כללי

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי: "הסתמכות איראן על כוח רך היא האסטרטגיה העיקרית שלה ב-45 השנים האחרונות"; "על ההתנגדות להכות באויב בכל מקום שנדרש. יבוא היום בו האומה האיראנית והעמים המוסלמים ינצחו את אויבי העולם ושטניו"

מאת: א. סביון ונ. קטיראג'י

 

הקדמה

במפגש השנתי ב-3.1.2024 עם משוררי הקינה וההלל לציון יום הולדתה של פאטמה, בתו של הנביא מוחמד, ויום מותו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, הדגיש המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, את חשיבות 'הכוח הרך' והג'יהאד ההסברתי, האסטרטגיות בהן נוקט המשטר האיראני מראשית המהפכה המאפשרות לו לפעול מול הקהל המקומי באיראן וגם להניע כוחות אחרים לפעולה צבאית, למשל ארגוני ציר ההתנגדות השונים. ח'אמנאי הסביר כי אסטרטגיות אלה משמשות את המשטר האיראני לביסוס האידיאולוגיה של המשטר, לגיוס של הציבור באיראן ובמדינות ציר ההתנגדות ולביסוס נוכחותו באזור.

 

דוח זה יעסוק בהסבר האסטרטגיות האלו וחשיבותן לביסוס האידיאולוגיה והנוכחות של משטר המהפכה האסלאמית של איראן באזור, נגד אויבי איראן, ישראל, ארה"ב והמערב.

 

איראן ודוקטרינת השליחים באזור

המשטר האיראני מתגאה בכך שהוא אינו כוח כובש. לאיראן, כך טוענים שופרות המשטר, אין גייסות איראניים במדינות שכנות. איראן, לטענת בכירי המשטר, רק שולחת "יועצים צבאיים" שייעצו לשכנותיה הקרובות והרחוקות כיצד להילחם "בטרור". יחד עם זאת, המשטר האיראני גאה, כמאמר יועץ נשיא איראן לשעבר, צאדק אל-חוסייני, ב-2014, על "שכבש" ארבע בירות ערביות: דמשק, ביירות, בגדאד וצנעא ועל כך שהוא חולש על שלושה ימים: הים התיכון, המפרץ הפרסי וים סוף. זאת, באמצעות זרוע השליחים שהקים: ציר ההתנגדות וארגוניו השונים: חזבאללה בלבנון, החמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיניים, המיליציות השיעיות בעיראק, בסוריה וברמת הגולן, החות'ים בתימן ומיליציות נוספות באזרביג'אן ובאפריקה. ראו דברי צאדק אל-חוסייני בקליפ ממרי מ-2014:

"אנו בציר ההתנגדות הסלטאנים החדשים של הים התיכון והמפרץ [הפרסי]. אנו בטהראן, בדמשק, בדאחייה של ביירות [מעוז חזבאללה], בגדאד וצנעא. אנחנו נעצב את מפת האזור. אנו גם הסלטאנים של ים סוף."[1]

לדבריו בריאיון ראו קליפ ממרי: 

בספטמבר 2021 חשף מפקד מפקדת 'ח'אתם אל-אנביאא' במשמרות המהפכה באיראן (להלן משה"מ), ר'ולאם עלי רשיד, כי מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, אמר שלושה חודשים לפני חיסולו, כי לאיראן שישה צבאות מחוץ לאדמתה: 'חזבאללה' בלבנון; 'חמאס' ו'הג'יהאד האסלאמי' בפלסטין; 'אל-חשד אל-שעבי' בעיראק; 'אנצאר אללה' [קרי, החות'ים] בתימן וצבא המשטר הסורי.

רשיד אמר את הדברים בנאום שנשא ב-25.9.2021 לציון יום השנה למלחמת איראן-עיראק. לדבריו, במהלך פגישה עם מפקדים צבאיים איראניים אמר סולימאני: "בתמיכת מפקדת משה"מ, הצבא, המטה הכללי של הכוחות המזוינים [של איראן] ומשרד ההגנה, ארגנתי עבורכם שישה צבאות מחוץ לאדמת איראן, ויצרתי ציר באורך 1,500 ק"מ, ורוחב 1,000 ק"מ [שמתפרס] עד לחוף הים התיכון שבתוכו קיימים שישה צבאות אידיאולוגיים ועממיים. כל אויב שירצה להילחם במהפכה האסלאמית ובמשטר הקדוש של הרפובליקה האסלאמית, יצטרך לעבור את ששת הצבאות הללו, והוא לא יצליח לעשות זאת: צבא אחד בלבנון שנקרא 'חזבאללה', שני צבאות בפלסטין הכבושה בשם 'חמאס' ו'הג'יהאד האסלאמי', צבא אחד בעיראק שנקרא 'אל-חשד אל-שעבי', צבא אחד בתימן המכונה 'אנצאר אללה' [החות'ים] וצבא אחד בסוריה [קרי, צבא המשטר הסורי] - כל [הצבאות] הללו יצרו הרתעה מאיראן."[2]

 

ב-13 בפברואר 2015 צוטט סגן מפקד כוחות קודס משה"מ דאז, אסמאעיל קא'אני, כי "הרפובליקה האסלאמית של איראן מתפשטת באדמות האלה [הכוונה למדינות האסלאם] מיום ליום כיוון שלמהפכה האסלאמית אין גבולות גיאוגרפיים... אפגניסטן, עיראק, לבנון, סוריה, פלסטין ותימן הן מבין המדינות שנכבשו ע"י הרפובליקה האסלאמית של איראן."[3]

 

נציג ח'אמנאי בכוחות קודס במשה"מ, עלי שיראזי, הסביר ב-8 בפברואר 2015, שהחות'ים מרכיבים נדבך בצבא העממי הפרו-איראני באזור לצד חזבאללה בלבנון ובני חסותה של איראן בסוריה ובעיראק: "ירצו אויבינו או לא, המהפכה האסלאמית מתקדמת מאז ראשיתה, והיום יש לנו עוצמה בעיראק, אפגניסטן, פקיסטן, בחריין, תימן ואף סעודיה... בעתיד הלא כל כך רחוק אנו נראה את שקיעתן של אמריקה וישראל, זו אינה סיסמא... היום אנחנו באיראן, חזבאללה בלבנון, אנצאראללה בתימן, כוחות ההגנה הלאומית בסוריה, הכוחות העממיים בעיראק – התחזקו מאוד... צבא עממי עצום מתחיל לקום בעולם. היו בטוחים שהתנועה הזאת בלתי ניתנת לתבוסה."[4]

 

המנהיג העליון ח'אמנאי: "הכוח הרך" והג'יהאד ההסברתי" בשירות המשטר האיראני להכשרת הלבבות באיראן ומחוצה לה להטמעת מסרי המהפכה האסלאמית

בנאום בטקס ב-3 בינואר 2024 לציון יום הולדתה של פאטמה, בתו של הנביא מוחמד, ולציון יום השנה הרביעי להריגתו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בידי ארה"ב, הסביר המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, מהן האסטרטגיות אותן אימץ המשטר האיראני כדי להנחיל את ערכי המהפכה האסלאמית לציבור באיראן ומחוצה לה.

 

ח'אמנאי הסביר כי השימוש ב"כוח רך", כדבריו, "נשק אינטלקטואלי, לשוני והגיוני", יעיל יותר מ"כוח קשה" כדוגמת נשק צבאי, זאת משום שהשפעתו ארוכת טווח ובת-קיימא. לכן, אמר ח'אמנאי, האסטרטגיה העיקרית של איראן מראשית המהפכה האסלאמית, זה 45 שנים, הינה בעיקרה "ההסתמכות על כוח רך."

 

ח'אמנאי משתמש במונח "כוח רך" להסוואת כוונתו לשימוש בכוח צבאי על ידי שלוחיו בציר ההתנגדות. התנהלות זו מתכתבת עם העיקרון האסלאמי הנפוץ בשיעה, התקיה – חובת הזהירות או ההסתרה – של הזהות השיעית או של הכוונות האמיתיות של השיעי כדי לשרוד בסביבת שלטון עוין.

 

לצורך השגת יעדי המשטר האיראני שעיקרם השגת שלטון אסלאמי מהפכני עולמי והשמדת אויבי המשטר, ישראל, ארה"ב והתרבות המערבית, השתמש ח'אמנאי במקביל גם במונח: 'ג'יהאד הסברתי'. יצוין כי המונח ג'יהאד באסלאם מובנו מלחמת קודש בכופרים שאינם מוסלמים במטרה להורגם או להופכם למוסלמים. כדי לטשטש את המשמעות הצבאית של המונח ג'יהאד, עושה המשטר האיראני שימוש במונח 'ג'יהאד הסברתי.' אליבא דח'אמנאי, ג'יהאד הסברתי נועד ל'יצירת תנועה', ל-'הנעת הלבבות' ולגיוסם לביצוע מטרה, כפי שפועלת איראן לגיוס שלוחיה השונים בציר ההתנגדות למימוש האינטרסים שלה באמצעותם כשהיא עצמה נותרת מחוץ לשדה הקרב.

 

למעשה, המשטר האיראני עושה שימוש מתוחכם בתעמולה ובהכשרת הלבבות, בין היתר באמצעות משוררים ומקוננים ידועי שם בעולם האסלאם,[5] אומנים, תעשיית הקולנוע והמדיה ועוד, כדי להחדיר את האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית בקרב קהלים שונים, וכדי להניעם לפעול צבאית בשם המהפכה האסלאמית ובשם איראן.

 

הזמר המקונן, אחמד ואעזי, שמשמש גם ראש משרד התעמולה

 האסלאמית של המרכז למודל הקידמה האיראנית אסלאמית בקום

 

ואכן, בטקס לציון יום הריגתו של סולימאני – המצביא שהוביל את התפשטותם של ארגוני ציר ההתנגדות של איראן בצורה ניכרת ברחבי המזה"ת – נכחו כמה זמרים מקוננים בכירים כאורחי הכבוד של המנהיג העליון ח'אמנאי, והוא עמד על תפקידם החשוב בהנחלת המסרים של משטר המהפכה האסלאמית לציבור הרחב באיראן ובמדינות האזור. בין הזמרים היו איש הדת, אחמד ואעזי, העומד בראש משרד התעמולה האסלאמית של המרכז למודל הקידמה האיראנית אסלאמית בקום (ראו תמונה), וכן סיד חג'אזי חג'אזי מלבנון, המקונן המפורסם של חזית ההתנגדות שם, ששר באוזני המנהיג העליון של איראן ח'אמנאי בטקס את השיר "סלאם, יא מהדי" על קאסם סולימאני, שיר שתורגם מפרסית גם לערבית וזכה לתפוצה רחבה בעולם הערבי.

 

השיר צולם בלבנון ב-2022 ומשתתפים בו ילדים וצעירים לצד נשים וגברים, בלבנון, כולם מצהירים על נכונותם להיות שהידים למען המהפכה האסלאמית שמוביליה הם איתאללה ח'ומיני, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי והמצביא קאסם סולימאני, כולם נשבעים להישאר חיילי ההתנגדות של איראן עד לבוא "אמאם זמאן" – המהדי שעתיד להנהיג את האנושות ברוח האסלאם השיעי וערכי המהפכה האסלאמית של איראן. ראו קליפ ממרי: 

הזמר המקונן של חזית ההתנגדות בלבנון, סיד חג'אזי חג'אזי

מנהיג איראן, ח'אמנאי: "אחת ממשימות לוחמי ההסברה היא להכיר את נושאי היום ולהסבירם, לרבות סוגיית עזה והאויבות חורשות הרעה... תושבי עזה עומדים היום לא רק נגד המשטר הציוני, אלא גם נגד עולם הכפירה, העריצות, היהירות ואמריקה"

להלן חלקים מנאומו של ח'אמנאי במפגש השנתי ב-3.1.2024 עם משוררי הקינה וההלל אותם כינה "לוחמי ההסברה":

 

ח'אמנאי הצביע על "המשך המסורת הגדולה של הג'יהאד ההסברתי בשפת האמאמים ודרשות אהל אל-בית [מי שנמנה על משפחת הנביא ויורשיו החוקיים לפי השיעה], וכן בשירי משוררים מהשורה הראשונה דוברי ערבית," ואמר: "בהמשכה של דרך זו, בעידן שלנו, האמאם ח'ומייני הרים את דגל הג'יהאד ההסברתי והסעיר את האומה בשפה ובהגיון והסיר את הממשלה המושחתת המבישה של שושלת הדיקטטורה המלכותית [הדחת השאה ב-1979] והקים ממשלה עממית ואסלאמית. מאורע היסטורי זה חשף את החשיבות והיכולת הייחודית של הג'יהאד הסברתי."

 

ח'אמנאי זיהה את  "מעמדו האמיתי ויכולתו של משורר הקינה להמשיך את דרכם הנאורה של הלוחמים בתחום ההסברתי מאז ימי האמאמים [השיעיים] ועד כה", ואמר: "אומנות הקינה שבמרכזה המקונן והמטיף היא אחד החלקים החשובים ביותר בכוחה הרך של החברה האסלאמית. כוח רך חודר ויעיל יותר מכוח קשה [צבאי]. זו הסיבה שלמרות כל כלי הנשק המתקדמים, אמריקה משקיעה הכי הרבה בתחומים כמו תקשורת, אמנות, ספרות וקולנוע. השפעתו של כוח קשה [צבאי] הינה זמנית ובת-השמדה."

 

ח'אמנאי הוסיף לגבי "בריחתה השערורייתית של אמריקה מאפגניסטן והשנאה העמוקה של העם העיראקי לבית הלבן: כוח קשה [צבאי] לא הצליח להפוך את נוכחותה של אמריקה בשתי המדינות הללו לקבועה ומוצלחת, אולם כוח רך הצליח לשים קבוצת מיעוט לכאורה כמו העם הפלסטיני במוקד תשומת לב העולם זאת הודות לדיכוי, לסבלנות ולהתנגדות של העם הפלסטיני."

 

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי [6]

 

לדברי ח'אמנאי "תורת האסלאם, היגיון הקוראן והידע, הסבל ותולדות 'אהל אל-בית' הם התוכן העיקרי של עבודת המקונן [המטיף]." הוא הוסיף כי "הציפייה היא שתוכן זה יוסבר לציבור בשפה הטובה ביותר ובשיטה הטובה ביותר ובאותם המאפיינים שהיו בהיסטוריה של הג'יהאד ההסברתי."

 

"ההסתמכות של איראן על כוח רך היא האסטרטגיה העיקרית של המדינה ב-45 השנים האחרונות. אנו מאמינים שצריך שיהיו לנו כלי נשק מתקדמים התואמים את צרכי המדינה ויעילים נגד יכולות האויבים. אך אנו גם מאמינים שכוח רך, כלומר 'נשק אינטלקטואלי, לשוני והגיוני', חזק יעיל יותר ויש להרחיב את [השימוש] בו."

 

"היכולת לעורר וליצור תנועה כמו גם לכוון למטרה בצורה נכונה ומדויקת הם שני מדדים חשובים למדידת הג'יהאד ההסברתי. בג'יהאד הסברתי, בנוסף לכוח הנעת הלבבות ויצירת התנועה, הדיוק במיקוד המטרה חשוב מאוד, משום שלעתים, למשל, בתנאי הצורך של העולם האסלאמי באחדות, חוסר זהירות גורם למחלוקות ולפילוג."

 

ח'אמנאי אמר כי "אחת ממשימות לוחמי ההסברה היא להכיר את נושאי היום ולהסבירם, לרבות סוגיית עזה והאויבות חורשות הרעה", והוסיף: "עלינו להגן על חזותינו מפני התעמולה הכוזבת של ארצות הברית וחסידיה נגד האסלאם והמערכת [השלטונית] האסלאמית.

 

כיום, הגבול והדופק הפועם של עולם האסלאם הוא עזה. תושבי עזה עומדים היום לא רק נגד המשטר הציוני, אלא גם נגד עולם הכפירה, העריצות, היהירות ואמריקה. העובדה שנשיא אמריקה [ג'ו ביידן] אומר בגלוי שהוא ציוני אומרת שיש לו אותן מטרות הזדון המלוכלכות של הציונים. עלינו להגן על עצמנו מפני התעמולה הכוזבת של אמריקה וחסידיה נגד האסלאם והמשטר האסלאמי [של איראן] ..."[7]

 

מנהיג איראן ח'אמנאי: "כיום ההתנגדות חיה, רעננה ומוכנה [להמשיך בלחימה]"; על ההתנגדות לשמור על עצמה מעודכנת ומוכנה, לא להתעלם מתחבולות האויב ולהכותו בכל מקום שנדרש"

בנאום נוסף, ב-9.1.24, במפגש עם אנשי העיר הדתית, קום, באיראן, יישם ח'אמנאי בעצמו את 'הג'יהאד ההסברתי' לו הטיף כשבוע קודם לכן כשדיבר על המאבק שמנהל עולם האסלאם ואיראן בראשותו כמובילת 'ההתנגדות' נגד אויבי ו"שטני העולם" במלחמת הדת והציוויליזציות מול עולם הכפירה, המערב, בהנהגת ארה"ב.

 

ח'אמנאי דיבר בשבחה של חזית ההתנגדות של איראן במאבק להשמדת ישראל, "השטן הקטן" וקרא לארגוני ההתנגדות להמשיך להתנגד – צבאית – גם מול "הדיכוי והיהירות", הכינוי השגור בפי המשטר איראני לארה"ב, "השטן הגדול". יתרה מזאת, ח'אמנאי עודד את שלוחיה של איראן בציר ההתנגדות להתרחב ו"להכות את האויב בכל מקום שנדרש". לבסוף, קרא ח'אמנאי לניצחון האומה האיראנית שמובילה בראייתו את עולם האסלאם על 'שטני העולם'.

 

כדוגמא לאפקטיביות של אסטרטגיה זו הזכיר ח'אמנאי את 'הצלחת' ההתנגדות הפלסטינית ששיאה במבצע "מבול אל-אקצא" [טבח 7.10.23] ושנאבקת ב"משטר הציוני, עולם הכפירה, העריצות, היהירות ואמריקה."

 

בהקשר זה ראוי לציין למשל את דברי נספח התרבות לשעבר של איראן בלבנון, מוחמד מהדי שריעתמדאר, ב-26.1.2024, שאמר כי "כל כדור, כל כטב"מ שנורה נגד ישראל מכל מקום, או שיוצר באיראן או שהוא תוצר אימון והכשרה איראניים":

להלן חלקים מנאומו של ח'אמנאי ב-9.1.24:

"[...] בסוגיית עזה – אם לומר מילה – [נכונות] התחזיות מתגלית בהדרגה. מלכתחילה, התחזית של האנשים הנאורים בעולם, בין אם כאן [באיראן] ובין אם במקום אחר [בעולם], היתה שמי שינצח היא ההתנגדות הפלסטינית, מי שיפסיד הוא המשטר הציוני הרשע, הארור. זה קורה וכולם רואים זאת.

 

גם לאחר השמדת המשטר הזה מעל פני האדמה פשעיו לא יישכחו וייכתב בהיסטוריה כי יום אחד עלתה לשלטון באזור זה קבוצת אנשים שביצעה פשעים והרגה אלפי ילדים ונשים תוך כמה שבועות! יכתבו ויאמרו זאת, וזה לא ישכח. כולם יבינו שכושר העמידה של העם וההתנגדות הפלסטינית אילצו אותם לסגת.

 

ובכן, המשטר הציוני לא השיג אף אחד מיעדיו [במלחמה זו] לאחר כמעט מאה ימים של פשעיו. מה המשמעות של כישלון? זו המשמעות של כישלון: הם [ישראל] אמרו שישמידו את החמאס ואת [תנועות] ההתנגדות [של איראן] ויעבירו משם את תושבי עזה, אבל הם לא הצליחו. כיום ההתנגדות חיה ורעננה ומוכנה [להמשיך בלחימה] בעוד המשטר הציוני עייף, מושפל ומתחרט.

 

שיעור זה [של ההתנגדות מול האויב] מראה כי יש להמשיך וללכת בקו העמידה נגד הדיכוי, היהירות [כינוי המשטר האיראני לארה"ב ולמערב] והגזל [כינוי המשטר האיראני לישראל]. על ההתנגדות לשמור על עצמה מעודכנת ומוכנה, לא להתעלם מתחבולות האויב ולהכותו בכל מקום שנדרש. בעזרת האל, יבוא יום שבו האומה האיראנית והעמים המוסלמים יראו את ניצחון הסבלנות, האיתנות והאמונה באל על אויבי ושטני העולם."[8]