כללי

חבר במועצות פסיקות הלכה באירופה ובצפון אמריקה: חובתה של האומה האסלאמית לבצע ג'יהאד כדי לסייע לפלסטינים; לגבולות סייקס פיקו אין מעמד חוקי בהלכות הג'יהאד

 

על רקע המלחמה המתנהלת בעזה, פרסם ג'אסר עודה, חבר מייסד של האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים וכן חבר במועצות פסיקות ההלכה באירופה ובצפון אמריקה[1], מאמר שכותרתו "לגבולות סייקס-פיקו אין מעמד חוקי בהלכות הג'יהאד", בו קרא למוסלמים לבצע ג'יהאד כדי לסייע לפלסטינים במלחמתם נגד ישראל. עודה הדגיש כי מצוות הג'יהאד, שהקוראן מורה לבצעה, היא מצווה קולקטיבית, משמע, אם מספר מספיק של מוסלמים מבצעים אותה באופן העונה על הנדרש, הדבר פוטר כל מוסלמי אחר מחובה זו; ואולם, אם ביצועה איננו מספק, היא הופכת לחובה הלכתית החלה על כל מוסלמי באשר הוא, ובפרט על מי שקרוב גיאוגרפית לזירת הלחימה, ומי שיש לו יכולת נפשית וכספית לעשות זאת.

 

לטענת עודה, כיום, לנוכח האירועים בעזה, האומה האסלאמית אינה ממלאת את חובתה בנוגע למצוות הג'יהאד בפלסטין, ולפיכך המוסלמים כולם חוטאים. בראש המחויבים לביצוע מצוות הג'יהאד, הוא מציב את השליטים המוסלמים, שלהם היכולות הצבאיות והכלכליות לכך, ומדגיש כי למושגים כמו "גבולות בין מדינות הלאום" או "ריבונות" על אדמת המדינה, אין תוקף בהלכות הג'יהאד בשריעה האסלאמית והם אינם פוטרים מחובת ביצועו בהיותם שאולים מן הלקסיקון המדיני המודרני. עודה אף יצא במאמרו נגד מדינות אשר לדבריו רק "מכנות עצמן אסלאמיות" בעודן תומכות בישראל ופועלות בשירות אינטרסים צרים שלהן.

 

יצוין כי במאמר נוסף שפרסם באתר איחוד חכמי הדת, טען עודה כי המלחמה המתנהלת בעזה היא "חלק ממלחמה נגד האסלאם כדת וכצוויליזציה" שמנהלים "כוחות היהירות העולמית בני זמננו בלב האומה האסלאמית בפלסטין, המשתמשים בישות הציונית ככלי להגשמת המטרות האימפריאליסטיות להתפשטות ושליטה של האדם הלבן."[2] 

 

ג'אסר עודה [3]

 

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של עודה:

כל מוסלמי מחויב לג'יהאד; ראשונים מחויבים מי שגרים סמוך לאזור המותקף והשליטים המוסלמים

"ידוע - מהאסלאם, בהכרח - שהג'יהאד למען אללה הוא לגיטימי, כחובה המוטלת על כל מוסלמי באומת האסלאם להדוף את התוקפים ולהגן על המדוכאים. אללה אמר [קוראן, סורה 4, פסוק 75]: 'מה לכם כי לא תילחמו למען אללה ולמען הגברים הנשים והילדים המדוכאים, אשר אומרים: ריבוננו הוֹצִיאֵנו מן הכפר הזה שאנשיו עושקים, תן לנו מאיתך מגן והעמד לנו מושיע', וכן [אמר אללה, קוראן סורה 2, פסוק 190]: 'הילחמו למען אללה במי שנלחמים בכם ואל תתקפו, משום שאללה אינו אוהב את התוקפים'...   

 

השיח הקוראני הישיר הזה והציווי הברור והמפורש: 'הילחמו' נוגע לכל אדם מכל האומה האסלאמית בכל קצווי העולם, ולא [רק] למדינה מסוימת או לשלטון, לממלכה, לעם, לשבט, לגורם או לאזור מסוימים...

 

אולם, מצוות הג'יהאד למען אללה [שנועדה] להגיב על תוקפנות ולהגן על העשוקים, אינה חובה החלה על כל אדם מאנשי האומה באופן אישי, או כפי שמכנים זאת במינוח ההלכתי האסלאמי פרצ' עין [חוֹבָה אִישִׁית][4] - כמו מצוות התפילה, הצדקה, הצום והעלייה לרגל למכה[5] -  אלא היא חובה קולקטיבית שחלה על כל האומה המוסלמית עד למימוש יעדי הלחימה... או מה שמכונה במינוח ההלכתי המקובל חובה דתית קיבוצית [פרצ' כפאיה][6], שאם מבצעים אותה מספיק [אנשים] ומספקת את הצורך, אז הדבר פוטר כל פרט באומה האסלאמית [מחובה זו]. אך אם אינה מבוצעת בידי מספר מספיק [של אנשים] היא [הופכת ל]חובה הלכתית שמחייבת כל מוסלמי בכל מקום בעולם. החובה נקבעת יותר לפי סטנדרטים של קרבה, כך שמי שקרוב יותר גיאוגרפית [לזירת הלחימה] ומי שיש לו יכולת נפשית, כספית ואחרת גבוהה יותר [צריכים] לבצע את תפקידם ולסייע לאחיהם ואחיותיהם המוסלמים, באמצעות ג'יהאד למען אללה בנפש, בכסף וביתר האמצעים.

 

מי שקרוב יותר, גיאוגרפית, פירושו מי שגרים סמוך לשטח של המוסלמים המותקפים, ומי שיש להם יכולת גבוהה יותר מבחינה נפשית, כספית ואחרת, פירושו כל מי שמסוגל לעזור ביד, כלומר להילחם בפועל, או באמצעות הלשון או באמצעות הכסף. בראש האנשים שחובה עליהם [לצאת לג'יהאד עומדים] השליטים המוסלמים שבכוחם להורות על הנעת גייסות הלוחמים, להוציא סכומי כסף משמעותיים ולהוביל [למלחמה] עמים זועמים. השליטים עומדים בראש קהילות [המוסלמים]  שביצוע חובה זו נתון בידיהם והם החוטאים הראשונים במקרה של הזנחתה. זהו פסק הדין השרעי, שהוא חד משמעי בנוגע למתרחש בפלסטין המבורכת, וכל עוד החובה הדתית הקיבוצית אינה מתקיימת [שם] - כפי שידוע היום ממה שמתרחש בפועל - אנו ניצבים בפני חטא שכל מוסלמי מאיתנו בעולם הזה חוטא בו... בראש החוטאים עומדים שליטי האומה ובעלי הסמכויות הצבאיות, המדיניות והכלכליות בה...  

 

הגבולות בין מדינות הלאום לא ביטלו את חובת הג'יהאד על כל מוסלמי

איך ייתכן שאומת מוחמד לא מגנה על עצמה כשהיא נרצחת ואנשיה, נשיה וילדיה נטבחים בגלוי לאור היום לעיני כל? מה מונע [זאת] בעדה?

 

ייתכן שאחד הגורמים המרתיעים את אומת מוחמד מלהגן על עצמה הוא שקר שהופץ בין המוסלמים כיום, שהוא אחד השקרים והמִשְגים הגדולים ביותר... עיקר תוכנו של שקר זה הוא מה שמכונה בלקסיקון המדיני המודרני 'גבולות מדינות הלאום וריבונותן על אדמתן', אשר הפך את חובתם של השליטים, הצבאות והעמים בכל מדינת לאום מודרנית להגנה על ה'גבולות' ועל ה'ריבונות' של אותה מדינה בלבד; מה שקורה מחוץ לגבולותיה של כל מדינת לאום מודרנית הוא עניין חיצוני שמתרחש אצל 'שכנים' או 'מדינות שכנות' שניתן להתערב בו אך ורק במקרה של פגיעה באינטרסים העליונים של המדינה, או בביטחונה הלאומי...

 

נכון שהגישה הכללית של חכמי הדת בתקופתנו היא שאין מניעה הלכתית לקיומה של  חלוקה מנהלית של אומת האסלאם למדינות, למחוזות או לממלכות, שכל שלטון בהם ימלא את חובות ניהול העניינים הציבוריים וגיבוש המדיניות הכללית שבאמצעותה הוא שולט בעם מסוים. כלומר, יש הכשר עקרוני לכך שהמדינה המוסלמית תמלא את התפקיד שממלאת מדינת לאום במציאות המודרנית שלנו, אלא שההכשר הזה לקיומן של מדינות לאום, או מחוזות או אזורי שלטון או ממלכות אסלאמיות, אין פירושה שחובות הג'יהאד למען אללה - שנועדו להגן על האומה ולהגיב על מעשי תוקפנות נגד עמיה, אדמתם והמקומות הקדושים שלהם - אינן מוטלות על הכלל, או ש[חובות אלו] בוטלו עם קיומם של הגבולות הבינלאומיים המוסכמים. אדרבא, הג'יהאד למען אללה ממשיך להיות חובה [המוטלת] על כל האומה ביחד... - שליטים ונשלטים, ללא קשר לגבולות ולא ל'ריבונות'. יתרה מזו, הדבר הכרחי ומחייב כל מוסלמי: מי שקרוב, מי שמסוגל נפשית וכספית. בראש המחויבים ל[קיים] מצווה הלכתית זו ממשיכים לעמוד שליטי המוסלמים ובעלי הסמכויות הצבאיות, המדיניות והכלכליות שבהם...  

  

במילים אחרות, לגבולות סייקס-פיקו אין מעמד חוקי בהלכות הג'יהאד למען אללה. ידוע שגבולות אלה הומצאו על ידי השר הצרפתי פיקו והשר הבריטי סייקס במהלך [תקופת] הכיבוש הצרפתי-בריטי של רוב מדינות העולם האסלאמי. השניים חתמו [ביניהם] על הסכם חשאי בשנת 1916, שנודע לאחר מכן בשם 'הסכם סייקס-פיקו'... עד שהגענו להסכמי [הגבול] הנוכחיים, אשר בהתאם להם נגרמו חלוקה ופילוג ובעקבות היסטוריה אפלה זו של ההסכמים קונספירטיביים, קרסו כל צורות האחדות האסלאמית ואויבי האומה האסלאמית חילקו את אדמתה לעשרות מדינונות הנאבקות זו עם זו...

 

סכסוכי גבול בין המוסלמים עדיין קיימים בכל הגבולות, להוציא מעטים, דבר שהניב עשרות מלחמות פנים-אסלאמיות במהלך המאה הקודמת. זאת, בנוסף לסכסוכים בין מדינונות מוסלמיות מודרניות על אדמה, מים, נפט, גז ונתיבי סחר ו[סכסוכים] בין אידיאולוגיות פוליטיות, נטיות שבטיות, מנהיגים וכיוצא בזה. הגענו לכדי כך שאין בעולם המודרני אומה מפולגת ובעלת דרכי פעולה וגוונים [שונים] על המפה המדינית, יותר מאשר אומת האסלאם...

 

אי מילוי חובת הג'יהאד פירושו חטא של כל המוסלמים ובראשם השליטים

אנו רואים כיום כיצד מתקבלות החלטות בינלאומיות גורליות בכל הרמות, לרבות ההחלטות הנוגעות לאומת האסלאם באדמת ירושלים[7] בפלסטין, כאילו שהאומה האסלאמית אינה קיימת ואין לא ערך. הפרק האחרון של הפארסה הזו, שלו אנו עדים בימים קשים אלו, הוא מלחמת הג'נוסייד של הציונים נגד פלסטין שבה אנו רואים - במו עינינו, בגלוי, לאור היום ולעיני כל - כיצד תומכי הציונים מכל 'מדינות הלאום' מסייעים להם בכסף, בנשק ובנפש ואף כיצד תומכות בציונים כמה מדינות המכנות את עצמן 'אסלאמיות', בשירות האינטרסים הצרים בתוך גבולות מדינותיהן, או ליתר דיוק בשירות כל שליט ומשפחתו...

 

חוקי הג'יהאד נותרו כפי שהם ודבר לא ביטל את תוקפם ההלכתי. פסק הדין ההלכתי בדבר החובה לסייע למוסלמים ולמדוכאים בפלסטין נותר תָּקֵף [וחל] על כל מוסלמי בכל העולם, וכל מוסלמי יישא באחריות לו ביום הדין. כמו כן, כל עוד החובה הדתית הקיבוצית אינה מתקיימת - כפי שכידוע קורה כיום, בפועל - אנו ניצבים בפני חטא שייוחס לכל מוסלמי מאתנו בעולם הזה... ובראש החוטאים עומדים שליטי האומה ובעלי הסמכויות הצבאיות, המדיניות והכלכליות בה..."[8]