המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשבר בין איראן לרוסיה על תוכנית הגרעין של איראן (2)
14/7/2007

 

המשבר בין איראן לרוסיה על תוכנית הגרעין של איראן (2)

 

המשבר ביחסים בין איראן לרוסיה בעניין תוכנית הגרעין של איראן מתמקד בשני תחומים: העיכוב בבניית הכור בבושהר והפעלתו, ומשבר תחנת המכ"ם בקבאלה שבאזרביג'אן.[1] החשדנות הרוסית כלפי כוונותיה של איראן הגיעה לאחרונה לשיא, בעת שנציגי ממשל רוסים האשימו את איראן בפומבי בניהול פעילות גרעינית חשאית, ובחתירה להשגת יכולות לבניית נשק גרעיני. מול זה, גוברים הקולות באיראן הקוראים לראות במשבר בושהר אבן בוחן לעתיד היחסים עם רוסיה. קולות אחרים קוראים להשלים את הפעלת הכור באמצעות מדינות אחרות, או להסתמך על יכולות עצמאיות בהפעלתו.

 

זאת ועוד, בכירים איראנים טענו כי הצעתו של פוטין לאמריקאים בועידת ה-G8, שנערכה בגרמניה בתחילת יוני 2007, להפעיל במשותף את בסיס המכ"ם באזרביג'אן, מוכיחה את המשך עוינותה של רוסיה כלפי איראן, העולה אף על עוינותו של המערב כלפיה. מסמך זה ינתח את המשבר ביחסים בין שתי המדינות, בהתבסס על כלי תקשורת איראנים.

 

רוסיה מאשימה

בראשית יולי 2007 הצהיר ראש הוועדה לקשרי חוץ במועצת הפדרציה הרוסית, מיכאיל מארגלוב, כי "איראן מתחמקת בעקשנות מהצגת תשובות ברורות ומדויקות לשאלות שהיא נשאלת אודות תוכניתה הגרעינית... לפיכך, ולאור סימנים נוספים, אני חש כי היא פועלת להשגת יכולת לבניית נשק גרעיני... ורחוקה לכל היותר חמש שנים מהניסוי הגרעיני הראשון שלה...".[2]  סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי קיסליאק, ציין כי "מדיניות הגרעין של איראן הינה מאוד מייאשת",[3] האשים את איראן בניהול פעילות גרעינית חשאית, ואף הביע תמיכה בהחלטות הסנקציות של מועה"ב, לאור אי יכולתה של סבא"א להבטיח את מהותה של תוכנית הגרעין של איראן.[4]  עם זאת, במהלך ביקורו ב-20 ביוני 2007 באיראן, הודיע שר החוץ הרוסי, סרגיי לאברוב, כי רוסיה תתמוך בסנקציות נוספות נגד איראן רק אם סבא"א תודיע שהיא אינה מסוגלת עוד להמשיך לשתף פעולה עם איראן.[5]

 

1. העיכוב בהשלמת הכור בבושהר ובהפעלתו

המשבר ביחסי איראן-רוסיה סביב סיום בניית הכור בבושהר והפעלתו נמשכת. מדברי בכירים רוסים, נראה כי בשלב הנוכחי רוסיה מסתייגת מהפעלת הכור בבושהר ומהעברת הדלק הגרעיני שהבטיחה לאיראן. היא מתנה את הפעלת הכור בשיתוף פעולה מצד איראן עם מועה"ב וסבא"א. במהלך ביקורו באיראן הדגיש סגן שר החוץ הרוסי, אלכסנדר לוסיוקוב, כי "ביצוע הסכם בושהר הינו אפשרי רק במידה ואיראן תציית לעקרונות ה-NPT, תשתף פעולה עם סבא"א, ותהיה מוכנה להחזיר את [כל] הדלק הגרעיני [לרוסיה] לאחר השימוש."[6]  ראש הארגון הרוסי לאנרגיה גרעינית, סרגיי קריינקו, הדגיש בראשית יוני 2007, כי איראן שילמה רק חלק מהסכומים אותם התחייבה לשלם עבור בניית הכור בבושהר.[7]

 

משלחת רוסית שהגיעה לטהראן בראשית יולי 2007 לשיחות אודות עתיד הכור בבושהר, עזבה את איראן ללא תוצאות.[8] בראשית יולי 2007 דחה קיסליאק את דברי מהנדסי גרעין איראנים לפיהם בניית הכור תושלם בספטמבר 2007, וכי עד אז מצפה איראן לקבל את הדלק הגרעיני מרוסיה. הוא אמר כי "[קביעת] פרק זמן של חודשיים [להפעלת הכור] אינה מציאותית."[9]  קריינקו אף הודיע כי פתיחת הכור לפני 2008 היא בלתי אפשרית.[10]

 

כזכור, באפריל 2007, הבטיח סגן ראש הארגון האיראני לאנרגיה גרעינית, מוחמד סעידי, כי חרף הביקורת והעיכובים מצד רוסיה, יחל הכור בבושהר לפעול עד מרץ 2008.[11] בראשית יולי 2007 עדכן דובר משרד החוץ, מוחמד עלי חוסייני, כי "כיום, 95 אחוזים מהעבודה בבושהר הושלמו, ויתר הסוגיות [הקשורות] לכור זה מצויות בטיפול."[12] 

 

תגובות איראניות לדחייה הרוסית

בשבועות האחרונים החלו בכירים איראנים לבקר, לעתים בחריפות, את העיכובים מצד רוסיה בבניית הכור בבושהר והפעלתו.

 

כיהאן: רוסיה פועלת למניעת התגרענותה של איראן

במאמר ניתוח שפורסם ב-5 ביולי 2007 ביומון כיהאן, המזוהה עם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, תחת הכותרת "מקומה של רוסיה במערכת הבינ"ל", נטען כי רוסיה מנצלת את חששות העולם מהתחזקותה של איראן, ופועלת למניעת התגרענותה:

 

"... השקפתה של רוסיה לגבי איראן היא שבשום אופן אי אפשר לסבול איראן חזקה הנהנית מיכולת גרעינית באזור. זאת מכיוון שהדבר יביא לפירוק מאזן הכוח באזור – [התפתחות] שאינה מקובלת על רוסיה וגם לא על שכנותיה של איראן, במיוחד הערביות.... במסגרת זאת, מתאמצים הרוסים לנצל את תנאי הקונצנזוס הזה על מנת להגביל את בניין כוחה של איראן..."[13]

 

תגובות חברי הועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ

בראיונות שהעניקו בתחילת יולי 2007, האשימו צירי מג'לס, חברי הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, את רוסיה כי היא דוחה את הפעלת הכור בבושהר בשל המו"מ שהיא מנהלת עם ארה"ב מאחורי הקלעים. לפיכך, הם הציעו שלוש אופציות לפתרון המשבר: להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשות איראן על מנת להביא לכך שרוסיה תעמוד בהתחייבותה להפעיל את הכור, לסיים את בניית הכור והפעלתו באמצעות שותפות אחרות, או להסתמך על יכולות עצמאיות:

 

בשיחה שקיים עם סוכנות הידיעות איסנא ב-6 ביולי 2007, אמר סגן יו"ר הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, מוחמד נבי רודכי, כי "אם רוסיה מתכוונת ללכת בעקבות המדיניות האמריקאית, גם איראן תשקול מחדש את מדיניותה כלפי רוסיה... על אחמדי-נז'אד להפגין אומץ בנוגע לרוסיה... יש לקבוע זמן מוגבל, שבסיומו תיכנס איראן למו"מ עם כמה מדינות מתווכות ש[כבר] הביעו נכונות לכך, אם רוסיה לא תשלים את התקנת הציוד הנותר בכור הגרעיני בבושהר,... למרבה המזל, קיימים מתווכים רבים למכירת הציוד הנותר לו זקוקה איראן. לפיכך, אם פוטין ורוסיה לא ימלאו אחר התחייבויותיהם, איראן תיעזר באותם מתווכים... מדינות [מעין] אלו [הכוונה לרוסיה] תקעו סכין בגבה של איראן מספר פעמים, ובחרו במדיניות של 'אחד בפה ואחד בלב', וכך בהחלטות הסנקציות האחרונות בעניין הגרעין הם הבטיחו [להטיל] וטו, אולם לבסוף החלטות הסנקציות אושרו במועה"ב... על רוסיה [להחליט:] או לשתף פעולה עם איראן, או לתמוך רשמית באמריקה..."[14]

 

בשיחה עם סוכנות הידיעות השמרנית מהר, שנערכה עימה ב-3 ביולי 2007, ציינה צירת המג'לס, אלהאם אמין-זאדה, חברת הוועדה, כי "...למרבה הצער, המו"מ שמנהלים הרוסים עם האמריקאים  מאחורי הקלעים, הוא הסיבה החשובה ביותר לעיכוב בהפעלת הכור בבושהר ולאי שיתוף הפעולה מצד הרוסים בנושא זה... בפגישות [עם עמיתיהם האיראנים], מעלים הרוסים אמתלות כמו סוגיות טכנולוגיות ואחרות, אולם בתנאים הנוכחיים, ובחלוף שנים מהמועד [שנקבע] להפעלת הכור בבושהר, לא קיימת שום הצדקה לדחיות ולאיחורים בהפעלת הכור. איראן צריכה להפעיל את כל כליה על מנת שרוסיה תבצע את התחייבויותיה בנושא זה. [הסכם] הכור בבושהר [משרת] אינטרסים כלכליים רבים מאוד גם עבור רוסיה, ולכן אי ביצועו עלול להשפיע על היחסים בין שתי המדינות."[15]

 

בשיחה עם סוכנות הידיעות איסנא, שנערכה ב-4 ביולי 2007, הזהיר ציר המג'לס, סולימאן ג'עפרזאדה, חבר הוועדה, כי "אם רוסיה לא תמלא את התחייבויותיה בנוגע לבניית הכור בבושהר, לא רק שהיא מסכנת את מעמדה הכלכלי, הגרעיני והמדיני, אלא שאף מדינה לא תבטח בה יותר... הרוסים אינם עומדים לצד איראן [בסוגיית הפעלת הכור], אך הם יודעים שגורל בעיותיהם בסוגיות האזוריות נקשר עם גורלה של איראן."[16]  

 

בשיחה עם איסנא, שנערכה עימו ב-4 ביולי 2007,טען ציר המג'לס, חשמתאללה פלאחת-פישה, חבר הוועדה, כי "רוסיה תמיד ניצלה את יחסיה עם איראן – במיוחד בתחום הגרעיני – כדי להגיע להסדר עם אמריקה [על גבה של איראן]... הרוסים רוצים שנושא הגרעין האיראני יישאר כמשבר, כדי לנצלו ולהגיע להסדר עם אמריקה... יותר מבעבר, צריכה איראן להניע את תוכניותיה [בתחום הגרעין] לכיוון של [יכולת] עצמאית..."[17] הוא הוסיף כי "לאור השיפור המשמעותי ביכולותיה של איראן בבניית כורים גרעיניים, לא כדאי להכניס שחקנים חדשים לנושא זה."[18]

 

בשיחה עם סוכנות הידיעות אפתאב, שנערכה עימו ב-4 ביולי 2007, ביטא ציר המג'לס וחבר הוועדה, חמיד רזא חאג'י באבאי, את האכזבה וחוסר האמון של איראן כלפי רוסיה, ואמר כי  "לאורך השנים האחרונות הראתה רוסיה כי היא אינה שותפה אמינה ובטוחה... באשר לכור הגרעיני בבושהר, היו ועדיין יש לנו בעיות רבות עם הרוסים, ו[כלל] לא ברור אם הם יכשירו את הכור בבושהר אף עד סוף שנת 2008. השלמת הכור תלויה בנסיבות העולמיות של אותו הזמן... רוסיה משנה את מדיניותה, לפי התנאים והצרכים של הפוליטיקה העולמית והשתנות האינטרסים שלה... "[19] הוא הוסיף כי "ממשלת רוסיה הינה בעלת עמדות חמקמקות, ובאופן כללי ביחסים החשובים [ברמה] הבינ"ל, היא אינה נחשבת כממשלה ראויה לאמון… על ממשלת איראן לתת לממשלת רוסיה תזכורת רצינית, ולנקוט בצעדים שיביאו את הרוסים לראות את האינטרסים שלהם כקשורים עם האינטרסים של איראן."[20]

 

בשיחה עם מהר, שנערכה ב-3 ביולי 2007, אמר ציר המג'לס, רשיד ג'לאלי, חבר הוועדה, כי "העיכובים והפרת ההתחייבויות [מצד רוסיה] מוכיחים כי אסור לאיראן להזדקק לקהילה הבינ"ל לצורך יצור דלק גרעיני ובניית כורי גרעין... אם יתברר כי לא קיימת סיבה טכנית לעיכובים מצד רוסיה, על איראן לתבוע ממנה פיצויים ולהתלונן כנגדה בפני ערכאות משפטיות בינ"ל."[21]

 

בשיחה עם מהר, שנערכה ב-3 ביולי 2007, אמר ציר המג'לס וחבר הוועדה, חוסין סבחאני-ניא, כי "הדחיות החוזרות ונשנות מצד הרוסים מוכיחות כי הם אינם נוהגים בכנות בהתחייבויותיהם כלפי איראן, וזה ברור למרבית בכירי המשטר [באיראן]... הדחיות מצד הרוסים בהפעלת הכור בבושהר והעברת הדלק הגרעיני ללא ספק רק יגרמו לאיראן להיות נחושה יותר בטיפול בתוכנית הגרעין ו[השגת] מעגל הדלק הגרעיני."[22]

 

בשיחה עם כיהאן, שנערכה ב-8 ביולי 2007, ציין ציר המג'לס, ג'ואד ג'האנכירזאדה, החבר בוועדה, כי "סוגיית הכור בבושהר צריכה להוות בסיס עבור בכירי [המשטר] ומנגנוני מדיניות החוץ של איראן לאבחנה מדוקדקת [בנוגע] להפסקת או המשך שיתוף הפעולה עם הרוסים בתחומים שונים... בהתנהלות זו הרוסים יאבדו את האמון של איראן, מה שיביא לפגיעה רצינית ביוקרתם הבינ"ל... [איראן] אינה יכולה לבחור ברוסיה כשותפה אסטרטגית אמינה."[23]

 

"להציב בפני הרוסים אולטימטום"

בשיחה עם כיהאן, שנערכה ב-8 ביולי 2007, הצהיר חוסין נג'אבת, החבר בוועדת נשיאות המג'לס ובוועדה הפרלמנטרית לענייני אנרגיה, כי "יש להציב בפני הרוסים אולטימאטום, ובמידה והם לא יפעילו את [הכור] בפרק זמן זה, תבצע איראן את המלאכה הזו, כיוון ש-90 אחוזים מהכור כבר נבנו, ותתלונן נגד רוסיה בפורומים בינ"ל... הרוסים משתפים פעולה מאחורי הקלעים עם האמריקאים... ומקבלים החלטות כאלו תחת ההשפעה והלחצים האמריקאים."[24]

 

2. משבר תחנת המכ"ם בקבאלה

מוקד מתיחות נוסף בין איראן לרוסיה נוגע למשבר תחנת המכ"ם בקבאלה, אזרביג'אן. לפי הפשרה שהציע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בועידת ה-G8 שנערכה בגרמניה בתחילת יוני 2007, ארה"ב לא תציב סוללות טילים בפולין וצ'כיה להגנה מפני הטילים הבליסטיים של איראן, אלא תשתמש במשותף עם רוסיה במערכות המכ"ם המוצבות בקבאלה.[25] הצעה זו גרמה לתגובה קשה באיראן, אשר באה לידי ביטוי בהצהרותיהם של נציגי שלטון ומאמרים שפורסמו בעיתונות שמרנית ורפורמיסטית.

 

תגובות באיראן

בריאיון שקיים עימו היומון השמרני ג'ומהורי-י אסלאמי, המזוהה עם הסמינרים הדתיים בקום, ב-10 ביוני 2007, ציין חבר הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, חשמתאללה פלאחת-פישה, כי  "רוסיה מעולם לא היתה ידידה אסטרטגית של איראן... וכבר בעבר ניסתה להקריב מדינות כמו איראן למען מזימותיה ויחסי הגומלין שלה בדרגים גבוהים יותר עם אמריקה. גם בכירי [המשטר] באיראן יודעים זאת, ו[לכן] יש לעצב גם את האסטרטגיה של איראן מול רוסיה באופן דומה."[26]  פלאחת-פישה הוסיף כי "הניסיון [של איראן] מראה שהרוסים לא היו, ועודם אינם, אמינים באף אחת מעמדותיהם... בהתחשב בכך שהסיסמא המרכזית של איראן היא 'לא מזרח ולא מערב', עלינו להגן על האינטרסים הלאומיים שלנו בנושא זה בצורה מדויקת וברורה."[27]

 

בשיחה עם איסנא, שנערכה ב-16 ביוני 2007, ציין חבר נוסף בוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, עלי אחמדי, כי "אם נתבונן בהיסטוריה [של היחסים] בין איראן לבין רוסיה, נראה שההתנהלות האלימה של הרוסים [כלפי איראן] היתה גדולה לאין שיעור [לעומת זו המערבית]. כך, למשל, הסכם גולסטאן [משנת 1813] והסכם תרכמנצ'אי [1828],[28] וכיבוש חלקה הצפוני של איראן במלחמת העולם השנייה הן דוגמאות לכך... יחסיה של איראן עם רוסיה מהעבר מראים שלא תמיד שרר שלום בין שתי המדינות, וחשוב מכך – שהרוסים אינם רוצים שבשכנות להם תהיה מדינה כמו איראן שברשותה טכנולוגיה גרעינית."[29] בנוסף להתבטאויות אלו, פנו מספר צירי מג'לס לשר החוץ, מותכי, על מנת שיגיש מחאה רשמית לרוסיה לאור הצעתו של פוטין.[30]

 

אפתאב-י יזד: אין מה לצפות ממרגלי הקג"ב לשעבר

במאמר מערכת שפורסם ב-10 ביוני 2007 ביומון הרפורמיסטי 'אפתאב-י יזד' נטען כי "... אין לצפות ליותר מכך מהמרגלים לשעבר של הקג"ב [הכוונה לפוטין]... לפיכך מוטב לאיראן לראות ברוסיה צד [בעל אינטרסים משלו] במו"מ, ולא בעלת ברית חזקה ומחויבת, ולהיזהר מאוד שהאינטרסים הלאומיים של איראן לא יפלו קורבן לחיפוש הרווחים מצד רוסיה."[31]

 

ג'ומהורי-י אסלאמי: הצעת פוטין – סכנה ליציבות האזור

במאמר מערכת שפורסם ב-10 ביוני 2007 ב'ג'ומהורי-י אסלאמי' נטען כי הצעת פוטין מזמינה למעשה את האמריקאים לרגל אחר איראן על סף גבולה, ומערערת את היציבות הגאו-אסטרטגית האזורית והעולמית, בצורה המסכנת את רוסיה עצמה. בנוסף צוין כי רוסיה נוהגת בעוינות כלפי איראן וממשיכה להפנות אליה עורף, כפי שעשתה בעבר בעת שספקה לעיראק נשק במלחמתה נגד איראן. להלן עיקרי המאמר:

"... בשולי וועידת ה-G8 הגיש נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לוושינגטון הצעה שחשפה עמדה עוינת לחלוטין נגד איראן, ואשר אינה נסבלת בשום תנאי...

 

אנו ממליצים בתוקף לפוטין שילמד בעיון את ההיסטוריה... של חמישים השנים האחרונות של איראן... הודות למהפכה האסלאמית הוסרו בסיסי הריגול האנטי רוסיים של אמריקה שפעלו באיראן [בתקופת השאה]. איראן מעולם לא באה בדרישות [לתמורה] על השמדת בסיסי הריגול של אמריקה, אך [במקום זאת] העניק הקרמלין במשך שמונה שנים [הכוונה למלחמת איראן- עיראק 1980-1988] אמצעי לחימה, נשק מודרני ונשק מתקדם יותר מסוגים שונים לאויב התוקפן [הכוונה לעיראק] שקבע את איראן כמטרה להתקפותיו הפראיות... לאחר התפרקות ברית המועצות ניסתה איראן לפתוח דף חדש עם רוסיה, ולכונן יחסים ידידותיים עימה, תוך שהיא שוכחת את העבר המר של היחסים עימה...

 

ההצעה העוינת והלא מחושבת הזו של פוטין, תציב את המציאות הגאו-אסטרטגית האזורית ואף העולמית בפני שינויים רציניים ובלתי הפיכים, שהשלכותיהם ועקבותיהם מבשרות הרע יפחידו גם את מוסקבה ושאר בעלות בריתה...

 

כיצד יכולה מוסקבה להצדיק את הצעתה שתתברר ככושלת? כיצד ניתן לסמוך על המסרים [בדבר] רצונה הטוב של מוסקבה, ולראותם ככנים ואחראים, בעוד אנו רואים שמוסקבה מזמינה באופן רשמי ופומבי את אויבינו אכולי הנקמה [הכוונה לארה"ב] להציב את פעולות הריגול שלהם נגד איראן מאחורי גבולותינו? כיצד באמת ניתן לתפוש את ההצעה הזו, לאחר שמוסקבה מדברת בנחרצות נגד המטרות העוינות ונגד התוכניות של אמריקה להציב מערכת הגנת טילים בפולין ובצ'כיה, ומצהירה באופן רשמי שהיא תכוון את טיליה נגד אירופה ויתר המטרות הצבאיות של אמריקה, אך בה בעת מציעה לאותם יריבים [לקיים] פעילויות ריגול משותפות מאחורי הגבולות של איראן? ...

 

יש לתפוש את ההצעה הזו כצעד עוין נגד איראן, ולהזכיר בכנות לקרמלין שלמרבה הצער רוסיה עודנה בלתי ראויה לאמון, בעודה טוענת שהיא ידידה [של איראן] ושהיא ממשיכה בעוינותה כלפי איראן באמצעות היומרות הידידותיות שלה. בתוך כך גם קיימת אפשרות שמה שנאמר [ע"י פוטין] הוא רק חלק קטן מתוכנית גדולה יותר שמטרותיה ופרטיה עדיין לא נחשפו, ואולי לא ייחשפו לעולם.  מאוד מבזה ומביש עבור מוסקבה והנהגת הקרמלין שנתנה אור ירוק למרגלים האמריקאים..."[32]

 

רסאלת: אין סוף לטעויות של רוסיה

במאמר שפורסם ב-2 ביולי 2007 ביומון השמרני 'רסאלת', צוין כי הצעת פוטין לשתף פעולה עם ארה"ב בהפעלת תחנת המכ"מ בקבאלה הינה מבין הטעויות האסטרטגיות של רוסיה. להלן עיקרי המאמר:

"... נדמה כי לטעויות האסטרטגיות של רוסיה בזירה בינ"ל אין סוף... הטעות בהעלאת התוכנית לשיתוף פעולה בין אמריקה למוסקבה ב[הפעלת] תחנת המכ"מ קבאלה באזרביג'אן מראה כי המחשבה השלטת ברוסיה היא של בלימה ומניעה [של פגיעה באינטרסים הרוסיים]. צורת החשיבה הזו גורמת לכך שהרוסים מתנהגים בצורה לא טבעית ונוקטים במשנה זהירות בסוגיות הקשורות לזירה הבינ"ל..."[33]

 

טהראן טיימס: רוסיה מקריבה את איראן

במאמר שפורסם ב-13 ביוני 2007 ביומון טהראן טיימס, המזוהה עם משרד החוץ האיראני, ציין בעל הטור, חוסין אמירי, כי רוסיה מקריבה את איראן על מנת לממש את האינטרסים שלה עם ארה"ב, ושוברת בכך את הברית עם איראן ללא נקיפות מצפון. כמו כן, הודגשה במאמר הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בתחנת המכ"מ בקבאלה, המסוגלת לאתר וליירט כל טיל בליסטי הנורה מן המזה"ת עד לאוקיאנוס ההודי. להלן עיקרי המאמר:

 

"…The Qabala radar station is a giant anti-missile radar system built by the Soviet Union in the Qabala region of Azerbaijan in 1985. The radar station has a range of up to 6000 kilometers and was designed to detect missile launches originating as far away as the Indian Ocean. The radar’s surveillance covers Iran, Turkey, India, and the entire Middle East. It allows not only detection of the launch of a missile but also tracking of its entire trajectory, enabling an anti-missile system to intercept an offensive strike…

 

one might ask if Russia has adopted this tactic with the intention of sacrificing Iran for its own interests. Even if the U.S. rejects the Russian proposal, Tehran will view the whole affair as an attempt to use Iran…

However, by allowing the deployment of U.S. forces so near to the Iranian border, would Russia not be breaking its alliance with Iran? And doesn’t this make it clear that Russia has no qualms about using Iran to neutralize the threats of the United States?"[34]



[1]  לתחילת המשבר ראו דוח ממרי מה-29.3.2007: משבר איראני-רוסי נוכח שינוי עמדת רוסיה בנושא הגרעין האיראני 

[2]  אפתאב, 1.7.07; בנוסף ציין מומחה גרעין רוסי כי "יקח לאיראן חמש עד עשר שנים לייצר נשק [גרעיני]. איראן דיילי, 10.7.07.

[3]  אפתאב, 29.5.2007.

[4]  אפתאב, 25.4.2007; צבח-י צאדק, 30.4.07.

[5]  אפתאב, 20.6.2007.

[6]  כיהאן, 17.5.07; ב-4 ביולי 2007 ציטט האתר באזתאב דיווח בכלי תקשורת רוסיים, לפיו הדגיש סגן ראש הארגון הרוסי לאנרגיה גרעינית, אנטולי קוטלינקוב, כי רוסיה תתעקש על כך שהדלק הגרעיני שיסופק לאיראן יוחזר לרוסיה בגמר השימוש. באזתאב, 4.7.07.

[7]  באזתאב, 5.6.07; במקביל צוטט מקור בכיר בארגון הרוסי לאנרגיה גרעינית שאמר כי "לאחרונה, איבד פרויקט בושהר את הרווחיות מבחינת רוסיה", וכי איראן עדיין לא מילאה את התחייבויותיה הכספיות הכרוכות בפרויקט הכור בבושהר, אפתאב, 26.5.07; איראן מכחישה בתוקף האשמות אלו, כפי שציין דווח הוועדה הפרלמנטרית לביטחון לאומי ומדיניות חוץ, כאט'ם ג'לאלי. איסנא, 6.7.07; להכחשות האיראניות  ראו דוח ממרי מה-29.3.07: משבר איראני-רוסי נוכח שינוי עמדת רוסיה בנושא הגרעין האיראני

עם זאת, מקור בכיר בארגון הרוסי לאנרגיה גרעינית ציין כי מאחר וכל ההכנות החוקיות והאישורים הטכניים הדרושים להעברת הדלק הגרעיני לאיראן הושלמו, אין כל מניעה להמשך הפעולות בבושהר פרט לאישור הממשלה הרוסית, באזתאב, 5.6.07.

[8]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 3.7.0707; ב-19 ביוני 2007 צוטטו באיראן דיווחים מכלי תקשורת רוסיים לפיהם רוסיה אינה מוכנה לשאת ולתת עם איראן על העברת הדלק הגרעיני לאיראן ועל מועד השלמת בניית הכור בבושהר. אפתאב., 19.6.07.

[9]  פארס, 3.7.07; מהר, 4.7.07.

[10]  אפתאב, 4.7.07.

[11]  אירנא, 11.4.07.

[12]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 2.7.07.

[13]  כיהאן, 5.7.07.

[14]  איסנא, 6.7.07.

[15] מהר, 3.7.07.

[16] איסנא, 4.7.07.

[17]  איסנא, 4.7.07.

[18]  כיהאן, 8.7.07.

[19]  אפתאב, 4.7.07.

[20]  כיהאן, 8.7.07.

[21]  מהר, 3.7.07.

[22]  מהר, 3.7.07.

[23]  כיהאן, 8.7.07.

[24]  כיהאן, 8.7.07.

[25]  עפ"י דיווחים שצוטטו בכלי תקשורת באיראן, במהלך ביקורו האחרון בארה"ב התנה פוטין את הצעתו להפעלה משותפת של תחנת המכ"מ בקבאלה בכך שארה"ב תיסוג מכוונתה להציב סוללות טילים במזרח אירופה. אפתאב, 3.7.07; קודם לכן דווח כי נשיא אזרביג'אן, אלהאם אלייב, קיבל בברכה את הצעת פוטין. אפתאב, 10.6.07.

[26]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 10.6.07.

[27]  אפתאב-י יזד, 10.6.07.

[28]  הכוונה להסכמים באמצעותם השתלטה רוסיה על שטחי הקווקאז שהיו עד אז בחזקתה של איראן.

[29]  איסנא, 16.6.07.

[30]  מהר, 10.6.07.

[31]  אפתאב-י יזד, 10.6.07.

[32]  ג'ומהורי-י אסלאמי, 10.6.07.

[33]  רסאלת, 2.7.2007.

[34]  טהראן טיימס, 13.6.07.