המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סופר אלג'ירי: אנשי הרוח הערבים שתומכים בחמאס מתעלמים מהזוועות שביצעה ב-7 באוקטובר
12/1/2024

סופר אלג'ירי: האינטלקטואלים הערבים שתומכים בחמאס מתעלמים מהזוועות שביצעה ב-7 באוקטובר ומאחריותה לטרגדיה של תושבי עזה

 

ב-24 באוקטובר 2023, כשבועיים לאחר מתקפת הטרור שביצעה חמאס, בה נרצחו כ-1,200 איש ונחטפו כ-240, פרסמו אינטלקטואלים, סופרים, עיתונאים, במאים ואמנים ערבים "מכתב פתוח", בו תקפו את עמיתיהם במערב שגינו את חמאס והתייצבו לצד ישראל. האינטלקטואלים הערבים, שהתעלמו מזוועות חמאס ב-7 באוקטובר, טענו במכתבם כי ציפו מהאינטלקטואלים במערב לתמוך במאבק של העם הפלסטיני ובזכויותיו הצודקות, האשימו אותם במוסר כפול ויצאו נגד האשמתם את חמאס בטרור.  

 

בתגובה, פרסם חמיד זנאז, סופר וחוקר אלג'ירי שחי בצרפת, מאמר בטורו ביומון הלונדוני אל-ערב, בו האשים את כותבי המכתב בהתעלמות מכך שחמאס היא הסיבה הישירה לטרגדיה שחווים כיום תושבי עזה, בשל מעשי הזוועה שביצעה ב-7 באוקטובר. הוא תהה האם רצח צעירים וצעירות, התעללות בגופות וחטיפת נשים, זקנים וטף מהווה בעיני האינטלקטואלים הערבים התנגדות מוסרית ולגיטימית, כפי שתיארו את התנהגות חמאס במכתבם. זנאז גם האשים את האינטלקטואלים הערבים עצמם בצביעות ובמוסר כפול, שכן לדבריו, בעודם מדברים על ערכים וכבוד האדם, הם שתקו נוכח ה"ברבריות המפלצתית" שהפגינה חמאס באותו יום וחלקם אף שיבחוה. הוא הוסיף כי האינטלקטואלים הערבים מתעלמים גם מכך שחמאס היא תנועה אסלאמית פונדמנטליסטית שמבצעת פשעים נגד תושבי עזה וספק אם מישהו מחותמי המכתב היה מסכים לחיות בעזה תחת שלטון הדיכוי שלה. לטענתו, התמיכה בחמאס, בייחוד לאחר הזוועות שביצעה ב-7 באוקטובר 2023,  

רק מזיקה לענין הפלסטיני ולא תורמת לקידומו.

 

חמיד זנאז[1]


 

דוח זה יציג קטעים מהמכתב הפתוח של האינטלקטואלים הערביים לעמיתיהם במערב וכן קטעים ממאמרו של זנאז.

 

אינטלקטואלים ערבים תוקפים את עמיתיהם במערב שגינו את מתקפת הטרור של חמאס

ב-24 באוקטובר 2023 פרסמו עשרות אינטלקטואלים ואנשי רוח ערבים "מכתב פתוח" אל עמיתיהם במערב. בין החותמים על המכתב נמנים גם המשורר והאינטלקטואל הסורי אדוניס שחי בצרפת[2], הפילוסוף ופעיל זכויות האדם המרוקאי עלי אומליל שכיהן בעבר כשגריר מרוקו במצרים ורבים אחרים.

 

כך כתבו: "על רקע העימותים המתחוללים בין ההתנגדות הפלסטינית לבין כוחות הכיבוש הישראלי ברצועת עזה וסביבותיה... אנו, האינטלקטואלים הערבים, ציפינו מהאינטלקטואלים, המשכילים והאומנים במערב, לתמוך במאבקו של העם הפלסטיני למען זכויותיו הלאומיות, הלגיטימיות והצודקות...

 

ציפינו לכך מהאינטלקטואלים במערב משום שאנו סבורים שבתוך החברות שלהם הם הקבוצה... המופקדת על הגנת העקרונות והערכים החשובים שיצרה התרבות האנושית המודרנית ומשום שהם ואנו חולקים את האמונה באותם עקרונות וערכים אנושיים: חירות, צדק, שוויון, זכויות האדם, הגנה על כבוד האדם וסילוק הקיצוניות..."

 

החתומים על המכתב האשימו את האינטלקטואלים במערב בנקיטת "עמדות של תמיכה בתליין התוקפן [קרי, ישראל]", אשר אינן משקפות את העמדות והתפיסות של המערב ו"בשתיקה והתעלמות כאשר הדבר נוגע לסוגיית פלסטין וזכויות עמה", המבטאות "מוסר כפול".

 

האינטלקטואלים הערבים הוסיפו לתקוף את האינטלקטואלים במערב בכתבם: "האשמת ההתנגדות [קרי, חמאס] והגדרתה כ'טרור' היא הפרה בוטה של עקרונות החוק הבינ"ל המכיר בזכות העמים לשחרור אדמותיהם הכבושות בכל האמצעים, כולל באמצעות נשק".

 

האינטלקטואלים הערבים אף הישוו במכתם את תנועת חמאס לתנועות שהתנגדו לשלטון הנאצי, בכתבם: "האם יש בקרב האינטלקטואלים במערב מי שמוכן... להגדיר את [התנועות] הלאומיות באירופה שהתנגדו לנאציזם ולנאצים כתנועות טרור?..."

 

לבסוף הזמינו חותמי המכתב אינטלקטואלים ויוצרים במערב לקיים "דיאלוג משותף לגבי הערכים והעקרונות המשותפים... ולגבי מעמדה של סוגית פלסטין וזכויות עמה..."[3]

 

סופר אלג'ירי: חמאס היא תנועת פונדמנטליסטית שביצעה זוועות ופגעה בעזתים עצמם

הסופר והחוקר האלג'ירי, חמיד זנאז הגיב לדברים במאמר, בו תקף את המכתב הפתוח של האינטלקטואלים הערבים. כך כתב: "...חוקרים, משכילים, אומנים וכותבים ערבים מארצות ערב השונות שלחו ב-24 בנובמבר [כך במקור] האחרון מכתב פתוח אל האינטלקטואלים המערביים, בו קראו להם לגנות את הפשעים הישראליים הברבריים נגד העם הפלסטיני ולהביע בפומבי תמיכה מפורשת בזכויות הלאומיות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני על אדמתו. זאת, תוך האשמת האינטלקטואלים המערביים בשתיקה ובהתעלמות כאשר העניין קשור לסוגיה הפלסטינית ולזכויות עמה על אדמתו.

 

למה מתכוונים [המשורר] אדוניס... [הפילוסוף והמתרגם התוניסאי] פתחי אל-מסכיני, [הפילוסוף ושגריר מרוקו במצרים, לשעבר] עלי אומליל ויתר [האינטלקטואלים הערבים] החתומים [על מכתב זה] ומי שעתידים לחתום [עליו] בהמשך [באומרם:] זכויות העם הפלסטיני על אדמתו?

 

אם הכוונה היא לפתרון שתי המדינות, הרי זה דבר מובן מאליו ורוב האינטלקטואלים המערביים מכירים בזכות זו, לרבות היהודים. אולם, אם הכוונה לזכויות העם הפלסטיני על כל אדמת פלסטין ולהשלכת היהודים לים, כפי שאומרת תנועת חמאס, כי אז זה עניין אחר שהאינטלקטואלים המערביים או שאינם מערביים אינם יכולים להסכים לו.

 

בנוסף לכך ובהתעלם מכל דבר אחר, מה הטעם בבקשת הכרה בזכויות העם הפלסטיני, הזוכות [ממילא] להכרה בינלאומית זה עשרות שנים?

 

מוזר שהמכתב של האינטלקטואלים הערבים לאינטלקטואלים המערביים לא מזכיר את חמאס כלל וכלל, כאילו שאין לה שום קשר להרס המתרחש בעזה וכאילו אין היא נוגעת בדבר כלל, בעוד היא היא הסיבה הישירה לטרגדיה של תושבי עזה. מה שמוזר עוד יותר הוא שבתחילת מכתבם רואים החתומים [עליו] בחמאס תנועת התנגדות... חמאס הפונדמנטליסטית - שהשפילה את העזתיים במשך כשני עשורים - הפכה [לפתע] להיות 'ההתנגדות הפלסטינית' לשיטתם של האינטלקטואלים הללו. יתרה מזו, [הם מתייחסים אליה] כאילו היא [מייצגת את] העם הפלסטיני וסוגייתו. מעולם לא שמענו שהאינטלקטואלים הללו התקוממו נגד חמאס המבצעת פשעים נגד זכויותיהם של הפלסטינים בעזה, שאותה כבשה [חמאס] בכוח הזרוע. 

 

כן, מה שעושה ישראל בעזה הוא דבר מגונה בעיני כל אדם נורמלי, אך האם זה מועיל לסוגיה הפלסטינית שמחברים אותה לחמאס, בייחוד אחרי הזוועות שביצעה ב-7 באוקטובר 2023? 

 

האם רצח צעירים, התעללות בגופות ולקיחת נשים וילדים בשבי זו התנגדות לגיטימית בעיני האינטלקטואלים הערבים?

מקריאת המכתב של האינטלקטואלים הערבים הללו נוצר הרושם כאילו הם לא שמעו על מה שביצעו חיילי חמאס באותו יום ארור. תוך שהם מתעלמים מהמציאות ומהערכים שהם דורשים מהאינטלקטואלים המערביים לכבד, הם כותבים: 'האשמת ההתנגדות והגדרתה כטרור היא הפרה בוטה של עקרונות החוק הבינ"ל המכיר בזכותם של עמים לשחרר את אדמותיהם הכבושות באמצעים שונים, כולל שימוש בנשק'.

 

האם מעשי חמאס שכללו רצח צעירים וצעירות [ישראלים] שרקדו תחת כיפת השמיים, התעללות בגופות ולקיחת נשים, זקנים, זקנות וטף בשבי הם התנגדות לגיטימית, מוסרית ולא טרוריסטית, בעיני האדונים והגברות הנכבדים והנכבדות [שחתומים על המכתב]?  

 

האינטלקטואלים הערבים - כך כינתה חבורה זו את עצמה - מאשימים את האינטלקטואלים המערביים בסטנדרט כפול, וזוהי האשמה שאין ספק שיש להפנות גם כלפיהם והם ראויים לה בצדק רב. זאת, משום שרוב החותמים, אם לא כולם, לא הוציאו הגה בנוגע לברבריות המפלצתית [של חמאס] ב-7 באוקטובר, שקורבנותיה היו אזרחים. אדרבא, חלקם ראו בטבח זה נגד האזרחים [הישראלים] פעולת התנגדות הרואית של חמאס. 

 

אין צורך בהשכלה פוליטית גבוהה כדי לדעת שהמערב אינו [גוש] מונוליטי ולכן השיח על 'אינטלקטואלים מערביים' הוא דוגמא להכללה מטעה, שכן המערב הוא פלורליסטי בכל דבר, לרבות בהגות ובתרבות. כך למשל, השמאל ו[מפלגות] הירוקים [במערב] חלוקים לחלוטין על האחרים ותומכים בסוגייה הפלסטינית ויש בהם מי שמתנגדים בנחרצות למדינת ישראל.

 

האם נעלם מעיניהם של האינטלקטואלים הערבים שרוב האינטלקטואלים המערביים נמנים עם השמאל התומך בזכויות העמים ובשלום, ושהימין עצמו מקצין עמדותיו נגד הערבים והמוסלמים עקב הטרור האסלאמי שהיכה בברוטליות באירופה בארה"ב וביתר העולם? האם המכתב מופנה [גם] אל האינטלקטואלים מהימין או שמא כותביו לוקים בבורות בכל הנוגע למערב?

 

האם מישהו מחותמי המכתב מוכן לחיות בעזה תחת שלטון הדיכוי של חמאס?

מההיבט המעשי, כאשר האינטלקטואלים הערבים קוראים לאינטלקטואלים המערביים לשיח על בסיס הערכים והעקרונות העליונים שעליהם מבוססת התרבות האנושית, תחת איזו מסגרת [יתקיים שיח זה]? מי יְיַצֵּג את מי? ובאיזו זכות?

 

האם כותבי המכתב יודעים שלא קיים אינטלקטואל מערבי אלא רק אינטלקטואל צרפתי, גרמני, נורבגי, אמריקאי ויפני? ושמכתב לא מגיע ליעדו כאשר המכותב והכתובת שגויים.

 

בהתחשב בכך שבעיני אי אלו אנשים שנהיו חילונים, שמאלנים ופן ערביים, חמאס היא תנועת התנגדות והיא הנציג האמיתי של העם הפלסטיני, [אני תוהה]: אם היא תנצח [במלחמה] ותקים את מדינתה כפי שהיא מוצהרת בספרות [של חמאס] ובאמנתה, האם האנשים הללו התומכים בתנועה האסלאמית הקיצונית הזו יוכלו לחיות תחת שלטונה האסלאמי? האם [ולו] אחד מהם יכול להתחייב שהוא יחיה בעזה החמאסית? או שמא הם ימשיכו לחיות תחת שמי החילוניות והחירות [במערב] ויניחו לפלסטינים לכרוע תחת שלטון השריעה של האחים המוסלמים, שאותו תאכוף חמאס כפי שעשתה בעזה לאורך שלטונה [בה]: שלטון דיכוי מוחלט, שביטל את הבחירות, שכח את [האוכלוסייה שעל] פני השטח של עזה ושם פעמיו לעבר בניית מסדרונות [תת-קרקעיים] ומנהרות."[4] 

 

 



[1] אל-ערב (לונדון), 7.12.2023

[2] אדוניס הוא שם העט שלו, שמו האמיתי הוא עלי אחמד סעיד אסבר.

[3] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 24.10.2023

[4] אל-ערב (לונדון), 7.12.2023