל-חלוה ספטמבר 2020.[36]

 

פעיל גדודי עז אל-דין אל-קסאם במחנה פליטים עין אל-חלוה[37]

 

חשד להקמת תעשייה צבאית בלבנון מצד חמאס

ב-10.12.2021 ארע פיצוץ במחסן במחנה הפליטים אל-בורג' אל-שמאלי באזור צור. לטענת חמאס הפיצוץ נגרם כתוצאה מקצר חשמלי במחסן בו היו מיכלי חמצן וגז שנועדו לחולי קורונה, אולם על פי דיווחים אחרים בלבנון, הפיצוץ נגרם כתוצאה משריפה שפרצה במיכל דלק שהתפשטה לקומה התחתונה במסגד בו מוקם מחסן תחמושת של חמאס. בפיצוץ נהרג חמזה שאהין, מהנדס יליד מ.פ בירדן שנעצר שם באשמת "תמיכה בהתנגדות," קרי חמאס.[38] 

 

ירי מלבנון שאיש לא נטל עליו אחריות

בנוסף לאינדיקציות אלו לביסוס נוכחות חמאס בלבנון, החל משנת 2014, בוצעו כמה שיגורי רקטות מלבנון לעבר ישראל, שאף גורם לא נטל עליהם אחריות רשמית והיו שהצביעו על חמאס כגורם האחראי להן.

 

כך, ב-25.8.2014 במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה, נורו לעבר צפון ישראל כמה רקטות מגבול לבנון.[39] כחצי שנה מאוחר יותר טען עימאד זקות, מנהל החדשות בערוץ אל-אקצא של החמאס, כי גורמים שהפעילו גדודי אל-קסאם הם שאחראים לשיגור הרקטות.[40]

 

ב-13.5.2021, במהלך מבצע "שומר חומות", נורו שלוש רקטות מלבנון לעבר ישראל. מקור פלסטיני אמר ליומון הלבנוני אל-נהאר, כי "פלגים פלסטינים" אחראים לכך והמטרה היא להעביר מסר ש"ההתנגדות היא אחת בלבנון ובפלסטין." עוד דיווח היומון כי הצבא מחפש אחר המשגרים ליד מ.פ. אל-רשידיה.[41] ב-19.7.2021 נורו שתי רקטות מלבנון אל ישראל, וההערכה היא כי גורמים פלסטינים אחראים לכך.[42] ב-23.4.2022 שוגרה שוב רקטה בלא שגורם כלשהו נטל אחריות ובצה"ל העריכו כי מדובר בפעילים פרו-פלסטינים.[43] ב-6.4.2023 נורו לעבר ישראל 34 רקטות מדרום לבנון מבלי שגורם כלשהו נטל אחריות. בישראל הטילו על חמאס את האחריות. על פי דיווחים בעיתונות הלבנונית, הירי בוצע למחרת פגישה שנערכה בשגרירות איראן בבירות בה השתתפו אסמאעיל קאא'ני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנים, מנהיגי חזבאללה, חמאס וגא"פ ומיליציות נוספות הנתמכות ע"י איראן. בפגישה זו, כך דווח, התקבלה ההחלטה על שיגור הרקטות.[44]

 

הקמת התארגנות רשמית בלבנון: "חלוצי מבול אל-אקצא"

נראה כי חמאס-לבנון צברה ביטחון ומעוניינת להרחיב את הפעילות הצבאית של הפלגים הפלסטינים מלבנון נגד ישראל, דבר המהווה קריאת תיגר ברורה על ריבונות המדינה הלבנונית. ב-9.11.2023 קרא עלי ברכה, בכיר בארגון לפלגים הפלסטינים להקים זרועות צבאיות במחנות הפליטים. בכינוס במחנה הפליטים אל-בורג' אל-שמאלי שכותרתו "מבול אל-אקצא", המונח שהעניקה חמאס למתקפת הדמים שביצעה נגד בסיסים וישובים ישראלים ב-7.10.2023, הוא אמר: "אני לא אומר שעל הזרועות הצבאיות להילחם עכשיו, אלא שעליהן להתכונן למערכת השחרור והשיבה לפלסטין בעוד שנה-שנתיים. עלינו להיות שותפים במערכה לשחרור עם [הפלגים] בפנים [השטחים הפלסטינים] וההתנגדות האסלאמית בלבנון [קרי, חזבאללה]... עלינו, במחנות הפליטים, להיות שותפים לשחרור יחד עם חזבאללה, הסורים, האיראנים העיראקים והתימנים... עלינו להתכונן ולהתאמן."[45]

 

ב-4.12.2023 הודיעה חמאס על הקמת "חלוצי מבול אל-אקצא." בהודעה שפנתה אל "בני העם הפלסטיני בלבנון ולוחמי הג'יהאד הגיבורים" נכתב כי הארגון הוקם "כדי להדגיש את תפקידו של העם הפלסטיני, בכל המקומות בהם הוא נמצא, להתנגד לכיבוש בכל האמצעים הזמינים והלגיטימיים, כהשלמה להישגי פעולת 'מבול אל-אקצא'". ההודעה קראה לצעירים ולגברים פלסטינים להצטרף לשורות הארגון וליטול חלק ב"עיצוב עתיד עמכם ובשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא המבורך".

אחמד עבד אל-האדי, נציג חמאס בלבנון, אומנם טען  כי לא מדובר בגוף צבאי, אך גורמים אחרים בחמאס רמזו שכן מדובר בהתארגנות צבאית. כך, וליד אל-כילאני, דובר חמאס בלבנון אמר כי החלטת חמאס לגייס פעילים לארגון החדש "אין משמעותה שכולם יצטרפו לפעילות צבאית או לפעילות ההתנגדות, אלא כל [מגוייס ימצא] את מקומו".[46] 

 

יצויין כי בניגוד לחמאס, שלאורך השנים הקפידה להסתיר את נוכחותה הצבאית בלבנון ורק במהלך המערכה האחרונה הצהירה עליה ונטלה אחריות על פעילות נגד ישראל, הג’יהאד האסלאמי דווקא פרסם לאורך השנים את פעילותו נגד כוחות ישראלים בלבנון ומלבנון לעבר ישראל.[47] ב-6.10.2023, יממה לפני מתקפת ה-7.10  הכריז גא"פ על הקמת גדוד בלבנון ע"ש מחמוד אל-מג'ד'וב, מפקד הזרוע הצבאית של גא"פ בלבנון שחיסלה ישראל בצידון בשנת 2006.[48] באותו יום פרסם ערוץ טלגרם המזוהה עם גא"פ תמונות של פעילים בגדוד השהיד מחמוד אל-מג'ד'וב, במהלך טקס לציון יום השנה להקמת הג'האד האסלאמי שנערך בבירות.[49]  

 

פעילים מגדוד השהיד מחמוד אל-מג'ד'וב בבירות

 

 

ביקורת בלבנון על הפעילות הצבאית של הפלגים הפלסטינים משטחה

הפעילות הצבאית של חמאס וגא"פ נגד ישראל משטח לבנון והנוכחות של בכירי הפלגים הפלסטינים במדינה הזכירו לרבים בלבנון, את פעילות הארגונים הפלסטינים בראשות פתח בשנות ה-70' וה-80' של המאה הקודמת ותוצאותיה ההרסניות על לבנון. פוליטיקאים ועיתונאים לבנונים, בעיקר מהמחנה המתנגד לציר ההתנגדות, הביעו חשש מפני הישנות אירועים אלה וטענו כי הדבר נעשה בידיעת ובהסכמת חזבאללה. ביקורת הוטחה גם בממשלה שאינה עושה דבר כדי לעצור זאת, למרות שהדבר עלול להוביל לתגובה ישראלית חריפה נגד לבנון עצמה.

 

כחודש לאחר פרוץ המלחמה בעזה, התייחס אלאן סרכיס, בעל טור ביומון הלבנוני נדאא' אל-וטן לתקיפות נגד ישראל מדר"ל עליהן נטלו אחריות ארגונים לבנונים ופלסטינים שונים והזהיר:  "דרום לבנון חזר להיות זירת מלחמה ללא כללים. חלומם של הלבנונים למדינה ממשית נגוז... הדרום נמצא על סיפו של הר געש שאיש אינו יודע מתי יתפוצץ..." סרכיס תהה "מהיכן באו הלוחמים האלה? מדוע המדינה ומנגנוני [הביטחון] לא עצרו אותם, במיוחד לאור שליטתה של המדינה על הכניסות והיציאות של מחנות הפליטים [הפלסטינים]? לא מדובר בהברחת רהיטים, דלק או קמח. יש מי שנושא רקטה ויורה אותה ללא ידיעת הגורמים הלגיטימיים [ומבלי להתחשב] בפגיעה בלבנון ע"י האויב..."[50] 

 

הודעת חמאס על הקמת ארגון "חלוצי מבול אל-אקצא" נתפסה בקרב חוגים אלה כפרובוקציה וקריאת תגר על סמכות המדינה וריבונותה. גורמים אלה קראו למדינה לאכוף את שליטתה בדרום ולהורות לצבא לבנון להתפרס לאורך הגבול עם ישראל.[51]

 

הביקורת גברה בעקבות חיסול צאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ב-2.1.2024 בדאחיה שיוחס לישראל. פואד אל-סניורה, ראש ממשלת לבנון לשעבר תהה "...האם ראוי שיהיה בלבנון מספר כזה של ארגונים פלסטיניים חמושים וארגונים חמושים אחרים [הפרוסים] באזורים לבנונים רבים, ובכלל זאת ב[רובע] הדאחיה הדרומי של ביירות?..."[52]

העיתונאית מיי שדיאק, שידועה בביקורתה על חזבאללה, כתבה בחשבונה ברשת X: "המדינה הלבנונית רוצה להגיש תלונה באו"ם במחאה על כך שהאויב תוקף את אדמתה! ייתכן שיש צדק עימה! אך כיצד היא תסביר [את העובדה] שבכירי חמאס עורכים פגישות על אדמת לבנון כדי לתכנן פעולות [נגד ישראל], [מקיימים] את מסיבות העיתונאים שלהם בהם הם מאיימים על ישראל מלבנון ומעמידים את ביטחון הלבנוניים בסכנה בשם [עיקרון] אחדות הזירות! מספיק! אנחנו לא צריכים לשלם מחיר בשם אף אחד".[53]

היו אף שקראו לסילוק ראשי חמאס בלבנון מאחר שהם מסכנים את חיי הלבנונים. הפעילה הפוליטית רשא עיתאני כתבה בחשבונה ברשת X: "לאחר הפצצת [רובע] הדאחיה היום, אנו דורשים לסלק את כל מפקדי חמאס והתנועות הג'יהאדיסטיות מלבנון, על מנת להגן על הלבנונים".[54]

אשת התקשורת והשחקנית קארין סלאמה כתבה: "תִקְפוּ אותי כמה שתרצו. העם הלבנוני לא רוצה להמשיך לשלם את מחיר המלחמה של אף אחד. הניחו לנו, הניחו לנו לנפשנו, הרגתם אותנו מאז 1975 ועד היום...טפו..."[55]

ביקורת נשמעה גם נגד הרשויות בלבנון שמאפשרות את נוכחות ופעילות הפלגים הפלסטינים משטח לבנון. פארס סועייד, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר, כתב ב-X: "(1) ממשלת לבנון מודעת לסכנה שבנוכחותו של מפקד בסדר גודל של אל-עארורי בלבנון [אך] נהגה עם עניין זה בסלחנות; (2) רפיון הממשלה מעמיד את לבנון, כל לבנון, [בסכנה]. היום זה [היה] בדאחיה הדרומית ומחר בג'וניה, טריפולי ואל-בקאע..."[56]

בעקבות שיגור 40 רקטות לעבר ישובים ישראלים ע"י חמאס ב-28.2, פרסמה רוזאנא בומנצף, בעלת טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, מאמר בו טענה כי חמאס ויתר הפלגים הפלסטינים פועלים בדר"ל בתיאום עם חזבאללה ומתחה ביקורת על ממשלת לבנון שלא עושה דבר כדי למנוע זאת. במאמר שכותרתו "טילי אל-קסאם בדרום מדאיגים ואין כל תגובה" היא כתבה כי "צבא לבנון מעולם לא עצר פלסטיני או גורם אחר ששיגר טילים מדרום לבנון לעבר ישראל למרות שהחלטה 1701 מחייבת אותו לעשות זאת..." לדבריה, אחת ההשלכות של ההתנהלות זו היתה "דחייתה או ביטולה" של וועידה שהיתה אמורה להתקיים בצרפת ובאיטליה בנוגע לתמיכה בצבא לבנון. היא קראה לחמאס לשאת באחריותה כלפי לבנון ולא להתעלם מההשלכות שעלולות להיות לפעילותה על לבנון עצמה, בדיוק כשם שחמאס קוראת לארגונים הבינלאומיים לשאת באחריותם נוכח המתרחש ברצועת עזה. כמו כן, בומנצף קראה לממשלה לייצג את כל הלבנונים "ולא רק רק קבוצה אחת שמאפשרת לארגונים הפלסטינים חופש פעולה לשגר טילים מהדרום..." 

היא כתבה: "האם לבנון מפיקה תועלת מההסלמה הפלסטינית בדרום והאם היא מודעת לאפשרות של מלחמה עם ישראל אם טילי [גדודי] אל-קסאם יפגעו באנשים בישראל ויובילו לתגובה צבאית חריפה נגד לבנון?... [ממשלת לבנון] מתנהלת כאילו מה שקורה בדרום לא מעניין אותה, למרות שהיא זו שתישא באחריות מלאה לאחר המלחמה ובמהלכה, אם זו תפרוץ."[57]